מיכאלה מנדה ינקו: חלל עם חוקיות משלו

חדר משלך: תמונות מחיי קליניקה | 10/12/2019 | הרשמו כמנויים

מיכאלה מנדה ינקו

סטודיו 'אמנות בקשיבות', קיבוץ ברקאי.

בעלת MA בתרפיה באמנות, לימודי פסיכותרפיה מבוססת מיינדפולנס, EMDR ונוירופידבק דינמי. מטפלת בנשים.

כשחיפשתי מרחב טיפולי ובאתי לראות את החדר הזה, הוא עמד ריק תקופה ארוכה ונראה זנוח, אבל יכולתי לראות את הפוטנציאל שלו. מהחלון נשקף נוף פסטורלי וירוק של עצים ושדות, והרגשתי שהוא יוכל להתאים לי. הגודל של המקום אפשר לי להפוך אותו לחלל שיכיל בתוכו סטודיו של כ-40 מ"ר, שבו מתקיימים טיפולים, סדנאות ותהליכי ליווי יצירתי.

אני קוראת למקום סטודיו, כי בשבילי המילה ׳קליניקה׳ יוצרת תחושה של משהו שחייב להיות מסודר, ברור ונקי. כאן יצרתי מרחב אחר, שאינו אורתודוקסי במובן הטיפולי. זה חלל עם חוקיות משלו, כמו קונכייה או רחם עוטפת.

החלל לא עוצב או תוכנן ברובו, אלא התהווה באופן ספונטני מתוך רצון לתת מענה לצרכים השונים: למשל שולחן גדול לתהליכים בסדנאות ובאופן פרטני, מדפים פתוחים עם חומרי אמנות עשירים לבחירת הלקוחות, שידת מגירות לאכסון ניירות שונים ועוד. עם הזמן לומדות המטופלות והמונחות את ההיגיון מאחורי המיקום של החפצים השונים ויכולות לגשת ולבחור באופן עצמאי.

התפיסה את האמנות כתרפיה (art as therapy), גורסת שבמעשה היצירה עצמו, בתוך קשר טיפולי מיטיב, יש פוטנציאל ריפוי. הסטודיו תומך באפשרות הזו ומזין אותה. לתחושתי הסטודיו משרה אווירה שמעודדת אפשרויות ביטוי רבות, וזה מחלחל לטיפולים, גם אם לקוחה בוחרת שלא לגעת כלל בחומרי אמנות בטיפול. הסטודיו מהווה מרחב גשמי, שמחזיק את הפוטנציאל להיווצרותם של שינויים במישורים הנפשיים-רגשיים.

בסטודיו יש קיר רחב של ספרים, רובם ספרי אמנות שליקטתי מגיל צעיר מן הארץ והעולם, שבהם עבודות החל מתקופת המערות ועד ימינו אנו. אני מרגישה שאובייקטים אלה, שמייצגים את הפעולה האנושית של מתן משמעות באמצעים אמנותיים, מהווים עדות אילמת אך נוכחת לרבדים של היסטוריה תרבותית, ומעידים על החוויה האנושית על גווניה השונים. לעתים אני משתמשת בספרים במהלך טיפולים כדי לתת הקשר תרבותי ואמנותי, באופן שיכול לשרת את הטיפול.

קורס הכשרת מדריכים.ות בהתמחות בילדים ונוער מגווני מגדר
קורס ייחודי לאנשי טיפול המשלב כלים תיאורטיים ומעשיים

פריטים מתוך הקליניקה:

מיכל פורצלן מעוטר ובו נוצות שניתן לחבר אליהן ציפורני מתכת לעבודה בדיו. זו היתה מתנת חתונה שקיבלנו. המספריים בצורת עגור משמשים לגזירת חוטים או פרטים קטנים בקולאז׳.

במטבחון אפשר להכין משקה חם מעלי התבלין שבחוץ, להגיש כיבוד בסדנאות ולחמם אוכל, אם אני נמצאת שעות ארוכות בסטודיו. הוא מוסיף תחושת ביתיות.

מכחולים שניצבים על השולחן הגדול שבמרכז החדר.

אני אוהבת חפצי וינטג׳ ומרגישה שעבור לקוחות בגילאים דומים לשלי, התחושה שחלק מהחפצים מהדהדים את העבר, יש בה כדי לתרום לטיפול דינמי.

בשידה מבית דפוס ישן סידרתי את אוסף החותמות שבסטודיו, כדי שניתן יהיה לבחור מתוכן בקלות.

אני אוהבת לערבב בין תקופות שונות בתולדות האמנות ולהסתכל בעיניים רעננות על ציירים וציירות מוכרים, ולהשליך מעולם הטיפול על עולם האמנות ולהיפך. ההכשרה האינטרדיסיפלינרית של תרפיה באמנות היא בדיוק על קו התפר הזה, שמעניין אותי כל כך. הקערה הטיבטית משמשת להנחיית מדיטציית מיינדפולנס ליחידים ולקבוצות. אני בוגרת המחזור הראשון של התכנית לתרפיה מבוססת מיינדפולנס בבר-אילן והשילוב של האמנות והקשיבות ככלים טיפוליים הוליד את שם הסטודיו.

צילום: ענת לוינסקי