קראתָ לי אסתר

איילת כהן וידר | 14/3/2014 | הרשמו כמנויים

הרחוב מלא במלכות אסתר, בשמלות לבנות שנרטבו בגשם. מגילת אסתר נפרשת על ציר נרקיסיסטי. סמלים של מלכות ושליטה, הרס ונשיאת חן .

המלך אחשורוש עורך משתה לכל שריו ועבדיו במשך 180 יום, ושתי המלכה מקיימת משתה נפרד לנשים. הוא קורא למלכה ושתי להציג את יופיה בפני כל החוגגים, היא מתמרדת ובעצת המן נגזר עליה מוות. המלך מחפש מלכה חדשה, וכאן נכנסת לתמונה אסתר. נערה יתומה שנקראת לתחרות מלכת היופי בארמון המלך, מרדכי הוא אביה האומן והוא מזהיר אותה לבל תספר בארמון את מוצאה האמיתי. מכל הנערות היא נבחרת למלא את התפקיד המפוקפק- ספק מלכה ספק זונה שנאלצת למכור את גופה ולהיות לאישה למלך לא אטרקטיבי במיוחד. ובינתיים המן עולה לגדולה בעקבות עצתו להרוג את ושתי ונחשף בפנינו כהפרעת אישיות נרקיסיסטית המכור להערצת השרים הכורעים לו ומשתחווים ורק מרדכי היהודי מסרב לכרוע ולהשתחוות בפניו, מידי יום הוא תוקע סיכה בבלון הנרקיסיסטי. המן מצליח לתמרן את אחשורוש לגזור כליה על העם היהודי המפורד ומפוזר בכל מדינות המלך אחשורוש. מצב אבסורדי לפיו המן מתמרן את המלך לגזור כליה על עמה של המלכה. ההרסנות מחלחלת דרך מנגנוני הפיצול, הרע אינו בחוץ אלא בפנים, בלב הארמון.

מרדכי שומע את הגזרה ולובש שק ואפר ומסתובב בחצר הארמון. הדבר נודע לאסתר המלכה שככל הנראה יצרה לעצמה זהות חדשה, מנוכרת למוצאה היהודי. אסתר מתחלחלת ושולחת למרדכי בגדים להחלפה אך הוא מעביר לה מסר- עלייך לגשת אל המלך ולהתחנן בפניו על עמך, הגיע העת לחשוף את זהותך האמיתית. אסתר נבהלת ומסרבת ומתפתח ביניהם דין ודברים קשה:

"כי אם החרש תחרישי בעת ההיא רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר ואת ובית אביך תאבדו ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות". אל מול הדברים הקשים אסתר מתעשתת ועוברת טראנספורמציה, היא הוגה תוכנית, מכתיבה פקודות למרדכי ומוכנה לקחת סיכון ולבוא אל המלך מבלי שנקראה למרות שהדבר עשוי לעלות לה בחייה. לפי פרשנות התלמוד הסיכון שלוקחת אסתר נוגע דווקא לאפשרות שהמלך יסכים לקבלה. היא מסתכנת בכך שתשכב עמו מרצונה, עד עתה שכבה עמו באונס ואילו כעת כשהיא יוזמת את המגע עמו היא תשכב עמו מרצון "שעד עתה באונס ועכשיו ברצון".

קורס הכשרת מדריכים.ות בהתמחות בילדים ונוער מגווני מגדר
קורס ייחודי לאנשי טיפול המשלב כלים תיאורטיים ומעשיים

"כי אם החרש תחרישי" אני חושבת על קרול גילגאן שבמחקריה על נערות מתבגרות מצאה כי בתור ילדות הבנות חכמות, יצירתיות ומשוחררות ועם תחילת ההתבגרות הן משתתקות ומאבדות את הקול הייחודי שלהן ומתחילות להתנהג בהתאם למה שמצפים מהן, בהתאם למה שמקובל. הן מרבות לומר שוב ושוב "לא יודעת", מאבדות את הידיעה. מספר הפעמים שהביטוי "לא יודעת" מופיע בראיונות של מתבגרות קופץ מ21 פעמים במהלך ראיון בגיל 12 ל63 פעמים בגיל 13. בראיונות היא מנסה להתחקות אחר תקופות בהן הצעירות ביטאו את קולן לבין תקופות בהן הן שתקו.

אני חושבת על יעל* מטופלת חדשה שפגשתי השבוע. צעירה בשנות העשרים, חכמה ובעלת מקצוע חופשי שאבדה כבר מקום עבודה שני בשל חרדה חברתית. היא מתלוננת על חרדה חברתית קשה, חרדה משתקת שתוקפת אותה במיוחד מול דמויות ציניות. היא מספרת שבבית הספר היסודי היתה דומיננטית, מצחיקה ומשוחררת ובמעבר לתיכון איבדה את כל אלה והתחילה לסבול מביישנות קיצונית. הדבר הגיע לשיא כאשר לפני שנה התחילה עבודה במשרד תובעני ובנסיעה במכונית עם קולגות בכירות במשרד העירה לה אחת מהן "את איתנו? אפילו את הנשימות שלך אי אפשר לשמוע", למחרת היא עזבה את מקום העבודה.

אסתר ממולכדת בין מרדכי לבין אחשורוש. בתחילה היא מושתקת על ידי מרדכי שמצווה עליה לא לומר את עמה ומולדתה, בהמשך היא מצווה על ידיו לצאת משתיקתה אבל אם תציית לו תאלץ להפקיר את גופה מרצון.

***

מי את אסתר?

יתומה, יפה ושותקת

מתמכרת לשמַנים

לסריסים

לשטיחים הרכים

שמרפדים את החורים והבורות.

לאמבטיה הגדולה

למגבות הרכות

לנוף המלכותי

שנשקף מחלון הסוויטה בקומה 5

וכל מה שאת רוצה

זה להתעטף בנערותייך

בבדי המשי היפים

בשכחה.

***

את אומרת שהפמיניסטיות אוהבות את ושתי הדעתנית

ואת אסתר שאחרי המהפך

אבל באמת באמת

אסתר נאלצה למכור את גופה

כדי להציל את המשפחה

את אומרת

"כל כך הרבה נשים נאלצות להיות זונות כדי להאכיל את הילדים"

ואנחנו לא רוצות לראות

לא רוצות לדעת.

אפילו בפורים.

מסיטות מבט

עוטות מסכות

ובדים צבעוניים

סלסילות ממתקים

עטופות בנייר צלופן

וקרנבל שלם

שמשכיח מאיתנו

את החצר האחורית.

***

*שם בדוי