נלחמים למען אגד מרפאות תל אביב יפו
יו"ר חטיבת הפסיכולוגים בהסתדרות | 4/6/2019 | הרשמו כמנויים
והיום, עוד פרק בסדרה, איך מנסים לשקם ולהציל את הפסיכולוגיה הציבורית בישראל, one day at a time...
שמחה לעדכן מפגישה שהתקיימה בשבוע שעבר עם יו"ר הסתדרות עובדי המדינה, אריאל יעקבי. הפגישה התקיימה בנוכחות איתן מייקל (מזכיר החטיבה), נציג של איגוד העו"סים, וועד העובדים של הקונגי (הסבר מיד) ואנוכי.
תקציר הפרקים הקודמים: אגד מרפאות תל אביב יפו, הידוע בכינויו - הקונגי (הידעתם? מסתבר שמקור השם הוא שזה קיצור של המילה קונגלומראט - מושג גיאולוגי שפירושו "סוג של סלע משקע המורכב משברי סלע מעוגלים שחוברו יחד") - סובל כבר שנים, כמו כל מערכת ברה"נ הממשלתית מהזנחה וייבוש. כל כמה שנים שואלים מה יעלה בגורלו וכל כמה שנים דוחים את ההחלטה. בינתיים - מצטמצמים תקנים, מבוטלים תפקידים ועוזבים רופאים. הפעם, כשעלתה שוב השאלה, עולה התחושה שיותר דוחק להחליט - כי עוד כמה שנים כבר לא יהיה מה להציל.
אנו יודעים שהמדינה מעוניינת להטמיע את אגד המרפאות בבי"ח איכילוב (אם תשאלו אותי? בין השאר בגלל שבי"ח הוא עירוני ולא ממשלתי).
לפני כחודשיים ולאחר תהליך ארוך ורווי התלבטויות. החליטו העובדים וההנהלה של הקונגי שהם רוצים לבחון אפשרות לאיחוד עם אברבנל (בהיותו בי"ח פסיכיאטרי, איתו הם עובדים גם ככה באופן די צמוד). ה'חיסרון' של אברבנל, כידוע לכולנו, הוא שכמו רוב בתי החולים הפסיכיאטרים סובל גם הוא מהסימפטומים הרגילים של מערכת בריאות הנפש הציבורית - ייבוש, גרעונות, חוסר תקינה וכו'. לעומתו - איכילוב ידוע כבי"ח חזק ו'עשיר' עם מערך פסיכיאטרי חזק. ובכל זאת, משלל סיבות החליטו בקונגי להעדיף איחוד עם בי"ח פסיכיאטרי שמדבר 'באותה שפה' על פני הטמעה באיכילוב. עם זאת, עקב תהליך הייבוש המתעצם והולך הוחלט גם כי אם בדיקה מהירה של איחוד כזה תביא למסקנה כי הוא אינו אפשרי מבחינה כלכלית, נתקדם בכל זאת למו"מ מול איכילוב.
מיותר לציין שכל המו"מ הללו יתנהלו תוך דאגה לשמירה על עצמאות מקצועית, שימור תקנים, המשך עבודה בקהילה וכו'.
כל זה סיכום העבר. ומה חדש?
לאחר הפגישה המדוברת ומספר בדיקות ראשוניות שעשינו אנו, בחטיבת הפסיכולוגים. הגענו למסקנה כי הדבר הנכון ביותר הוא לתת להסתדרות עובדי המדינה (אשר אליה שייכים כל עובדי הקונגי, מכל הסקטורים), שהיא הסתדרות קצת יותר חזקה מחטיבת הפסיכולוגים 😉, לנהל עבורנו את הבדיקות הללו.
לכן, נפגשתי עם אריאל יעקבי, יו"ר הסתדרות עובדי המדינה, לפני מספר שבועות לפגישת היכרות נעימה ומרשימה בסיומה סיכמנו בשמחה לעבוד בשיתוף פעולה בנושא.
בהמשך לפגישה זו, בשבוע שעבר זימן אריאל פגישה עם נציגי האיגודים המקצועיים (אנחנו, איגוד העו"סים) וועד העובדים של הקונגי. אני שמחה לומר שהפגישה הייתה עניינית, כלל המשתתפים הצליחו להשאיר את השיחה עניינית, להשמיע קול אחיד, לא להיכנס לפרטים קטנים, מבלבלים ומקצועיים שמאוד מעניינים אותנו כאנשי מקצוע אבל מאוד מבלבלים את הצד השני האמון על נושאים אחרים. פגישות כאלה אף פעם לא פשוטות. כל כך הרבה שנים של עבודה מסורה במערכת כל כך מורכבת מביאה לאמוציות רבות אצל ועדי העובדים, אשר חרדים לגורלן של המרפאות, ועדיין הצלחנו לנהל את הפגישה באופן ענייני וחיובי.
יעקבי שמח ההחלטה לנסות ולהישאר בשירות המדינה ולא לעבור לאיכילוב ולהיות עובדי עיריית ת"א.
נראה שהשיח הצליח להעביר את המסר - שמה שפחות מעניין את העובדים הם תנאי פרישה מיטיבים, פנסיות, ניוד וכו' - אלא לשמור על הצביון התעסוקתי של מרפאות האגד.
יצאתי בתחושה טובה שיש מישהו שמקשיב, שסופסוף יש שטח שמדבר בצורה ברורה ומאפשר להסתדרות לייצג אותו ואת רצונותיו בצורה טובה.
כמובן שזה עוד לא אומר שנצליח, והדרך עוד ארוכה, אבל לפחות אני מרגישה שההסתדרות תפעל בכיוון שמעניין את העובדים, תהיה רלוונטית, יעילה ואסרטיבית!
יעקבי מאוד מעוניין לעבוד איתנו כדי שנכווין אותו מקצועית (מהם הדגשים מבחינתנו) והוא יעשה מה שהוא טוב בו.... מו"מ מוצלח :)...
מקווה לעדכונים טובים בנושא... החזיקו אצבעות.