הנה אני, אישה שברחה מביתה
עלון פסיכולוגיה עברית | 10/3/2019 | הרשמו כמנויים
נשים נשים נשים. בחדרי חדרים, אנחנו פוגשות אותן. ואותנו גם. הן מדברות על עצמן, על גופן, על היחסים בחייהן, על מקומות העבודה שלהן. הן מספרות לנו באינספור דרכים - במילים, בשתיקות, בפעולות, בדמעות, בהומור, על עצם ההיות הנשי. תאמרו - האנושי? גם. ובכל זאת - בחדרי החדרים נשזרת התמונה המרובדת, הסוערת והסבוכה, של היות אישה - זו הספציפית, אבל גם של היות אישה כאן, בעולם הזה, בעת הזו. וזו, איך נאמר, משימה לא פשוטה. גם היות גבר, נכון, והיות אדם, בכלל. ובכל זאת, מחצית מאוכלוסית העולם עושה מסע של היסטוריה שלמה, אל עבר האפשרות לנוכחות מלאה, ונראה שהמובן מאליו דורש עבודת הפנמה ארוכה - בסוף גם נשים הן בני אדם, זאת אומרת, בנות חווה.
כל החומרים השבוע - במדור המאמרים, הספרים והפסיכובלוגיה, הם פרי עטן של נשים מבריקות ונפלאות (מלבד פוסט אחד), קריאה מהנה:
הודעות ממומנות
בתכנית לפסיכותרפיה, מרכז אקדמי ללימודי המשך ברפואה, אוניברסיטת תל-אביב,
נמשכת ההרשמה לשנה"ל תש"פ 2019/2020 ללימודי תעודה תלת שנתיים בפסיכותרפיה.
ההרשמה תתקיים עד לתאריך 31 במרץ 2019.
ניתן להירשם בהרשמה מקוונת באתר התכנית.
אחרי מאות משתתפים, ב-14 למרץ יוצא המחזור האחרון של מיינדפולנס למטפלים, קורס אונליין, במתכונת הנוכחית שלו
הקורס כולל שיעורים מוקלטים, הקלטות שמע, ותכנים כתובים.
לפרטים והרשמה לחצו כאן.
"עדות היא מצב נפשי: חווית העדות בטיפול אנליטי, שלא בהכרח קשורה לטראומה" - מאמרה מעורר המחשבה של ציפי רוזנברג. מאה שנה של הגות פסיכואנליטית חלפו לפני שהמילה 'עדות' התקבעה בז'רגון המקצועי, וגם אז רק בהקשר של טראומה. מושג העדות נכנס ללקסיקון המקצועי בעשור האחרון של המאה ה-20, כניסתו הייתה תולדה של עיסוק אינטנסיבי בטראומה בתרבות החברתית, וכתוצאה, העדות והטראומה נכרכו יחדיו.
לקשר גורדי זה הייתה השפעה כפולה: מחד, לטראומה יש כוח רב, וכוח זה הצליח להפנות זרקור לתופעת העדות בטיפול ולהוציא אותה מחביונה. אבל מאידך, ה'זרקור' מיקד תשומת לב לאספקט אחד של עדות וטישטש תכונות חשובות אחרות שלה. מטרת מאמר זה היא להזיז את צילה של הטראומה מתופעת העדות, לבחון אותה כמופע שלם, ולהכיר בערכה כפונקציה מובחנת וחיונית בכל טיפול, ללא קשר לתכנים המועלים בו.
במאמרה המסקרן, שלומית מירון מציגה מושג שהגתה - 'הגותרפיה' - שימוש בקטעי הגות כטריגר לכתיבה וככלי מסייע לפריצת נרטיב ושינויו. בעקבות מפגש מעמיק ומקיף עם שיטת קובובי לספרותרפיה, בחרה מירון להרחיב את יישומה של שיטה זאת באמצעות שימוש בטקסטים הגותיים. באופן זה, מתאפשר מפגש ישיר, גלוי ולא שגרתי עם המסר ההגותי העולה מתוך הטקסט, ובתורו, מאפשר מפגש זה תפיסת מציאות שונה מהרגיל. לחשיפה לטקסטים ההגותיים נוסף תרגיל כתיבה, המאפשר עיבוד רגשי, יצירתי ואינטואיטיבי של ההבנה שנולדה מתוך התעמקות בתפיסת מציאות אחרת.
במדור הספרים תכירו את ספרה של ויויאן שטרית-וטין "הפיתוי האתי של המצב האנליטי - על המקורות הנשיים־האימהיים של האחריות כלפי האחר". המילים פיתוי ואתיקה, שבמבט ראשון נראות סותרות זו את זו, עומדות בלב הפרקטיקה הפסיכואנליטית. הספר פותח ביצירת מפגש בין, מצד אחד, הגותו של הפילוסוף עמנואל לוינס, המבין את האתיקה כאחריות אסימטרית כלפי האחר, לבין, מצד אחר, חשיבתו של הפסיכואנליטיקאי ז'אן לפלאנש, המציב את האחֵר המבוגר המשמעותי הראשוני כמי שמלכתחילה הוא בחזקת מפתה לנפש התינוק, בשל מסריו המשובשים בהכרח על ידי הלא מודע שלו. פרק מן הספר זמין לקריאתכם.
בפסיכובלוגיה - פרופ' עמיה ליבליך בפוסט מיוחד ליום האישה, מתפעמת מכוחו של הגוף, שוזרת שרשרת נשים אהובות, שמזכירות לה זו את זו (ותוהה אם גם אלוהים הוא אישה).
תחנות רדיו ברחבי העולם אסרו את השמעת שיריו של מייקל ג'קסון בעקבות סרטו התיעודי של דן ריד 'לעזוב את נוורלנד' העוסק במייקל ג'קסון וקשריו הפדופילים עם ילדים שאירח באחוזתו. כשהיא מתייחסת לסיפורו של ג'קסון ומתחקה אחרי ציטוטים של הומברט הומברט, כוכב הספר לוליטה, נעמה בר שדה ממשיכה ללמד אותנו, בעמקות ובמקצועיות, על עולמו הפנימי של הפדופיל בפרט והפרוורט בכלל, כמו גם על דרכי הפעולה האופייניות של הפרוורסיה, שהיא 'הצורה הארוטית של השנאה'.
חננאל רוס בעוד כמה מילות פרידה מלו ארון, אותו פגש בקיץ שעבר, והחליף איתו מחשבות.
לכבוד ראש חודש אדר (ב!) - ד"ר מרים אבנרי כהן מהרהרת בדבריו של רבי נחמן לגבי הדרך היחידה להרבות בשמחה - לחבק את המרה השחורה ולא להאבק בה.
•
(מיה טבת דיין מתוך "לאן שנצוף שם בית", כבר/מוסד ביאליק)
חברים באגודה הישראלית לפסיכותרפיה פסיכואנליטית
