הקיץ העוקץ בבשרנו
עלון פסיכולוגיה עברית | 6/9/2020 | הרשמו כמנויים
החום שבר שיאים בימים האחרונים, מאות אנשים טופלו בעקבות פגיעות חום ונרשמו אף אבדות בנפש. כשהסביבה משתנה, אנחנו זקוקים להגנה. כדי להגן על עצמנו, עלינו קודם כל להכיר בכך שדבר מה קרה, שהיום אינו כתמול שלשום, ושהאופן בו התנהלנו עד כה, לא מתאים לתנאים החדשים. משימת ההכרה בשינוי היא לא עד כדי כך פשוטה, למעשה, מכות נופלות על ראשנו חדשות לבקרים, כשאנחנו לא מבחינים בשינויים מזדחלים, או כשאנחנו דווקא שמים לב, אבל מתעלמים מכך שיחד עם השינוי, גם הצרכים שלנו משתנים. רגע, דיברנו על מזג האוויר?
והשבוע באתרנו, חומרים לוהטים היישר מתנור המאמרים:
כשילדנו רק חזרו אל ספסלי הלימודים (או לכורסא שממנה הם לומדים בzoom), ד"ר יעקב אופיר מזהיר את הציבור ואומר שהטיפול התרופתי להפרעת קשב "אינו יעיל, אינו בטוח ואינו מוסרי". מאמרו סוקר באופן ביקורתי למעלה מ-120 מקורות מדעיים קונצנזואליים וחושף מסה קריטית של ראיות שמוכיחות שהטיפול התרופתי להפרעת קשב אינו יעיל בטווח הארוך. מה דעתכם? מוזמנים להגיב.
ולכבוד תחילת הלימודים, יעל אברהם מנסה לתת מספר עקרונות מארגנים להורים ולמורים אשר יכולים לסייע להם ולילדיהם בימים הראשונים של השנה.
שלב הסיום של טיפול קבוצתי ארוך טווח עלול להיות חוויה מורכבת עבור נפגעי טראומה כרונית-מורכבת. מאמרו של אופיר לוי עוסק בשלב הסיום והפרידה בתהליך טיפול קבוצתי פסיכודינמי מובנה, ומתבסס על הניסיון המצטבר בעבודה טיפולית קבוצתית תחומה בזמן שנערכה על פי מודל ייחודי עם מטופלים נפגעי טראומה כרונית-מורכבת.
"התבגרות מינית - עוצמה, בילוי ומבוכה" - הפרק התשיעי מתוך הספר 'מצפן להורות ראויה - מדריך לשיח הבין-דורי' מאת ניצה ירום, מובא לפרסום באדיבות המחברת וההוצאה בעקבות השיח הער סביב השתתפות צעירים באונס הקבוצתי באילת, ובמחשבה שכדאי לחזור ולחשוב על הנושא באופן הנורמטיבי הנדרש.
עוד במדור הספרים - שבילי המיינדפולנס, שערכה מתי ליבליך, הוא ספר היוצר הזדמנות לאימון ולמידה של תרגולים ותובנות בנושאים יומיומיים רבים. זו הזמנה להתבוננות ישירה וחומלת ביחסינו עם עצמנו, בהורות, בזוגיות, בתרגול עם ילדינו הצעירים, במפגש עם הגוף, עם כאב, עם הפרעות קשב וריכוז וביחסנו לסביבה.
הפרק 'מולטיטסקינג כהפרעת קשב קולקטיבית' שכתב ריקרדו טרש זמין לעיונכם.
ובפסיכובולוגיה
"אחותי מצביעה על גברים בחולצות לבנות וכיפות, מסיכות תכולות על פניהם, או ב'היכון' על הצוואר, רובם לא צעירים, ישובים בפתחי בתיהם ברחוב, על הגדר, על כסא שהובא מהבית, או במרפסות. 'כאן', היא מצביעה על הקומה השנייה באחד הבתים הישנים, 'כאן למעלה נמצא שליח הציבור, המוביל את התפילה'". עמיה ליבליך כותבת על התקהלויות וקבלת שבת ירושלמית.
רות נצר כותבת על ספר השירה "ליד, אביב", שהוא עדות אם על עצמה ועל בנה, שכבר יותר מעשר שנים חולה בסכיזופרניה שהתפרצה אצלו בגיל 30. על הספר חתום הפסבדונים "אימו". "הפרסום של ספור חיים אנונימי כביכול הופך אותו מהספור האישי הביוגרפי המסוים לספור כלל אנושי. כן, זה יכול לקרות לכל משפחה. כן, זה קורה"
ויו"ר חטיבת הפסיכולוגים בהסתדרות, ירדן מנדלסון, מסכמת את פגישתה עם יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד.
בברכת ימים נושמים יותר.
•
קיץ בהומור שחור
אֵלִי, אֵלִי, שֶׁיִּגָּמֵר לְעוֹלָם
הַקַּיִץ הָעוֹקֵץ בִּבְשָׂרֵנוּ
הַמְּצַיֵּק נִשְׁמָתֵנוּ
הַשָּׂם קֵץ לְשִׂמְחָתֵנוּ
מְּסַמֵּא בְּסַנְוֵרָיו
מֵרְאוֹת יְפִי אַרְצֵנוּ
אָנָּא, אֵלִי
קַצֵּץ כְּנָפָיו
חוֹרְכוֹת
שְׁטֹף אֲבַק דְּרָכִים
בָּהֶם נַסְנוּ אֶל אֲרָצוֹת
הָקֵץ עֲנָנִים נִרְדָּמִים
בְּשָׁמַיִם מְלֻבָּנִים
עַנְנֵי אַהֲבָה אֲפֹרִים
פְּרֹשׂ עָלֵינוּ
סֻכַּת רַחֲמִים, חַיִּים וְשָׁלוֹם...
וְיָבוֹא הַקֵּץ עַל הַקַּיִץ
(אסתר ויתקון זילבר)