על מומחים מטעם עצמם למחוננות
ד"ר חנה דויד | 18/5/2021 | הרשמו כמנויים
מדי כמה חודשים אני מקבלת מייל מאנשי מקצוע ידועים בתחומים שונים – מכלכלה, דרך סוציולוגיה ועד רפואה, כולל כמובן עבודה סוציאלית, ייעוץ חינוכי ופסיכולוגיה, שבהם בקשה לשוחח אתי. בדרך כלל לא נאמר לי מהו נושא השיחה, אבל כשאני שואלת התשובה היא "מחוננים" או – במקרה הטוב – "בנות מחוננות"; מחוננים לקויי למידה" או "מה עדיף לבן/לנכד שלי – כיתות למחוננים או תכניות העשרה למחוננים?". במקרים כאלה אני מפנה את השואל למאמרי ולספרי, אבל כמעט תמיד הפונה אינו מסתפק בכך, וממשיך לשאול מתי אפשר לדבר אתי. בשלב זה אני מבקשת את רשימת השאלות הספציפית עליהן רוצה השואל תשובה, ומבטיחה שלאחר שאענה בכתב על השאלות, אם עדיין ירצה השואל לשוחח אתי – אשוחח אתו בחפץ לב. כמעט תמיד שיחה כזאת אינה מתקיימת, ולא בגללי...
הנה דוגמה לרשימת שאלות שהופנתה אלי מפי פרופסור בעל שם במדעים מדויקים לאחר שביקש "לשוחח אתי על מחוננים".
* עד כמה ההבדלים בין אשכנזים לספרדים שרירים וקיימים?
לו השאלה היתה "לדעתך" התשובה היתה "אין לי דעה". אני לא מגבשת דעות ללא בסיס של ידע (או למצער, זה מה שאני רוצה להאמין שאינני עושה).
לו השאלה היתה "על פי מה שאת יודעת" התשובה היתה "אני באמת ובתמים לא יודעת, כי אין נתונים". אני יכולה לספק לך שני תיאורי מקרים שהם יותר בגדר אנקדוטות מאשר הוכחות – וזאת בשל העובדה שהם לא מהווים מדגם.
- לצורך מתן תשובות לשאלותיך בדקתי את המוצא של 10 זוגות ההורים של הילדים ו/או בני הנוער האחרונים שפגשתי. בדיקתי העלתה את הממצאים הבאים:
זוג אחד – שניהם ממוצא אשכנזי;
זוג נוסף – שניהם ממוצא אשכנזי; אחד מבני הזוג הוא מדור "1.5" ממוצא רוסי;
משפחה חד-הורית שההורה שם הוא ממוצא אשכנזי;
שישה זוגות הם ממוצא "מעורב": אחד מהוריהם ממוצא אשכנזי והאחר – לא אשכנזי. קבוצה זו של הורים היו בעלי ההשכלה הגבוהה ביותר ביחס לאחרים;
הזוג האחרון – שני ההורים ממוצא לא-אשכנזי.
אתה מוזמן להסיק כל מסקנה שברצונך להסיק ממדגם אקראי [ומאוד קטן!] זה; למותר לציין שכל הילדים הללו מחוננים (גם אם לא קיבלו את "תווית המחונן" של משרד החינוך).
- אחד מהילדים שעליהם כתבתי בתיאור המקרה הראשון על מחוננים (דויד, ח. [1999]. חמישה ילדים מחוננים בכיתה: תיאור מקרה. הגיגי גבעה – שנתון מכללת גבעת וושינגטון, ז', 173-196),[1] הוא בן למשפחה שבה כל האחאים מחוננים. הוא עצמו "חצי-חצי"; ילדיו הם כבר "רק" "רבע אשכנזים" –אבל גם הם מחוננים. אחיו נישא לאשה אשכנזייה וילדיהם אינם מחוננים (לפי שום הגדרה מה-30 שאני מכירה). לאשתו האשכנזיה אחות שנישאה לגבר שאינו אשכנזי וכל שלושת ילדיהם מחוננים (על פי הגדרת משרד החינוך).
האם ניתן ללמוד משהו מהסיפורים הללו? האם ילדים שהם ממוצא מעורב, סיכויים להיות מאובחנים כמחוננים גדולים מאלו של ילדים ממוצא אשכנזי או לא אשכנזי? האם הסיכויים של ילד בן להורים "מעורבים" להגיע אלי גבוהים מאלו של ילד ממוצא שאינו מעורב? ברור שכל תשובה תהיה ספקולציה.
נחזור לעובדות – הנה אחת עליה כתבתי כבר ב-2013:[2] בישראל שיעור מקבלי פרסי נובל הוא הנמוך ביותר מבין המדינות שבהן קיבלו יהודים פרס נובל (במדעים ובספרות, לא הבאתי בחשבון את פרסי נובל לשלום שהם פרסים פוליטיים, ואינם על הישגים בעולם המדע או הספרות). באיטליה, לעומת זאת, השיעור של היהודים מקבלי פרס נובל הוא הגבוה בעולם. מבין 40,000 יהודי איטליה ניתנו שם ליהודים 4 פרסי נובל: 3 במדעים ואחד בספרות. הדבר דומה לקבלת 25 פרסי נובל לתושבי ראשון לציון (פרס לכל 10,000 תושבים!). כל מקבלי פרס נובל באיטליה אינם אשכנזים.
האם העובדות הללו פירושן שה-IQ של מי שאינם אשכנזים גבוה מזה של אשכנזים? האם יש להן פירוש אחר?
* ככל שאת יודעת האם המחקרים הללו היו מהימנים ?
לאילו מחקרים אתה מתכוון? אני מסתמכת אך ורק על מחקרים שלמיטב ידיעתי הם מהימנים.
* האם את מכירה מחקרים לגבי מספר המחוננים ע"פ מוצא בישראל (מהם אולי אפשר להעריך את המצב היום) ?
- אני מכירה כ-30 הגדרות שונות למחוננות. לכן אין משמעות ל"מספר המחוננים בישראל".
- כפי שכתבתי חזור וכתוב, המבחנים לאיתור מחוננים של משרד החינוך הם חסרי מהימנות ותוקף. גם מסיבה זו אין משמעות לשאלתך.
- * ריצ'ארד לין, טוען למנת משכל אופיינית לקבוצות אתניות ולאומים. אחת התוצאות היא שבגינאה המשוונית הממוצע הוא 59.
- כלומר בערך חצי מתושבי גינאה, לוקה בפיגור עמוק.. האם יש כאן משהו שאני לא מבין? אשמח אם נוכל לשוחח על זה.
אני לא נוהגת לשוחח על טענותיהם של אחרים. פרופ' ריצ'רד לין עדיין חי וקיים – מדוע אינך מבקש לשוחח אתו?
4.2 מחקרים שבדקו מהגרים מצביעים על שיפור של 15 נק' אחרי 2-3 שנים מרגע ההגירה, אשמח לשמוע מה דעתך.
אין לי כל דעה. יש לבדוק כל מחקר לגופו – אתה בוודאי יודע כיצד בודקים מחקר!
4.3 מחקרים אחרים מראים הבדלים של 15 נק' בין שחורים ולבנים בארה"ב, ככל שאת יודעת, האם אלו מחקרים אמינים?
אני מציעה לך לבדוק מטא-אנליזות ולא "מחקרים אחרים" וכמו כן מי כתב מה – בתחום זה יש יותר מדי אנשים עם אג'נדות מוכנות.
.5 שאלה כללית: להבנתי, IQ הוא מדד השוואתי נהדר לוקלי בזמן ולוקלי במקום עבור אנשים שגדלו באותם תנאים, לא יותר. האם זו גם דעתך ? האם יש לי שותפים לדעה הזו ?
אני לא רואה מה "נהדר" כאן – ולכן קשה לי להתייחס לשאלתך. בכל זאת אשתדל.
כאמור עד כה – אין לי דעה.
אם לך יש דעה אתה יכול להיות סמוך ובטוח שיש לדעה זו שותפים.
השאלות האלו לא נוחות לי, לכן רציתי שנשוחח באופן לא אמצעי.
לא ברור לי למה אתה שואל אותי שאלות שלא נוחות לך. האם אתה מצפה שלי יהיה נוח? או שאני אגרום לך שיהיה לך נוח? ומה "לא אמצעי" בשיחה לעומת קריאה?
ציטטתי באריכות את התכתובת הזאת כדי שטיעוני בדבר ההכרח במקצועיות של כל העוסק במחוננות יתקבל סוף סוף בקרב אנשי הקהילייה המדעית. כלום יעלה על הדעת שאני אבקש לשוחח עם מומחה בתחום הרדיולוגיה על נושאים שברומו של עולמו המקצוע [אף על פי שלמדתי לתואר ראשון במתמטיקה ובפיזיקה ואף לתעודת הוראה תיכונית במקצועות אלה]? הלא ברור לכל בר-בי-רב, ש"דעות" של הדיוט כמוני בעולם האימונולוגיה, או שימושי הלייזר, לדוגמה, אין ערכן יותר מאשר "דעות" של הקופאית בסופר השכונתי, או של נהג האוטובוס בקו שמגיע למקום מגורי – וזאת חלילה בלי לזלזל בעבודתם החשובה של שני בעלי המקצוע הללו, שכולנו היינו עדים לחשיבות פועלם בתקופת השתוללות מגפת הקורונה. מדוע אפוא ממשיכים כל כך הרבה אנשים לשאול אותי לדעתי, תוך שהם "מנדבים" לי את דעתם על שלל נושאים הקשורים למחוננות?
הקדשתי לשאלה זו פוסט שלם כי היא מטרידה אותי מזה זמן רב. אשמח מאוד אם אקבל הצעות לנקודות מבט חדשות, דעות או "סתם" רעיונות שיעזרו לי למצוא מענה לה. תודה.
[1] David, H. (2005). Five Gifted boys in one Classroom: A case-study. Gifted Education International, 20(2), 119-135 (expanded version of David, 1999). Reprinted in David, H. & Wu, E.H. (2009), Understanding Giftedness: A Chinese-Israeli Casebook (pp. 20-44). Hong Kong: Pearson Education South Asia.
[2] David, H. (2013). The overview of gifted education in Israel in terms of rate of receiving international prizes Israelis and Jews Living Elsewhere. Journal of the Education of the Young Scientist and Giftedness, 1(1), 1-7.
