אֲבָל זֶה גַּם לִזְכֹּר, עַל יְדֵי הָאוֹר
עלון פסיכולוגיה עברית | 18/4/2021 | הרשמו כמנויים
המעבר החד בין יום הזיכרון ליום העצמאות, היה השנה חריף באופן מיוחד – כשברקע נלחם על חייו הלום הקרב איציק סעידיאן, אחרי שהצית את עצמו, במחאה, מול משרדי אגף השיקום בעירו. אנו מאומנים כאומה בזיכרון הנופלים, החללים, אך לא פעם מותירים את החיים הפצועים – בגוף ובעיקר בנפש – תלויים בחלל, נטושים, בלתי זכורים. רבים רבים מהם מבוגרים וצעירים, מתהלכים בינינו, נושאים את כאבם, ורבים עוד רבים מהם – ילדיהם ובני משפחותיהם, מתמודדים גם הם עם התופת שממשיכה להדהד בלב ובראש. מלבד המפגשים הכואבים בחדרי הטיפול, מה תפקידנו כאנשי מקצוע האמונים על בריאות הנפש, בהטבת המצב של נפגעי הטראומה הצבאית?
באתרנו השבוע מאמרים מקצועיים חדשים, ספרים מומלצים ועוד:
כיצד שינה הטיפול מרחוק בזום את חוויית המנחה בפסיכודרמה? מגפת הקורונה העולמית יצרה מהפיכה בעולם הטיפול, ומה שהתקיים פעם כמובן מאליו בחדר סגור ובמרחק נגיעה, הפך במהירות לנוהל של מפגש אינטרנטי/וירטואלי, מפגש מרחוק. מאמרם של ד"ר דני יניב, ד"ר יהודית ריבקו וד"ר אסתי אבנון כלב, שופך אור על החוויה של מטפלים בפסיכודרמה במהלך העבודה הטיפולית מרחוק במערכת זום, דרך העקרונות הבסיסיים שעליהם הם נשענים: יצירתיות, ספונטניות, כנות, אמפתיה, אופטימיות, והתקווה והאמונה שכל אדם ראוי ויכול להתפתח.
נעמה גולדמן סוקרת את ספרה של שרה הלפרין, "פרח גדל על הר של אבנים", שבוחן בין השאר את האופנים שבהם תפיסות גילניות המושרשות בתרבות מובילות למעשים של פגיעה.
ובמדור הספרים תכירו את ספרן של אילת הראל-שלו ושיר דפנה-תקוע - על ביטחון וחוסר ביטחון: הקרב הכפול של נשים לוחמות - שילוב נשים בתפקידי לחימה בצבא מעורר דיון ציבורי סוער ומעסיק את החברה הישראלית בעשורים האחרונים. בספר זה מובא, באמצעות סיפורן של עשרות חיילות, סיפור הקרב הכפול של נשים ששירתו בתפקידי לחימה ובתפקידים תומכי לחימה בצה"ל. הקרב הכפול שלהן מתרחש בשדה הקרב (בו הן חשופות לטראומה כתוצאה מהפעילות המבצעית), וכן בחזית המאבק בכוחות המתנגדים להשתלבות נשים בתפקידי לחימה.
בפסיכובלוגיה -
גבי בונויט בטקסט מרוכז ונוקב, על האירוע הכואב – "אינני מופתע מהייאוש שהביא למעשה ההצתה העצמית של איציק סעידיאן. היעדר הכרה הוא אחד המשתנים המרכזיים שמוביל לאלימות בכלל ולאלימות שמופנית כנגד העצמי, בפרט. להאשים את אגף השיקום במשרד הבטחון זאת מלאכה קלה. אגף השיקום פועל בתוך תרבות מסוימת ובתוך סולם ערכי מסוים. ההירארכיה הבלתי כתובה בחברה הישראלית היא שבראש הסולם ניצבים המתים, ששמם מואדר וגם מנוכס על ידי המדינה. בתחתית הסולם, לאחר פציעה ושבי, נמצאת הפוסט טראומה".
ד"ר חנה דויד כותבת על ייצוג מחוננים בסרטים, בסדרות ובספרות, ומביאה טעימה קטנה – של סרט אמריקאי אחד, סדרה ישראלית אחת, ושלושה ספרים שנכתבו בעברית כדי להדגים עד כמה מסולף ייצוג זה במרבית המקרים, וכיצד ניתן לעשות זאת גם אחרת
בבלוג 'הרצאה בנעלי בית', תוכלו להאזין לשיח מעניין וחשוב עם פרופ' גבי שפלר מתוך ההרצאה "היבטים אתיים מקצועיים בפגיעות בעלות אופי מיני של מטופלות ומטופלים בידי מטפליהם" שהועברה במסגרת ערב שיח "פגיעות מיניות בחדר הטיפול" שקיים מרכז שילוב - "המשימה שלנו היום היא לא לרפא פצעים. המשימה שלנו היא לאסוף משאבים וכוח לעמוד בפני תופעה שמפחידה אותנו. ושאני סבור שאפשר לא לפחד ממנה ולמגר אותה.לא מהרגע להרגע, לא בהינף יד - זה לא זבוב. אבל ככה לדעתי צריך לעשות".
עוד בבלוג – הרצאתה של ד"ר רוית מרום טל - טיפול דיאלקטי התנהגותי לטיפול בהפרעות המאופיינות בשליטת יתר, במסגרת ישיבת צוות מקוונת של המרכז לבריאות הנפש גהה. והרצאות מהכנס השנתי של מכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו – 'על הטוב שבאדם – היבטים תאורטיים וקליניים'.
"לִשְׁכֹּחַ אָדָם הוּא כְּמוֹ
לִשְׁכֹּחַ לְכַבּוֹת אֶת הָאוֹר בֶּחָצֵר
וְנִשְׁאַר דּוֹלֵק גַּם בְּיוֹם:
אֲבָל זֶה גַּם לִזְכֹּר
עַל יְדֵי הָאוֹר."
(יהודה עמיחי)
