על מעלות הניגון המשותף – שירו אחים עימנו

ארנון רולניק | 26/6/2014 | הרשמו כמנויים

נכתב ביחד עם משה האוזמן, מטפל באומנות ואנליטיקאי יונגיאני

פוסט זה מהווה הזמנה...
אה, תגידו: שוב ארנון מזמין אותנו לאחד ממערכי ההשתלמות של הקליניקה שלו...
לא - הפעם זו הזמנה לקבוצה.
אה, דינמיקה קבוצתית...
לא - ממש לא. זוהי הזמנה לקבוצת שירה.
אה, מקהלה...
לא - זו הזמנה לקבוצת שירה של אנשים העוסקים בנפש ומעוניינים להתחבר ולהסתנכרן עם ה"זולת".

אז הנה סיפור הרקע.

הכרתי את משה בבריכה. שמעתי אותו שר את "שיר המעלות" ואחר כך את "תודה" שירו של עוזי חיטמן:
"תודה על כל מה שבראת /תודה על מה שלי נתת /על אור עיניים /חבר או שניים
על מה שיש לי בעולם /על שיר קולח /ולב סולח
שבזכותם אני קיים..."
להפתעתי מצאתי את עצמי מצטרף אל שירתו ומאז יש לי עוד חבר (או שניים…).
אז למה אנו מטרידים את מנוחתכם עם סיפור קטן זה. כי מצאנו שיש בשירה המשותפת חוויה ייחודית הקשורה בכמה מרכיבים.

שירה טובה לנו

אתן רגע למדען ולפסיכופיזיולוג שבי לדבר: בשנים האחרונות מתקיים מחקר ענף סביב התחום של שינוי קצב לב. בעוד שבעבר חשבנו שמטרתנו היא להוריד את קצב הלב ולעשות אותו איטי וקבוע – מסתבר שהמצב הבריא הוא להגיע לקצב לב משתנה העולה ויורד בתלות בנשימה. בזמן הכנסת אויר קצב הלב עולה ובזמן הוצאת אוויר הוא יורד. חלק גדול מטיפולי הביופידבק המודרני מתבססים על עיקרון זה.
הבעיה הייתה כיצד לגרום למטופלים שלנו לזכור את קצב הנשימה הנכון ולזכור לתרגל באופן קבוע מספר פעמים ביום. הפתרון היה ליצור שיר או מוזיקה שקל יהיה להתחבר אליה.
לצורך זה יצרתי יחד עם עמיתי טובי אורבך "מוזיקת נשימה" או כפי שדן תורן, אשר הלחין מספר קטעים כאלו, קרא לזה: "מוזיקת נשמה". מצאנו כי יכולת השליטה על שינויי קצב הלב הייתה גבוהה הרבה יותר אצל אותם אנשים להם נתנו מוזיקה, שאפשרה להם לנשום בקצב נכון. הנבדקים גם דווחו שהיה להם קל להתחבר למוזיקה זו.
תוכלו לקרוא עוד על ההשפעות המייטיבות של שירה כאן
מה שכתבנו עד כה מלמד על כך שכאשר אדם רוצה להרגיע את עצמו ולווסת את קצב ליבו, הוא יכול להסתייע בשיר שיתרום לכך. כל זה קשור דווקא בפעילות של התרכזות בעצמי ואכן הרבה מהמחקר הפסיכולוגי והטכניקות המודרניות של רגיעה, מבוססים על שיטות של מדיטציה ומיינדפולנס.
אולם, יש תחושה שהפסיכולוגיה בעבר וגם הדורות החדשים של ה CBT מרוכזים מאוד בעצמי ובפיתוחו, ופחות בכלל, ביחד. מעט מידי נכתב ויושם בכיוון של חיזוק הקשר בן היחיד לקבוצה.

לשיר ביחד

משה הוא בן דגניה, אני בוגר עין שמר.. אולי משום כך יש לנו געגוע לשירה ביחד. לשירה בצבור. עבודת MA של לאה מרזל אודות השירה בציבור בקיבוץ מצטטת חוויה זו כך:
"נימי הנפש האינטימיים ביותר גנוזים בשירים ובניגונים שהיו מהלכים ביניהם באותה תקופה...מעניין ביותר הוא אותו דיסוננס בולט בין קשיות היום ומלאכתו ובין אותה רכות שבהבעה שירית..."
או, אולי לא ילדותינו בקיבוץ הביאה אותנו לשירה, אולי היה זה החלק המטפל שבנו: יש לנו ניסיון לא מועט בסדנאות ובעבודה עם קבוצות. היו מקרים שהיינו פותחים את הקבוצה בשתיקה מדיטטיבית. רגעי המדיטציה אפשרו לכל אדם להתחבר עם עצמו הן ברמת המחשבות והן ברמה הפיזיולוגית. אבל היה בהם להרגשתנו גם משהו שמתנתק מהכלל, מהקבוצה.
במספר מקרים התחלנו את הקבוצה עם שירה משותפת. התחלה כזו של הפעילות הקבוצתית אפשרה חוויה אחרת: חווית התחברות עם האחר, עם הקבוצה. שהרי זו היא מהותה של שירה בציבור.

שירה ביחד כהזדמנות לסנכרון

על ההסתנכרנות כתבתי לא מעט.  כמטפלים אנו מרגישים שהרגע הקוראטיבי בטיפול הוא אותו רגע בו המטפל והמטופל חווים ביחד משהו. רגע מיוחד זה שהמטפל אומר בדיוק את הדבר הנכון בקצב הנכון ובאינטונציה המתאימה. לפעמים מדברים על "כימיה" בין אנשים. זה מרגיש לנו מונח לא מדויק. אנו מחפשים יותר את אותה התאמה בקצב הדיבור, בהבנת התכנים, אנחנו מחפשים את אותו ריקוד עדין בין אנשים, וביחסים הטיפוליים, בהם נוצרת התאמה בין מטפל למטופל. כפסיכותרפיסטים אנו רגילים לחשוב על התאמה בתכנים, במילים, ואנו מתעניינים גם בהתאמה בתנוחות הגוף, בהסתכלות המשותפת, בהוצאת הצלילים, ובשיתוף המבטים.
יש לנו הרושם ששירה ביחד מהווה הזדמנות להסתנכרנות שכזו. אנו צריכים להקשיב האחד לקולו של השני, לקצב שירתו, לדגשים ששם במילים ובמוזיקה, לעוצמת הקול. למעין מסע קולי משותף.

מנטרה מול שירה יהודית

כחלק מחיפושינו הזדמנו משה ואני לסדנת שירה של הזמרת Deva Premal ושותפה Miten. הם מלחינים מנטרות עתיקות הודיות וטיבטיות. החוויה הייתה נעימה מאוד והיו רגעים שהקהל ואנו הצטרפנו אליהם והייתה הרגשה של אחדות נעימה. אלא שהרגשנו שעבורנו שירה עם תכנים – ואולי בעיקר תכנים הקשורים למסורת היהודית ולא הטיבטית – עושה לנו חוויה משמעותית יותר.
בשבילנו יש משהו מאוד נעים לשיר ביחד שיר שלמילותיו יש תוכן שנוגע בנו, בישראליות וביהדות שבנו. בנוסף לכך עלתה החשיבות של נגיעה בעולם האמונה.
יאיר כספי אומר בספרו החדש (נסיון – הוצאת דביר 2013): "הוצאתו של האלוהים מהפסיכולוגיה הולידה הפרעות חדשות. אנשים שחושבים שהם במרכז העולם, ומתקשים מאוד ליצור קשרים אנושיים שאינם סובבים סביבם".
קחו למשל את "שירת העשבים" של נעמי שמר המבוסס על מילותיו של הרבי נחמן מברסלב:
"דַּע לְךָ/ שֶׁכָּל רוֹעֶה וְרוֹעֶה/ יֵשׁ לוֹ נִגּוּן מְיוּחָד מִשֶׁלּוֹ/ דַּע לְךָ /שֶׁכָּל עֵשֶׂב וְעֵשֶׂב /יֵשׁ לוֹ שִׁירָה מְיוּחֶדֶת מִשֶׁלּוֹ /וּמִשִׁירַת הָעֲשָׂבִים/נַעֲשֶׂה נִגּוּן /שֶׁל רוֹעֶה
כַּמָּה יָפֶה /כַּמָּה יָפֶה וְנָאֶה /כְּשֶׁשׁוֹמְעִים הַשִּׁירָה שֶׁלָּהֶם
טוֹב מְאֹד /לְהִתְפַּלֵּל בֵּינֵיהֶם /בְשִׂמְחָה לַעֲבֹד /אֶת ה'".
אנו שומעים כאן מחד את ההבנה של הייחוד של כל אדם ומאידך את ההנאה של ההקשבה לשירה המשותפת.
נדמה שהדבר החשוב הוא השלוב של קול היחיד עם הייחודיות שלו, עם הקול המשותף המופק בשירה ביחד.
ומהמקום הזה שלוחה הזמנתנו:

אז בואו לשיר עימנו.

אנו רוצים, אם כן, לפתוח קבוצת שירה.
קבוצה שתשיר שירים עם משמעות. משמעות לנו כיחידים, לנו כקבוצה, לנו כעוסקים בנפש ולנו כיהודים.
אחיות ואחים התבואו לשיר עימנו?

הנכם מוזמנים לכתוב לנו:
Housmanmo@gmail.com

רוח אדם - תכנית הכשרה פסיכואנליטית־בודהיסטית
מציעה אנליזות בתעריף מיוחד

קלפי רילקס
קלפים לרכישת מיומנויות ויסות, הרגעה וחיבור למשאבים. לאנשי מקצוע, להורים וילדים, ולשימוש עצמי.