לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
 
שינוי פרדיגמה 3 פר גרלאדין דאוסון, INSAR 2018: יצירת נוירפלסטיסיות בטיפול באוטיזם | קרן שגיב פרידגוט

שינוי פרדיגמה 3 פר גרלאדין דאוסון, INSAR 2018: יצירת נוירפלסטיסיות בטיפול באוטיזם | קרן שגיב פרידגוט

קרן שגיב פרידגוט | 30/5/2018 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

כדי להביא את הדברים שאמרה ג׳רלדין דאוסון בהקשר המדעי שלהם, אקדים בכמה מילות הסבר שלי על הנושא:

במחלות שיש להם בסיס נוירו-התפתחותי, מנסים להבין אם אפשר לפתוח במוח מחדש את  התקופה הקריטית. כלומר, ליצור מצב נוירופלסטיסי שבו המוח שוב גמיש ללמידה. המחשבה היא, שניתן על ידי התערבות, למשל פרמקולוגית, לגרום למוח להיות שוב גמיש ללמידה כמו בינקות.

קחו לדוגמא שפה: רכישת שפה היא תהליך רב שלבי הכולל רכישת דקדוק, אוצר מילים ופרגמטיקה. תהליך רכישת השפה מתחיל עם הלידה. זה מתחיל ביכולת להבחין בין שפת האם שלך לשפה זרה. ילודים יכולים להקשיב לכל שפה אבל בחודשים הראשונים שלאחר הלידה מתרחש תהליך מהיר של גיזום ברשתות נוירונים במוח. כך קורה שילדים ביפן יפסיקו לשמוע הבדל בין ר׳ לל׳ בעוד שילדים בישראל ישמרו על האבחנה הזו. זהו צעד קטן אחד מתוך דרך המורכבת מצעדים רבים אשר יובילו לרכישת השפה. בהמשך תידרש התאמה בין קלט ויזואלי מאדם מדבר לצלילים שהדובר מפיק ועוד שלבים רבים שכולם מלווים גם בשינויים ברשתות הנוירונים במוח.

 

חוקרים מנסים לדעת מה מאפיין את התקופה הנוירופלסטית בינקות והאם יש דרך לפתוח אותה מחדש בהמשך החיים.

מה פותח את התהליך הביולוגי של הנוירופלסטיות? מה סוגר את התהליך?

אם לקויות נוירו-התפתחותיות הם בעצם שינוי במסלול ההתפתחות, אולי נוכל לתקן את השינויים במסלולים הללו? אולי יש אינפורמציה ביולוגית שנוכל למסור למוח כדי שיוכל לפתוח את הנוירופלסטיות והילד או המבוגר ילמד מחדש, כמו תינוק. 

 

עכשיו נחזור להרצאה ולרעיון של פר׳ גרלאדין דאוסון:

האם טיפולים תרופתיים, מולקולארים או תאיים יכולים להגדיל את הנוירופלסטיסיות בילדים עם אוטיזם, ולפתוח את המוח ללמידה מחדש? בעבר השתמשו בדברים שונים כדי לנסות ולפתוח את הנוירופלסטיות: אוקסיטוצין, ואזופרסין, השתלת דם טבורי עשיר בתאי גזע. 


- פרסומת -

החוקרת פרטה את ממצאי המחקר, שהיא ועמיתיה פרסמו את שלבו הראשון במאי 2017, על השתלת תאי דם עוברי אוטולוגיים (עצמיים) בילדים עם אוטיזם. לא אכנס כאן לתוצאות המחקר אך מי שמעוניין מוזמן להיכנס לקישור. פר' דאוסון הציעה שמנגנוני השיפור שנמצאו בקבוצה שנחקרה ושקיבלה תאי דם עוברי הייתה על ידי יצירת נוירופלסטיסיות במוח על ידי מנגנון לא ידוע: אנטי-אינפלמטורי, אימונומדולטורי או הפרשה של פקטורי גדילה ניורטרופים.  

אני לא מומחית וקשה לי להבחין מתי טיפול עוזר בגלל סיבה מסוימת ומתי אפשר להגיד שהטיפול משפר את הנוירפלסטיות, הרי בכל תהליך למידה יש מידה של נוירופלסטיות. למי שרוצה להבין בזה יותר אני ממליצה לקרוא את מאמר השער של הירחון Nature, משנת 2012 Neurodevelopment: Unlocking the brain

 

בכל מקרה, אם בעתיד הקרוב נוכל לתת לילדים גדולים ולמבוגרים עם אוטיזם תרופה שתפתח שוב את התקופה הקריטית ללמידה ולתת להם התערבויות שנמצאו אפקטיביות בגיל הרך, זו תהיה פריצת דרך משמעותית בטיפול בתחום.


תגיות:

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא: ילדים, אוטיזם
מרגלית אלדר נשיא
מרגלית אלדר נשיא
מטפלת בהבעה ויצירה
מוסמכת (M.A) בטיפול באמצעות אמנויות
מודיעין והסביבה
אדוה קידר
אדוה קידר
עובדת סוציאלית
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק)
ד"ר רעיה בלנקי-וורונוב
ד"ר רעיה בלנקי-וורונוב
מוסמכת (M.A) בטיפול באמצעות אמנויות
אונליין (טיפול מרחוק), נתניה והסביבה
נעמה ריינר
נעמה ריינר
עובדת סוציאלית
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק), רמת גן והסביבה
שי שנער
שי שנער
חברה ביה"ת
אונליין (טיפול מרחוק)
כרמית קולץ- נהיר
כרמית קולץ- נהיר
מוסמכת (M.A) בטיפול באמצעות אמנויות
ירושלים וסביבותיה, אונליין (טיפול מרחוק)

עוד בבלוג של שפיות זמנית

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.