הפסיכולוגיה הציבורית כשוק של עובדים
יו"ר חטיבת הפסיכולוגים בהסתדרות | 20/12/2019 | הרשמו כמנויים
נקודה למחשבה לשבת:
"...For instance, having a job has an extreme symbolic value nowadays, and people are willing to take on badly paid jobs just to have the symbolic value of being at work, and governments are intelligent enough to understand this clearly and they offer them poorly-paid jobs. The French government precisely wants to extend this favour to the psycologists and psychotherapists. This is what we're talking about. They want to crate a new profession of psychotherapist that would be less well paid than physiotherapy..."
מתוך מאמר שמדבר על פסיכוזה (Ordinary psychosis revisited, Jacques-Alain Miller)
מה ש(אולי)לא שמנו לב שקורה סביבנו, הוא ששוק הפסיכולוגיה הציבורית הוא שוק של עובדים, לא של מעסיקים. אחוז האיוש הנמוך של הפסיכולוגים החינוכיים, מספרם הנמוך של רפואיים ושיקומיים, אפילו הקלינים! נכון, פעם זה היה שוק של מעסיקים, אבל הרפורמה בברה"נ וכניסתן של שאר הקופ"ח (פרט לכללית) להיצע מקומות ההתמחות שינה את הכללים. הקופות מחפשות פסיכולוגים. ואנחנו? אנחנו שכחנו שפרט להיותנו פסיכולוגים אנחנו גם עובדים.
פנתה אלי פסיכולוגית לפני כמה שבועות. היא מעוניינת לעבוד בשירות הציבורי (מורידה בפניה את הכובע). קיבלה הצעה יפה ממאוחדת והצעה לא יפה מכללית. אבל היא רוצה לעבוד בכללית. אז מה עושים?
"כללית לא יודעת שאת רוצה לעבוד אצלה, והיא גם לא צריכה לדעת. תראי להם את ההצעה ממאוחדת, ותנהלי מו"מ!"
תהיו ערים לתנאים שמציעים לכם.
תדעו שלמיטב ידיעתי בקופות שלא כפופות להסכמי השכר מציעים תנאים טובים יותר. בדיוק בגלל שהן לא כבולות להסכמי השכר המחפירים שלנו. ואם הן יכולות לשלם יותר - כנראה שהשירות שלנו שווה להן את זה, לא?
תדעו שלמיטב ידיעתי בקופ"ח כללית משלמים יותר בקהילה מאשר בבתי חולים. ומשלמים יותר במחוזות שאינם מחוז ת"א.
תדעו שבקופ"ח כללית משלמים לפעמים קצת יותר מבשירות הממשלתי.
תדעו באיזה שפ"חים משלמים על כוננות, על שעות נוספות, נותנים אחזקת רכב מלאה, מחזירים כסף על המ"מ (השתלמויות מקצועיות מובהקות).
וכל זה בלי לדבר בכלל על עמותות ומכונים וכו'.
קחו בחשבון כמובן גם מאפיינים אחרים - ימי עבודה, איכות הדרכה, אווירה בצוות, איכות העבודה, דינאמיקות היררכיות, כל מה שרלוונטי לכם. רק אל תשכחו לקחת בחשבון גם את תנאי ההעסקה.
אני כותבת את הפוסט הזה בצער. יודעת גם שהוא יעצבן חלק מהאנשים. אבל אם נצביע ברגליים, יהיה לנו קל יותר להפעיל את הלחצים הנכונים במקומות הנכונים, ולשנות את הסכמי השכר המחפירים שלנו.
עד אז - לפחות על המעט שמגיע לנו - תתעקשו.