כותבת לך שירה מהולה בוודקה לימון
עלון פסיכולוגיה עברית | 20/3/2022 | הרשמו כמנויים
השבוע פורים השתגע עלינו, שיכר את חלקנו, חיפש אותנו (זאת אומרת – את ילדנו) בתחפושות שונות ומשונות, בעט בשגרה, שקשק אותנו קצת אחרת. סוד ה'ונהפוכו' של פורים, הוא סוד שראוי להפוך בו ולהפוך בו, עד שנשמע בו משהו שאפשר לנגוס בו, לעכל ולהפנים – האפשרות בעצם להפוך. בעצם לעשות אחרת. האפשרות שישתנה פתאום. לא משום הנס, אלא בזכות תודעת השינוי. החיבור לטירוף. המוכנות לשהות בחוויה של האחר הרע (ארור המן!), לזהות את הרע בתוכי, הזכות לא לדעת. מתנת הלרקוד, הלאבד את זה, הלמצוא את מה שלא חיפשנו. מה זה אומר להקשיב באוזן רכה לרגעי הונהפוהו בחדר הטיפולים, לא רק בפורים?
השבוע באתרנו, מאמרים ישרים והפוכים, ובעיקר מצוינים ומרחיבי דעת שאנחנו שמחות להגיש לכם:
מה הקשר בין אסתר המלכה וג'סיקה בנג'מין? תיאוריה התייחסותית מעשירה כבר יותר משלושים שנה את השיח הטיפולי והפוליטי. חלק אינטגרלי מאסכולה זו, ואחת הכותבות הבולטות המצליחות לנסח תיאוריה פסיכואנליטית-פמיניסטית רחבת היקף ורלוונטית לחיי היום יום ולעבודה הטיפולית, היא ג'סיקה בנג'מין. בנימין גולדנהירש מציע מפגש בין מגילת אסתר לבין התיאוריה הפסיכואנליטית-התייחסותית, ומציע קריאה רגישת מגדר למגילה, תוך שימוש בתיאוריות של בנג'מין כפריזמה שדרכה ניתן לבחון את המגילה.
(תיאור מקרה) קשר טיפולי נרקם בין מדריך שיקום למתמודד בבריאות הנפש. בעזרת התבוננות מנקודת המבט של תיאוריית יחסי אובייקט, אוהד קידר בוחן את הפנטזיות האומניפוטנטיות של המתמודד, הצובעות את חייו בכלל ואת הקשר הטיפולי בפרט. אולם לצד זאת, הוא מזדהה גם תפקידן של פנטזיות אומניפוטנטיות של המטפל בקשר הטיפולי, והשפעתן על המתמודד, על הקשר המתפתח בין השניים, ועל תהליך הפרידה שעברו יחד.
בתום 14 שנים של דיונים, סוף סוף נראה כי מקצוע הטיפול באמצעות אמנויות מתקדם להסדרה בספר החוקים של מדינת ישראל. אבל לפני שאתם פותחים שמפניות, יצחק יונה מציע לכולנו להציץ בסעיפי החוק: לטענתו, אחד מהם משול כחור קטן וכמעט בלתי נראה, שלבסוף יטביע את כל הספינה. במאמר דעה זה, יונה מסביר את ההתנגדות בקרב המטפלים החרדים לסעיף החרגת הציבור החרדי מחוק המטפלים באמנויות, וטוען שהתיקון לחוק הוא פשע שנעשה נגד המקצוע, המטפלים ובעיקר - המטופלים.
במדור סקירות המאמרים סקירת מאמר של רוברט סטולורו (Stolorow), פסיכואנליטיקאי ופילוסוף אמריקאי, ממוביליה של הגישה הבינאישית. במאמר זה מוצגות מספר וינייטות המתארות את התזה המרכזית של סטולורו, לפיה ממד משמעותי של הטראומה הפסיכולוגית הוא שבירה של מארג הזמן. הוא מציע שמאפיינים קליניים שלרוב מתוארים כדיסוציאציה, יכולים להיות מובנים כהשפעתה של טראומה, שיוצרת הפרעה במובן של היות-בזמן (being-in-time).
ובהמשך ישיר - רשימת הקריאה השבועית שלנו עוסקת בהפרעת דחק פוסט טראומטית מורכבת -(Complex PTSD). בניגוד להפרעת הדחק הפוסט טראומתית (PTSD), הפרעת דחק פוסט–טראומטית מורכבת נובעת מחשיפה למצב טראומה מתמשך, בדרך כלל בילדות, ומשקפת פגיעה עמוקה בפונקציות שונות של העצמי, כמו תחושת הזהות העצמית ויחסי האובייקט של שורד הטראומה הממושכת. ברשימה זו מופיעים מאמרים העוסקים בגישות שונות לטיפול בהפרעה, כמו למשל טיפול קבוצתי פסיכודינמי, טיפול דיאלקטי-התנהגותי, מודל תופעת התקווה ופסיכותרפיה גופנית.
במדור הספרים – הכירו את 'ספר הכשרונות' מאת יאיר כספי - לכולנו יש סודות להם אנחנו מקדישים חלק ניכר מחיינו בניסיון להסתירם מן העולם, וגם מעצמנו. בספרו מבקש כספי מבקש להראות לקוראים כי הם התברכו בכישרונות רבים, אותם חשבו בטעות לפגמים; אלה מעניקים להם את הכוח להיות אנושיים, ולהאמין שחולשה, בקבלתה, נעשית לחוזקה. הספר מסמן את רשימת ה"טאבו" של הנפש האנושית, סודות שאדם מקדיש חלק ניכר מחייו בניסיון לגלותם, לצד מאמץ לא מודע למחוק את התוכן הקשה ולהבטיח שלעולם לא יגיע לתודעה. לפניכם שני פרקים מתוך הספר – 'הכשרון להיות במצוקה', ו'הכישרון לגלות סוד שאתה לא רוצה לדעת', זמינים לקריאתכם.
וגם – 'אבא טס עם לוויתן' מאת יובל דותן. "גופה של לווייתן כחול נשטפה לחופי העיירה אַרקָטָה ביום שבת", כך מתחיל הפסיכותרפיסט יובל דותן בספר הביכורים שלו מסע מסחרר לתוך עולם של אקראיות, אבסורד, נונסנס ועצבות בלתי מזככת. אותה גופה של לווייתן מתחילה בעצם שרשרת של אירועים פנימיים בחייו של אלן הרשקוביץ, אחד הטייסים שנאלץ להעביר אותה בעזרת מסוק למשכן האוניברסיטה המקומית. אותה טיסה שגרתית לכאורה הופכת לטיסה המשמעותית ביותר של חייו. הוא מרחף מעל הים, אבל בעצם נוסק פנימה אל תוך נפשו, אל תוך זיכרונותיו, אל תוך הים האפל הפרטי שלו, והוא עולה משם שונה לגמרי, מבין שהוא חייב לשנות את חייו ולו במעט, אך אין לו מושג מה בדיוק לשנות בהם. לפניכם פרק מתוך הספר באדיבות המחבר וההוצאה לאור.
בפסיכובלוגיה:
ד"ר ארנון רולניק כותב על קרבה ועל סינכרון: מה אנו למדים על פסיכותרפיה מהניסוי הגדול שנערך כאן בשנתיים האחרונות?
"אחד האתגרים להבנת טיפול מרחוק קשור לידע ההולך ומצטבר בתחום של פסיכותרפיה וסינכרון. יש יותר ויותר עדויות לכך שבאינטראקציה בין הורה לילד, ובין בני זוג ואפילו בין בעלי חיים, ישנה השפעה הדדית של הנוכחים גם ללא דיבור. .סינכרון מושג כהתאמה של אותות התנהגותיים ופיזיולוגיים בין שני אנשים. מחקרים מהשנים האחרונות מראים כי במהלך פסיכותרפיה, מטופל ומטפל נוטים לסנכרן באופן ספונטני משתנים שונים גובה הקול, תנועות הגוף ואפילו תהליכים הפיזיולוגיים. יתרה מזו קיימות הוכחות שהברית הטיפולית מאוד תלוייה בתהליכי סינכרון אלו. השאלה האם סינכרון זה מחייב נוכחות פיזית קרובה היא מרכזית בנסיוננו להבין מה עובד בפסיכותרפיה".
- פרסומת -
ד"ר רחל קואסטל בטור חדש בבלוג שלה Coreטקסט – על המסמן 'אוטיזם', קפיצות אבולוציוניות וכוכב הצפון. קואסטל מזמינה לחשיבה קצת אחרת על המאפיינים האוטיסטיים -
"בלי לעשות אידאליזציה לקושי של המאובחנים ומשפחותיהם במצב הדברים כיום, אני חושבת עליהם לפעמים כשליחים מהעתיד שבאו לקדם אותנו לשם. ניקח כדוגמא את שני הא"סים, או אם תרצו ה"אסים" כפי שכמה מהם אוהבים לכנות את עצמם, הכי מפורסמים בעולם: גרטה טונברי ואילון מאסק (שאני רשמית גרופית שלו). אי אפשר שלא לחשוב עליהם כנביאה אפוקליפטית מצד אחד וממציא גאוני של פתרונות אפשריים מאידך. שניהם מכינים אותנו ומסמנים לנו את העתיד. העיסוק בסוגיית החריגות הוא סטטיסטי וממסך את השאלה מה נורמלי ומה לא: ואולי הם מתקדמים יותר באבולוציה הנוירולוגית שלהם מאיתנו? אולי העולם החדש הוא שלהם ואנחנו רק חיים בו בנתיים?"
קטע מהשיר 'סמבה'/ סיון הר שפי
כותבת לך שירה מהולה בוודקה לימון
אלהא דפוריא ענני
שמח תשמח הושענא
אנחנו מנסים דיג'י, מנסים מוסיקה ערבית
נפצים של אהבה
זיקוקי הברית
לא לשוא
הרגלים רוקדות הידים
רוקדות הבטן רוקדת
בשביל מה כל איברי אם לא
לרקוד לרקוד איתך.
Photo by Dan Farrell on Unsplash
