מצפן לטיפול בזמננו - החברתי כאישי בחדר הטיפול
ד"ר ניצה ירום | 12/5/2022 | הרשמו כמנויים
מצפן לטיפול בזמננו - החברתי כאישי בחדר הטיפול
מאת ניצה ירום וזאב הירשפלד, הוצאת הספרים של אוניברסיטת תל אביב, 2022
אני שמחה לבשר - אחרי הפסקת כתיבה ממושכת בטור שלי - על צאתו לאור של ספרי-ספרנו החדש.
הספר מהווה ראי לבעיות בטיפול הנפשי הרווח בזמננו ומציע ליבה טיפולית שתאפשר לאדם בן זמננו, המוצף בלחצים ובתכנים חיצוניים - לפתח בעזרת הטיפול מצפן פנימי להתנהלותו. הוא מציע מצפן למטפל כיום אשר גם הוא מוצף בפיתויים להתגדר בקלאסי ובסופר-חדשני, מבולבל מן השפע המושגי ונלחץ להשתייכות למוסד או ל'כנסייה טיפולית'. נאמנות מושגית וארגונית גוזלת מהמטפל את הפניות למטופל שלו ומערערת את בטחונו כמטפל. את הנגעים הללו הספר בא להציג ולתקן כי למטופל העכשווי ולמטפל העכשווי מגיעים היענות רלוונטית למצוקותיהם וציוד רלוונטי להתחזקותם.
הספר הוא פרי דיאלוג ביני וביני זאב, ד'ר זאב הירשפלד, בן זוגי המנוח (1937-2019), שהיה הראשון בינינו להבחין בפגעי הפרקטיקה הטיפולית הנקוטה כאשר חומרים מקצועיים עלו במחשב שלו, שבו הייתה נגישות לאינטרנט לפני שהייתה במחשב שלי. זאב היה מטופל לשעבר שגלה קנאות למקצוע שלנו, ונוכח המחדלים שחווה - אמר שיש לנו אוצר ואנחנו מבזבזים אותו. בערוב ימיו הוא הכשיר עצמו וזכה לדוקטורט בסוציולוגיה, מה שאפשר לו להבחין לא רק בתופעה בעייתית אלא בהקשר החברתי שלה. כך קרה שהוא נזעק להראות לי מדי פעם תיאורי טיפול שבהם המטפל האשים את המטופל שלו בכך שהוא מערער את בטחונו העצמי כאשר המטופל 'סרב' להתקדם בטיפול, או במקרים דומים שבהם המטפלים התהדרו בקורבנותם ובהסתכנותם מול המטופל, או אפילו במנטרה של גדולת ה 'לא לדעת'. כך עלה העניין שחייבים אנו לשאול את עצמנו איך צפות פרקטיקות מעין אלה כאשר במהות המקצוע - מטפלים מזמנים אנשים המתקשים בחייהם כדי להיעזר בהם. אנו חייבים לבחון ולתקן.
ריבוי הגישות המתחדש לפרקים כיום מציף את המטפלים, ופיתויי ההשתייכות המוסדית למיניה הופכים את המטפלים למבולבלים ודבקים במושגים ובז'רגון של מכון או של ארגון טיפולי - ואלה מסיחים את דעתם ואת הפניות שלהם למטופל שלפניהם. המטופל העכשווי הוא אדם מתוחכם, סובייקט ראוי במסע טיפולי בשניים.
דרך המבט של זאב התנערתי אני מנאמנותי העיוורת לממסד ולתאוריות כדי להעמיד במוקד ליבה טיפולית שתיתן בסיס למעשה הטיפולי, וסביבה יצורפו מושגים ותאוריות כשיהיו רלוונטיים למקרה ולנסיבות. הספר מציע את הליבה הטיפולית כשמדובר בשלושה כישורי יסוד להתניע את הטיפול למיניו ולעזור למטופל בהתמודדות עם מצוקותיו:
1. התעניינות המטפל במטופל תוך תשומת לב לאחרות ולמשא ומתן בין סובייקטים באינטראקציה בשניים.
2. הצורך בהקשבה חיצונית ופנימית וקשב להיתקעות באחד מהם ופענוחה.
3. גילוי עצמי של המטפל המדבר בשיח חופשי, שמזין את השיח בשניים. הגילוי העצמי הוא הדשן וההשראה לחקירה בשניים; לא תחליף לחקירה המטופל את עצמו אלא הזנה אפשרית והכרחית עבורה.
עתה, כשהספר כבר ראה אור ונמצא עמנו - ניתן דרכו להתבונן בראי המקצועי שלנו ללא התגוננות ומעבר להיאחזות במוכר. כולנו בסופו של דבר רוצים פסיכותרפיה אחראית. חשוב שהשיח אודותיו יעורר ויכוון את ההכשרה לפסיכותרפיה ואת האינטגרציה המומלצת כיום בין הגישות השונות. אלו הן שתי סוגיות בעלות ערך רב וביקוש רב, הקוראות להתנער מנאמנות היסטורית ולנינוחות להתעשר מן הגיוון המתהווה מבלי ללכת לאיבוד - כאשר המטפל מגבש לו מצפן פנימי.
