בלוגים | עלון פסיכולוגיה עברית

זִרְעֵי קַיִץ בָּאִים בַּנְּחִירַיִם ורוֹמְזִים אֵיזֶה קַיִץ הוֹלֵךְ לִהְיוֹת

עלון פסיכולוגיה עברית | 3/7/2022 | הרשמו כמנויים

זִרְעֵי קַיִץ בָּאִים בַּנְּחִירַיִם ורוֹמְזִים 1

ביום חמישי האחרון סיימו גם תלמידי בתי הספר היסודיים וילדי הגנים את שנת הלימודים והצטרפו לאחיהם המתבגרים שכבר נמצאים בהווית 'החופש הגדול' כמעט שבועיים. בערבים אפשר לראות את בני הנוער נוכחים יותר ברחובות, מסתובבים יחד, ממציאים ללא הרף דרכים להיות בלי מסגרת מארגנת, בלי שיעורי בית ומבחנים. חודשי החופש הגדול הם קרקע פוריה עבור ילדים ומתבגרים לחוויות חדשות ומסעירות, לרגעים מתוקים ולהרפיה, אבל באותה נשימה גם יכולים להחוות כמעין מגרש פרוץ וגדול מדי שהריצה עליו מעייפת, והשמיטה ממנו קלה. זו תקופה שמזמינה הרבה מגע עם סוגיות של תלות ועצמאות, מרחק וקרבה, מלאות ותחושת ריקנות. איך גם אנחנו, הורים כמטפלים, יכולים לרוץ על מגרש החופש הזה, לצידם, ולפעמים ממרחק בטחון, לאפשר להם להשעין את הראש כשהמרחבים פתאום מתישים, ולסייע להם להרגיש רווחה, ברגעים האלה בהם ה'חופש הגדול' מרגיש כמו נטל ולא כמו ברכה.

השבוע באתרנו מאמרים חדשים, ספרים וטורים מעניינים:

משפחות רבות פונות לטיפול בעקבות הפרעת התנהגות של אחד הילדים. בעקבות ניסיונן הרב עם משפחות אלה, עפרה מירון-ליכטר ונעה ולך מציעות אבחנה בין של סוגי משפחות, שעשויה להיות משמעותית במיוחד בבחירת כיוון הטיפול המתאים. האם מדובר במשפחת "צמר גפן", העוטפות יתר על המידה את הילד? או אולי משפחת "תפוח מורעל", בה תקשורת מבלבלת שנדמית כמעטפת מגוננת, עלולה להביא להרסנות קשה?

מה בין שירה וטיפול? איך אפשר להסביר את העובדה שיותר ויותר נשות ואנשי טיפול "יוצאים מהארון" ומפרסמים שירה? גיא עינת, איש טיפול ומשורר המשתתף ב-"אנא - אנתולוגיית טיפול" ומנסה במאמר זה להשיב על שאלות אלה, תוך קריאה רגישה בשירי האנתולוגיה.

- פרסומת -

נמשכת ההרשמה למחזור לימודים חדש (מחזור שמיני)
של תוכנית הכשרה בפסיכותרפיה ברוח פסיכולוגיית העצמי

היכן עובר הגבול בין הפרעה נפשית ובין מצבים של מצוקה "נורמלית"? מהו מקומו של מדריך ה-DSM-5 בטשטוש גבול זה? תשובות לשאלות אלה בסקירת פרק מתוך ספרו של הפסיכיאטר ג'ואל פאריס, בו הוא פורס את משנתו בנוגע להגדרת הפרעות נפשיות ב-DSM5, ומותח ביקורת חריפה על המדריך, תוך התייחסות להשלכותיו המורכבות על החברה בה אנו חיים.

בספר 'רעש' מראים חתן פרס נובל פרופ' דניאל כהנמן, פרופ' אוליביה סיבוני ופרופ' קאס סאנסטיין את השפעתו המזיקה של הרעש בתחומים רבים, ביניהם רפואה, משפט, חיזוי כלכלי, זיהוי פלילי, החלטות על שחרור בערבות, הגנה על ילדים, אסטרטגיה, סקירות ביצועים ובחירת מועמדים לעבודה. בכל מקום שצריך לקבל בו החלטה, יש גם רעש, אבל רוב הזמן בני אדם וארגונים אינם מודעים לקיומו. בעזרת כמה צעדים פשוטים להתמודדות עם הבעיה ניתן להפחית הן את הרעש והן את ההטיות בשיפוטים – והודות לכך לקבל החלטות טובות יותר. לפניכם פרק מתוך הספר באדיבות ההוצאה לאור.

מה מייחד טיפול זוגי שנעשה בעקבות בגידה של בן זוג? באיזה אופנים אפשר לטפל בטראומה שעשויה להיווצר בעקבות בגידה? מה מייחד את הבגידה הוירטואלית? תשובות לשאלות אלה ועוד רבות ומרתקות, תוכלו למצוא ברשימת הקריאה השבועית של פסיכולוגיה עברית

ובפסיכובלוגיה -

גיא פרל בסקירת ספרות חדשה, והפעם, בשונה מתמיד, לא של שירה, אלא שלא ספר פרוזה - ׳החזאית׳ מאת תמר וייס גבאי הנה נובלה בת שלושה חלקים – 'החזאית', 'המורֶה' ו'הנערה והדג'.

"קראתיה במהירות ובנשימה עצורה, משום שלצד מעלותיה האחרות, היא גם מותחת, ועד לסיומה לא ברור לקורא.ת כיצד תשתלבנה ותגענה לסיומן העלילות השונות בה. לכן, בבואי לכתוב על ׳החזאית׳ אני נתקל בבעיה שאינה מוכרת לי כלל כאשר אני כותב על שירה – איך להימנע מספוילרים? אעשה כל מאמץ".

ד"ר אמיר קלוגמן בטור חדש ומעורר מחשבה, בו הוא מנסה לענות על השאלה מה היא אנליזה, דרך סיפור של צפרדי וקרפד שמחפשים את האביב מעבר לפינה.

"עכשיו נשאלת שאלה חשובה: האם כל הסיבוב של צפרדי היה מיותר? האם תנועת החיפוש שהייתה מבוססת על הבנה ילדית שגויה הייתה חסרת טעם, והאם ניתן היה לחסוך אותה? הרי ממילא האביב היה נמצא, כי זה טבעה של כל עונה, והוא אפילו נמצא ממש בצמוד לבית, קרוב כל כך ובעצם נגיש. שאלות אלו מהוות גרסה אחרת לאותה שאלה ששואלת מטופלת המדווחת על שינוי לטובה בחייה ותוהה אם השינוי קשור לטיפול או שמא לזמן שעבר (או לטיפול התרופתי שהתחילה ליטול לאחרונה – גם את זה אפשר להוסיף למשוואה). והתשובה, כאמור, היא שההחלטה בידו של כל אחד ואחת; אבל זאת החלטה לא קטנה, ממש החלטה אתית, הקשורה לאיך כדאי לחיות, או איך כדאי לחפש".

ורות נצר מביאה לנו היישר מבית הכנסת את דרשתו של הרב מיכאל בוידן ועוסקת בפרשת השבוע ובעצם ביחס לנשים ביהדות (ובמיתולוגיה) על רקע החלטת בית המשפט האמריקאי בעניין ההפלות.

זרעי קיץ / מאיר אריאל

זִּרְעֵי קַיִּץ,
נִשָּׂאִים בָּרוּחַ -
מְעִירִים זִכְרוֹנוֹת,
מְעוֹרְרִים עֶרְגוֹנוֹת.
זִרְעֵי קַיִץ
בָּאִים בַּנְּחִירַיִם
ורוֹמְזִים אֵיזֶה קַיִץ
הוֹלֵךְ לִהְיוֹת...

בֹּקֶר אֶחָד פָּתַחְתִּי חַלּוֹן
וְתֵכֶף הֵרִיחַ לִי דַּק מִן הַדַּק,
קַיִץ מִּסּוּג שֶׁהָיָה כָּאן כְּבָר פַּעַם.
אָמַרְתִּי בָּא קַיִץ - קַיִץ חָזָק.

אֵיךְ מוֹצֵא חֵן בְּעֵינֶיךָ לִהְיוֹת
פֶּרַח עוֹשֶׂה לוֹ כַּדּוּר לְבַנְבַּן?
רוּחַ קַלָּה בּוֹא תָּבוֹא לְעֵת עֶרֶב,
תְפַזֵּר אֶת רֹאשְׁךָ הָלְאָה הָלְאָה אֶי אָן.

הָיִיתָ רוֹצֶה לִהְיוֹת גַּל נִשְׁבַּר
אֶל חוֹף הַהוֹמֶה רוֹחֲצִּים רוֹחֲצוֹת?
- עוֹשֶׂה אוֹתִי מֶלֶךְ מְשּׁוּח בְּמֶלַח
מֻכְתָּר בְּזֵרִים שֶׁל אַצּוֹת.

תִּרְצֶה תִּהְיֶה סִיגָרִיָּה גְּנוּבָה
בְּפִי נְעָרִים בִּתְשׁוּקָה רִאשׁוֹנָה -
אוֹ אָז תִּימָצֶץ תִּשְׁאַף אֵלֶי אֵפֶר...
יֹאמְרוּ זֶה הִבְהוּב - הִּבְהוּב הָעוֹנָה!

אָז מַהוּ הַקַּיץ שֶּׁבָּא לִהְיוֹת
מִמַּה שֶהֵרִיחַ לִי דַּק מִן הַדַּק...?
- גַּל אַהֲבָה שׁנּוֹסֵעַ אֵלֵינוּ
נִשְׁבַּר עַל כְּמִיהָה לָמֶרְחָק.