כעבור שעה התבדתי, נפלו עלי השמיים

עלון פסיכולוגיה עברית | 8/8/2021 | הרשמו כמנויים

גל הקורונה הרביעי בעליה והשמיים נסגרים פיסה אחר פיסה. תקנות חדשות  וירידה בשרשרת הרמזור של מדינות רבות, מצריכה מרבים שתכננו חופשה או הימלטות קצרה מהסביבה הלוהטת הזו, לשנות באחת תוכניות. אחרי אשליה קצרצרה של קרקע יציבה, שוב קשה לתכנן או לקבוע דברים בקיץ הזה. ומה יהיה בחגים? אלוהים גדול. או סגר גדול. נחיה ונראה. כיצד משפיעה אי הודאות על הנפשות הפועלות?  האם אפשר להבחין בהתרככות-לית-ברירה שכזו, או דווקא בדיכוי ויתור והתכנסות? כשאנחנו פועלים בתנאי אי ודאות אנחנו נעשים אט אט גמישים יותר, או פשוט מותשים יותר? בינתיים משהו כן וודאי - ברכות למדליסטים האולימפיים שלנו בטוקיו. 

השבוע באתרנו מאמרים מקצועיים נהדרים וטורים חדשים, המתאימים לנוסעים וגם לנשארים: 

בשנים האחרונות, המילה חמלה הפכה פופולרית במיוחד בשיח הטיפולי והמחקרי. מאמרה של קרן ריינר נוי מבקש לבחון את מושג החמלה בהקשרה בתפיסה הבודהיסטית, להצביע על המקומות בהם הנטיות ההרגליות של התודעה האנושית מטשטשות את מהותה האמיתית. המאמר מציע עמדה ביקורתית כלפי שימוש מוטעה במושג החמלה, ומזמין את הקורא להתבוננות אישית אמיצה כלפי מכאוב וצער. 

גיל ההתבגרות זו תקופה משברית בהתפתחות, אשר במהלכה ובחסותה, מופיעות לעיתים התנהגויות המעמידות את הנער.ה בסיכון. בטיפול בבני נוער, הסיכון לעיתים קרובות מהווה איום של ממש על המרחב והקשר הטיפולי. כיצד, אם כן,  ניתן לנהל טיפול "תחת מתקפה" של מצבי סיכון והתנהגויות פוגעניות? מהן מטרותיו של טיפול במצבים אלו? לימור דותן-ישראלי, מציעה תשובות לשאלות אלה במאמרה, תוך הצגתה של עמדה טיפולית מורכבת כלפי נוכחות הסיכון בטיפול בבני נוער.

קבוצת הדרכה למנחי קבוצות
ההדרכה מתקיימת בזום פעם בשבועיים. בימי שלישי 20:00-21:30

מחשבות על דינמיקות של הפרעות אכילה - הגנות "אין כניסה" וגופים זרים: סקירת מאמרה של ג'יאנה וויליאמס -  לאורך שנות עבודתה עם מטופלים הסובלים מהפרעות אכילה, הבחינה הפסיכואנליטיקאית הבריטית, ג'יאנה וויליאמס בדפוס הגנות אופייני  - הגנות "אין כניסה". הגנות אלה מתפתחות אל מול כשל במערכת היחסים של המיכל/מוכל - מצב בו הילד הופך לכר להשלכות של הוריו, כאשר אותן השלכות אינטנסיביות נחוות כגופים זרים ועוינים החודרים לגופו. בניגוד לאלה המפתחים מערכת הגנות "אין כניסה" ישנם מטופלים ההופכים "נקבוביים" ("porous"), "פתוחים" אל מול השלכות הוריהם. וויליאמס כותבת על הדינמיקה הנפשית של מטופלים אלה, ועל דפוס יחסי העברה והעברה נגדית אשר נוצר מולם בטיפול.

לאחר הפוגת קורונה ארוכה, אנחנו מתרגשים להשיק מחדש את סדרת סקירות של כתבי השטח - בסקירה יפה במיוחד שכתבה נועם גלזר בעקבות כנס "שיחות" הרביעי, שהתקיים ב-29/06. הכנס נערך בשלושה מושבים שביקשו לייצר התבוננות רבת-כיוונים על תקופת הקורונה ועל הימים-שבתקווה-יפציעו אחריה. הדוברות והדוברים השונים ביקשו לשרטט את החוויות והאפשרויות השונות, ההרסניות אבל גם היצירתיות, שהתפתחו בימים אלה: בין אדם לאדם, בין אדם לעצמו, ובין אדם לעולם, במרחבי החיים ובקליניקה. רוצים להצטרף אלינו ככתבי שטח ולסקור ימי עיון מעניינים? כתבו לנו. 

ובפסיכובלוגיה - 

סוף-סוף בשורות טובות - הממשלה אישרה את הגדלת התקציב למערך בריאות הנפש: לאחר מאבק ממושך של שר הבריאות, ניצן הורביץ, אושרה תוספת תקציב למשרד הבריאות. התקציב ישמש, בין היתר: לבינוי ושיפוץ בתי החולים הפסיכיאטריים הסובלים מהזנחה של שנים; הקמת מסגרות של "בתים מאזנים" אשפוז; קיצור התורים לפסיכותרפיה במסגרת קופת חולים, אשר כיום נמשכים מעל לשנה.

פרופ' עמיה ליבליך כותבת בעקבות סרט על שנותיה האחרונות של ענת גוב ז"ל 'על החיים ועל המוות', ופלוסופיית ההתיידדות עם המוות. 

ד"ר חנה דויד בשני טורים בבלוג המחוננים שלה - "מי שלא יחוסן – ידירו אותו": על יכולות לשוניות ויכולת מתמטיות-לוגיות וסוגיית חיסון הילדים בבית הספר, וגם - בעיטה פנימה, בעיטה החוצה ובעיטה מוסווית: על שלוש צורות ההתמודדות של ילדים מחוננים לא מרוצים. 

Photo by Richard Masquelier on Unsplash