גיליון נובמבר

 

המאמר עוסק באחת המשימות הפסיכולוגיות שבפניהן ניצבים ילדים שאיבדו את הוריהם - התמודדות עם תחושת אשמה על מעשים שנעשו לפני מקרה המוות, או רגשות שנחוו לפניו, ושהילד חושש שהייתה להם תרומה לאירוע הטראגי. המאמר דן בנושא מזווית אישית ומקצועית, על סמך תכנים שעלו בטיפול עם ילדים שאביהם נפטר בפתאומיות.

 

במאמר זה מוצעים קווי מחשבה על ניהול עצמי וניהול אחרים דרך מטאפורת הג'אז והאלתור, בהתבסס על כתיבתו של קרל וויק. מטאפורת האלתור מאפשרת להשיג סדר בתנאים דינאמיים דרך שילוב אסטרטגי בין וריאציות לבין שימור, וכך להגיב טוב יותר למצבים חדשים; מדגישה את חשיבות האימון כיסוד מובנה באלתור מוצלח; מדגישה את חשיבות ההקשבה; ומאפשרת להמשיג דרגות שונות של היצמדות אל המוכר המתאימות למטרות שונות, וכך מסייעת בהשגת מעבר רך יותר למצב של שינוי.

 

הסיבות לרגעי משבר בזמן טיפול הן רבות ומגוונות, וכך גם הדרכים להיחלץ מרגעים אלה. פעמים רבות, דווקא רגעי המשבר הללו מקדמים את הטיפול. במאמר זה אדגים את חוויית המשבר דרך תיאור מקרה של עבודה טיפולית עם ילד, תוך הדגשת נקודת המפגש שבין הקשיים בטיפול לבין עולם התיאוריה שהנחה אותי בעבודתי.

 

 פוסטים חדשים מתוך פסיכו-בלוגיה: פרופ. עמיה ליבליך: "יוצאים לגנוב סוסים" מאת פר פטרסון 20/10/2010 "מתי מסיימים ספר, מניחים אותו ורוצים לקרוא בו מיד מהתחלה? זה לא כמו "מלחמה ושלום", שקראתי בפעם השנייה בגיל 35 אולי, ועכשיו החלטתי לקרוא בפעם השלישית או הרביעית בחיי. מתי זה קרה לי עוד? אני נזכרת בספר של רוני גבעתי "בין שתיקות"- על אנטק, גיבור גטו ורשה, שקראתי גם כן ברצף פעמיים..."