מדינת ישראל
STATE OF
משרד הבריאות Ministry of Health
מינהל שרותי רפואה Health Division
לשכת פסיכולוגית ארצית Tel-Aviv-Jaffa
09 ינואר 2006
ט' טבת תשס"ו
לצבור הפסיכולוגים,
חשבתי לנכון להביא לידיעתכם את האינפורמציה הבאה:
מ- 1993 ואילך החל ארגון הבריאות העולמי בשיתוף של מדינות אחדות להקדיש תשומת לב רבה יותר לשכיחות התחלואה הנפשית, להתמכרויות ולנכויות הנגרמות ע"י ההפרעות נפשיות ולעלות הכספית החברתית של הבעיה בכללותה לחברה.
לאור זאת, ארגון הבריאות העולמי בשיתוף עם הבנק העולמי ואוניברסיטת הרווארד הציגו בדו"ח משנת 1994 נתונים על "העומס העולמי של מחלות" המוטל על החברה במונחי "שנות חיים אבודות"
Diseas(GBD) (Murry&Lopez,1994;1996) Global Burden of
מחקר השוואתי זה בדק את העלות של מחלות עיקריות לחברה ברחבי העולם. המסקנה שעלתה מן השלב הראשון של המחקר היתה כי מחלות נפש הן בין המחלות שהעומס שהן מטילות על החברה הוא הגבוה ביותר. הממצא המפתיע ביותר בדו"ח היה כי המחלות וההפרעות הנפשיות מצויות במקום השני וכוללות 15.5% מהעומס הכולל אחרי כל מחלות הלב והריאה המהוות 18.6% מהעומס הכללי. כאמור, מחלות הנפש תרמו 15.5% מהעומס הכולל, התלות באלכוהול תרמו עוד 4.8% והתלות בסמים עוד 1.5% ובסה"כ 21.8%.
יש לציין שהעומס הנלווה למחלות והפרעות נפשיות או לתלות בחומרים אינו נובע מהצורך בטכנולוגיות יקרות לצורך הטיפול. העומס נובע מהעובדה שהפרעה נפשית אינה מאפשרת מהלך תקין של חיים יצרניים בחברה לאדם החולה ולמשפחה התומכת בו. כאשר ההפרעה מופיעה בגיל מוקדם יחסית משתבשת גם ההתפתחות התקינה ונכות משנית נוספת לנכות הראשונית. שיבוש כזה של מערכות חיים אופייני למצבי הפרעה נפשית רבים ושכיחותו הרבה באוכלוסיה מעמידה אותו, כאמור, במקום השני בעומס הגלובלי של מחלות.
חשוב לציין, כי באותו מחקר דכאון (Major Depression )דורג רביעי בין 10 המחלות העיקריות התורמות לעומס, אולם הדכאון עפ"י מחקר זה עתיד להיות כבר בעשור הבא, המחלה השניה בחשיבותה מבחינת העומס שהיא מטילה על החברה במדינות מפותחות. מסקנה זו נובעת מצירוף תכונות מיוחד המשותף להפרעות נפשיות רבות: הפרעות נפשיות הן שכיחות מאוד, הופעתן מוקדמת יותר מזו של מחלות כרוניות אחרות, נטיתן להפוך להפרעות ממושכות גבוהה, וכאשר הן הופכות לממושכות מתלווה להן עליה משמעותית ברמת המוגבלות בתפקוד.
נתונים אלה אינם כוללים דכאון לא קליני שגם בעטיו יורדת רמת התפקיד.
בדצמבר 1999 פירסמה ממשלת ארה"ב לראשונה דו"ח מפורט המתיחס למצב בריאות הנפש של האוכלסיה. הדו"ח קובע כי בכל שנה, 20% מהאוכלוסיה (בני 9 ומעלה) סובלים מהפרעות או בעיות נפשיות וזקוקים לעזרה. הדו"ח מזהיר כי היקפה הגדול של הבעיה מחייב התייחסות מיידית ותקיפה יותר.
אם נתבסס על אומדנים שחושבו מתוך הסקרים בארה"ב ניתן יהיה לקבוע כי בישראל יש לכ-20% מהאוכלוסיה בשנה נתונה בעיות והפרעות וכי חלק ניכר מקבוצה זו נזקק לטיפול.
כלל השירותים לבריאות הנפש בישראל יכולים לטפל בשנה נתונה בכ- 2% מהאוכלוסיה (לוינסון ואחרים 1996).
הפער הגדול בין שני האומדנים מעיד עד כמה חמור מצב אי הידיעה בו אנו שרויים. קשה להניח כי מצבה של ישראל מבחינת התחלואה הנפשית וצרכי השיקום שונה מהותית ממצבן של מדינות מפותחות אחרות וקשה מצד שני לקבוע בפסקנות כי שירותי בריאות הנפש עונים רק על עשירית מכלל הצורך הקיים בכל שנה נתונה.
שיבוש מערכות החיים בשל הפרעות או בעיות נפשיות לא מגיע תמיד לדרגה המצדיקה קיצבת נכות כללית מהביטוח הלאומי. איתור קבוצות הנמצאות בסיכון לפיתוח מוגבלות תאפשר פיתוח תכניות אשר תמנענה את ההדרדרות הצפויה מהפרעה זמנית למוגבלות מתמשכת אשר גורמת מצידה הדרדרות כלכלית והחרפה נוספת של המצב הנפשי והחברתי. איתור מהיר והענקת טיפול לפני שההדרדרות החלה יכול למנוע מוגבלות ונכות.
בנוסף, בעיות נפשיות סמויות הנלוות למחלות גופניות מעכבות ועלולות גם למנוע לחלוטין את אפשרות השיקום מאותה מחלה. פיתוח כלים לאיתור יעיל של בעיות יכול לקצר את תהליך ההבראה והשיקום של אותם חולים.
מידע אפידמיולוגי לגבי שיעור ההמצאות של ההפרעות והבעיות הנפשיות, שיעורי התלות בסמים/אלכוהול ושיעורי המוגבלויות המתלוות להפרעות אלה יאפשר לזהות גורמי סיכון להתפתחות הפרעות ו/או לפיתוח מוגבלויות נלוות ולהעריך את המידה בה ניתן לשנות או לצמצם את הסיכון לפיתוח מוגבלויות נוספות.
מידע כזה יוביל בסופו של דבר לתכנון היקף השירותים הנדרשים, לתכנון פעולות מניעה וסוגי התערבויות שתהיינה מכוונות לצמצום המוגבלות הנלווית להפרעות נפשיות.
נראה לי חשוב ביותר שמידע כזה יהיה בידיכם כי הוא משקף את החשיבות הרבה שיש למקצוע הפסיכולוגיה בהווה ובעתיד. חשוב שהפסיכולוגים יובילו את מהלך הטפול במצוקות הנפש של האוכלוסיה ובייחוד בדיכאון.
חשוב שהפסיכולוגים יפתחו כלים יעילים בטיפול בסוגים שונים של אבחנות. וכן שיפתחו כלים לאיתור מוקדם של אוכלוסיות הנמצאות בסיכון לחלות במחלות נפשיות כלשהן.
ב ב ר כ ה,
ימימה גולדברג
פסיכולוגית ארצית
