על גבריות, פסיכולוגיה, אידיאולוגיה וסמכות
שפיות זמנית | 18/2/2019 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג
מסמך ההנחיות של איגוד הפסיכולוגים האמריקאי לטיפול בבנים וגברים (APA Guidelines for Psychological Practice with Boys and Men) פורסם לפני כחצי שנה (אוגוסט 2018), אך טרם נידון באופן מקיף בקהילה הפסיכולוגית בארץ. המסמך מציע שורה של המלצות שמטרתן לעצב באופן כללי את פעילותם של פסיכולוגים בקליניקה, בקהילה ובחברה, ולא מיועד לספק הנחיות קליניות ספציפיות. הנחת היסוד של המסמך היא שבנים וגברים הם קבוצת אוכלוסייה שיש לה מאפיינים שונים שניתן לזהות אותם וחשוב להכיר אותם, כדי להתאים להם טיפול מיטבי. בכך המסמך ממשיך שורה של מסמכים נוספים, שהתייחסו בין היתר לבנות ונשים (2007), וגם לקהילת הלהט"ב (2012), לקבוצות מיעוט אתניות וגזעיות (2017) ועוד.
המסמך מורכב מעשרה כללים מנחים, עבור כל אחד מהם מנוסח הרציונל שבבסיסו, והמלצות יישומיות. עוד לפני הבאת הכללים, דברי ההקדמה של המסמך מציגים שורה של מונחים שעומדים בבסיסו – מונחים שהמסמך ספג גם ביקורת על הסתמכותו המלאה עליהם. בין המונחים הללו אפשר למצוא את ג'נדר, סיסג'נדר, אידיאולוגיה גברית, דיכוי ופריבילגיה – שורה של מונחים שיסודם בשיח המגדרי הביקורתי. חלק מהביקורת על המסמך נוגעת להסתמכות על שיח אידיאולוגי מסוג זה, שאינו מדעי במובן המדויק של המילה אלא מהווה השקפת עולם; וחלק מהביקורת מתייחסת לכך שישנם יחסים מורכבים בין תחום הטיפול לתחום הביקורת החברתית, ולעתים תפיסת המטופל מתוך פריזמה חברתית רחבה עשויה גם לפגום בטיפול בו.
נסקור את עשרת הכללים ונדון בקצרה בכמה מהם:
כלל 1: פסיכולוגים מבקשים להכיר בכך שזהויות גבריות מובנות על בסיס נורמות חברתיות, תרבותיות וקונטקסטואליות
הכלל הראשון מנחה מטפלים לשים לב לאופנים בהם הזהות הגברית מובנת ומופנמת על ידי המטופל – מה זה אומר עבורו להיות גבר? מהו היחס שלו לנורמות גבריות, והיכן הן מתאימות לו יותר או פחות?
כלל זה לא מניח שקיימת 'גבריות' אחת מונוליטית, אלא שיכולות להיות זהויות גבריות שונות בהיבטים שונים. עם זאת, הנחת היסוד היא שלהבנת המטופל ולהתאמת הטיפול בו חשוב להבין את הקשר הזהות הרחב שלו בתור גבר. החשיבות עשויה להיות, לדוגמא, כאשר מטופל חש שהוא נדרש למלא פונקציות גבריות מסוימות שאינן מתאימות לו (להיות הישגי ותחרותי במידה שלא מתאימה לו, למשל). עיקר הדיון נסב על היבטים מגדריים הקשורים למיניות, ולכך שהמטפל צריך להתמודד עם הדיכוי של נטיות שאינן הטרו-נורמטיביות.
כלל 2: פסיכולוגים מבקשים להכיר בכך שבנים וגברים משלבים היבטים שונים בזהות החברתית שלהם לאורך החיים
מעבר לזהות הגברית, גברים משלבים זהויות נוספות – למשל, מהגרים הם בעלי זהות של מהגרים, לה יש מאפיינים משלה, וקשיים ייחודיים. זיהוי הזהויות השונות מאפשר הבנה משמעותית יותר של ההקשרים בהם המטופל חי וההתמודדויות שלו. המסמך מתייחס במיוחד לקשיים של גברים שנושאים זהויות מיעוט אתניות ומגדריות.
כלל 3: פסיכולוגים מבינים את ההשפעה של כח, פריבילגיה וסקסיזם על התפתחותם של בנים וגברים ועל יחסיהם עם אחרים
כלל זה מתייחס לזהות הגברית כפי שהיא מנוסחת בשיח המגדרי הביקורתי, במידה המשמעותית ביותר במסמך כולו – ומשך את מירב הביקורת. ה'גבריות' נתפסת כאן במונחים שליליים במהותם, ומתוך הנחה שיסוד הגבריות בהבניה חברתית בלבד. הגבריות נוצרת כהבניה חברתית בחברה פטריארכלית בה לגברים יש כח וזכויות יתר, ובאופן שיוצר תכונות גבריות שליליות; מעניש אם לא עומדים בציפיות המגדריות; תורם ליצירת הבדלים ופערים בין גברים לנשים בשוק העבודה; ועוד. החלק היישומי של כלל זה ממליץ לפסיכולוגים ללמד ולחנך את המטופלים הבנים והגברים אודות הפטריארכיה, הכח והפריבילגיה, כדי לגרום להם להיות פחות כוחניים ושתלטניים.
ביקורות אפשריות על סעיף זה מתייחסות הן למרכיב הביולוגי בתכונות הגבריות, והן לדרך בה תכונות אלה נתפסות. בעוד השיח הביקורתי מניח שזהויות מגדריות מעוצבות באמצעות הבניה חברתית בלבד, עמדות אחרות ומחקרים אחרים מלמדים על מרכיב ביולוגי חשוב בנטיות המגדריות הכלליות. בנוסף, תכונות גבריות הקשורות לכוחנות עשויות להיות גם בעלות היבטים חיוביים – שכן הן קשורות גם להישגיות, לאומץ, לנטילת אחריות ועוד. במובן מסוים, שיח מגדרי מהסוג המופיע במסמך זה, מגדיר תכונות רווחות ואינהרנטיות לגבריות כפתולוגיות, בעוד שיח מסוג אחר עשוי היה להמליץ על תיעול התכונות הללו לכיוונים חיוביים כאשר הן באות לידי ביטוי באופנים שליליים.
גם ההנחיה למטפלים לנקוט מעין גישה של פסיכו-אדוקציה כלפי מטופלים גברים אודות גבריותם, עשויה להיתפס כפטרונית, וכמנוגדת לגישה הטיפולית הבסיסית שמקבלת את המטופל כפי שהוא ומבקשת ללמוד ממנו אודות רצונותיו, ערכיו וצרכיו.
כלל 4: פסיכולוגים שואפים לפתח הבנה מקיפה של הגורמים המשפיעים על מערכות היחסים של בנים וגברים
כלל 5: פסיכולוגים שואפים לעודד מעורבות אבהית חיובית ויחסי משפחה בריאים
שני כללים אלו מנחים מטפלים לשים לב לאיכויות הקשר ההורי בין אבות ובנים, ולקשרים חברתיים של גברים ככלל, במטרה לסייע לבנים וגברים ליצור מערכות יחסים עמוקות ומיטיבות יותר. ההנחה היא שקיימת אידיאולוגיה גברית מסורתית המונעת גברים מליצור קשרים קרובים, ובאמצעות התערבות פסיכולוגית ניתן לסייע לגברים במשימה זו.
כלל 6: פסיכולוגים שואפים לתמוך במאמצים חינוכיים שנותנים מענה לצרכים של בנים וגברים
כלל 7: פסיכולוגים שואפים להפחית את שיעור הקשיים שבנים וגברים מתמודדים איתם ומחצינים אותם, כמו אלימות, שימוש בחומרים ואובדנות
כלל 8: פסיכולוגים שואפים לסייע לבנים וגברים לעסוק בפעילויות הקשורות לבריאות
שלושת הכללים הללו מתייחסים להיבטים גבריים שונים הנתפסים כשליליים. במערכת החינוך, בנים נוטים לקבל יותר אבחנות של קשיי קשב וריכוז, לבטא יותר תוקפנות ולהתנהג יותר בבריונות – ולטענת המסמך הדבר נובע מערכים גבריים של אלימות, הומופוביה ומיזוגניה, נגדם יש להתמודד בכלים של חינוך ופסיכולוגיה חינוכית.
אלימות, שימוש בחומרים ואובדנות הם תופעות שקיימות באחוזים גבוהים יותר באוכלוסיית הגברים, ויש להכיר בקשיים הייחודיים לגברים ולספק להם מענה. בין היתר, מטפלים נקראים לשים לב לכך שלעתים הם נוטים להתייחס להיבטים ה'מוחצנים' של הפרעות של גברים, ולא לחפש את הגורמים הפנימיים והנסתרים של הסימפטומים החיצוניים. כך, למשל, גברים רבים יותר מקבלים אבחנות של הפרעות התנהגות ושימוש בחומרים, גם כאשר בחינה מעמיקה יותר מלמדת על הפרעה דיכאונית שעומדת ברקע.
בהקשר הבריאותי, לטענת המסמך גברים נוטים להתנהגויות מסוכנות יותר ולאורח חיים בריא פחות, ופסיכולוגים צריכים להתייחס גם לאלמנט זה של הגבריות בבואם לטפל בפונים אליהם: על פסיכולוגים לשאוף לחנך בנים וגברים אודות טבען הבעייתי של האידיאולוגיות הגבריות, והקשר שלהן להתנהגויות שמסכנות את בריאותם.
כלל 9: פסיכולוגים שואפים להקים ולקדם שירותים פסיכולוגיים רגישי-מגדר
גברים נוטים לפנות לטיפול פחות מאשר נשים, ולטענת המסמך הדבר נובע בעיקר מן הפער בין פנייה לטיפול – שמשמעותה להיות חלש ולבקש עזרה – לבין הגבריות. המסמך קורא לשירותים הפסיכולוגיים להיות ערים לתפיסה הגברית, ולפנות לגברים בשפה מתאימה להם. בנוסף, בטיפול עם מתבגרים, המסמך ממליץ על הגמשת הסטינג הטיפולי כך שהפגישות תהיינה קצרות יותר, תתקיימנה לעתים בחוץ, עם יותר הומור וחשיפה עצמית, ועוד – מאפיינים של טיפול שעשוי להתקבל יותר בקרב גברים צעירים.
בנוסף, המסמך מעודד פסיכולוגים לפעול אקטיבית ולתמוך במדיניות ציבורית שמסייעת למתבגרים למצוא אפיק מקצועי מתאים – פעילות שחורגת מגבולות הקליניקה.
כלל 10: פסיכולוגים מבינים ושואפים לשנות בעיות מוסדיות, תרבותיות ומערכתיות שמשפיעות על בנים וגברים, באמצעות פעילות ציבורית, מניעה וחינוך
כלל זה ממשיך את הקו של הכללים הקודמים, וקורא לפסיכולוגים להיות מעורבים באקטיביזם חברתי שמטרתו ליצור שוויון ולמנוע אפליה של גברים – בין כאשר מדובר בגברים ממוצא אתני שונה וכיו"ב, ובין כאשר מדובר באפליה נגד גברים ככלל. כך למשל, המסמך טוען שגברים מופלים לרעה בשירותי הרווחה בכל הנוגע לאלימות במשפחה ותלונותיהם לא מטופלות באותה מידה שתלונות של נשים על אלימות מטופלות.
לסיכום, המסמך המקיף של ה-APA מבקש לתת לפסיכולוגים ומטפלים מסוגים שונים סט של כללים שמיועדים לעצב את התייחסותם לגברים ולטיפול בגברים. המסמך מבקש להציג קונטקסט רחב – חברתי ותרבותי – בתוכו גברים חיים ופועלים, לטוב ולמוטב. המטפל נקרא להיות ער לקונטקסט ולתפוס את המטופל מתוך אותו קונטקסט, כדי להיטיב את הטיפול הפרטני בו, וגם כדי לפעול לשנות את המסגרות החינוכיות והטיפוליות, וכן את מוסדות החברה, בקנה מידה רחבה יותר. לצד קונטקסטואליזציה חשובה ומפורטת, המסמך מעורר ביקורות שונות, הן בשל הסתמכותו הבלעדית על אידיאולוגיה ספציפית ושנויה במחלוקת, הן בשל הנימה הדירקטיבית והמחנכת שלו, והן בשל האופן השלילי מאוד בו הוא תופס את ה'גבריות'.
בנוסף, יש לבחון את מידת ההתאמה של מסמך זה – שנכתב על הגבריות בחברה האמריקאית – לגבריות בחברה הישראלית. כך למשל, ייתכן שבריונות בבתי ספר בארה"ב שונה באופייה מאלימות בבתי ספר בישראל; השירות הצבאי בארץ, שהוא שירות חובה ומקיף מעגלים רחבים של האוכלוסייה, אינו דומה לשירות המקצועי בצבא האמריקאי, שעשוי להשפיע באופן שונה על גברים (ונשים) בתוכו; הגבריות אידיאלית במסורת היהודית, המעוצבת בין היתר במונחים של מידות נפש טובות ועיסוק אינטלקטואלי (לימוד תורה), עשויה להיות שונה ברב או במעט מהגבריות האמריקאית הפופולרית; ובוודאי ניתן למצוא פערים נוספים.
סמכותו של גוף חשוב כמו ה-APA אינה דבר של מה בכך, אך יש להיות ערים למורכבות היחס בין אידיאולוגיה ופסיכולוגיה, ולאופן בו הללו משמשים יחד בעיצובה של הגבריות בפרט, ושל האנושיות בכלל.
מקורות
APA GUIDELINES for Psychological Practice with Boys and Men, AUGUST 2018
