משהו על חלומות יוסף ושרי פרעה
רות נצר | 8/12/2018 | הרשמו כמנויים
בפרשת וישב, פרשת השבוע שעבר, סופר על החלומות של שרי פרעה מלך מצרים - שר האופים ושר המשקים, שהוא חלום כפול: בראשון - שר המשקים חולם על גפן בעלת שלושה שריגים והוא סוחט את הענבים לכוסו של פרעה . בשני - שר האופים חולם על שלושה סלים מעל ראשו ובסל העליון מאכלים של פרעה והעוף אוכל אותם. יוסף מפרש את החלום הראשון כך שבעוד שלושה ימים פרעה ישיב את שר המשקים למשרתו, ואילו את שר האופים יתלה והעוף יאכל מנבלתו. כאן לראשונה יוסף הופך מחולם חלומות על עצמו לפותר חלומות הזולת. אני רוצה להציע שחלומות אלו אינם רק כפי שהם נראים במבט ראשון, ניבוי עתידם של השרים, אלא שהם מבטאים את חרדת שריו של פרעה לעתידם, וכך הם משקפים ליוסף את חרדתו שלו לעתידו. שני החלומות הם שתי האופציות שהיו לפניו; או שפרעה ישיב אותו אל מעמדו הקודם או שיתלה אותו. על כן לא פלא שידע לפרש את חלומותיהם, שהרי כאילו היו אלה חלומותיו שלו. במלים אחרות, שרי פרעה חלמו עבורו את חרדותיו/משאלותיו שלו.
חלומות נוצרים ומתקיימים לעתים במרחב/שדה שבין החולם לבין פותר החלום, וכך פותר החלום לעתים עשוי לראות בחלומות המובאים אליו את בעיותיו שלו. גם את חלומות יוסף ניתן לראות כחלומות שנולדים ומתהווים במרחב בין-אישי, זה שבין יוסף ואחיו. הוא חולם את חלומותיו שמתארים את גדולתו עליהם לפני בואו אליהם, אולי על מנת לנכס לעצמו בטחון בבואו אליהם לבדו. במלים אחרות, חלומות אלו צומחים לא רק מתוך הלא-מודע האישי אלא גם מתוך מטריצת הלא מודע הבין-אישי.
כבר ב- 1934 יונג כתב: "במובן העמוק כולנו לא חולמים מתוך עצמנו אלא מתוך מה שקיים ביננו לזולת". (במכתב לג'יימס קירש. 2012 Lammers)*. עשרות שנים אחרי כן כותב הפסיכואנליטיקן תומס אוגדן: "החלומות הנחלמים על ידי המטופל ועל ידי האנליטיקאי הם בה בעת החלומות (וה'ריברי') שלהם, וכן חלומותיו של סוביקט שלישי, שהוא גם שניהם וגם אף אחד מהם"**
Lammers C. Ann (ed.). 2012. The Jung-Kirsch letters. London and New York: Routledge*
**אוגדן ה' תומס. 2011. על אי היכולת לחלום. תרגום אפרת גבאי. עם עובד. עמ' 236
