פתח לנו שער בעת נעילת שער
עלון פסיכולוגיה עברית | 5/10/2014 | הרשמו כמנויים
יום כיפור ננעל, משאיר אחריו שובל של הרהורים ומותיר אותנו לתהות ולגלות עם הזמן - כששער אחד נסגר, מה עתיד להיפתח? הטקסטים שהתפרסמו השבוע מתכתבים עם פניו השונות והסימבוליות של היום הזה - על 'נוראיותו', חשבונות הנפש הכרוכים בו, המלחמה ההיא ועוד -
נפתח ב'הכאה על חטא' מקצועי והזמנה לתיקון: בניגוד לאמונה הרווחת, ההפרעות הדיסוציאטיביות בכלל, והפרעת זהות דיסוציאטיבית (Dissociative identity Disorder, DID) בפרט, אינן הפרעות נדירות, עם זאת, נראה שאנשי מקצוע מעטים מכירים את ההפרעה על בוריה. מיעוט הידע המשולב עם תמונה סימפטומטית מורכבת של ההפרעה, מובילים לא פעם לאבחון שלילי שגוי ובעקבותיו גם לטיפול שאינו מותאם. במאמרו החשוב והנהיר מבקש פרופ' אלי זומר לצמצם את פערי הידע המקצועי ומספק סקירה עדכנית של אטיולוגית הפרעת הזהות הדיסוציאטיבית, מאפייניה, הדילמות בתהליך אבחנתה ועקרונות הטיפול בה.
גם ישראל רוזנבאום מזמין אותנו למעין חשבון נפש מקצועי-קהילתי-אישי:בעקבות השתתפות בכנס הפסיכולוגים הקליניים בגינוסר, הוא משתף בהרהוריו ומבקש לאתגר אותנו - עד לאן נרצה להרחיב את מגוון ההתנסויות הבין-אישיות שלנו עם מטופלינו ובינינו כמטפלים? ועד לאן נרצה להרחיב את הדיבור על אותן התנסויות? בטקסט מרתק ופותח, מציע רוזנבאום להתנסות ולדבר על שנאה, על תוקפנות, על בדידות המטפל ועל חוויית היותנו קוץ אחד בתחת של השני. כדאי לקרוא, מוזמנים להגיב.
מאז הייתה ילדה, נהגה פרופ' עמיה ליבליך לשבת בערב יום כיפור ולכתוב לעצמה את חשבונות נפשה. גם בערב יום כיפור הזה היא התפנתה לעשות זאת, אך במקום יומן - כתבה את מחשבותיה על השנה שחלפה כפוסט בבלוג שלה, כדי שגם אתם תוכלו לקרוא. אסתר פלד משתפת אותנו בניתוח מופלא ונפשי לסיפורו של יעקב החושש לחייו לפני המפגש עם אחיו עשיו, נאבק עם המלאך ובעצם עם החלקים השונים שבתוכו, ומחברת את כל זה ליום כיפור ולתובנה המשחררת שהגיעה אליה בעקבות הפסוק 'קטנתי מכל החסדים ומכל האמת'. מומלץ מומלץ. רות נצר בשיר קצר לקראת השנה החדשה ושלומית מירון בסיפור קצר על נשמה שמסרבת להמשיך 'לשחק את המשחק' ומבקשת להפוך לנשמה המטפלת בנשמות פצועות אחרות.
ואם בנשמות פצועות עסקינן - עבור רבים 'הימים הנוראים' יהדהדו לעד את נוראות מלחמת יום כיפור, שחלק מניצוליה נושאים את כאבי המלחמה ההיא עד היום. ב'שפיות זמנית' תוכלו לקרוא את עדותו האישית של משה אלון, אז מפקד זחל"ם צעיר והיום מנהל שפ"ח תל אביב, המבקש לשרטט דרך סיפור הטראומה האישית שלו את קווי המתאר של הטראומה הלאומית. כיצד ניתן לחבר בין אובדן וטראומה לבין התפתחות וטרנספורמציה? טל פסטרנק מגנזי ונירה שניר, המגיעות שתיהן ממשפחות שכולות בעצמן, חברו זו לזו וכתבו מאמר העוסק בטרנספורמציה לאחר אובדן טראומטי. במאמר מוצגים שלבי התהליך תוך חיבורם לתאוריות השונות בתחום, כמו גם תאור מקרה דרכו מתוארות הגדרות לתפקיד המטפל המלווה תהליכי טרנספורמציה אלה. ועוד בעניין אובדן וחשבון נפש- לאחרונה צוין היום הבינלאומי השנתי למניעת אובדנות כשבישראל נרשמה ירידה קלה בשיעור ההתאבדויות. האם זוהי ירידה מספקת והאם ניתן לעשות יותר?.
הודעה לסיום: בהמשך השבוע יחל חג הסוכות. יחד אתכם, יצא גם הניוזלטר לחופשה קצרה. נשוב לשגרה מיד 'אחרי החגים', עת מתחדש הכל, ב - 19.10, כ"ה תשרי.
בינתיים - חג שמח וחופשה נעימה!
"פתח לנו שער
בעת נעילת שער
כי פנה יום.
היום יפנה
השמש יבוא יבוא ויפנה
נבואה שעריך"
(מילים: מתוך תפילת נעילה, לחן: רמון טסת).
