את ביערות לא היית שורדת

עלון פסיכולוגיה עברית | 1/5/2022 | הרשמו כמנויים

שוב הזמן הזה בשנה, בין המצרים של הנפש הלאומית שלנו. קל יותר לדבר על הנפש הלאומית, אלא שהיא מורכבת מכל כך הרבה נפשות ספציפיות, שראו את המראות ושמעו את הקולות – בגטו, במחנות, בין השוחות, במלחמה של שם, או של כאן, ונפשות הוריהן, ונפשות נשותיהן ובעליהן, וילדיהם, ונכדיהן. זאת אומרת – אנחנו, כולנו, החיים בצל הטראומה, התופת והפחד ולאור השרדנות, האומץ והאמונה. בעורקנו הבין דוריים זורמים כל החומרים האלה, לא רק בשבוע הצפוף הזה שבין יום השואה ליום הזיכרון ויום העצמאות, ובכל זאת, השבוע הזה מעורר להרבה מחשבות ותחושות, שלפעמים זולגות גם לחדרי הטיפולים – ממלאות אותם, או רק רוחשות בעדינות ברקע.

השבוע באתרנו, כבכל שבוע, מאמרים מקצועיים חדשים, סקירות ספרים וטורים מעניינים:

"סבתא שלי הייתה אַלסבתא, אמא שלי היא אַלאִמא ואני הדודה המגניבה" - במאמרה השני והמצוין של ד"ר נורית דורון בר, היא עוסקת בבחירה באלהורות - השם הניתן לבחירה רצונית ומכוונת בחיים ללא ילדים - בראי חוויות הילדות; כיצד ייצוגים של ההורות המופנמת ויחסי האובייקט של האדם משפיעים על המשאלה להיות הורה? מהם מרכיבי הפנטזיה והמחסום המעצבים את מימושה או בלימתה? כיצד חוויות ילדות וייצוגים הוריים לא מיטיבים נקשרים למרכיבי המחסום? בהתבסס על הראיונות הרבים שערכה במסגרת הדוקטורט שלה על אלהורות, ד"ר דורון בר מבקשת לענות על שאלות אלה.

במקרים של תלמידים עם התנהגויות מאתגרות, לפגישות של המטפלת עם הצוות החינוכי בבית הספר של המטופל יש פוטנציאל לחולל שינוי חיובי משמעותי בהתנהגות התלמיד. עם זאת, פגישות שכאלה קשות לניהול, והן מסתיימות פעמים רבות בתחושת תסכול והחמצה. בהתבסס על מודל "הסמכות החדשה", עידן עמיאל וטל מימון מציעים במאמרם דרך להתגבר על קשיים אלה ולייצר בפגישה מהלך המאפשר לבסס תוכנית פעולה אקטיבית וממוקדת ולקדם שינוי חיובי בהתנהגות התלמיד.

קלינאי/ת תקשורת
אינדקס קלינאי תקשורת. קלינאית תקשורת מטפלת בלקויות בדיבור, בהגייה, בגמגום, בהבנה ובהבעה של שפה מדוברת

פרויד תיאר את התהליך הפסיכואנליטי בעיקר כתהליך של גילוי. הדגש הזה הוביל להבנות חשובות בנוגע לדינמיקות פסיכולוגית, טוען פול וכטל, אבל גם הגביל את הדמיון של אנליטיקאים בנוגע לחשיבה על אפשרויות התערבויות בדינמיקות שהתגלו. הפיכת הלא-מודע למודע נשארה מטרה חשובה בטיפול, אבל המטרה הזו צריכה להיות מובנת בתוך הקשר תיאורטי וקליני רחב יותר. לפניכם סקירת פרק מתוך ספרו של וכטל, "הדחקה, דיסוציאציה וקבלה-עצמית" בו הוא מבקש לאתגר את הרעיון שמטרת הטיפול היא להפוך את הלא-מודע למודע, ומסביר מה המשמעות של חרדה, קבלה ותובנה בתהליך הטיפולי.

"פנגיאה", ספרה של גילה שחר, ביבליותרפיסטית וקולנוענית במקצועה, הוא סיפור משפחתי מרתק ומפותל שתחילתו בפולין שלפני מלחמת העולם הראשונה, וסופו לאחר מלחמת העולם השנייה. חווית הקריאה בספר הייתה מטלטלת עבור שלומית ברסלר, ביביליותרפיסטית בעצמה, בעקבותיה החליטה לפגוש את המחברת לראיון; השתיים שוחחו על תהליך כתיבת הספר, על משפחה ועל טראומת השואה, ויותר מכל - על כוחה המרפא של כתיבה, שביכולתה להאיר את מה שמסתתר בתוך הנפש. לפניכם הראיון המרתק לצד סקירת הספר.

הברית הטיפולית, המופיעה בספרות תחת שמות שונים, בהם "ברית עבודה" או "קשר טיפולי", מוגדרת כמאמץ משותף של המטפל והמטופל, המבליט את המטרות והמשימות המוסכמות בהדדיות, בתוך מסגרת של קשר רגשי משמעותי. רשימה הקריאה השבועית של פסיכולוגיה עברית עוסקת בברית הטיפולית: מופיעים בה מאמרים העוסקים בברית הטיפולית בטיפול במבוגרים ובילדים, בעבודה פסיכודינמית ובתהליכי התמקדות, במפגשים פנים אל פנים ובתהליכי ייעוץ מקוונים ובעבודה עם אוכלוסיות שונות. בנוסף, מובאת סקירת מאמר שעוסק בקרע ואיחוי בברית הטיפולית.

ובפסיכובלוגיה -

בפוסט החדש שעלה בבלוג של יותם דלאל הוא קורא בארץ יצורי הפרא (Where the wild things are), סיפורו האהוב של מוריס סנדק משנת 1963. יותם מסביר כיצד סיפור קצר זה, המצמצם במלל, מדגים באופן נפלא את השימוש במרחב הדמיון והפנטזיה כפוטנציאל למרחב של נפרדות ועצמאות.

טור חדש במדור קריאה מודרכת – והפעם, ליאת נוימן, פסיכולוגית קלינית מומחית, ממליצה על ספרו של וילאם סטיירון 'חשיכה נראית' -

"המון ספרים השפיעו ומשפיעים על עבודתי כפסיכולוגית. אלו שנכתבו בגוף ראשון, מתוך חוויה אישית הם אלו שיותר נצרבו בזכרוני. אל הספר התוודעתי במהלך התמחותי במרכז הרפואי 'אברבנאל'. במהירות נסחפתי לעולמו הפנימי המיוסר, הקודר, אל החשיכה הפנימית של הכותב. התקשיתי להניח בצד את הספר עד אשר סיימתי לקוראו. הזעקה של ויליאם סטיירון עוצמתית, מפורטת, ומאפשרת הבטה צלולה פנימה למעמקי נפש סובלת."

בערב יום השואה נזכרה רות נצר בזיכרון ילדות עליו כתבה בספרה, ובו ביקור של פליט מהשואה בתחילת שנות החמישים של המאה העשרים -

"שנים רבות עברו עד שאבין שגם הורי היו פליטים. שהורי החלוצים לא היו אלא מתבגרים שנעזבו לנפשם בארץ תלאובות. שנים עברו עד שהבנתי כמה קשה להיות מתבגר עקור, פליט, ושהחזרה המיוחלת מהגלות אף היא היתה גלות".

ד"ר ארנון רולניק בטור מרתק, ובו שיחה עם ד"ר יוליה גולנד וכמה מחשבות על הבעות פנים וסנכרון בעולם של טיפולים וירטואליים מרחוק -

"חשבו רגע, במפגשים בזום או בסקייפ אנו רואים את הבעות הפנים של האדם שמולנו באופן ברור יגדול יותר מאשר כשאנו רואים פניו ממרחק ש ל 2-3 מטר. חוקר בשם בלינסון (Belinson 2021) הראה שבווידאו קונפרנס אנו רואים את פני זולתנו בגודל של מרחק אינטימי של כ 50 ס"מ!"

בצער רב התבשרנו על פטירת הפסיכולוג הקליני איתן דנגור. דנגור היה מטפל ומדריך בפסיכותרפיה ופסיכודיאגנוסטיקה. בשנים האחרונות כיהן כפסיכולוג הראשי במרפאת המבוגרים פארק המדע ברחובות, ונלחם על המשך קיום המרפאה והסקטור הפסיכולוגי בה. אנחנו משתתפים בצער המשפחה והעמיתים.

קבוצת הדרכה למנחי קבוצות
ההדרכה מתקיימת בזום פעם בשבועיים. בימי שלישי 20:00-21:30

Photo by Yevheniia on Unsplash