היפוכונדריה - היא המחלה היחידה שאין לי !!

ויץ שולה [ד"ר M.D.]

 

רבים מאיתנו מתייחסים לתופעת ההיפוכונדריה בהומור אבל אם נתייחס אליה ברצינות, נגלה שמדובר בהפרעה נפשית הפוגעת מאוד באיכות החיים של החולה. היפוכונדריה היא התעסקות מופרזת בתפקוד הגוף מלווה במחשבות חוזרות על אפשרות של קיום חולי גופני. אבחנת ההיפוכונדריה נעשית כשעיסוק זה נמשך מעל חצי שנה וגורם להפרעה משמעותית בתפקוד ובאיכות חיים. ההיפוכונדר משוכנע שהוא סובל ממחלה גופנית חמורה ולעיתים קרובות מייחס משמעות הרת אסון למיחושים שונים. התסמינים הם אמיתיים ולרוב מדובר על תופעות שכיחות כמו כאב ראש, כאב בטן ועייפות, כשכל תופעה כזאת מפורשת על ידי ההיפוכונדר כסימן ראשון למחלה חמורה וסיבה לערוך בירור גופני מקיף.

לאחר סדרת בדיקות ישתכנע ההיפוכונדר שהוא בריא, אולם תוך זמן קצר, הוא ימצא תסמינים חדשים ומחלה אחרת וכל התהליך יתחיל מחדש. לרוב חושש ההיפוכונדר ממחלות לב או מגידולים ממאירים ונוטה לעסוק ברגישויות באיברים שאינם מורגשים כלל, כמו הטחול או התריסריון.


האם היפוכונדריה היא מחלה?
על פי ההגדרה הרפואית היפוכונדריה מוגדרת כהפרעה, לא כמחלה. היפוכונדריה מופיעה ב-DSM (מערכת קריטריונים לאבחנת הפרעה נפשית) תחת הקטגוריה של הפרעות סומטיפורמיות שזו קבוצת הפרעות שבהן יש לאדם תסמינים גופניים ללא בסיס אורגני ותימוכין בבדיקות רפואיות.

מי סובל מהיפוכונדריה?
היפוכונדריה הינה תופעה שכיחה. כ-6-4 אחוזים מהפונים לרופאי המשפחה מאובחנים בסופו של דבר כסובלים מהיפוכונדריה. קיימת שכיחות גבוהה בגילאי 30-20, אך למעשה התופעה יכולה להתחיל בכל גיל. גברים ונשים סובלים מהיפוכונדריה במידה שווה ולא נמצא קשר בין מצב סוציו-אקונומי, מוצא או סטטוס משפחתי.

האם כל מי שמרבה להתלונן על תסמינים גופניים סובל מהיפוכונדריה?
כמובן שלא. עיסוק יתר במחלות ותסמינים גופניים עשוי להופיע במצבי דיכאון וחרדה ולעיתים הסימן הקליני היחיד לדיכאון יהיה עיסוק מרובה במחלות ובמיחושים שונים (MASKED DEPRESSION). קיימים מצבים נפשיים נוספים שעשויים להתבטא בתסמינים גופניים כמו למשל תסמונת כאב כרוני, הפרעה קונורסיבית (למשל "עיוורון" או "שיתוק" היסטרי), תסמונת מינכאוזן (תופעה שבה החולה גורם לעצמו לתסמינים גופניים שונים) ועוד. גם רצון להיעדר מעבודה או משירות צבאי עלול לגרום לריבוי תלונות על מיחושים גופניים, אולם במקרה כזה לרוב מדובר בחולה המגזים במודע ולא מחשש אמיתי לחולי גופני. כמובן ישנה האפשרות של חולי אמיתי דבר שתמיד חשוב לשלול לפני כל אבחנה של תסמונת נפשית.

אל תקרא לי היפוכונדר

היפוכונדריה היא עיסוק רב בפחד ממחלה חמורה המבוסס על פירוש מוטעה של מיחושים גופניים שונים. קיימות מספר תסמונות נוספות המאופיינות גם הן במיחושים גופניים שמקורם במצוקה נפשית. כל אבחנה של תסמונת כזו תעשה כמובן לאחר שלילה של מקור גופני.

הפרעת סומטיזציה: מיחושים גופניים מרובים כמו כאבי ראש, כאבי פרקים, בחילה, אי נוחות במערכת העיכול או השתן, אשר אינם יכולים להיות מוסברים בהקשר של חולי גופני מוגדר. מיחושים אלה גורמים לסבל נפשי ופיזי, אולם בשונה מהיפוכונדריה אין נטיה לייחס להן משמעות הרת אסון.
הפרעה קונוורסיבית: הפרעה נוירולוגית קשה שלא ניתן למצוא לה בסיס גופני והיא מוסברת באמצעות גורמים פסיכולוגיים (עוורון "היסטרי", שיתוק וכו´).
דיסמורפופוביה: עיסוק יתר בפגם גופני בהופעה החיצונית (פגם דמיוני או הגזמה במשמעות של פגם קיים), באופן שגורם לסבל נפשי יומיומי.
תסמונת מינכאוזן: הפרעה שמאופיינת בסמפטומים גופניים או נפשיים אשר נגרמים לעיתים על ידי החולה (נטילת תרופות שונות וכו´) במטרה להיות ב"תפקיד החולה" ולקבל רווח ראשוני מתפקיד זה, כמו אהבה, תשומת לב ודאגה.
התחזות: דיווח על תסמינים גופניים בדויים במטרה להשיג רווח משני כתוצאה מהמחלה (רווח כספי, היעדרות מעבודה וכו´).

מה גורם להיפוכונדריה?
לא ידוע כיום על גורם חד משמעי לתופעה, אולם קיימות מספר השערות. מספר מחקרים הראו כי להיפוכונדרים סף סיבולת נמוך למיחושים גופניים (למשל תחושה שאדם רגיל מפרש כאי נוחות בבטן אצל ההיפוכונדר תפורש ככאב), רגישות היתר גורמת להתמקדות בתסמינים, ולבסוף לדאגה מופרזת בעטיים. סברה אחרת מתבססת על למידה חברתית וגורסת שעיסוק בתסמינים הגופניים מעיד על שאיפה להיות בתפקיד החולה ועל ידי כך להימנע מהתמודדות עם קונפליקטים, משימות ומחויבויות שונות.

איך מטפלים?
הטיפול השכיח הוא פגישות מעקב סדירות אצל רופא משפחה המסייעות בהפחתת חרדה ומאפשרות תחושה של התייחסות רצינית לתלונות הגופניות. עם זאת, חשוב להימנע מפעולות פולשניות ובדיקות מיותרות במידה ואין בכך צורך של ממש. מבין הטיפולים הפסיכולוגיים, טיפול התנהגותי-קוגניטיבי נמצא יעיל בהפחתה משמעותית של הסבל מהיפוכונדריה. זוהי שיטת טיפול המתמקדת בשינוי דפוסי התנהגות וחשיבה. בטיפול בהיפוכונדריה המטופל מתעד את המחשבות החולפות במוחו בעת שמופיע מיחוש גופני (לרוב, כאב ראש אינו מפורש כמיגרנה אלא כגידול במוח, כאב בחזה אינו נגרם ממתיחת שריר אלא מעיד על התקף לב חמור, וכן הלאה). מחשבות אלה נבחנות ולצידן מועלות אופציות חדשות לפירוש התחושות הגופניות, נבדקות מחדש אמונות אופייניות להיפוכונדרים כמו "הגוף תמיד צריך להרגיש טוב" וכו´.במסגרת הטיפול מוטלות על החולה גם משימות שבהן הוא מתמודד עם הפחתת העיסוק בגוף, הסחת הדעת ממיחושים גופניים ועוד. היפוכונדריה, מסתבר, עמידה לטיפול וגם לאחר טיפול יעיל קיימים עדיין אצל החולה תסמינים של התופעה במידה פחותה וסף חרדה גבוה ממחלות גופניות. עם זאת, כאשר ההיפוכונדר לומד לזהות את החרדה כלא רציונלית ולהסיט את תשומת ליבו ממיחושים שונים, קיימת ירידה משמעותית בהתעסקות במחלות ומושג שיפור ניכר באיכות החיים.