"אהבה היא אחת הצרות הגדולות ביותר של המין האנושי"?

ארנון רולניק | 5/8/2013 | הרשמו כמנויים

על סוגים שונים של אהבה, על אהבת יעקב לרחל ואהבתו ללאה: קריאתי את יששכר עשת ואת דוד גרוסמן 

הקליניקה שלנו מוצפת באהבה. לא קל לנו להתמודד עם עסוק זה באהבה. בד"כ זהו עיסוק כאוב, אובססיבי שאינו יודע מנוח. אני חושב על הזוגות הרבים שמגיעים אלינו ומועסקים בשאלת המשך הנשואין, אני רואה בעיני רוחי את האנשים הצעירים שאינן מצליחים ליצור קשר קבוע שכן הם מרגישים שהוא או היא "אינם עושים להם את הניצוצות עליהם חלמו". יששכר עשת שמאמרו בעניני סוגי אהבה מוקרא בפודקאסט זה אומר: "אהבה היא אחת הצרות הגדולות ביותר של המין האנושי ..." וממשיך הוא שזאת בגלל פרשנות מעוותת של מונח זה לכיוון של "אהבה משתוקקת או אהבה רומנטית". יששכר מציע לחילופין סוג אחר של אהבה לה הוא קורא "אהבת האחר".

יש לנו מטפלים שלמדו בשיטת pairs, ומטפלים אחרים שמתמחים בטיפול באימגו, ואפילו הרחקנו לחו"ל כדי ללמוד טיפול זוגי מבוסס גשטלט. ואנו גם עורכים השתלמות בעבודה זוגית מבוססת CBT אבל נדמה לי שאת התשובה  ל"מתלבטי האהבה" . מצאתי דווקא בתנך

בעוד אנו דנים בקליניקה איך מטפלים ב"צרות האהבה" מתכנס קבוצת החברותא שלי וקוראת בראשית. קבוצה חברים חביבה זו מונהגת, ומטופחת על ידי חוה פנחס כהן, שהיא גם משוררת, גם כותבת ובעלת בקיאות מרשימה בעניני התנ"ך. זה זמן שאנו מועסקים בעניני אחאות בתנך. חווה מראה לנו כי הקונפליקטים בין אחים בספר בראשית מרשימים לא פחות מהקשיים הזוגים. וכך אנו מגיעים למשולש יעקב רחל ולאה. וחווה מציעה לנו להתעניין בתחושות של לאה ורחל.

ואני שבעניני סוגי אהבה עוסק, מתרשם מקטע שאנו קוראים בחברותא: דוד גרוסמן מתעניין באהבותיו של יעקב: ודאי כמן כולנו מתרגש גרוסמן מהאהבה ממבט ראשון ברחל : "ויישק יעקב לרחל ויישא קולו וייבך"  אומר גרוסמן: "אפשר לקרוא בבכי הראשון הזה את מי שפגש סוף סוף את משאת נפשו...את זו המיועדת לו במובן העמוק ביותר..." גרוסמן אם כן מתאר כאן את סוג האהבה ה"רומנטי-משתוקק" על פי חלוקתו של יישכר עשת. על זה כמובן נכתבו כבר מיליוני ספרים ומיליארדי שירי אהבה. 

רוח אדם - תכנית הכשרה פסיכואנליטית־בודהיסטית
מציעה אנליזות בתעריף מיוחד

מה שמרשים אותי יותר מכל הוא דווקא העיסוק באהבת לאה. לכאורה שנאת-לאה: "ונניח שבאמת חי עם לאה מתוך זעף ומיאון, מתוך שנאה לה ומתוך כיסופים לא פוסקים לרחל שלו הגזולה. ייתכן שאחרי כל זאת החל יעקב כמעט בלי משים, להפתח אל כל מה שיכלה לאה - דווקא לאה לתת לו:: את היום יום, את הממש את הבצק האימהי של השגרה, את אושר הרגעים הקטנים עם הילדים..."

הרומן שלי עם יששכר עשת הנו חדש יחסית. נפגשנו סביב נסיון משותף של שנינו . למצוא את הגישה המאחדת - עמדה טיפולית שאינה תלויית DSMM ומאפשרת לטפל באדם ולא רק בהפרעה. והנה מה רבה היתה הפתעתי שכשסיפרתי ליששכר על חיפושי אחר הטיפול הזוגי המתאים, שלח לי יששכר בנדיבות חומר רב. ובים הדברים מצאתי את מה שכתב בנושא אהבה. ובעיקר בנושא אהבת האחר:

   אהבה המובילה לקרבה משמעותית אל האחר היא "אהבת האחר". זוהי אהבה שבה אני מכוון אל האחר ורוצה להעניק לו מטובי. השמחה שאני מתמלא במהלך הנתינה היא שמחה בשמחתו של האחר. "אהבה משתוקקת" מניעה אותי בעיקר לדרוש מהאחר לתת לי. "אהבת האחר" היא קשת של רגשות רכים של אינטימיות, חיבה, אהבה, קירבה, שייכות, חמלה, דאגה ועוד המתפתחים בתוכי תוך שאני משמח את האחר על ידי נתינה. זוהי אהבה רגועה יותר, בטוחה יותר, שבה הפרידה גורמת בעיקר לרגש הצער. "אהבת משתוקקת" מובילה במהלך בפרידה לתסכול  וזעם. 

ראו כמה דומה הגדרתו של יששכר לדיוננו על אהבת רחל (אהבה משתוקקת) ואהבת לאה (אהבת האחר) - אומר דויד גרוסמן על יחסו של יעקב לללאה: "ואז לא בסערת יצרים, אלא בנוחם, בהשלמה אולי בלאות הוא מאמץ אותה ללבו".

בפודקאסט אותו ניתן לשמוע כאן  אני קורא על סוגי אהבה, מהתנך, מגרוסמן, ומיששכר עשת

עוד מכתבי יששכר תוכלו למצוא כאן . ואת המאמר המלא בנושא "אהבה משתוקקת ואהבת האחר" תמצאו כאן