קריאה מחודשת ב"שמש עירומה", ודיאלוג עם כמה אנליטיקאים מגרה מחדש שאלות על נוכחות הגוף בטיפול ובסקייפ.
ארנון רולניק | 15/11/2014 | הרשמו כמנויים
לאחרונה קראתי שוב (ליתר דיוק שמעתי) את ספרו של אייזיק אסימוב "שמש עירומה" העוסק במפגשים בין אנשים שלא דרך המפגש הפיזי אלא רק דרך צפייה אחד בשני באמצעות מכשור עתידני. אסימוב תמיד מפתיע אותי בראיית הנולד שלו ובעקבות הקריאה המחודשת אני רוצה לשתף אתכם במחשבות על פסיכותרפיה, נוכחות, ועל טיפול מרחוק.
בפוסט זה נדבר הרבה על נוכחות - ובכן טיפול זה כבר נוכח מאוד: הוא אינו משהו מקרי או אזוטרי ודרך פוסט זה נדון גם באספקטים הפסיכותרפואיטים של טיפול ללא נוכחות הגוף.זאת כהכנה לערב עיון שיתקיים בעוד כחודש אצלנו בקליניקה.
אני מזמין גם לבמה כמה פסיכואנליטיקאים ידועים החל ב Salman Akhtar המשך ב Sharp and Sharp וכלה ה Benjamin Kilborne שיספרו על שאלת הנוכחות הטיפולית בכלל ועל טיפול והדרכה באמצעות בסקייפ.
כן, אודה על האמת, אני נזקק לדעת רבנים כאשר אני מוצא עצמי בשבילי פסיכותרפיה שלא הרבה דרכו בהם. ולכן חשוב היה לי לראות כי גם האורתודוקסיה הפסיכואנליטית עוסקת בשאלת הנוכחות הגופנית ומתנסה בטיפול מרחוק.
ועכשיו על פי הסדר:
"שמש עירומה"
שמש עירומה הוא רומן מתח שנכתב על ידי אייזיק אסימוב, שהוא בעיני אחד מגדולי סופרי המדע הבדיוני. כן אני אוהב ג'אנר זה אבל לא בגלל המימד המדעי דווקא, וגם לא בגלל הטכנולוגיה שהוא מצליח לנבא באופן מדהים את הגעתה. אני אוהב את אסימוב קודם כל בגלל ההתבוננות שלו בפסיכולוגיה האנושית – גם כשהוא כותב על רובוטיקה.
מסופר שם על קצין משטרה ותיק שנקרא לחקור מקרה רצח שאירע במושבת חלל מרוחקת. מושבת חלל זו מאופיינת בכך שמספר מועט של בני אדם חיים במרחק גדול אחד מהשני ונזהרים ממגע פיזי. במושבת חלל זו אנשים אינם נפגשים או לפחות גופם אינו נפגש. כל הקשר האנושי (?) מתבצע באמצעות צפייה הולוגרפית מרחוק. כלומר seeing - ראייה פיזית נחשבת מעשה גס-רוח, לא היגייני ובלתי מנומס. במקום זאת, הם מבצעים viewing - טכנולוגית בבואה תלת מימדית, המאפשרת להם לנכוח (?)אחד בחברת השני באמצעות צפייה במעין הולוגרמה של הזולת.
בעצם מדובר בחברה שבחרה להתרחק ממפגש בו הגוף נוכח. . הספר מעלה את האפשרות כי בעתיד אנשים יקיימו קשר בין אישי רק באמצעים טכנולוגים ואסימוב כך דומני גם מזהיר משהו נגד התפתחות שכזו.
על הנוכחות הגופנית בפסיכואנליזה.
השיטה הטיפולית בה המטופל שוכב על ספה, ואינו רואה את המטפל, וגם המטפל רואה חלקים בלבד של המטופל מקטינה מראש את השפעת הנוכחות הפיזית בטיפול פסיכואנליטי. גם שפת הגוף נחסמת בחלקה בשל השכיבה על הספה. נוהגים לחשוב שפרויד פיתח את רעיון השכיבה על הספה משום שלא היה נעים לו שהמטופלים צופים בו ובהבעותיו. אוגדן מציע להבין את פרויד באופן רחב יותר וטוען כי מטרתה של הספה הוא לספק למטפל ולמטופל את הפרטיות ש הם זקוקים לה כך שיוכלו להרהר ולהעלות אסוציאציות מבלי להיות מעוסקים במבטו של האחר.
דרור גרין, פסיכותרפיסט ואיש ספרות ושירה כבר כתב בתחילת המאה הזו את הדברים הבאים:
" מכאן, שאחד המאפיינים העיקריים של הפסיכואנליזה היה הניסיון לבודד את השפעתו של הקשר הבלתי-אמצעי ולנתקו מן התהליך הטיפולי. למעשה, באמצעות הספה הטיפולית ביטל פרויד רק חלק מן המאפיינים של הקשר הבלתי-אמצעי. הוא הצליח למנוע את המגע הגופני בין המטפל למטופל, את קשר העין, ובאמצעותו גם את השפעתה של שפת הגוף והבעות הפנים."
עוד אומר דרור:
" האם התעלמותו של פרויד מן המאפיינים האחרים של הקשר הבלתי-אמצעי, כמו האינטונציה והריח היתה מכוונת? אני משער שלא. החידוש שהנהיג פרויד ביחסי מטפל-מטופל באמצעות הפסיכואנליזה היה כה מהפכני, עד שקשה להניח שעלו בדעתו אפשרויות נוספות לנטרול השפעתו של הקשר הבלתי-אמצעי. מבחינתו של פרויד היתה הספה הטיפולית האמצעי האפקטיבי ביותר לניטרול הקשר הבלתי-אמצעי בין המטפל לבין המטופל...אילו יכול היה פרויד לצעוד צעד אחד קדימה, ולנטרל, בנוסף לחוש הראיה, המישוש והטעם גם את חוש הריח והשמיעה, היה משיג בכך תנאים מוחלטים של נייטרליות.
ד"ר גרין אומר אם כן כי ככל שנתקרב לחזון של אייזיק אסימוב – ככל שנקטין את הנוכחות הגופנית, נהיה יותר פרוידיאנים מפרויד עצמו. או במילותיו של דרור: " הטיפול הנפשי באמצעות האינטרנט מאפשר ביטולו המוחלט של הקשר הבלתי-אמצעי, ויוצר סביבה טיפולית העונה על כל דרישותיו של פרויד. הקשר הטיפולי באמצעות האינטרנט הוא השדרוג הטבעי לספה של פרויד.
בשנת 1999 יצא לאור אחד הספרים הראשונים העוסק בפסיכותרפיה בדור האינטרנט הכותבת היא ג'רי פינק (Jeri Fink) פסיכותרפיסטית אמריקאית שכתבה אז כך: "העברה והעברה-נגדית הן היבטים חשובים של העבודה הטיפולית. העובדה שקבוצות אלו נפגשות באופן מקוון עשויה לשנות את האינטראקציות. לדוגמה, משום שחברי הקבוצה ואני איננו רואים זה את זה, חברים יכולים להשליך עלי את הפנטזיות שלהם. משום שאני בלתי-נראית ומסתורית, קל יותר להשליך עלי את הכעס והתסכול.
בשנה בה כתבה ג'רי את הספר, סקייפ עוד לא היה קיים. נסעתי אז לפגוש אותה בניויורק ואמרתי לה כבר אז כי להערכתי לא ירחק היום בו נוכל לצפות במטופלינו בוידאו והדבר ידמה מאוד לפגישה טיפולית רגילה.
זמן קצר לאחר מכן יצא לעולם הסקייפ, והתחלנו לטפל מרחוק.
טיפול מרחוק יכול להיות גם מאוד קרוב
פוסט זה אינו מיועד לתת סקירה מקצועית להתפתחות תחום הטיפול מרחוק – זאת אנו עושים בפורומים אחרים. גם איני רוצה לדון כאן בשאלת היעילות של טיפול מסוג זה. ובעיקר איני מתכוון לעסוק בשאלות הלגליות והטכנולוגיות הקשורות בטלה-פסיכותרפיה. (זה השם הגנרי של טיפול בסקייפ ובתוכנות דומות)
אני מבקש, לעומת זאת לשתף אתכם בחויית הנוכחות שלי ושל חלק ממטופלי הקליניקה בעת טיפולי סקייפ
בשנים האחרונות הפך עבורי הסקייפ לכלי טיפולי שימושי ותכוף. יש לנו מספר מטופלים בקליניקה אשר עימם אנו נפגש מדי שבוע, מפגש וירטואלי. חלקם שוהים במסגרת רילוקיישן ביבשות אחרות, חלקם לתקופה זמנית, חלקם לטווח ארוך. וחלקם, תאמינו או לא, מתגוררים בישראל, ואפילו לא מאד רחוק מהקליניקה שלי, ונפגשים עימי, או עם מטפלים נוספים בקליניקה, פגישה טיפולית במימד וירטואלי.
בין השאלות העולות בהתייחס לפסיכותרפיה במסגרת שיחת וידאו היא כיצד ייתכן כי פגישה טיפולית תיעשה באופן וירטואלי? בהיעדר החדר, ההכלה, המפגש פנים אל פנים, על כל המשתמע מכך?האם הברית הטיפולית נפגעת מכך?
ברצוני לבוא ולומר כי לא מן ההכרח כי במעבר מהמימד הפיזי למימד הוירטואלי איבדנו משהו. מהתנסותי שלי, המימד הוירטואלי מזמן לחלק ממטופליי תחושת אינטימיות במפגש הטיפולי, כמעין אפשרות להסיר מיני מחסומים שהקשו עליהם להיחשף במסגרת הטיפול הקונבנציונאלי בקליניקה.
בתהליך הכשרתי כפסיכולוג קליני למדנו על ה ground rules או עקרונות הבסיסים של טיפול פסיכולוגי חלק מהם קשור לזמן – למשל אורך פגישה 50 דקות חלק מהם קשור להתנהגות המטפל (בד,כ יותר מקשיב, פחות ספונטני, יותר שומר על גבולות) וחלק מהכללים קשור ל setting – של איפה נערך הטיפול (בד"כ בקליניקה של המטפל, ותמיד face 2 face - למרות שבפסיכואנליזה יש מצב שבו המטופל אינו רואה את פניו של המטפל)
והנה כאן בטיפול בסקייפ או בכל תוכנה דומה אחרת – אנחנו שוברים חלק מהכללים האלו: הטיפול הוא בשום מקום – הוא וירטואלי ועם זאת הוא בכל מקום: המטופל יושב איפה שהוא רוצה בחדר העבודה שלו , בסלון שלו או אולי גם בחדר השינה שלו...
אז במובן זה די ברור שיש מקום לשאול איך עובד טיפול כזה.
אבל דומני שדווקא המוכנות שלנו להעז לשבור את הכללים – יש בה אלמנט טיפולי מאוד חשוב. אני חושב שהמטופלים מעבירים לנו מסר חשוב שהגמישות שלנו – שהמוכנות שלנו לנסות משהו חדש שיתאים להם – יש בה חשיבות רבה מעבר לטכנולוגיה ולשיטה.
ועכשיו למאפיינים של טיפול מרחוק: ואני אבסס את דברי על מספר מקורות ידע, הנסיון שלי בטיפול מרחוק, הנסיון שלי בהדרכה מרחוק של אנשי מקצוע, ועל פרסומים בספרות העולמית.
ראשית אומר שאצלי בקליניקה הטיפול תמיד מתחיל במפגשי פנים לפנים. יש מספר לא קטן של מטופלים העובדים בשיטה זו. בד"כ היו אלו אנשי אקדמיה – שהתחילו טיפול רגיל ובשל מעבר לשנת שבתון המשכנו את הטיפול בסקייפ , דבר דומה קרה עם כמה אנשי הייטק שעשו רילוקיישן.
מה הם הקשיים של טיפול כזה: ראשית אנו קולטים רק חלק מהמטופל בדרך כלל רק את ראשו– איננו נוכחים לידו, איננו רואים את שפת הגוף, אין קרבה פיזית, לכאורה קשה ליצור אינטימיות, יתרה מזו לעיתים קרובות יש delay בין זמן התגובה הטכנולוגי לבין הזמן האמיתי בו אמר המטופל את דבריו, ואז קשה יותר להבין את ההבעות ולשייך אותם לתוכן הנאמר. לעיתים קרובות יש נפילה של קו האינטרנט ואז הטיפול מופסק לזמן מה, לעיתים תוכנת הסקייפ מאכזבת.
ובכל זאת זה עובד! ואני יכול לספר לכם שהיום אני עושה הדרכה קבוצתית למטפלים וכך קבוצה של אנשים יכולה לשוחח ולראות אחד את השני ולדון אפילו בתהליכים הקבוצתיים.
הספרות בתחום גם היא מראה יותר ויותר עדויות להצלחה. אחד הממצאים הבולטים הוא שאנשים מדרגים את איכות הקשר הנוצר בטיפול בסקייפ כזהה לאיכות הקשר פנים אל פנים!
אחת המטופלות היושבות בחו"ל כתבה אז "אני העדפתי נשמה קרובה היושבת רחוק ממני על נשמה רחוקה היושבת קרוב אלי..." אמירה זו המעדיפה מטפל שמרגיש אותה על מטפל שיושב פיזית קרוב אליה - היא מאוד משמעותי, ראשית כאנשי מקצוע אנחנו רואים כי התפתחו כאן טרנספרנס וקאונטרטרנספרנס מאוד משמעותים. או במילים פשוטות יותר הנפש האנושית היא כ"כ גמישה שהיא מדלגת בקלילות על קשיים טכנולוגים כאשר מרגישים שבצד השני ישנו עוד בן אדם.
טיפול מרחוק מלמד אותנו על שאלת הנוכחות הטיפולית
מעבר לשאלות הפרקטיות של האפקטיביות של טיפול מרחוק, מאפשר הדיון הזה להבין שאלות עמוקות יותר על הנוכחות הטיפולית. נושא זה היום חלק מתוכנית ההשתלמות של הקליניקה. אנו מנסים להבין מה הם המרכיבים של נוכחות טיפולית מיטבית. הטיפול בסקייפ מאפשר התבוננות בגורמים הדומים והשונים בטיפול מרחוק מול טיפול בו המטפל נמצא עם המטופל בחדר – יש לנו כאן הזדמנות לראות האם הנוכחות על כל מאפיינה ממשיכה עם המעבר לטיפול בסקייפ. אילו אלמנטים טרנספרנסיאלים מתקימים או לא מתקיימים בטיפול כזה.
שאלת הסינכרון שגם אותו אנו חוקרים בקליניקה – אותו תיזמון עדין בין תגובות המטופל להד שחוזר מהמטפל נהפך לעוד יותר קריטי ובולט בטיפול מרחוק שכן יש לנו כאן הזדמנות לחקור את שאלת השהיית התגובה של המטפל שנעשית לעיתים לא בשל בחירה רצונית אלא בשל delay טכנולוגי.
ועכשיו האורטודוקסיה: כן לטיפול מרחוק!
אנליזה מרחוק נדונה כבר בשנות החמישים כאשר לראשונה החלו לעשות פסיכואנליזה באמצעות הטלפון. הדבר נדרש בעיקר בסיטואציות בהן המטופל נדרש לעזוב את מקום מגוריו ובכדי לא לקטוע את הטיפול הוצע המשך של האנליזה בטלפון. כן מוזכרים מקרים בם מטופל סרב לצאת מהבית או לא יכול היה לצאת מהבית ובכדי לאפשר את הטיפול בוצע מה שנקראעל יד ג'ייל שארף teleanalysis.
בספר בשם Electrified Mind שיצא לפני כשלוש שנים בעריכת Salman Akhter מופיעים פרקים רבים העוסקים בהסתכלות פסיכואנליטית על הדור המחושמל שלנו.
אחד הפרקים עוסק בטיפול מרחוק ובאופן ספציפי באפשרות לערוך אנליזה באמצעות סקייפ. המחברים אנליטיקאים אמריקאים מספרים כיצד עזרו להקים חברה פסיכואנליטית בסין
סין היא ארץ ענקית. עד לפני זמן לא ארוך לא היתה שם הכשרה בטיפול דינמי וודאי לא בטיפול פסיכואנליטי. האתגר לבצע שם הכשרה אנליטית מסודרת היה גדול. מה שאיפשר לכמה קבוצות של אנליטיקאים אמריקאים להתגמש ולהציע אנליזה מרחוק לאנשים שירצו עם הזמן להפוך לפסיכואנליטיקאים, ולאחר מכן להדריכם באמצעות סקייפ.
סקירה של הכנסת הפסיכואנליזה לסין מופיעה בספר שיצא בספטמבר 2014 על ידי David E. Scharff and Sverre Varvin . Scharff זכור לנו מעבודתו המשותפת עם אשתו בנושא טיפול פסיכו דינמי זוגי. ומסתבר שבמהלך השנים פיתחו השניים עניין רב בטיפול מרחוק והדרכה והכשרה מרחוק.
פסיכואנליטיקאי אחר עימו אנו בקשר הוא Benjamin Kilborne שמנסח את השאלה בה אנו דנים באופן הבא:
"Conventional psychoanalysis is practiced without eye contact but with presence; Skype psychoanalysis, is practiced with eye contact but without presence."
נחזור לאסימוב ידידנו, אף כי לא עסק בטיפול – ללא ספק חזה את הנולד, בפוסט זה הראינו כיצד השאלות אותן טווה באמצע המאה הקודמת – מלוות את תרבותינו בכלל ואת מקצועינו בפרט כחצי מאה אחרי כתיבת השמש העירומה.
ושורה תחתונה: כדאי לשקול טיפול מרחוק תוך כדי שמירה על המגע הבין אישי.
