פרספקטיבה אתית על פסיכולוגיה באינטרנט
מאת פרופ' גבי שפלר1
ימי האינטרנט
אחד האפיונים הבולטים, הייחודיים והמרכזיים של המאה הקודמת והמאה הנוכחית הוא השימוש הגובר והולך בתקשורת האלקטרונית לסוגיה. העברת כמויות ענק של מידע, היכולת לתקשורת בזמן אמת מעל כל מרחק, היכולת לקיים שיח כתוב, להראות ולהישמע בכל שעה בכל מקום ובעלויות מינימאליות, כל אלו מאפיינים את היחסים העכשוויים בין הפרט, החברה והמידע.
הזמינות המדהימה של מערכות האינטרנט, מאפשרת לכל אדם לראות, לקרא, לדעת, להתרשם מתחומי עניין שונים מגוונים החל ממידע שמושי וכלה בחידושים העדכניים ביותר בתחומי מדע שונים. כמו כן יכול כל אחד להפיץ כמויות בלתי מוגבלות של מידע אודות עצמו, תחומי העניין שלו וכיו"ב, כמעט ללא הגבלה.
כדאי להזכיר כאן את המהפכה שיצר רוטנברג בהמציאו את הדפוס, המצאה שאפשרה למידע רב ביותר להגיע לאוכלוסיות רחבות ביותר. מהפיכה תקשורתית נוספת חלה בעידן התקשרות האלקטרונית כאשר בני אדם העריכו את הפוטנציאל העצום של העברת מידע תחילה מעל גלי האתר הרדיופוניים ואחר כך בעזרת אמצעים טלביזיוניים.
כיום אנו מצויים בעיצומה של מהפיכה נוספת – מהפיכת התקשורת האלקטרונית, הגורמת להעברה מהירה יותר וגדולה מבחינת סדרי גודל ממה שהיה ידוע ומקובל עד כה. כל מהפיכה כזו פתרה בעיות אך יצרה בעיות חדשות, ובעיקר ברבדים התרבותיים.
המקור העיקרי לביקורות על התפתחותן של מערכות מידע והפיכתן לזמינות יותר לציבור היו בדרך כלל בעלי השליטה במידע, שראו בשליטתם בו משאב בעל עוצמה שיש להקפיד ולשמרו בידיהם. סוגיה זו של כוח הידע, היא שאלה אתית-חברתית רב-תחומית שלא אדון בה במאמר זה. אציין רק שכיום ברור הרבה יותר מבעבר כי אין לשום יחיד או קבוצה זכות מובנת לניכוס של ידע. הפצת מידע מבוסס ולא שיקרי -כלומר חופש הביטוי, והאפשרות לקלוט ולקבל מידע וידע באופן חופשי הן מזכויות היסוד של כל אדם בחברה החופשית.
הפוטנציאל הקומוניקטיבי של האינטרנט מאפשר לא רק התחברות למקורות מידע, אלא גם אפשרויות שונות ליצירת קשרים, החל בקשרים המבוססים על עניין משותף בנושא או ברעיון וכלה בקשרים בין אישיים הממוקדים בצרכים חברתיים, רגשיים, מיניים ואחרים.
לא מן הנמנע, וכיום זו כבר עובדה, שמערכות קומוניקציה כל כך פעילות ובעלות עצמה, יירתמו גם לפעילויות פסיכולוגיות מקצועיות שונות, שברובן קשורות ומבוססות על סוגים שונים של קומוניקציה.
ראוי לציין עוד שני מאפיינים ייחודיים של האינטרנט: האחד זמינותו כמעט ללא מגבלה לכל המעוניין והשני הבדידות שמאפיינת חלק נכבד מהגולשים באינטרנט.
הזמינות הגבוהה מדאיגה לא מעטים בתחומים שונים: למשל החשיפה של ילדים ובני נוער לאתרים שעוסקים בתחומים בעיתיים כפשיעה, שימוש בסמים ופורנוגראפיה.
הבדידות שעיקרה, היכולת של אדם להתחבר למאגרים האין-סופיים של מידע כשהוא ספון בביתו, לבד, וללא יכולת להחליף דעה על מה שקורה לו במהלך החשיפה למידע ( במיוחד אם המידע קשה וטעון).
אתיקה מקצועית
העיקרון הבסיסי באתיקה מקצועית הוא עשית הטוב המקצועי תוך צמצום מרבי של נזק הצפוי. כשהנזק הוא בלתי נמנע, והתועלת מוטלת בספק – יש לשקול האם נכון לעשות את הפעלה המקצועית.
אתיקה מקצועית לפי הגדרתו של אסא כשר (2003) היא "תפיסה סדורה של האידיאל המעשי של ההתנהגות במסגרת מקצועית שהיא מסגרת מוגדרת של פעילות אנושית מיוחדת." (שם, עמ' 15).
הדגשים בהגדרה זו הם המסגרת המקצועית שמאופיינת בידע מבוסס, בדוק ומתפתח הנרכש בלמידה ובהכשרה המבוססים על גוף ידע עיוני ומעשי שמתפתח ומשתכלל בהתמדה והגדרותיה המפורטות, וההתנהגות בהתאם לאידיאל. כלומר השאיפה המתמדת של איש המקצוע להצטיינות ולפעילות ברמה גבוהה-אידיאלית, היא חלק של הזהות המקצועית.
לכל מקצוע ישנה זהות מקצועית, שהיא יחד עם העקרונות הבסיסיים המשקפים את ערכי המקצוע, וכללי ההתנהגות המקצועית-אתית הנגזרים מאותם עקרונות מהווים את קוד אתיקה המבטא את ההסכמה המקצועית הרחבה של בעלי הזהות המקצועית הנתונה לערכיהם המקצועיים וההתנהגות המקצועית הראויה.
חלק מהותי בשמירה על זהות מקצועית הוא בהזדהות האישית והקולקטיבית עם קוד האתיקה המקצועית, שמהווה את הבסיס הקונצנסואלי הרחב עליו נשענים המקצוע עצמו, אנשי מקצוע והארגונים המקצועיים השונים.
האתיקה המקצועית היא תמצית השאיפה האידיאלית של בעלי המקצוע, וטעות גדולה היא לראות בה את המגבלה, הסד, או המכשלה המוסרית שמפריעה בדרכו של איש המקצוע. איש המקצוע הפועל על פי כללי האתיקה המקצועית של מקצועו, פועל בצורה המקצועית הטובה ביותר, ובכך הוא מבטיח את לקוחותיו ואת עצמו מפני כשלים מקצועיים.
מדוע אנשים פונים לאתרים פסיכולוגיים ברשת?
ניתן לאפיין ארבע קבוצות עיקריות של מתעניינים אפשריים בפניה לאינטרנט:
- פניות של אנשי מקצוע לחיפוש מידע ולשיח מקצועי.
- פניות של הציבור הרחב לחיפוש מידע בנושאים שונים בפסיכולוגיה.
- רצון בהתנסות ובשיח עם פסיכולוגים ובעלי מקצועות קרובים.
- חיפוש אחר טיפול.
בקוד האתיקה של הפסיכולוגים 2004 כתוב:
"8. ייעוץ באינטרנט ובאמצעי התקשורת
א. כשפסיכולוג נותן שירות פסיכולוגי באינטרנט ובאמצעי התקשורת, עליו לזהות את עצמו על פי חוק הפסיכולוגים וחוק זכויות החולה.
ב. כשפסיכולוג נותן שירות פסיכולוגי באינטרנט או באמצעי התקשורת, עליו ליידע את הציבור במגבלות השירות הניתן בערוצים אלה.
ג. מתן שירות פסיכולוגי באינטרנט או באמצעי התקשורת מחייב כל פסיכולוג העוסק בכך לקיים את כל כללי האתיקה של הפסיכולוגים בישראל, לרבות קיום רמה מקצועית נאותה, שמירה על סודיות, ושמירה על כבוד המקצוע.
ד. אם נוצרות נסיבות שבהן אי-אפשר לתת שירות תוך קיום נאות של כללי האתיקה המקצועית של הפסיכולוגים בישראל, יפסיק הפסיכולוג לתת את השירות הזה."
ראוי לשים לב במיוחד לסעיף ג' הכתוב לעיל, לפיו כללי האתיקה חלים במלואם על כל הפעילויות המקצועיות של פסיכולוגים באינטרנט. משמעות הדבר היא כי כל פסיכולוג שבוחר להיכנס לאינטרנט למטרת פעילות מקצועית כלשהי, מחויב על פי הקוד לוודא כי בפעילותו זו יקיים את כללי האתיקה המקצועית של הפסיכולוגים במלואם. אם כלל כלשהו לא ניתן לקיום עקב התנאים המיוחדים של האינטרנט, הרי שמבחינה מקצועית לא ניתן לבצעה את הפעולה מעל גבי האינטרנט.
לשם השוואה, נתבונן בקוד החדש של ה APA (2002) ובו כתוב בסעיף 5:
Ethical standard 5.0
When psychologists provide public advice or comment via print, internet, or other electronic transmission, they take precautions to ensure that statements
- are based on their professional knowledge, training or experience in accord with appropriate psychological literature and practice;
- are otherwise consistent with this Ethics Code ;
- and do not indicate that professional relationship has been established with the recipient.
סעיף ג' בקוד הישראלי זהה בתוכנו לסעיף 2 בקוד האמריקני. הסעיף השלישי הוא בעל עוקץ רציני שיכול בעצם לסיים את כל הדיון שלנו בנושא מיד, שכן כתוב שם "לא יציינו שנוצר ומוסד קשר מקצועי עם מקבל השירות"
אם נוסיף לכך שעל פי כל קוד, וגם על פי חוק זכויות החולה, תנאי לכל קשר הוא הסכם ברור בין נותנו ומקבלו, הרי שבתנאים שכבר תוארו, שחלקם מתבססים על העלמת זהותם של הנותן ושל המקבל – אין לחוזה משמעות. והשאלה היא האם ללא חוזה יש משמעות להמשך? ומה ההשלכות האתיות והמשפטיות אשר עולות מכך?
א. פניות של אנשי מקצוע לחיפוש מידע ולשיח מקצועי
קבוצת הפעילויות שנראה לי כי לגביה יש לאינטרנט יתרונות בולטים מחד גיסא, וחסרונות מינימאליים וברי בקרה מאידך גיסא הינה כדלהלן:
לגבי פעילויות החיפוש אחרי מידע וידע, ניתן לסמוך על אנשי מקצוע כי הם בעלי היכולת להבחין בין מקורות אמינים וכאלה שאינם אמינים. חיפוש המידע באינטרנט משחרר את איש המקצוע מלהגיע לספריה מקצועית, הוא יכול לחפש בזמנו הפנוי. כיום ניתן להגיע כמעט לכל כתבי העת המדעיים המצויים לעיתים רק באורח חלקי בספריות מקצועיות , בתנאים נוחים ובנגישות מקסימאלית.
קבוצות השיח המקצועיות (פורומים) נראות גם הן כדרך יעילה ומועילה לשיתוף ברעיונות ובמחשבות בין אנשי מקצוע, החל מהעברת מידע ואינפורמציה בין חברים למקצוע, עבור דרך התייעצויות מקצועיות וכלה בצוותי חשיבה וסיעור מוחות. האפשרות לקיים מסגרות אלה בתנאי נגישות גבוהים ביותר, הופכת אותם לכלי עזר מעולים לאנשי המקצוע. ברור כי יש חשיבות לשמור על כללי האתיקה המקצועית כמו בכל מסגרת אחרת, ובמידה שבה נשמרים כללי החיסיון והסודיות, בהתייחסות למצבים אישיים, וכן במידה שבה נשמרים כללים משמרי מקצוע (למשל: אי חשיפת חומרים הקשורים למבחנים פסיכולוגיים) השיח באינטרנט הוא בעל יתרונות עצומים לבעלי המקצוע.
דוגמה מעולה לדעתי של מיצוי יתרונות אלה נמצאת באתר HEBPSY פסיכולוגיה בעברית. זהו אתר המיועד הן לאנשי מקצוע והן לציבור הרחב. האתר מפיץ מידע רב מסוגים שונים ומגוונים ולקהלים שונים. למשל: ישנן הודעות על ימי עיון וכנסים הפתוחים לכל, השתלמויות, ימי עיון וכנסים המיועדים לבעלי מקצוע, הודעות ופרסומים על ספרים ומאמרים שמתפרסמים בתחומי מקצוע, מידע שיעניין את אנשי המקצוע אך הפצתו ברבים לא גורעת כהוא זה ואינה פוגעת בדבר. במקביל מתנהלים בערוצים אלה פורומים של שיח בין אנשי מקצוע, בהם גם פורומים סגורים, שהדיון בהן מיועד ואפשרי רק לאותם אנשי מקצוע שזוהו על ידי מנהל הפורום ונמצאו מתאימים להיכלל ברשימת המשתתפים. הכניסה אליהם היא באמצעות סיסמה ובכך מובטחת פרטיות הדיון של אנשי המקצוע המשתתפים. דוגמה לפורום כזה הוא הפורום לאתיקה בניהולו הפעיל מאוד של עמיתנו יורם צדיק. זהו פורום שבו מתעוררות שאלות רבות בתחומי אתיקה ואנשים משתפים זה את זה בסוגיות אתיות הנובעות מהתנסותם. יורם משיב בצורה מהימנה ומבוססת על שאלות בהתאם לכללי האתיקה והחוק המוכרים לו היטב, אך גם החברים בפורום מגיבים לשאלות מתוך ניסיונם, ידיעתם, השקפותיהם ומדעתם. לא במקרה זהו פורום סגור. היותו פתוח לאנשי מקצוע מורשים בלבד, מאפשרת שיח פתוח וגלוי בשאלות שלעיתים קשות וכבדות, תוך נקיטת זהירות באי חשיפת כל דעה של כל אחד לכל העולם, על מנת למנוע אפשרות של ציטוט של הוצאה מהקשר, או של היטפלות לפרט שמתאים לתזה מסוימת של אדם אחר, שיחליט להיסמך על דעה שאולי אינה מגובשת או פשוט שגויה, אף אם "התפרסמה בעיתון".
ב. פניות של הציבור הרחב לחיפוש מידע בנושאים שונים בפסיכולוגיה
אנשים מחפשים ידע באופן מתמיד. המניעים לחיפושיהם הם שונים: סקרנות גרידא, התאווה לידע, לרכילות או לצבירת כוח כתוצאה מידע וכיוב'. צריך גם להזכיר את העובדה שהאדם הוא יצור אינטליגנטי, שחושב בצורה מורכבת, ויכול לא רק לדעת אלא גם לפתח ולהכליל ידע. על מנת לעשות כך הוא צריך לחפש ללא הרף ידע קיים.
הידע המופץ באינטרנט הוא ידע מרמות ומסוגים שונים: החל בידע מדעי וכלה ברכילות, החל בידיעות וכלה באמונות, ככל שתתיר היריעה, והיריעה היא בלתי מוגבלת כפי שכבר צוין. בקצותיה של היריעה ניצבים אלה מול אלה גופי ידע מדעיים שיטתיים ממוינים ומקוטלגים בכל תחום מדעי שהוא וכנגדם גושי ידע אין-סופיים בכל תחום מכל רמה ובכל נושא.
לחיפוש מידע על ידי הציבור הרחב באינטרנט יש יתרונות דומים לאלו העומדים לרשות אנשי המקצוע הפונים לחיפוש מידע באינטרנט. הציבור הרחב רואה בחיפוש מידע באינטרנט פעילות יעילה מאוד. האפשרויות הקטלוגיות, החיפושים המוצלבים, הסריקה המהירה שכוללת גם מאגרי מידע מדעיים מבוססים וספריות שלימות שהוכנסו לרשת מאפשרים לכל מי שחפץ (וכבר ציינתי קודם כי זכותו של כל אחד לחפוץ כאוות ליבו) לחפש ולמצוא כמויות אדירות של ידע ומידע. על כן אנשים פונים בהמוניהם לרשת. המידע ממוין, מסווג, מוצלב, זמין, מהיר, עשיר, מוצג בצורות מיוחדות.
לחיפוש מידע אינטרנט על ידי הציבור הרחב יש גם חסרונות. פשטות ההפצה של כל סוג חומר באינטרנט, והכמות האדירה של חומר שמופץ כל הזמן באינטרנט יוצרות בעיות קשות של בקרת איכות על טיב המידע מידת אמינותו, ומידת האמינות של אוספו, מפרשיו ומפיציו. הביטוי " כתוב בעיתון" הוא ביטוי של ביטול האומר, שכל אחד יכול לכתוב מה שרוצה, השאלה העיקרית היא האם מה שכתוב אכן נכון. מאידך חשוב לציין באיזה עיתון. ישנם כתבי עת מדעיים שהכתוב בהם עובר בקרה עריכה ורוויזיה המבטיחות שהחומר המפורסם בהם יהיה אמין, מדויק ונכון ככל הניתן, לפחות בעת פרסומו. אומנם היו גם מעשי תרמית רבים ונעשו טעויות לא מבוטלות, אך בסך הכול, נראה כי אפשר אם זה חשוב מספיק לקיים בקרת איכות על חומרים חשובים שעוברים מיד ליד באמצעות המילה הכתובה. מאחרי משפטים אלה עומד מושג אחד "אחריות מקצועית" שיש להדגישו ביותר. מערכת של עיתון, כמו הנהלה או מערכת של רשת שידור המכבדות את קוראיהן או מאזיניהן, ולא משנה אם הקהל הוא הציבור הרחב באשר הוא, או אם הקהל הוא קהל של אנשי מקצוע או אנשי עניין בתחום מסוים, האחריות המקצועית של העומדים מאחורי הרשת המפיצה את המידע לסוגיו היא הכרחית עבור כל מערכת שיש לסמוך עליה. בהיעדר בקרה כלשהי, מתערער ולעיתים מאבד המידע את ערכו לחלוטין.
עד כמה יודע הציבור להבחין בין מידע אמין לכזה שאינו אמין? בין מידע מבוקר לכזה שאינו מבוקר? לדעתי יכולתו של הציבור לשפוט בנקודה זו היא מוגבלת. על אף הביקורת שיש לכולנו על מערכות תקשורת ועיתונות ועל מערכות של כתבי עת מקצועיים. יחד עם זאת תהליך של דחייה, ביקורתיות, קטילת מחקרים ומאמרים, דרישות לתיקונים, סירוב לפרסם ניסוחים מסוימים וכיוב, חשיבותם של כל אלו נהירה רק למי שעוסק בצורה מקצועית בטיפול בידע ומידע.
החיפוש אחרי מידע רפואי ופסיכולוגי לא תמיד מבוסס רק על סקרנות ונטייה לדעת. לעיתים קרובות, אנשים מחפשים מידע על מחלות, תסמינים, תופעות ומצבים בהקשר למצוקה נפשית של עצמם או של אנשים הקרובים להם. אני רואה בנגישות הבלתי מבוקרת בעייתיות הנובעת מהיחשפות למידע לא מובן, או היחשפות למידע שהוא קשה לעיכול בתוך סיטואציה מבודדת גם כאשר המידע הוא מבוסס וראוי. נזקים חמורים יותר יכולים להתעורר כאשר המידע לא מבוסס ולא מהימן.
הדילמה האתית בשאלות אלה הוכרעה על ידי שטף המידע. אין היום דרך לבקר את המידע המצוי באינטרנט. הדרך היחידה לצמצום נזקים אפשריים בנושא זה בתחומי המקצוע שלנו היא להקפיד הקפדה בכללי האתיקה של הפרסום המדעי גם לגבי הפרסום באינטרנט. השמירה על ארבעת העקרונות המנחים של קוד האתיקה של הפסיכולוגים בישראל 2004 : קידום טובתם ורווחתם הנפשית של הלקוחות, מקצועיות, יושרה ואחריות חברתית תתרום להבטחת המידע ולבקרה פנימית עליו למען צמצום נזקים אפשריים.
ג. רצון בהתנסות ובשיח עם פסיכולוגים ובעלי מקצועות קרובים
זהו תחום נוסף שבו לאינטרנט יש תפקיד ויתרון חשובים. פונים רבים מבקשים מידע בפנייתם אל איש המקצוע . הן מידע כללי, והן מידע ייעודי הקשור למצב מיוחד של הפונה. בהרבה מערכות טיפול וייעוץ מתקיים סוג של הפצת מידע. למשל הייעוץ הניתן לתלמידים ולהוריהם בבתי הספר. יועצים פסיכולוגיים-חינוכיים מפיצים מידע רב הקשור לגילאים שונים, לבעיות התפתחויות אופייניות לשלבי חיים שונים, במיוחד במעברים מהגן לבית הספר, מבית הספר לתיכון וכיוב'. הרצאות פומביות של יועצים ואנשי מקצוע מחד ושיחות יעוץ אישיות מאידך בהן נמסר מידע כלי וספציפי ביחס למצבים ייחודיים שכיחים ביותר.
בפניה כזו יש לדעתי גם חסרונות: האפשרות לפנות לאיש מקצוע שאינו המטפל האישי של הפונה בשאלות, בהבהרות, כאשר לאיש המקצוע אין אחריות ואין מידע על פרטי השואל, יכולה לפגוע בתפיסה הכוללת של השואל את הפסיכולוג, במיוחד במצבים בהם הוא עצמו נמצא בטיפול ושואל על טיפול זה.
ישנו בלבול גדול בקרב הציבור הרחב באשר למקצועות, לתחומי העיסוק ולשיטות הטיפול. הגישה לרשת, שבה אנשים ללא זיהוי ברור נותנים מידע, יכולה לסייע , אך יכולה במקרים רבים לבלבל. הדבר נכון לגבי הפרט הפונה, ולא פחות מזה לציבוריות המקצוע כאחד. הרשת והאנונימיות המאפיינת אותה הם מצע פורה מאוד לשליליות שבתופעות. האינטרנט מאפשר הסתרה של זהות איש המקצוע, ובכך פותח פתח רחב מאוד לשרלטנים ולזייפנים להיכנס באצטלת אנשי מקצוע ולגרום נזקים כבדים.
ד. חיפוש אחר טיפול
האם הפניה לרשת היא לחיפוש מידע, להתייעצות או לטיפול? הנושא שנוי במחלוקת.
שפירו ושולמן (1996), מצאו כי 80% מהמטפלים ראו בפניות לרשת פניה לחיפוש אחרי מידע ויעוץ אינפורמטיבי. מאהאו וגורדון (2000) מצאו כי 41% מהפניות לרשת היו בעלות אופי קליני ברור. המטופלים והמטפלים מאוד שונים בתפיסותיהם את מהות הייעוץ והטיפול. בעוד שמרבית המטפלים ברשת רואים עצמם כמיידעים בלבד, מרבית המטופלים רואים עצמם פונים בשאלות קליניות אישיות. כלומר ישנו פער שאיש אינו לוקח עליו אחריות בין עמדות המטופלים ועמדות המטפלים. קיומו של פער כזה מסכן את המטופלים ובכך מציב את המטפלים או את מפעילי הרשתות כמסכנים מהבחינה האתית את קהל היעד שלהם. כדאי בנקודה זו לחשוב כמה פעמים בפסיכותרפיה פנה מטופל בבקשה להפניה לספר, למאמר, לתכנית רדיו, תכנת מחשב וכו', ומה הייתה תגובתנו המקצועית לכך? אני מתייחס לטווח הרחב של טיפולים ולא לביבליותרפיה או לייעוץ ספציפי בתחום מסוים. ברור לכל אחד שיש פה בעיה מהותית .
דרור גרין ( 2005, 2001 ) פסיכותרפויט שעוסק בטיפול באינטרנט סוקר את היתרונות של הטיפול ברשת:
א. זמינות גבוהה מאוד של מטפל למטופל. ב. שמירה מושלמת על כללי היסוד של טיפול דינאמי: ניטראליות והימנעות . בסיטואציה הטיפולית ברשת המטפל הוא לעיתים וירטואלי. ניתן לומר כי הוא מהווה לוח מעולה להשלכות, ממש TABULLA RASSA. הטיפול כולו מבוסס על ניתוח הטקסט עצמו. ובמחשבה משועשעת יש לטיפול כזה יתרון עצום בכך שלא נדרש רישום מפורט של תהליך הטיפול.
לדעתי יש לטיפול כזה מספר מגבלות, שהעיקריות שבהן הן:
א. היעדר קשר אישי המהווה את המצע שעליו תתפתח ההעברה ואשר מעניק טעם ומשמעות לקיומם ולשמירתם של הכללים הבסיסיים של הימנעות וניטראליות המהותיים לקשר, ולא למצב של היעדר קשר.
ב. העדר בדיקה קלינית. מהבחינה האבחונית וההתרשמותית: היות המטופל נראה, נצפה, נבדק, מוערך ומורגש, היא חלק בלתי נפרד לתהליך הבדיקה והטפול. זאת במימדים האובייקטיביים (אם תרצו סימנים של הסטאטוס הפסיכולוגי או הפסיכיאטרי הקלאסיים) וגם במימדים הסובייקטיביים (רושם, חווית הקרבה והתעוררות רגשיות אצל המטפל, העברה נגדית, הזדהות השלכתית, וכיוב') . כלומר כל אותם המרכיבים הרגישים של הבדיקה הקלינית החשובים כל כך בהערכה הנפשית של המטופל בכל שיטה טיפולית נעדרים במצב של טיפול ברשת.
ברוב רובם המכריע של הפניות למטפל ברשת לא ניתנת למטפל האפשרות לראות, לבדוק, לאשש, לאמת את השערותיו. התצפיות שלו הן תצפיות ורבליות של מילים מודפסות נטולות גוון רגשי ישיר ועקיף. אם נצרף לכך את המצב השכיח כל כך בתיבות צ'אט ברשת, בהן ההתחזות היא כלל יסוד, והיעדר הזהות המהותית האמיתית היא השכיחה ביותר, נמצא עצמנו פוגעים באחת המטרות הבסיסיות של מרבית הטיפולים ובודאי הדינאמיים שבהם חקר וחיפוש הזהות האישית.
ג. אין נטילת אחריות של המטפל על המצב. האחריות המקצועית של המטפל ברשת על כל גווניה החל מזיהויו, דרך נטילת האחריות הספציפית על המטופל ועל מהלך הטיפול לא מתרחשים. למגעים ברשת יש פתיח מוקדם בעל צביון משפטי המכסה את המטפל ואת מפעיליו מכל תביעה בתחום זה. אך כיצד יכול איש מקצוע רציני להסכים למהלכים כאלה?
ד. מצב זה של הגשת טיפול וירטואלי מהווה בסיס אפשרי רחב ביותר לזיוף, שרלטנות, התחזות מטעמים שונים החל ממניעים כלכליים וכלה במניעים פרברטיים. לא רק המטופל אינו נראה ברשת – גם המטפל אינו נראה. מי יעריך את הנזק של וידוי ארוטי של מטופל תמים ואוטנטי שייענה בתמימות להזמנה וירטואלית של מטפל פרברטי לספר לו פרטים אינטימיים, פנטזיות וכיו"ב.
(Childress 1998) מתאר באופן ספציפי את המגבלות האתיות של התערבויות טיפוליות ברשת: היעדר התרשמויות ראיה ושמיעה; בעיות בשמירה על סודות וחיסיון; בעיות במיומנות מקצועית; בעיות בעת התערבות במשבר; סוגיות חוקיות ומשפטיות.
1. היעדר רמזים חזותיים ושמיעתיים
א. ערעור הבסיס התיאורטי של ההתערבות. התיאוריות לשינוי תרפויטי מבוססות על מצב של ישיבה פנים אל פנים, או סוג אחר של קרבה פיזית (למשל: שכיבה על ספה בפסיכואנליזה). לא קיים בינתיים מודל תיאורטי המתייחס ומסביר את השנוי בשיטה החדשה, והדבר חסר כבסיס מדעי ואמפירי לניסיונות אלה.
ב. קושי בקביעת אבחנה. נושא שהרחבתי עליו לעיל.
ג. קשיים הנובעים מהיעדר זיהוי וזהות של המטופל ושל המטפל יש הרכה פחות אפשרות לזהות את המטופל והדבר מעורר בעיות בעיקר בטיפול בקטינים ללא הסכמת הוריהם, כוונות התאבדות, תוקפנות ואלימות, ניצול ילדים וקשישים.
ד. קשיים של תקשורת לקויה. היעדר משוב פיזיוגנומי ואחר להתערבויות המטפל. היעדר הקשר האישי מונע מהמטפל לבחון את התגובות של המטופל להתערבויות לעצות למידע. במקרים היותר מוצלחים המטפל נענה ברצינות לכל פניה כתובה של המטופל ומתייחס אליה בצורה הטובה ביותר שיכול, במקרה הפחות מוצלח והשכיח הוא פשוט לא יודע מה חוללה תשובתו או התערבותו אצל המטופל.
2. בעיות בשמירה על סודיות וחיסיון
השמירה על סודיות ברשת היא בעייתית ביותר. זו שאלה בעייתית בכל טיפול שיש בו יותר משני אנשים (הכוונה בכך היא בעיקר לטיפולים הקבוצתיים ברשת). דליפת המידע המאפיינת את הטיפול הקבוצתי באשר הוא, והסכנות האתיות הכרוכות בכך ושמפניהם המטפל חייב להזהיר את המשתתפים הפוטנציאליים (טריאסט, 2003), נכונה שבעתיים בפורמים הקבוצתיים ברשת. מה המחויבות המינימאלית שיכולה להבטיח לפחות רצון לשמור על סוד? לדעתי היא לא קיימת.
על אף הטכנולוגיות המתקדמות בשמירה על חיסיון, יש עדיין בעיות הנובעות מעצם השידור עצמו
מעמדת המטפל: משרדו, המחשב שלו לא מוגן . לבד מהאקרים, יש לדאוג לאבטחת המידע על ידי סיסמא מיוחדת, והגנה על גיבויים.
עמדת המטופל: דבר די דומה למה שקורה אצל המטפל. חייבים להזהיר את המטופל כי יכולה להיות גישה אל החומר שלו. כמו כן חייבים ליידע אותו במגבלות המחשוב: למשל שחזור קבצים מפח האשפה האלקטרוני, כיו"ב).
חשיפה וגילוי של החומר בבתי המשפט: לא ברור בינתיים מהו המעמד של טקסטים טיפוליים לגבי דרישות בתי המשפט לקבלתם.
3. בעיות במיומנות מקצועית
היעדר מיומנות מקצועית בטיפול בניתוח טקסט כתוב פוגעת באיכות הקלינית של הטיפול. הטיפול בנשען על ניתוח של טקסט כתוב דורש מיומנות בפני עצמה. במידה ולמטפל אין מיומנות כזו, הוא מגיש טיפול שאינו מקצועי.
4. בעיות התערבות בשעת משבר
הטיפול באינטרנט, מקשה על היכולת לאתר את המטופל במידה והוא מצוי במשבר, מאופיין באי- הכרות עם מערכות התמיכה המקומיות, אי הכרות עם החוקים הנוקטים באזור חייו של המטופל או אי בהירות באשר לקביעה מהו החוק הקובע עלפי אזורי המגורים של המטופל או המטפל. כלומר במידה והמטופל באינטרנט נקלע למשבר, יתקשה המטפל להתמודד עם המצב בצורה יעילה הנדרשת.
5. סוגיות חוקיות ומשפטיות
סביב הטיפולים באינטרנט נוצר מצב משפטי לא ברור. יש כיום פעילויות אינטנסיביות לחקיקה ולסיוג ההתקשרות הטיפולית באינטרנט מהבחינה החוקית. למשל המעמד החוקי של הפתיח או המסיים האבסורדיים של כל אתר המצהיר בהם שאין ביחסים שייווצרו משום יחסים מקצועיים.
נראה לי כי נפוצותם הגבוהה של טיפולים ברשת היא עדות נכבדה לכך שהעובדה שתופעה נעשית נפוצה מאוד לא מבטיחה שהיא מועילה , בלתי מזיקה או שלילית.
רביב ואבוהב (2003) מסכימים עם חלק נכבד מהסתייגויות אתיות אלה ומוסיפים כנקודה ראשונה בהסתייגותם את הכניסה הבלתי מבוקרת לאתרים, וכן את אפשרות קיומו של קידום ראיה מקצועית צרה ואינטרסנטית. לדבריהם אוסיף שתי נקודות נוספות:
א. יועצי אינטרנט ותקשורת רבים מפנים את המטופל לעצמם או למכון שבניהולם, בכך בעצמם אולי לא מאפשרים בחירה מתאימה או הוגנת למטופל.
ב. אי בהירות באשר לרמה המקצועית המובהקת של המטפל. הדבר בעייתי בחיים ובעייתי שבעתיים ברשת אין דרך לבחון את הרישוי המקצועי של המטפל.
ראוי להזכיר שגם בעבר לא התפתחו מצבים רבים של טיפול בהתכתבות, טיפול באמצעות הפניה למידע והעובדה שישנם כעת מאגרים עם מידע עשיר איננה סיבה מספקת שתופעות כאלה יתפתחו. גם מצדדי הטיפול ברשת מוטב ישאלו עצמם, מדוע לא התפתחו רשתות ענפות של טיפולים בהתכתבות בדואר?
לדעתי העובדה שהרשת מלאה בתכניות טיפוליות וייעוציות, וכן העובדה שתכניות ואתרים כאלה מתרבים בצורה מטאורית ובקצב מהיר מאוד, אינם בהכרח עדות וערובה לטיבם, לנחיצותן, ובמיוחד לתקינותן האתית.
אם אנסה לבחון את קיומם של ארבעת עקרונות היסוד של קוד האתיקה של הפסיכולוגים על השירותים הניתנים באינטרנט ובעיקר בתחומי הטיפול נמצא עצמנו בבעיה רצינית לפחות בשלושה מהם: מקצועיות, יושרה ואחריות מקצועית. כאשר מרבית מהעקרונות המנחים לא מתקיימים בפעולה מקצועית מסוימת, מתעוררת השאלה עד כמה פעולה זאת היא אתית.
בהתייחסות לשאלה האתית היסודית האם הטיפול באינטרנט עושה טוב תוך צמצום הנזק האפשרי? נראה לי כי התשובה שלי לכך היא לא, לפחות לא בשלב זה.
לאנשים רבים מטפלים ומטופלים כאחד, המפגש הממוחשב הוא פתרון חלקי או מלא לבעיות שהם חשים בקרבה אנושית. על כן לתפיסתם גם הטיפול בבעיה אנושית רגשית נראה לכאורה מתאים שיעשה באמצעות כלי לא-אנושי, וירטואלי, אנונימי. כאנשי מקצוע שעיסוקם בעיקר בתחום הרגשי, נראה לי לא נכון לקבל גישה מקצועית כזו.
סיכום
לסיכום, אין ספק כי האינטרנט משולב בחיינו בצורה שלא מאפשרת כיום לא להיעזר בו גם בתחום הבריאות הנפשית. הצבעתי על תחומים כמאגרי מידע מקצועיים לבעלי מקצוע, זירת מפגש והתדיינות מקצועית בין אנשי מקצוע ואפשרות לקבל מידע ראוי בעבור הקהל רחב, שבהם לאינטרנט יש חשיבות רבה ומועילה ביותר. הצבעתי גם על תחומים שבהם קיימות מכשלות אתיות ביישומים הפסיכולוגיים באינטרנט, בראש ובראשונה טיפול באמצעות האינטרנט, אך כפי שתיארתי גם לא מעט מצבים של חיפוש אחרי אינפורמציה וחשיפה לאינפורמציה שיכולה להיות בעיתים. נראה לי כי מחשבה ראויה ופעילות מקצועית ראויה של פסיכולוגים, יכולות להביא לצמצום הנזקים והסיכונים האפשריים כתוצאה משימוש לא נכון באינטרנט ולהפכו לכלי יעיל. עם זאת לא נראה לי כי כל פעילות פסיכולוגית תוכל להתרחש במרחבי האינטרנט. אני מניח כי יהיו תחומים, ובעיקר אבחון וטיפול נפשיים, שבהם כמו בתחומי רפואה אחרים, לא יהיה תחליף למרחב הבין אישי הנוצר בין שני אנשים או יותר במגע ישיר ובלתי אמצעי.
הערות
- פרופ' גבי שפלר, יו"ר ועדת האתיקה של הסתדרות הפסיכולוגים בישראל. פסיכולוג ראשי בבית החולים "הרצוג עזרת- נשים" ומרפאותיו בירושלים. מנהל מרכז זיגמונד פרויד לחקר פסיכואנליטי, המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים
- אני מבקש להודות לחברתי הטובה ד"ר יהודית אכמון על הערותיה והארותיה החשובות על כתב היד של המאמר.
- המאמר התפרסם ב"פסיכואקטואליה", רבעון הסתדרות הפסיכולוגית, אפריל 2005
מקורות
גרין ד'. (2001). כללי-היסוד של הפסיכותרפיה והטיפול הנפשי באינטרנט. נפש, גליון 8.
גרין ד'. (2005). המשכיות או חדשנות: על הטיפול הנפשי באינטרנט. הרצאה ביום העיון השני בנושא פסיכולוגיה ברשת. מופיעה באתר https://www.hebpsy.net
טריאסט, י' (2003) סוגיות אתיות בטיפול קבוצתי. מתוך: גבי שפלר, יהודית אכמון, גבריאל וייל (עורכים) סוגיות אתיות במקצועות הייעוץ והטיפול הנפשי. עמ' 348-362. ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית.
כשר א' (2003) אתיקה מקצועית. מתוך: גבי שפלר, יהודית אכמון, גבריאל וייל (עורכים) סוגיות אתיות במקצועות הייעוץ והטיפול הנפשי. עמ' 15-29. ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית.
קוד האתיקה של הסתדרות הפסיכולוגים בישראל 2004.
רביב, ע', אבוהב, א' (2003). סוגיות אתיות בייעוץ ובטיפול באמצעי התקשורת. מתוך: גבי שפלר, יהודית אכמון, גבריאל וייל (עורכים) סוגיות אתיות במקצועות הייעוץ והטיפול הנפשי. עמ' 398-409. ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית.
American Psychologists Association. (2002). Ethical Principles of Psychologists, and Code of Conduct.
Childress, C. (1998). Potential risks and benefits of online psychotherapeutic interventions. International Society for Mental Health Online.
Shapiro, D.E., & Shulman, C.E. (1996). Ethical and Legal Issues in E Mail Therapy. Ethics and Behavior, 6, 2, 107-124.
Meheu, M . & Gordon, B.L. (2000). Counseling and therapy on he internet, Professional psychology: Research and Practice. 31, 5, 484-489.
