כנס בכנסת בנושא בריאות הנפש וההלכה
רונית גולדברגר | 26/6/2022 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג
ב-14/6/22 התקיים בכנסת כנס בנושא בריאות הנפש והלכה. יוזמת הכנסת היתה ח"כ מיכל וולדיגר, יו''ר השדולה לבריאות הנפש בציבור. לח"כ וולדיגר יש בן משפחה קרוב שהוא מתמודד נפש, והיא פועלת רבות בתחום זה. לכנס הוזמנו אנשים משפיעים בתחום בריאות נפש, מנהיגי קהילות דתיות, בני משפחות, ואנשי השפעה ורוח בתחום ההלכה. אני זכיתי להיות מוזמנת לכנס לאחר שח"כ מיכל וולדיגר קראה את ספרי "טרוף", שיצא לאור לאחרונה, ומתאר קשר טיפולי סוער במחלקה הסגורה.
את הדיון פתחה ח"כ מיכל וולדיגר בהצגת הדילמה המרכזית: בריאות הנפש וההלכה – הילכו שניהם יחדיו? האם ניתן לשלב בין העולמות השונים כל כך – עולם ההלכה, שמטיבו כולל כללי התנהגות נוקשים של עשה ואל תעשה, עם העולם הטיפולי, המבוסס על הכלה וקבלה?
ראשון הדוברים היה הרב הראשי לישראל, הר' דוד לאו, שאמר: "כולנו חלק מהבריאה." הרב דיבר על הצורך לראות מעבר להתנהגות של מתמודד, שעלולה להיות תוקפנית, ולהבין שלעיתים זו הדרך שלו לנסות ליצור קשר. הוא אמר שהוא מרגיש שחובתו לעזור למי שמתמודד עם קושי נפשי, גם על ידי התאמות של ההלכה, כמו שנעשה עבור חולים אחרים.
אחריו דיבר מארק פיין, איש חינוך ומתמודד נפש. הוא תיאר את הקונפליקט בין הזהות הדתית שלו, לבין הקשיים שלו כמתמודד נפש. פיין תיאר את שבתות הסגר בתקופות הקורונה, שהכניסו אותו לבדידות קשה מנשוא, עקב חוסר היכולת להשתמש במסכים בשבת. הוא תיאר את הקושי לפנות לרב ולהתייעץ איתו, מחשש שפניה כזו תעיד על זהות דתית פגומה. במהלך הזמן מארק פיין הקים תנועה הנקראת pick up the phone”", באישור רבנים, הכוללת מתנדבים שמוכנים להיות זמינים טלפונית עבור מתמודדים שקשה להם, גם בימי שבתות וחגים.
לאחר מכן התקיים פאנל, בהנחייתו של הרב יוני רוזנצוויג, מחבר הספר "נפשי בשאלתי - הלכות בריאות הנפש". הרב רוזנצוויג דיבר על הדיוק בהגדרת בעיות נפשיות כ-disorder – ועל הניגוד, בין הסדר שההלכה היהודית מנסה לייצר, לחוסר הסדר שמתמודדי נפש חווים.
הרבנית יסכה רגב, מנכ"ל איגוד רבני הקהילות, דיברה על הצורך של רבני הקהילה ונשותיהם להיות מסוגלים לאתר אנשים המתמודדים עם קשיים נפשיים. למשל, להבין שהקפדה יתרה על פרטי מצוות, עלולה להעיד לעיתים על התנהגות אובססיבית קומפולסיבית, הדורשת התערבות ועזרה טיפולית והלכתית.
פרופ' פסח ליכטנברג, מייסד סוטריה ישראל ומנהל המחלקה הפסיכיאטרית בכפר שאול, דיבר על הצורך לראות גם את המשפחה וההקשר התרבותי בטיפול, ולא רק את המתמודד. הוא תיאר מקרה בו הגיע אליו ליעוץ אדם בלווית הרב שלו. פרופ' ליכטנברג הרגיש שמופעל על האדם לחץ רב מדי לתפקד בתחום האינטימי, והציע להרפות מהלחץ לזמן מה. את הצעתו נימק במילים הלקוחות מעולם התוכן הדתי, והרב נתן תוקף לפרשנות המקורית שלו, למרות שלא היה לה ביסוס הלכתי.
הרב שלמה סובול, ראש מרכז ברקאי להכשרת רבני קהילות, דיבר על התוכנית, שמטרתה להכשיר רבנים שיהפכו למנהיגים המסוגלים לתת תמיכה וסיוע לחברי הקהילה הנמצאים במשבר. הוא סיפר שמתוך 600 שעות הכשרה, כמאה שעות עוסקות בתחום בריאות הנפש. הרב סיפר על בחור בקהילה שלו, שהוא שם לב שהתחיל ללכת עם חולצות ארוכות גם בימי קיץ חמים. הוא יזם איתו שיחה על כוס קפה, שאל אותו על כך, ושמע ממנו על פגיעה עצמית. הרב שכנע את הבחור לשתף את הוריו ולקבל עזרה. הרב סובול דיבר על הצורך לעבור את מחסום ההסתרה והבושה, כדי שיתאפשר למי שצריך לקבל תמיכה מחברי קהילה אחרים.
אלישבע לב-רן, פסיכולוגית קלינית מהמרכז לבריאות הנפש אברבנאל, שיתפה את התרשמותה כי בני הנוער פתוחים יותר, וחשופים יותר להתמודדות עם נושאי בריאות הנפש דרך הרשתות החברתיות. היא אמרה כי לעיתים הם רוצים לשתף את הסביבה בהתמודדות שלהם, אך ההורים והמחנכים מתנהגים בצורה מגוננת ומבוהלת, וממליצים להם לא לעשות את זה. היא תיארה אמירות של בני משפחה של מתמודדים עם בעיות נפשיות, ה"מקנאים" בחולי סרטן, הזוכים לתמיכה רחבה.
לאחר מכן הדיון נפתח לשאלות מהקהל, שכלל פעילי ציבור, אנשי טיפול ובני משפחה של מתמודדים. הם הציפו בכאב בעיות מהשטח הקשורות להעדר תקציבים וכוח אדם טיפולי, התמודדות עם סטיגמה ועם מערכת שלעיתים לא נותנת מענה לאנשים מתמודדים ואף מפלה אותם לרעה. בין הדוברים היתה גם ורד אביעד, שיזמה לאחרונה את הקמת קואליציית הארגונים הדתיים לבריאות הנפש. לדיון הצטרפו מספר חברי כנסת, שהגיעו להביע תמיכה והתעניינות בנושא.
ח"כ מיכל וולדיגר סיכמה את הדיון, ודיברה על הרצון לבנות חברה ערכית טובה יותר ע"י שינוי ברמת החקיקה, בהקצאת המשאבים, שינוי הקונספציה ותמיכה ברמה האישית והקהילתית.
בנימה אישית, נראה לי שחשיבות הכנס באפשרות ליצור שיתוף פעולה בין העולם ההלכתי לעולם הטיפולי, בו תהיה נפרדות לצד תלות הדדית. חשוב שמנהיגי הקהילות הדתיות יכירו בגבולותיהם, ולא יקחו על עצמם ביצוע מהלכים טיפוליים, אלא יתנו מענה ראשוני, ויפנו את הזקוקים לכך לטיפול מקצועי. מאידך, חשוב שמטפלים יבינו את חשיבות מנהיגי הקהילה הדתית, ויכירו בכך שעבור חלק מהמטופלים המגיעים מהעולם הדתי/חרדי, הסמכות ההלכתית חשובה לא פחות מהסמכות הטיפולית. מנהיגי קהילות דתיות יכולים לסייע בהנגשת טיפולים נפשיים עבור פונים, ולתמוך בטיפול מותאם תרבותית עבור מי שזקוק לכך.
רונית גולדברגר, פסיכולוגית קלינית.
