תגובת הפ"י למכתבו של הפסיכולוג הארצי בנושא ביטול המלגות
כיכר העיר | 16/12/2020 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג
שלום רב,
כפי שידוע בוודאי למרביתכם, לפני כחודש הודיע הפסיכולוג הארצי במפתיע כי החל מתחילת שנת 2021 יופסק מימון המתמחים בפסיכולוגיה בתקצוב הישיר שהיה נהוג עד כה במוסדות החוץ ממשלתיים, ועל מעבר לשיטת תקצוב אחרת ("מבחני תמיכה") שטרם גובשה סופית. התכנית עוררה חשש רב והתנגדות מצד גורמים רבים, ובהם הפ"י, וכן עצומה עליה חתומים אלפי פסיכולוגים. המוסדות עצמם הודיעו כי לא יוכלו להעסיק מתמחים תמורת אלו שהופסק תקצובם. הפסיכולוג הארצי פנה אלינו בבקשה להעביר לחברי הפ"י מכתב הכולל את התייחסויותיו לטענות שעלו בימים האחרונים באשר לתכנית זו. כיון שאנו סבורים כי מכתבו אינו נותן מענה לבעיות העיקריות שיש במהלך הזה, וכן כולל אי דיוקים שונים אנו מצרפים את המכתב, ולצדו אנו מצרפים את עמדתנו בנושא, נקודות לתשומת לב, וכן שאלות שטעונות הבהרה עדיין.
עיקר טענותינו:
- אפשר גם אחרת – ההחלטה לבטל את מתווה המלגות הייתה של משרד הבריאות ואינה הכרח כפוי.
- המעבר לשיטת מבחני תמיכה הינו הרסני לתחום הפסיכולוגיה (פרוט מטה).
- לצערנו לא התרחש כל שיתוף אמיתי עם הגורמים המקצועיים והציבוריים בתחום.
- המהלך מבוצע בחופזה ובאופן לא תקין – לא סביר להוביל מהלך כזה כך שתקצוב אחד מופסק לפני שיש מתווה מוסכם וברור לתקצוב החלופי.
- הפגיעה במקצוע ובייחוד במקומות ההתמחות כבר מתרחשת בפועל והטענות על ההשפעות החיוביות שאולי יתאפשרו במבחני התמיכה הן לכל היותר תקוות לא מבוססות שאינן יכולות לעמוד מול הנזק.
1 .ביטול המלגות והמעבר למבחני תמיכה – החלטת משרד הבריאות ולא הוראה מלמעלה
מתיאור הרקע למהלך עולה כי בניגוד למה שנאמר במכתב קודם, המהלך אינו תוצאה של הכתבה של משרד האוצר אלא החלטה פנימית במשרד הבריאות. מתואר כי ב-2018 הייתה דרישה של משרד האוצר לוודא חלוקה שוויונית והוגנת, כתנאי להמשך התקצוב בשיטה הנוכחית, ובקשה לבחון את המסלול המתאים להעברת התקציב. ובתגובה החליט משרד הבריאות להפסיק את התקצוב הנוכחי ולעבור למבחני תמיכה – ללא הוראה חד משמעית של משרד האוצר בנדון.
חשוב לציין כי נעשתה בעבר עבודה רבה לקידום שוויוניות והוגנות בתהליך חלוקת המלגות שכלל נוסחת חלוקת מלגות, ובהחלט ניתן במסגרת שיטת התקצוב הקיים להבטיח הוגנות ושוויוניות בחלוקת המלגות.
בנוסף, לא מוזכר במכתבו של הפסיכולוג הארצי כי שיטת ה"אשכולות" שהכניסה סדר בתורי ההמתנה והגדילה את השוויון בסיכויי הקבלה של מתמחים, מבוטלת במעבר לשיטה החדשה וכעת מקומות ההתמחות יהיו חופשיים לבחור כרצונם מתמחים. זה אולי נותן חופש למקומות ההתמחות אך מחזיר לשיטה הקודמת בה היה יתרון למקורבים ללא שקיפות בתהליך והיו מתמחים שהתקשו מאוד להשיג את המשרות הנכספות.
2 .שיטת מבחני התמיכה
"מבחני תמיכה" היא דרך לתמיכה תקציבית שבה מוסדות ציבור יכולים להגיש דוח על פעילותם בשנה שחלפה, ולבקש תמיכה עבור פעילות זאת. הרעיון של מבחני תמיכה פוגע בתחום, שכן מסלול תקציבי זה הוא מסלול ברמת מחויבות תקציבית נמוכה של המשרד לתחום, ואינו בטוח ויציב כמו סעיף שנמצא בבסיס התקציב. בשיטה זו מקבלים תקצוב לא וודאי בדיעבד, לאחר שנת העבודה ולא באופן שוטף. מעבר למבחני תמיכה יפחיתו את היכולת של הגופים הנתמכים לקבל יציבות שתאפשר להם להעסיק מתמחים. הנה למשל מתוך אתר משרד הבריאות על מבחני תמיכה באופן כללי:
"מתן התמיכה בפועל יתבצע בכפוף לאישור תקציב המדינה לשנת 2020 ,ואין ודאות שייקבע תקציב לנושא התמיכה, לרבות תקציב לתשלום מקדמות. האחריות על ביצוע הפעילות הנתמכת, בטרם אושרה התמיכה, היא על מוסד הציבור בלבד. לא תתקבל כל החלטה סופית בדבר חלוקת התמיכה והיקפה המאושר, עבור כל אחד ממוסדות הציבור המבקשים תמיכה, עד לאחר אישור תקציב המדינה לשנת 2020 ."
בניגוד לסעיף תקציבי אחר, תקציב תמיכות הינו תקציב הרבה יותר פגיע ונתון לשרירות לב. כל הגורמים המייעצים אומרים חד משמעית: היזהרו ממעבר למבחני תמיכה. זוהי שיטת תקצוב המועדפת על אנשי התקצוב, המעוניינים בשליטה וחיסכון, אך רעה לגורמים האמורים לקבל את התקציב ולהסתמך עליו.
3 .חוסר שיתוף הגורמים המקצועיים לשם תכנון המהלך
במכתב נטען כי "אנחנו נמצאים בשלב הראשון של התהליך". אמירה זו אינה נכונה, ואף מטעה. עיקר התהליך כבר מאחורינו – ההחלטה לזנוח את התקצוב הקיים, לבחון חלופות לחלוקה שוויונית ולהחליט על מעבר למבחני תמיכה. בתהליך זה לא שותפו הגורמים המקצועיים הרשמיים כגון מועצת הפסיכולוגים, הוועדות המקצועיות, וארגוני הפסיכולוגים. גם בוועדה העוסקת בניסוח הקריטריונים למבחן התמיכה לא הוזמנו אף אחד מגורמים אלו להיות שותפים בניסוח. לכל היותר מוזמנים לחלק הסופי והאחרון, של כתיבת הערות מבחוץ לכשתפורסם הטיוטה.
השיתוף המוצע על ידי הפסיכולוג הארצי הוא להעיר הערות על הטיוטה. אולם אין פה בשורה גדולה, ממילא, על פי החוק, חובה להעביר את טיוטת מבחני התמיכה להערות הציבור. אם כך כל השיתופיות שציבור הפסיכולוגים והגופים המקצועיים מקבלים כאן הוא לא יותר ממה שכל הציבור ממילא זכאי לו מתוקף החוק. זוהי אינה הזמנה אמיתית לשיתוף.
אם בתחילת המהלך ב-2019 היה שיתוף פעולה עם הגורמים המקצועיים ניתן היה להוביל למהלך נכון יותר לקידום מקצוע הפסיכולוגיה. בפועל, כל הגורמים נחשפו למהלך רק בחודש נובמבר מתוך מכתבו של הפסיכולוג הארצי שמוען לפסיכולוגים האחראיים. כאן המקום להזכיר כי גם ב-2011 וגם ב-2015 התקיימו וועדות בנושא תקצוב המתמחים. אז היה ברור שהוועדות כוללות את כל הגופים הרלבנטיים בניהם נציגי הסתדרות הפסיכולוגים, יו"ר מועצת הפסיכולוגים, הוועדות המקצועיות ועוד גורמים בשטח.
עוד נציין כי במכתבו של הפסיכולוג הארצי מיום 14.12.20 ,מועלית לראשונה האפשרות לארבעה מבחני תמיכה שונים לכל אחד מתחומי המומחיות המקבלים מלגות על רקע המאפיינים הייחודיים לכל תחום. אם אכן המטרה הייתה להגדיר מבחני תמיכה לכל תחום מומחיות בנפרד, מדוע הוועדות המקצועיות בכל אחד מן התחומים לא היו שותפות למהלך של הכתיבה הראשונית של טיוטת מבחני התמיכה ולמעשה הודרו לחלוטין מהמהלך.
4 .המהלך נעשה בחופזה ובאופן שאינו תקין
במכתבו של הפסיכולוג הארצי הוא מציין כי כבר בסוף 2019 התקבלה ההחלטה במשרד הבריאות לבטל את מתווה המלגות ולעבור למתווה של מבחני תמיכה. אם כן, עולה תהייה מדוע לא נעשתה עבודה לבניית המתווה, להגדרת הקריטריונים של התמיכות והבטחת המעבר הרציף בין מתווה המלגות לתמיכות באופן שלא יפגע במתמחים. בפועל, במכתבו של הפסיכולוג הארצי מיום 11.11.2020 המודיע על התחלת המהלך ב-01.01.2021 ,עוד לא גובשו קריטריונים למהלך אולם כ-20 יום אחרי כבר לא אושרו מלגות. במכתב מיום 14.12.2020 מציין הפסיכולוג הארצי כי בשל משבר הקורונה נוצר עיכוב ועלה קושי לקדם את העניין. לטעמנו זו דווקא סיבה שלא לצאת עכשיו במהלך הזה באופן בהול וללא הערכות ראויה.
5 .הפגיעה במקצוע כבר מתרחשת
במכתבו כותב הפסיכולוג הארצי "לאור זאת ברור שהמעבר למבחני תמיכה לא מפחית את היקף התמיכה ואינו פוגע בהתמחות הקיימת". אולם, החל מה-1.12.2020 לא אושרו כלל מלגות והמוסדות אינם ערוכים להוספת תקנים מבחינה תקציבית. למעשה כבר מתחילת 2021 לא נפתחות משרות חדשות למתמחים במוסדות החוץ ממשלתיים והמוסדות החוץ ממשלתיים מצהירים שלא יעסיקו מתמחים חדשים במקומות שתוקצבו עד כה בשיטת ה"מלגות". הווה אומר, התקצוב מקוצץ ומבחני התמיכה עדיין לא פה. ישנה פגיעה וודאית ומיידית, שכבר מתרחשת בהיקף משרות המתמחים המוצעות. ישנם כבר מתמחים שלא יוכלו להתחיל את התמחותם.
המהלך הנוכחי מתבסס על התקווה שהמוסדות יעסיקו בתקן, את המתמחים שעד כה הועסקו בתקצוב ישיר. יחד עם זאת, קופות החולים המעסיקות את רובם של המתמחים בגופים החוץ ממשלתיים אינן רשאיות כלל להגדיל תקנים כרצונם בגלל הסכמי הייצוב.
מבחני התמיכה אינם לוקחים בחשבון את יכולתם של גופים קטנים כעמותות המפעילות מרפאה אחת או שתיים לעמוד במעמסה הביורוקרטית של עצם ההגשה של מבחני התמיכה.
מבחני התמיכה מייצרים מצב בו אף אחד מן הגופים לא יוכל לדעת אם יקבל את התמיכה וכמה יקבל, ובכך יוצרים אי וודאות תקציבית. במצב כזה לא ניתן להסתמך על התמיכה הזו בתכניות ארוכות טווח של בניית מערך מתמחים.
התייחסות לנקודות נוספות שהועלו במכתבו של הפסיכולוג הארצי מיום 14.12.2020:
בקשר להבטחה כי המתמחים הקיימים בפועל ימשיכו להיות מתוקצבים: אנו יודעים כי הוגשה לפני כשבועיים פניה לוועדת המכרזים שכך יהיה, אך לא ראינו כל תימוכין לכך שבקשה זו התקבלה. לא ראינו שהוגשה או שהתקבלה בקשה לפטור ממכרז עבור התקצוב למתמחים אלו. ואם התקבלה, האם זה יהיה תקף רק לשנה זו או עד סוף התמחותם? ואם הם צריכים לעבור ממוסד אחד לאחר כדי להשלים את דרישות ההתמחות, האם תקצוב זה יישמר?
בקשר להצהרה במכתב כי התקציב שמשרד הבריאות מקצה למלגות לגופים שאינם ממשלתיים אפילו יעלה: מדובר כרגע בהבטחה של הפסיכולוג הארצי, אולם לא קיבלנו תימוכין לכך או פירוט לגבי התקציב. כבר כיום קיים פער בין בסיס התקציב לתקציב המחולק בפועל. נרצה לדעת מה יהיה תקציב המלגות והאם תקציב זה כבר אושר.
בקשר לטענה על מרכיבים במבחני התמיכה שיגנו על תנאיו המקצועיים והתעסוקתיים של המתמחה: ראשית, חובת המוסד המוכר לעמוד בכל הנחיות הוועדות המקצועיות מתקיימת גם כעת, כיון שזהו התנאי להיות המוסד מוכר. כך שכדי להעניק זכויות נוספות למתמחים – ניתן גם כיום להכניסן כדרישה להכרה כמוסד מוכר להתמחות.
בקשר לשאר התנאים, ברוב מוחלט של המקומות המקבלים תקצוב כעת תנאים אלו מתקיימים גם כך. בקופות החולים מתמחים משתכרים לרוב יותר מאשר במרפאות הממשלתיות. ברוב מוחלט של המקומות המקבלים מימון עבור שכר המתמחים, למשל בקופות החולים ישנו כבר כיום עמידה בתנאי הסף של השכר, שלצערנו אינו גבוה ומבחני התמיכה לא הולכים לשנות זאת. כך שהמעבר למבחני תמיכה לא ישנה דבר עבור תנאי ההתמחות ברובם המוחלט של המקומות.
חשוב לזכור שאת ההכרה למקום ההתמחות יקבל מקום שעומד בהנחיות הוועדות המקצועיות וכל מקום יוכל להעדיף לא לגשת כלל למבחן התמיכה מאחר והיא לא מובטחת להם, ולא בטוח שההוצאה הנדרשת מהם לעמוד בתנאיה, שווה את התמיכה שהם אמורים לקבל תמורתם. כך שלצד התקוות שיש במכתב באשר לתוצאות החיוביות האפשריות של מבחני התמיכה, יש לקחת בחשבון גם את האפשרויות האחרות, ריאליות לא פחות שהמעבר למבחני תמיכה פשוט יגרום למקומות לקחת פחות מתמחים, ולוותר על מבחני התמיכה.
בקשר לטענה "מבחני התמיכה יתמרצו חובת גבייה נמוכה מציבור המטופלים על טיפולים שיינתנו ע"י מתמחים" יש להדגיש כי גם כאן, ברובם המוחלט של המקומות בהם המתמחים מתוקצבים על ידי משרד הבריאות, הטיפולים ניתנים ממילא בחינם או בעלות סמלית של השתתפות עצמית, כך שתנאי זה בוודאי לא הולך להשפיע על המציאות בתחום הטיפול. במידה וישנם אי אילו מקומות )ספורים כאמור ביחס לקופות החולים ובתי החולים( הגובים תשלום מן המטופלים, כיון שכך המודל הכלכלי שלהם עובד, כלל לא בטוח שההפסד הצפוי להם מהורדת התעריפים למטופלי המתמחים יהיה שווה להם את הסכום הלא גדול של מבחני התמיכה שגם אותו אין וודאות שיקבלו. בכל מקרה מדובר בחלק שולי של המוסדות, בהיקף שאינו מצדיק מעבר לשיטה כה בעייתית כמבחני תמיכה. בכנס ההסברה שערך הפסיכולוג הארצי על התהליך הבהיר אחד המנהלים של עמותה המפעילה מרפאה כיצד אי הוודאות הכלכלית שיוצרים מבחני התמיכה דווקא גורמים להעלאת תעריפים עבור המטפלים, פשוט על מנת לשרוד כלכלית.
בקשר לטענה על תמריצים ייחודיים לאוכלוסיות מיוחדות: הרי גם כעת, בשיטה הנוכחית יש תמריצים ייחודיים לאוכלוסיות מיוחדות, ומתמחים מאוכלוסיות אלו זוכים למימון בהיקף גדול יותר.
לסיכום, מכתבו של הפסיכולוג הארצי לצערנו אינו מפיג את החשש מהמעבר למבחני תמיכה, כיון שהוא אינו נוגע בבעיות העיקריות שתוארו לעיל. נראה שקיימת במשרד הבריאות תקווה גדולה לתוצאות חיוביות מהמהלך ללא כל ודאות שכך יהיה ותוך התעלמות "מהתמריץ השלילי" שיש בעיקר המהלך על עצם העסקת המתמחים ומהמצב בשטח.
יורם שליאר
יו"ר הסתדרות הפסיכולוגים בישראל
