התנ"ך וטבע האדם - יצחק ורבקה
ד"ר עפר גרוזברד | 6/9/2013 | הרשמו כמנויים
סיפור הבאת רבקה ככלה ליצחק שופך אור על מעמד האישה בתקופת המקרא וכמה מעמדה אז היה טוב ממעמדה היום בחברות מסורתיות – קולקטיביות רבות. אברהם מצווה על עבדו, האחראי על כל אשר לו, להביא אישה לבנו, יצחק, ממשפחתו אשר נמצאת בארם נהרים. זאת משום שבנות המקום לא מוצאות חן בעיניו. שידוכים כמו גם נישואים בתוך המשפחה היו מקובלים. אולם העבד מיד שואל את אברהם מה אעשה אם האישה לא תרצה לבוא אתי. אברהם משיב לו שבמקרה כזה העבד עשה את שלו ואין לאברהם טענות כלפיו. כלומר, אין נישואין כפויים וחייבים לשאול את האישה. העבד יוצא לדרך עם גמליו ומקצת מעושרו של אברהם. עכשיו נשאלת השאלה איך הוא ימצא אישה טובה ליצחק ואיזה מבחן יקבע זאת. העבד מחליט שמי שתפגין עזרה ורוחב לב כלפי אדם זר היא זו הראויה ליצחק. ואכן רבקה היוצאת לשאוב מים נענית לבקשתו של העבד ומשקה אותו מים ומיוזמתה רצה לבאר שוב ושוב ומעלה משם מים גם לגמלים. תודו, מבחן יפה בעולם שבו לא אישיותו של האדם קובעת מי הוא אלא יחסו לאחר ומעשיו. רבקה מצידה לא חוששת לפנות לזר, לשוחח אתו ולעזור לו ולבסוף אף להזמין אותו ואת גמליו ללון בביתם. כשמספרת זאת למשפחתה דומה שהם גאים בה ומיד מזמינים את הזר לביתם. קשה לחשוב על נערה חרדית או ערבייה שתעז לעשות זאת היום. המשפחה מציעה לעבד לאכול וכבר כאן בולטים כישוריו החברתיים כשאומר שהוא רוצה קודם לדבר. כך מדגיש העבד שלא בא לאכול אלא לעשות דבר חשוב יותר והוא מספר להם את הסיפור בעודו רעב מדרכו הארוכה. הוא מספר להם אודות בנו היחיד של אברהם וכיצד שלח אותו אברהם להביא כלה לבנו ואת המבחן שהוא, העבד, בחר לעשות לאישה כדי לראות אם ראויה היא לשידוך. כאן אנו שוב רואים את הכישורים החברתיים ויצירת הסוגסטיה שבה מומחים בני חברות מסורתיות – קולקטיביות. כששומעים בני משפחת רבקה את כל השתלשלות האירועים לפרטיהם הם מבינים שהם חלק מגורל מתוכנן היטב שאין להם אלא להמשיך וליצר את העלילה בהתאם למצופה מהם ואל להם לשבור את הסיפור שהם כבר משחקים בו תפקיד ראשי מבלי ידיעתם. "מה' יצא הדבר לא נוכל דבר אליך רע או טוב", הם אומרים ומסכימים לשידוך. שוב התייעצות גם עם רבקה שלא הייתה מביישת שום פסיכולוג בנוגע לזמן שלו זקוקה המשפחה לשם פרידה. המשפחה רוצה עוד זמן אבל הם מקבלים את בקשת העבד שהצליח במשימתו ורוצה כבר לצאת לדרך.
סוף סיפור, רבקה היושבת על הגמל רואה את יצחק ומרוב התרגשות נופלת מהגמל. היא מכסה את פניה בצעיף ספק כדי ליצור צניעות או מסתורין ורק עכשיו אנו מבינים שכל כיסויי הראש והפנים הנהוגים בימנו בחברות מסורתיות – קולקטיביות לא היו קיימים אז. רבקה זוכה למקום חשוב ביותר – אהבת יצחק לרבקה מנחמת אותו על מות אמו. בהמשך נראה את מרכזיותה של רבקה בחיי המשפחה וכיצד היא מושכת בחוטים כפי שראינו את השפעתה החזקה של שרה על אברהם. מה השתבש מאז בקשר בין גבר לאישה בחברות מסורתיות – קולקטיביות רבות בנות זמנינו לאלוהים פתרונים...
שנה טובה וחג שמח
קישור לאתר של עפר ולספר "בבל - מדריך למפגש בין מזרח למערב"
