גיל החביון - המעבר מאגואיזם לאלטרואיזם: שלב קריטי בהתפתחות הרוחנית
חנה פישר גרפי
מבוא
גיל החביון, הנמשך בין גיל 8 לגיל 11, מהווה שלב קריטי בהתפתחות הרגשית, החברתית והמוסרית של הילד. בשלב זה, הילד עובר שינוי משמעותי בתפיסת עולמו, כאשר הוא מתחיל להתמקד פחות בעצמו ומתחיל להבין את חשיבותו של הזולת. המעבר מעמדה אגוצנטרית, שבה הילד תופס את עצמו כמרכז העולם, לעמדה אלטרואיסטית, שבה הוא מכיר את הצורך בטובת הכלל, הוא תהליך יסוד בהתפתחות הרוחנית של האדם. שלב זה מהווה לא רק ציון דרך חשוב בתהליך החברתי של הילד, אלא גם מבסס את היסודות לבחירות מוסריות שיתעצבו בהמשך הדרך – בין העדפת האינטרסים האישיים לבין תשומת לב לטובת הזולת. במאמר זה נבחן את המעבר בגיל החביון ונעמוד על משמעותו כבסיס להתפתחות רוחנית-אלטרואיסטית.
התפתחות מוקדמת: העמדה האגוצנטרית
בשלבי ההתפתחות המוקדמים, הילד נמצא לרוב בעמדה אגוצנטרית, שבה הוא תופס את עצמו כמרכז העולם. בתפיסה זו, הילד ממקד את עולמו בצרכים האישיים ובתחושותיו, ולעיתים מצפה שהסובבים אותו, ובייחוד המבוגרים בחייו, ימלאו את צרכיו באופן מיידי. הוא נמצא במצב של תלות בהם, שומרים אותו במרכז עולמם, ושם את הדגש על סיפוק מיידי של רצונותיו. המוסריות השולטת בעמדה האגוצנטרית היא מוסריות מוחלטת, הנבנית על ערכים המופנמים מהמשפחה. מוסריות זו מאופיינת בהיותה בעלת ערכים קבועים ואוניברסליים, שעוברים במסורת מדור לדור, ולרוב אין בה מקום לפשרות או שינויים. בעמדה זו, הילד פועל מתוך תחושת צדק נחרצת, המנחה אותו לפעול בהתאם לחוקים בלתי ניתנים לשינוי. הילד נוטה לעיתים להגיב באופן חזק כנגד חריגות מהחוקים הקיימים, במיוחד בקונטקסט של יחסי גומלין עם אחרים.
למרות זאת, בעמדה האגוצנטרית קיימת אמפתיה והתנהגות פרו-חברתית מפותחת, אך אלו מוגבלות ומתקיימות בעיקר כאשר אין קונפליקטים אישיים או עימותים עם האינטרסים האישיים של הילד. הילד מגלה רגישות כלפי אחרים, מסוגל להציע עזרה, לגלות נדיבות וטוב לב, אך כאשר מתעורר קונפליקט בין צרכיו האישיים לבין צורכי הזולת, הוא יתקשה לשים את צרכי האחר במרכז ולוותר על האינטרסים האישיים שלו.
גיל החביון: המעבר לעמדה אלטרואיסטית
המעבר מהילדות המוקדמת לעמדה אלטרואיסטית מתחיל להתגבש בגיל החביון, בין גיל 8 ל-11. בשלב זה, הילד עובר שינוי בתפיסתו החברתית, שבו הוא מתחיל להמעיט בתפיסת עצמו כמרכז העולם ולהתמקד בהשתלבות בקבוצות חברתיות. אישיותו של הילד מתפתחת בתוך מסגרת קבוצתית, והוא הופך לחלק אינטגרלי ממנה, תוך שהוא מתרגל מיומנויות קבוצתיות, חשיבה קולקטיבית ורגשות קבוצתיים. במקביל, הילד מתחיל להכיר ולהפנים את הנורמות הקבוצתיות שמכוננות את המוסר החברתי. בשלב זה, המוסריות הופכת להיות יחסית ומשתנה, ותלויה בקודים מוסריים שנקבעים על ידי הקבוצה. הילד מתחיל לפעול בהתאם לנורמות אלו, ולפתח שיקולים חברתיים שמבוססים לא רק על טובתו האישית, אלא גם על טובת הכלל. השאיפה לשוויון ואחידות בתוך הקבוצה הופכת למרכיב עיקרי בהתפתחות החברתית בגיל זה. הקבוצה, כגוף אחד, מפתחת נורמות ערכיות שיכולות להשתנות בהתאם לצורכי הקבוצה, דבר שמאתגר את הילד ללמוד להסתגל ולהתפתח בתוך מערכת הערכים הדינמית הזו. (פישר גרפי, 2019, 2020, 2023, 2024).
הילד מתחיל להימצא במצב של "זרימה" חברתית (Engeser et al., 2021a; Fisher-Grafy & Halabi, 2023; Pels et al., 2018), שבו הוא "זורם" עם דפוסי ההתנהגות המשותפים לקבוצה, ובכך מצמצם את ההתמקדות האישית לטובת השתלבות הכללית בקבוצה. בגיל זה, הילד מתחיל להבין את הצורך לוותר על טובתו האישית לטובת טובת הכלל. היכולת להימנע ממרכזיות עצמית וההבנה כי טובת הקבוצה יכולה לעיתים לדרוש פשרות אישיות, מעידה על תהליך של התפתחות אלטרואיסטית, שבו הילד מתחיל לשאול שאלות מוסריות רחבות יותר הנוגעות לטובת הכלל ולא רק לאינטרסים האישיים.
מעבר זה לא רק מהווה שינוי חברתי, אלא גם שינוי מוסרי משמעותי. הילד מתחיל לפתח את המוסריות הקולקטיבית, שבה הוא מקדש את ערכי הקבוצה ואת שלמותה. כל ילד בקבוצה חש אחריות כלפי חברי הקבוצה ודואג לרווחתה ולמילוי צרכיה, תוך הפחתה בהתמקדות בצרכים האישיים. האחידות והקשר החברתי בתוך הקבוצה הופכים לחלק בלתי נפרד מעולמו של הילד. הוא מקבל את החוקים הקבוצתיים ומסכים להם מתוך תחושת חובה לשמור על טובת הכלל והקבוצה. גיל זה גם מציב את הילד בפני אתגרים מוסריים חיוביים. כאשר נוצר קונפליקט בין הצרכים האישיים לבין צרכי הקבוצה, הילד מוותר, כחלק מהתפתחותו הטבעית (וללא תחושת ויתור אמיתית), על הצרכים האישיים ומפנה את תשומת הלב לטובת טובת הכלל. זו התפתחות מוסרית שמרמזת על תחילתו של התהליך לעיצוב המוסריות המורכבת של הילד.
גיל זה, המקדים את גיל ההתבגרות, פותח בפני הילד עולם של אפשרויות בחירה מוסריות, שבו הוא מתנסה לראשונה במתח שבין אינטרסים אישיים לבין טובת הזולת. התנסויות אלו, שבאות לידי ביטוי בקבלת החלטות בתוך הקבוצה החברתית, מאפשרות לילד לפתח את היכולת לבחור באופן מודע בין העדפות אישיות לבין התחשבות בצרכים ובאינטרסים של אחרים. הבחירות המוסריות הראשוניות הללו, המתחילות בגיל החביון, הן תחילתו של תהליך עמוק של עיצוב מוסרי, שיתפתח ויתחזק בגיל ההתבגרות ובבגרות, ויתממש כחלק מהתפתחות אישיותו הערכית והחברתית של הילד. תהליך זה מהווה את הבסיס להתפתחות רוחנית, שבה הילד לומד לאזן בין צרכיו האישיים לבין אחריותו כלפי אחרים, ובסופו של דבר בונה את הערכים המוסריים שינחו אותו בהמשך דרכו.
תיאור מקרה
במהלך אחת מהפעילויות בתכנית התערבות חברתית-רגשית בכיתה ה', התרחשו שני אירועים שממחישים את ההבדל בין מצבים אגוצנטריים לאלטרואיסטיים. במקרה הראשון, ילדה שהייתה "מקובלת" ואהודה בחברת הבנות, קיבלה מכה מפינת שולחן. הילדה, שהיא לא אחת שמבליטה את עצמה או דורשת תשומת לב מהכיתה או מהבנות, לא ניסתה להשפיע או להשתלט על השיח. היא תרמה לחברת הבנות בכיתה ומקדישה תשומת לב לרווחתן. למשל, כאשר הקבוצה נדרשה להכין סרטון, היא דאגה שכל אחת מהבנות תקבל תפקיד שהיא מעוניינת בו, והפגינה תחושת אחריות כלפי רווחת החברות בקבוצה. היא עבדה ופעלה במאמץ על מנת להבטיח שכולן תהיינה מרוצות. כאשר היא נפגעה מפינת השולחן, כל הבנות חשו אליה ורצו לעזור לה. למרות שהיו בעיצומה של פעילות, והפסקת הזמן הובילה לאיבוד נקודות עבור הקבוצה, הן לא חשבו על כך אלא היו ממוקדות בהענקת תמיכה ועידוד לחברתן.
לעומת זאת, ילדה אחרת שלא השתתפה בפעילות, בטענה כי היא "לא מוצאת אותה מעניינת", קיבלה עידוד מהמחנכת להצטרף אל הקבוצה. לאחר שכנועים, היא הסכימה להצטרף לקבוצה, אך ציפתה שיתנו לה את תשומת הלב. היא דיברה בקול רם ובדרישה שיקשיבו לה ויקבלו את רעיונותיה. כשהקבוצה לא קיבלה אותם, היא עזבה את הפעילות בבכי. אף לא אחת מהבנות פנתה אליה כדי להציע תמיכה או עידוד.
בניגוד לדעה הרווחת שבגיל זה על הילדים להיאבק ב"עדר" ולחזק את "עמוד השדרה" שלהם, כלומר לא להיכנע לכוח הקבוצה, בהיבט ההתפתחותי קיימת מגמה של הקבוצה לחזק ולעודד את המעבר של הילדים לעמדה שאינה מרוכזת בעצמי, אלא מרוכזת באחרים ובטובתם.
אתגרי המעבר והתערבות טיפולית
המעבר מעמדה אגוצנטרית לעמדה קבוצתית מתרחש באופן טבעי אצל הילדים. הוא מתרחש במעבר לשלב החביון. ילדים שמתקשים לעבור לשלב זה וממשיכים להימצא בעמדה אגוצנטרית בשלבים מאוחרים יותר של ההתפתחות, עלולים לעיתים קרובות לחוות דחייה חברתית. דחייה זו אינה בהכרח משקפת קושי אישי של הילד, אלא עשויה להיות תוצאה של חוסר בשלות רגשית או חברתית. פעמים רבות, הורים ומורים מתקשים לקבל את המעבר ממיקוד אישי לעמדה קבוצתית. הפחתת הדגש על האינדיבידואליות, מעוררת לא אחת רגשות התנגדות. במקרים רבים, מבוגרים מעודדים את הילד להעמיד את עצמו במרכז, להתחזק ולשמור על "עמוד השדרה" שלו, תוך שהם מתנגדים למהלך שבו הוא "נגרר" אחרי הקבוצה, על חשבון הרצון והצרכים האישיים.
מנקודת מבט התפתחותית, ניתן לראות את הדברים בזווית שונה. הילד בגיל החביון עובר תהליך של "התמרה רוחנית", שבו הוא מפחית את האינדיבידואליות ומתחיל להתמקד בקבוצה ובצרכי הזולת. הפחתת הדגש על עצמי וההשתלבות בקבוצה הן אתגרים משמעותיים בשלב זה. שינוי זה מהווה צעד קדימה בהתפתחות הרוחנית של הילד.
ילדים שמתקשים במעבר הזה, מקבלים בתכנית ההתערבות טיפול פרטני או כיתתי, אשר עוזרים לו לעבור מעמדה לעמדה. אלא, שהתרחשות זאת קורית באופן לא טבעי, והיא אינה נובעת מהתמרה טבעית המתרחשת מתוך בשלות ומעבר לגיל החביון אלא מתוך חשיבה שכלתנית על היתרונות שיהיו לו עם המעבר לקבוצה. ילדים אלה אמנם מצליחים להקטין את הדחייה החברתית כלפיהם, אבל נשארים עדיין בעמדה האגוצנטרית וטרם השלימו את המעבר לעמדה אלטרואיסטית .
סיכום והמלצות
המעבר בגיל החביון מעמדה אגוצנטרית לעמדה אלטרואיסטית הוא שלב קריטי בהתפתחות הרגשית, החברתית והמוסרית של הילד. בשלב זה, הילד מתחיל להבין את החשיבות של שיתוף פעולה עם אחרים, ומגלה את הצורך להשקיע בטובת הכלל. תהליך זה מהווה אבן יסוד בהתפתחות האישיות האלטרואיסטית של הילד ויוצר את הבסיס לבחירות מוסריות בהמשך הדרך. עם זאת, המעבר הזה טומן בחובו אתגרים לא פשוטים, שכן לעיתים הילד יכול להיתקל בקשיים בהסתגלות לתפיסת עולמו החדשה, במיוחד כאשר הוא נדרש לוותר על צרכיו האישיים לטובת הקבוצה.
למורים והורים יש תפקיד מכריע בתמיכה בתהליך הזה. עליהם להבין כי המעבר לעמדה קבוצתית אינו בהכרח ויתור על העצמי או מצב של "נגררות" "נסחפות" או "חוסר בעמוד שדרה", וכן שתהליך זה איננו מיידי, אלא תהליך התפתחותי הדרגתי שדורש סבלנות ומודעות לכך שהילדים מתפתחים קדימה ואחורה. מגיל שמונה ועד תחילת גיל ההתבגרות הם נעים על ציר גלי שמוביל בהדרגתיות ליכולת הרוחנית המפותחת בגיל הבגרות. מומלץ כי המורים וההורים יכירו בשינויים ההתפתחותיים שמתחוללים בגיל החביון, לעודד ולברך על התהליכים המתרחשים ולא להיאבק בהם בתחושה שהילדים מאבדים את עצמם. שלב החביון הוא קריטי במעבר הקשה מתפיסה ש"אני" עומד במרכז ומילוי הצרכים האישיים עומדים בראש סדר עדיפויות, לסדרי עדיפות שונים שמתחשבים בצרכים של האחרים. עלינו לזכור כי גיל החביון הוא שלב שבו הילד מתפתח לכדי אדם רגיש, ערני, בעל ערכים מוסריים וברמה גבוהה של אמפתיה כלפי האחרים, כאשר האגוצנטריות שלו מוחלשת ומאפשרת לו לעשות את הקפיצה הקוונטית ולהתמיר את הצורך האגוצנטרי בטובת אחרים. בעזרתה של תמיכה אכפתית והבנה מעמיקה, הילדים יכולים לעבור את השלב הזה בהצלחה ובכך לבנות את הבסיס לבחירות מוסריות וערכיות בהמשך חייהם. כאשר תהליך ההתפתחות מתרחש בצורה מכילה בגיל החביון, הילד יכול לעצב את עתידו כבוגר, כחבר בקבוצה, כשהוא מקבל את המשמעות של "האנחנו" מתוך האני הפרטי, תוך שמירה על איזון בריא בין אינטרסים אישיים וערכים קולקטיביים.
מקורות
Engeser, S., Schiepe-Tiska, A., & Peifer, C. (2021a). Advances in flow research. Springer. https://doi.org/10.1007...-030-53468-4
Fisher-Grafy H, Meyer S. Exploring Intergroup Peer Exclusion: Validation of the Latency Social-Psychological Developmental Questionnaire (LSPD). Children. 2023; 10(3):543. https://doi.org/10.3390/children10030543
Fisher-Grafy, H., Rinat, H. “You Have No Place in the World”: Social Rejection as a Developmental Mechanism in Middle Childhood—Latency. Contemp School Psychol 27, 170–181 (2023). https://doi.org/10.1007...-022-00445-1
Fisher, H., & Rinat, H. (2023). “The ‘Unpopular’ Children Don’t Flow and Destroy the Atmosphere”: Social Flow in Latency Prevents Peer Exclusion. American Journal of Qualitative Research, 7(4), 64-78.
Fisher-Grafy, H., Halabi, R. Social rejection from the perspective of latency-age children: Moral failing or normative phenomenon?. Soc Psychol Educ (2023). https://doi.org/10.1007...-023-09853-4
Fisher-Grafy, H., & Halabi, R. (2023). “The ‘Unpopular’ Children Don’t Flow and Destroy the Atmosphere”: Social Flow in Latency Prevents Peer Exclusion. American Journal of Qualitative Research, 7(4), 64-78. https://doi.org/10.29333/ajqr/13599
Fisher Grafy, Hannah. (2024). "“A ‘Cool’ Kid Wears a Brand, and Everyone’s following Him” Hierarchal Social Status in Preadolescence: A New Developmental Perspective" Children 11, no. 5: 547. https://doi.org/10.3390/children11050547
Pels, F., Kleinert, J., & Mennigen, F. (2018). Group flow: A scoping review of definitions, theoretical approaches, measures, and findings. PLoS One, 13(12), Article e0210117. https://doi.org/10.1371...210117
