התחייבות המפלגות השונות להכנסת הפסיכולוגיה הציבורית לקווי היסוד של הממשלה הבאה
ירדן מנדלסון | 22/3/2021 | הרשמו כמנויים
פעם, במועד א', או ב', אני כבר לא זוכרת, סימנו לנו בפורום יעד - להחתים כמה שיותר מפלגות על התחייבות שבקווי היסוד של הממשלה אליה הם יצטרפו הן מתחייבות להכניס תכנית פעולה לשיקום מערך הפסיכולוגיה הציבורית.
זה היה ממש בימיו הראשונים של הפורום, בתחילת העבודה עם משרד הייעוץ האסטרטגי שאנחנו עובדים איתו מאז הקמת הפורום.
בקיצור, במועד א', או ב', לא הספקנו לעשות את זה. "מזל" שהחיים סיפקו לנו את מועד ד'.
המסמך הזה, שבתמונות תוכלו לראות אותו, ואת חתימות חלק מהמפלגות שחתמו עליו. הוא אולי אחד ההישגים הכי גדולים של הפורום.
אתם יודעים, לפעמים אני רואה פוסטים בכל מיני קבוצות "נו? למה אנחנו לא שובתים?", או - "נו? למה אנחנו לא מקימים קול צעקה?" או כאלה וכהנה... כשיש כח אני (או חבריי מאחד הארגונים) עונים, וכשאין כח אני מתעצבנת ומתמרמרת בתוכי... "הם עוד באים בטענות??? אנחנו קורעים את התחת!!!"
אבל זוכרת גם שדברים שרואים מפה וגו'...
למה אני כותבת את כל זה? כי אני מנצלת את מסמך החתימות הזה לאיזו הסתכלות אחורה על הדרך שעשינו.
אנחנו לא איגוד העו"סים. אנחנו לא נמצאים פה ופעילים ובועטים כבר 10-15 שנה. אנחנו גם לא הר"י עם משאבים אדירים ומעמד מטורף במשרד. אין לנו תרבות מקצועית של פעילות ואקטיביזם. אנחנו לא מחנכים את דור העתיד כבר מהאוניברסיטה. אנחנו לא עושים סמינרים שנתיים במקומות העבודה. וככה בשלוש שנים האחרונות היינו צריכים לעשות הכל מהכל ומהר מהר. גם ליצור שת"פ בין ארגונים (שהאמון לא תמיד שרר ביניהם!), גם לגייס את השטח, גם ליצור קשרים בכנסת (ושאפו ע-נ-ק לאסנת בר-און, ראש תחום קשרים פרלמנטריים בפורום שמרכזת את התחום הזה בחצי שנה האחרונה), גם ליצור קשרים במשרדי הממשלה, גם ליצור עניין בתקשורת, גם ללמוד איך להפעיל את כל הדברים הללו, גם לגרום לאנשים לתרום מזמנם ומרצם.
אז כשאני מסתכלת על השנתיים האחרונות אני מרשה לנו לרגע לעוף על עצמנו. איזו כברת דרך *מטורפת* הפורום הזה עשה!
אז נכון, יגידו המלעיזים שאלו הבטחות בחירות, ושזה לא אומר, ושסתם חתמו, ויגידו ויגידו ויגידו. וחלקם צודקים וחלקם טועים. זה לא משנה את העובדה שכשהיינו צריכים לפרגן לח"כים מהכנסת הקודם היו ברשימה לא פחות מ-21 ח"כים שתרמו! מי יותר מי פחות, אבל 21 ח"כים שעסקו באופן פעיל בנק' זמן זו או אחרת בפסיכולוגיה הציבורית!
וזה לא משנה את העובדה שלא פחות מ-6 מפלגות התחייבו לשים את הפסיכולוגיה הציבורית בקווי היסוד של המפלגה הבאה. זה אומר שב-6 מפלגות עסקו בהאם לאשר את המסמך הזה או לא!
וזה לא משנה את העובדה שמפלגות גם הכניסו אותנו למצע שלהן!
אני רואה בזה סימן. שהתהליך הסיזיפי של המאבק הזה (ששני רק לסיזיפיות של טיפול פסיכולוגי אולי 
), עובד. ושאנחנו עובדים בקצב מטורף.
למרות שאנחנו לא שובתים
וכמובן, אני רואה בזה סימן לכם! אתם, הציבור שלנו. הכח שלנו. המנוע שלנו. בכם תלויה המשך העבודה של הפורום הזה. אתם צריכים לדאוג שהארגונים שמייצגים אתכם, מקצועית (הפ"י), תעסוקתית (חטיבת הפסיכולוגים בהסתדרות) ואידאולוגית (התנועה למען הפסיכולוגיה הציבורית) ממשיכים לעבוד עבורכם.
ואתם יודעים איך עושים את זה
ומילה אחרונה על הפ"י למי ששרד.
לפני שנה וחצי לראשונה בחיי התחלתי לשלם דמי חבר להפ"י. זה היה כחלק מההבנה שאני רוצה שהארגון המקצועי שלי יהיה גדול, חזק, ורלוונטי.
יש להפ"י עוד לאן להמשיך לצמוח, ולהתייעל, ולהשתפר.
אבל היום, כשאני עובדת בהפ"י, ומובילה את העבודה על המגזר הציבורי מטעם הפ"י, ורוצה לנצל עד תום את הפוטנציאל שיש לארגון הזה לתת למאבק...
אז אני רוצה שתעזרו לי גם להגדיל את הפוטנציאל הזה. לינק בתגובות כמובן.
צאו להצביע! עדיף למפלגה שתקדם את הפסיכולוגיה הציבורית. ושיהיה לכולנו בהצלחה מחר.
עוקבת מרחוק בדאגה, בחשש, ובהחזקת אצבעות ממש רצינית.
ירדן.
