עיבוד תהליכי פרידה ואובדן, בטיפול דינמי קצר מועד

אוניברסיטת תל-אביב

הפקולטה למדעי החברה

החוג לפסיכולוגיה

סמינר עיוני: 

עיבוד תהליכי פרידה ואובדן, בטיפול דינמי קצר מועד

מוגש לידי: פרופ' חיים עומר – קופרמן

על ידי: דפניאלה אציל

14 באפריל 2005 

 לקריאת עבודת הסמינר

תוכן העניינים:

הקדמה

 
חלק א' :

רקע טיפול דינמי קצר מועד

רוח אדם - תכנית הכשרה פסיכואנליטית־בודהיסטית
מציעה אנליזות בתעריף מיוחד

חלק ב':

הבסיס התיאורטי לפיתוח גישות לטיפול דינמי קצר מועד

חלק ג' :

עיבוד תהליכי פרידה ואובדן

סעיף א': פרידה ואובדן

סעיף ב': אבל וטראומה

סעיף ג': העברה והעברה נגדית

חלק ד':

דיון וסיכום

מילות סיום

ביבליוגרפיה

הקדמה

הרומן שלי עם גישות לטיפול דינמי קצר מועד, ובאופן יותר ספציפי עם גישתו של ג'ימס מאן לטיפול מוגבל בזמן, החל עוד בחודשים הראשונים של לימודי המסטר בקלינית. במסגרת ההרצאות ושעות ההדרכה האישיות והקבוצתיות, עסקתי אז בקריאה, בעיבוד ובהפנמה של תיאוריות פסיכודינמיות קלאסיות ועכשוויות, בצד זה מצאתי את עצמי נשאבת לתוך עולם תוכן נוסף, 'אחר'.

מה שהחל בקריאה של מאמר יחיד בנושא של טיפול דינמי קצר מועד, הפך עד מהרה לחיפוש כוללני ומקיף אחר ספרות מקצועית בנושא. וכמו בסיפור אהבה- ככל שקראתי יותר הוקסמתי יותר. המאמרים ספקו את הצורך שלי ביותר ידע וכלים להתמודדות, עם המצב שבו הייתי נתונה, כפרקטיקנית קלינית מתחילה. זכורה לי תחושת החרדה והחשש הנובעת מהפער שבין העיסוק בתיאוריות של פרויד, קליין, יאלום, שפלר, מיטשל, בולס ואחרים המכוונים לקראת פסיכותרפיה ממושכת ולעמדה טיפולית מודרניסטית אינטר סובייקטיבית, לבין הצורך הממשי לפעול במסגרת של פסיכותרפיה קצרה, לעיתים מוגבלת בזמן.

הספרות המקצועית שקראתי בנושא של טיפול דינמי קצר מועד, היווה מבחינתי השלמה, לתכנים שנלמדו בקורסים, להכוונה המיומנת והרגישה שקבלתי במסגרת ההדרכות באוניברסיטה ובמקומות הפרקטיקום. המאמרים העניקו לי תחושה של יותר ידע וביטחון, והפחיתו את תחושת החרדה המתלווה לעובדת היותי מטפלת מתחילה.

מספר שנים מאוחר יותר, כאשר במסגרת מילוי חובותיי למסטר, התבקשתי לכתוב עבודה מחקרית תיאורטית, היה לי ברור שאני מעוניינת לקרוא יותר ולהעמיק, בתחום של טיפול דינמי קצר מועד. בפרפרזה על דבריו של פרופ' חיים דסברג שאמר "אם אתה רוצה ללמוד משהו, תלמד אותו" (מתוך יום עיון לזכרו של מר' אלי חן, 1/04/05) הבנתי שאם אני רוצה ללמוד משהו, כדאי שאכתוב עליו עבודה. כך מצאתי את עצמי חוקרת את הסוגיה של עיבוד תהליכי פרידה ואובדן, במסגרת של טיפול דינמי קצר מועד.

כתביו של גימס מאן, הם שנתנו לי את העוגן התיאורטי הראשוני לעיסוק בסוגיה זו. מאן פיתח פרוטוקול כוללני ומובנה לטיפול, היוצר מרחב טיפולי תחום ומוגבל, המשמש כ' מעבדה לעיבוד תהליכי פרידה'. במרחב זה ניתנת למטופלים ההזדמנות לעסוק ביתר שאת ברגשות ובקונפליקטים המתלווים לתהליכי פרידה ואובדן, בהנחיה של מומחה/מומחית מתאימים. גבי שפלר חוקר ומטפל מרכזי בתחום, סבור שהסטינג של הטיפול המוגבל בזמן, משמש כפלטפורמה מתאימה ואינטנסיבית, שדרכה ניתן לעשות תהליך של עיבוד וריפוי של המצוקות והקשיים הנגרמים עכב כך. מאן שאב את הבנותיו לגבי טבע האדם ומקורה של הפסיכופתולוגיה, מהתיאוריה הפסיכואנליטית הקלאסית, מכתביהם של פרויד, קליין, קוהוט ואחרים. ממאהלר וווניקוט הוא אימץ את הטענה, ש"תהליכי ההיפרדות והנפרדות", הינם תהליכים בסיסיים ומהותיים להתפתחות נפשית תקינה. בצד זה מוזכרים בעבודה תיאורטיקנים נוספים, אשר תרמו תרומה חשובה להבנה של תהליכי אבל ואובדן. בולבי היה זה שסבר ש'תהליך ההתקשרות' (attachment), הבא לידי ביטוי בקשר הדיאדי שבין האם והתינוק/ת, הינו בעל השפעה קריטית על התפתחותו ותפקודו של האדם במשך כל חייו.

קלינאי/ת תקשורת
אינדקס קלינאי תקשורת. קלינאית תקשורת מטפלת בלקויות בדיבור, בהגייה, בגמגום, בהבנה ובהבעה של שפה מדוברת

דרך התיאור של התיאוריות והמודלים השונים, מוצגת בעבודה השאלה - האם הטיפול הדינמי הקצר הוא בהכרח טיפול פסיכואנליטי מקוצר? האם ההבנות והמתודות שמשמשות את הפסיכותרפיה הממושכת, רלוונטיות גם למקרה של טיפול דינמי קצר מועד?

במידה ואנו מניחים שקיים הבדל איכותי ולא רק כמותי, בין הגישות, כיצד הדבר בא לידי ביטוי? אילנה לאור מטפלת ופעילה בתחום, סבורה שמדובר באופנות טיפולית ייחודית. ניתן לשאול מה ייחודו של טיפול זה? כיצד הדבר בא לידי ביטוי באטמוספרה הטיפולית? בבחירה של המטופלים? בעמדה הטיפולית? באופי הפרושים וההתערבויות ? המודל של גרובס מספק מענה חלקי לשאלות, כשהוא בוחן את הגורמים המשותפים למודלים של טיפול דינמי קצר מועד, כפי שבאים לידי ביטוי בתיאוריה של מאלן, דבנלו, סיפנאוס, שרף ושרף ואחרים.

העיסוק בשאלות היעילות והאופי של גישות לטיפול דינמי קצר מועד, יעשה דרך הפריזמה של תהליכי אובדן ופרידה, מתוך תפיסה המשגתית רחבה, בצד דיון בנושאים משיקים לתחום, כפי שמתבטא בסוגיות של שכול, אבל וטראומה. בהקשר זה יועלו רשמים מעבודתם של חוקרים מקומיים כמו ויצטום, ברום, גרינברג ואחרים, בצד אזכורים ממצאים של האבות המייסדים בתחום.

יבחנו הסיבות שבגללם פותחו התיאוריות של טיפול דינמי קצר מועד, נקודות החולשה והחוזק. כמו גם, היבטים של העברה והעברה נגדית, אשר נוגעים בשאלת הבחירה של אנשי מקצוע לעסוק בתחום זה.

"מטפלים כמו מטופלים יוצאים מההנחה שבעיה מסובכת מצריכה פתרון מסובך וממשך,
(וש...) הפתרון הוא ביחס ישר לדרגת הקושי והעקשנות של הבעיה… אבל מטפלים בטיפול קצר מועד חושבים אחרת. לא משנה כמה הבעיה מתוארת כקשה או משך הבעיה, הם מאמינים שהבדל קטן ופשוט שמכירים בו, יוביל לשינויים גדולים ובלתי צפויים…הבדל קטן, אפילו מעט ספק, יכול להספיק להתחלה של שינוי בהתנהגות או דפוס חשיבה מושרשת" (דה סזר, 1987)