לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
 
קרב-מגע : המאבק על עתידה של הפסיכולוגיה בישראל

קרב-מגע : המאבק על עתידה של הפסיכולוגיה בישראל

שפיות זמנית | 27/6/2014 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

במאמר מקיף ומפורט שפורסם בסוף השבוע הזה ב"מוסף הארץ", מתאר הילו גלזר את זירות המאבק השונות על עתידה של הפסיכולוגיה בישראל, בשלבי ההכשרה ובמערכת הבריאות הציבורית. המאמר, במסגרתו מתראיינות דמויות מפתח באקדמיה ובשדה הטיפולי, המייצגות, בחלוקה גסה, את התפיסה הדינאמית  ואת גישת הCBT, מתיימר לחשוף את הדינמיקות התוססות 'מאחורי הקלעים' של הרפורמות השונות. על רקע ראיונות אלה, מוצגת קשת רחבה של עמדות ותפיסות לגבי עצם מהותם של המאבקים - האם זו מחלוקת בין ישן לחדש? בין אקדמיה לשדה? בין גישה מבוססת ראיות לגישה שאינה כזו? בין תפיסה מונחית יעילות ותוצאות לתפיסה כוללת של האדם? בין אינטרס כלכלי לאינטרס טיפולי? 

" פרופ' שפלר מתנדב לעשות סדר: 'הרפורמה מתיימרת לפתור את הבעיה של היעדר שירותים יעילים לטווח רחב של הפרעות. לא סוד הוא שפסיכותרפיה דינמית על נגזרותיה יעילה במונחים של עמידות התוצאות, אבל הפסיכולוגים הדינמיים סומנו כחוליה שלא מזוהה עם יעילות — משום שהטיפולים ברובם אטיים, ההדרכות ארוכות, שלא לדבר על משך הזמן שמצריכים האבחונים. מכאן שמדובר בפרקטיקה טובה, אך יקרה באופן בלתי נמנע. הרפורמה באה לכאורה 'למגר' זאת והיא זקוקה לטיפולים יעילים, מבוססים אמפירית וקצרים, צ'יק־צ'ק. בנקודה הזאת מגיעים אנשי ה–CBT ואומרים — אלה בדיוק אנחנו. תביאו לנו חרדה, פאניקה ודיכאון ואנחנו ניפטר מהם במעט מאוד זמן'. מן הצד השני, מסביר פרופ' משה אלמגור מאוניברסיטת חיפה ש'התמה המרכזית של אופקים היא לקדם טיפולים שיש להם ביסוס מחקרי, ורובם הגדול של הטיפולים האלה הם קצרי מועד'. השאלה היא אם מטריית "קצרי מועד" לא תגרום לכך שהמטפלים בעיסוק, והאחיות והעובדים הסוציאליים, שיכולים להציע טיפולים כאלה, לא ידחקו את הפסיכולוגים. אלמגור: 'אבל זאת בדיוק הנקודה. המאמנים ואחיות רוצים ללמוד CBT, משום שהם יודעים שמדובר בגישה יעילה ושניתן להתמקצע בה בזמן קצר יחסית. אז למה שנעדיף גישה ארוכת טווח? כדי שהפסיכולוגים ירגישו שהם נעלים על האחיות והמאמנים? אני לא מצליח להבין את ההיגיון' ".

כותרת המשנה של המאמר הטעון מכתירה את זירות המאבק כולו תחת הדיכוטומיה של הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית מכאן והגישה הפסיכודינאמית מכאן. עם זאת, ניתן לתהות (ואולי לקוות) האם יתכן שמאמר מסוג זה, המציף וחושף באופן נרחב את העמדות השונות, עשוי, באופן פרדוקסלי משהו, לתרום דווקא לאיחוי הפיצול 'הפסיכופתולוגי' בשדה המקצועי? האם התעוררת של דיון כנה ומתמשך, גם אם נוקב, יכולה להוות קטליזטור נוסף לתהליכי אינטגרציה שהתחום הטיפולי עשוי להתקדם ממנה למחוזות חדשים?  


- פרסומת -

 

תגיות:

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא: תחנות בריאות הנפש, תוכניות הכשרה, פסיכואנליזה, פסיכותרפיה, טיפול התנהגותי קוגניטיבי, שיטות טיפול נוספות
גלי פינקל
גלי פינקל
עובדת סוציאלית
מודיעין והסביבה
אריאלה מלצר
אריאלה מלצר
עובדת סוציאלית
רחובות והסביבה
מיכאל אמיר
מיכאל אמיר
עובד סוציאלי
תל אביב והסביבה
נעמה איגרא
נעמה איגרא
פסיכולוגית
תל אביב והסביבה, בית שמש והסביבה
תמר אדם רביב
תמר אדם רביב
עובדת סוציאלית
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק)
רני יקיר
רני יקיר
עובד סוציאלי
מטפל זוגי ומשפחתי
אונליין (טיפול מרחוק), פרדס חנה והסביבה, יקנעם והסביבה

עוד בבלוג של שפיות זמנית

יש ימים בלוח השנה שנועדו לעצור את שטף החיים הטבעי, אם רק נאפשר להם. כזה הוא יום הזיכרון לשואה ולגבורה. "זיכרון...

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

צביאל רופאצביאל רופא29/6/2014

כשהדור הולך ופוחת ולקישורים יש חיים משל עצמם. http://www.med-law.co.i...3/13rofe.pdf

וליתר ביטחון: http://bit.ly/1lBTJGN


צביאל רופאצביאל רופא28/6/2014

ל-SFH FZM שכותב לנו כאן בראש מורם - ומעניין איך היית מציג את עצמך אם היית נפגע נפש כמוני?. הטענות שלי כלפי פרופ' שפלר אינן מהיום. אני פניתי אליו באופן אישי כמי שיזם ועמד בראש ארגון המתמודדים היחידי שהיה קיים דאז - ארגון מל"מ בו היו חברים רשמית מאות מתמודדי נפש (אגב, זה היה עוד לפני שעמותת לשמ"ה הייתה בתכנון)
הפרופ' הנכבד סרב לבקשותיי לתת לי לשאת דברים קצרים בכנס בראשותו שדן כל כולו בענייני אתיקה.

הוא שכח שמתמודדי הנפש הם מטה לחמו. הוא שכח שהם צד בעניין יותר מכל צד אחר בעניין. הוא שכח שאפריורית ועקרונית, הוא לא יותר ישר, לא יותר טוב, לא יותר צדיק ולא יותר הגון מקטון המתמודדים. הוא שכח שהוא בנאדם כמו כל השמונה מיליארד שעל הכדור.

ואם למישהו יש עניין לדעת על אודות איזו סוגיה בעייתית, ספציפית, רציתי לדבר באותו כנס אליטיסטי וסנובי, אז הנה קראו בעצמכם את המאמר הזה שפורסם ב-2005 בכתב עת מכובד לכל הדעות:

http://www.med-law.co.i...3/13rofe.pdf


SFH FZMSFH FZM28/6/2014

אילו סובלים מהפרעות נפשיות אתה רוצה שנשאל בעניין?. אדון נכבד, האם תעדיף שנעשה נשימות הרפיה ונדבר לאט לאט על החרדות שלך מטיסה או שמא תעדיף שנדבר על הסיבות שאימך הפסיקה להניק אותך?

יובל לוייובל לוי28/6/2014

לנסות זה תמיד טוב [ל"ת].

צביאל רופאצביאל רופא27/6/2014

פרופ' שפלר עושה סדר? זה בטח לא באתיקה.... אתיקה שבחטא יסודה

אינני מצליח להבין כיצד אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש דנים ב"אתיקה מקצועית" בלי לשתף אפילו נציג אחד של בעלי הדבר - אלו המתמודדים עם מצוקות נפשיות... הרי סוגיות אלה אינן מקצועיות במהותן, אלא קודם כל מוסריות, כלומר אוניברסליות!

כאשר למדתי פילוסופיה הכריז פרופסור מכובד וחכם במיוחד, כי בענייני מוסר תארים אקדמיים אינם רלוונטיים, כי ייתכן בהחלט שפלאח ואנאלפבית יהיה אדם מוסרי לעילא ולעילא, ואילו מומחה לפילוסופיה או לפסיכיאטריה עלול להיות מושחת עד לשד עצמותיו. אם מדובר באנשים שעליהם לשקול ולהכריע בסוגיות אתיות סבוכות, מן הדין שיהיה גוף משותף לשופטים, אנשי מקצוע, והכי חשוב של מתמודדים ובני משפחות. כי אומנם האתיקה היא של המקצוע, אך השלכותיה באות לידי ביטוי, שלעתים הוא אף קשה וכואב, על מאות אלפי מטופלים במדינת ישראל. לפיכך, אם המטופלים מושפעים באופן משמעותי ממנה, גם להם צריכה להיות זכות להיות שותפים לאופיה וקביעותיה המגולמות בקוד האתי המקצועי.

לדעתי, דווקא אנשי המקצוע בתחום בריאות הנפש לבדם, אינם מתאימים כלל לקבוע את האתיקה המקצועית של עצמם. חתול לא יכול ולא ראוי לשמור על השמנת. אני סבור כי ל-160 אלף האנשים נפגעי הנפש החיים במדינת ישראל (2% מהאוכלוסייה - סטטיסטיקה גלובלית) יש זכות להשמיע את קולם בכל פורום שבו דנים מעל לראשם השחוח ב"אתיקה המקצועית".

בזמנו, פניתי בעניין זה בכתב לפרופ` גבי שפלר הנחשב לבר סמכא ומוביל בנושא, אך תשובותיו אכזבו אותי מאוד. שפלר המדרגה!