בינה מלאכותית כמרחב משחקי לקידום חוסן של ילדים ונוער: פיתוח משאבי התמודדות באמצעות ״סיפור בשישה חלקים״ ומודל גש"ר מאח"ד

בינה מלאכותית כמרחב משחקי לקידום חוסן של ילדים ונוער

איתור ופיתוח משאבי התמודדות באמצעות ״סיפור בשישה חלקים״ ומודל גש"ר מאח"ד

הבר יובל, אליוסף זוהר, גיגי קרני, צפריר יפתח, לבקוביץ ענבר¹

מבוא ורציונל לעיסוק בנושא

ההתערבות המוצעת במאמר הנוכחי היא ניסיון ראשוני לעשות שימוש בכלים של בינה מלאכותית יוצרת (במ"י) לפיתוח מרחב משחקי המקדם חוסן פסיכולוגי בקרב ילדים. ההתערבות מבוססת על המתודה של "סיפור בשישה חלקים" ובמודל המשאבים המוכר גש"ר מאח"ד, שפותח על-ידי פרופ' מולי להד. ההתערבות פותחה בעקבות מעשי האיבה ההמוניים שביצעו חמאס אל מול מטרות אזרחיות וצבאיות ב 7.10.23 והמלחמה שנפתחה בעקבותיהם. מאחר ואירוע זה היה בעל השפעה נרחבת על החברה הישראלית נוצר צורך לחשוב על כלים שיאפשרו להגיע לאוכלוסייה רחבה ככל האפשר ולסייע בבניית חוסן ובריאות נפשית, בדגש על ילדים ונוער בעורף הישראלי. בהתאם לכך, מוצע במאמר כלי משחקי ייחודי המקדם תקשורת וחוסן, תוך פיתוח משאבי התמודדות אצל ילדים ונוער, ומתאים לשימוש בשדה המשפחתי, החינוכי והטיפולי. הכלי המוצע מתייחס לבינה המלאכותית כ"שלישי מלאכותי", היוצרת מרחב משחקי בו הילד / המתבגר יכול לצאת, יחד עם המבוגר המשמעותי שלצידו, אל מסע לעולם הדמיון בו הוא (1) כותב סיפור השלכתי, (2) מנהל דיאלוג המוכוון לאיתור ופיתוח משאבי התמודדות, כולל קבלת משוב מילולי בנושא זה מבמ"י, ו-(3) לבסוף אף הופך את הסיפור המילולי לסדרת של 6 תמונות המאפשרות עיבוד ומשמעות נוספת לסיפור שיצר. לצד הניסיון להנגיש לציבור את הערך המוסף של במ"י באופן אחראי ובטוח, מוצעים דגשים וסימון של מכשולים פוטנציאלים, מקצועיים ואתיים.

רקע כללי

המאמר הנוכחי עוסק בפיתוח כלי לפיתוח חוסן בקרב ילדים ונוער, באמצעות יצירת סיפור השלכתי על-ידי שימוש בבמ"י. תחילה יוצג רקע כללי על שלושת התחומים המרכיבים אותו: (1) חוסן בקרב ילדים ונוער בחברה הישראלית, (2) משחק, דמיון וכלים השלכתיים ככלים לפיתוח חוסן ו- (3) במ"י – על הסכנות והזדמנויות הכרוכות בשימוש בה בתחום בריאות הנפש.

קלינאי/ת תקשורת
אינדקס קלינאי תקשורת. קלינאית תקשורת מטפלת בלקויות בדיבור, בהגייה, בגמגום, בהבנה ובהבעה של שפה מדוברת

חוסן - ותפקידו בקרב ילדים ונוער במציאות הישראלית

להד (2006) מגדיר חוסן נפשי כמכלול המאמצים שהפרט עושה כדי לפגוש את החיים - כדי להתאושש בכוחות עצמו, בעזרת הזולת או באמצעים אחרים ממצבי משבר. חוקרים אחרים הגדירו חוסן נפשי כיכולת של אנשים להתמודד עם אירועים קשים, לשמור על רמות יציבות יחסית של בריאות פסיכולוגיות ותפקוד פיזי, ולדעת ליצור חוויות ורגשות חיוביים גם באותם מצבים (Scali et al, 2012; Luthar et al, 2000). אנשים בעלי רמת חוסן גבוהה מאופיינים גם במיומנויות לפתרון בעיות, גישה חיובית לחיים וביטחון עצמי (Masten, 2007). מערכת משפחתית תומכת ומצב סוציו-אקונומי טוב נמצאו כמקושרים עם חוסן נפשי גבוה (Masten & Barnes, 2018). פיתוח חוסן פסיכולוגי הוא משימה פסיכולוגית שניתן לטפחה ולחזקה. על ידי תרגול משחקים ואימונים בתחום החוסן הפסיכולוגי לפני ולאחר חשיפה לאירועים מעוררי דחק, ניתן לסייע לילדים ולמתבגרים לפתח ערוצי התמודדות אדפטיביים הקיימים אצלם המקדמים רציפות ובריאות נפשית. מנגנונים אלו כוללים היעזרות בתמיכה חברתית, דיבור עצמי חיובי, ארגון אדפטיבי של חוויות פסיכולוגית, אסטרטגיות הרגעה עצמית, תקווה, פעילות גופנית ועוד (Lahad, 2017).

במדינת ישראל, באופן היסטורי, ילדים ונוער חשופים למצבי דחק בעקבות לחימה וקונפליקטים ביטחוניים, לרוב בהיקפים משמעותיים יותר מילדים במדינות העולם המערבי ((Dimitry, 2012. היכולת של ילדים לשמר התפתחות פסיכולוגית וקוגניטיבית תקינה לצד משברים חמורים אלו כרוכה ביכולת של המבוגרים ומערכות התמיכה החינוכיות, הקהילתיות והטיפוליות לסייע באופן אקטיבי בפיתוח החוסן הנפשי שלהם. למרות שמדינת ישראל היא בעלת ידע אנושי וארגוני עצום לגבי התמודדות עם טראומה, בהפעלת מרכזי חוסן ובמתן עזרה ראשונה פסיכולוגית, נראה כי עדיין קיים צורך בהגברת ההנגשה של תוכניות להגברת חוסן לאוכלוסייה הכללית של ילדים ומתבגרים. צורך זה, הולך וגובר בשנים האחרונות לנוכח מחסור חמור בפסיכולוגים בשירות הציבורי (דיון בכנסת: בריאות הנפש בנגב ובגליל, 2023).

משחק, דמיון וכלים השלכתיים ככלים לפיתוח חוסן

עבודה באמצעות משחק ודמיון ככלים השלכתיים נמצאו כמשמעותיים בפיתוח חוסן בקרב ילדים ונוער. עבודה זו כוללת אמצעים כגון בניית סיפורים, דמיון מודרך, יצירות אומנות ומשחק (play), המאפשרים לילדים ולנוער להעביר את הקונפליקטים הפנימיים, הפגיעות המשאלות והצרכים שלהם לאובייקטים חיצוניים סימבוליים או קונקרטיים. עבודה השלכתית בכלים אומנותיים ובמשחק מאפשרים ערוץ ביטוי העוקף מנגנוני ההגנה ועכבות חברתיות, ומאפשר ביטוי אותנטי של חווית העצמי של הילדי ובאופן זה מעניק "קול" לפחדים לצרכים למשאלות ולמשאבים (סלע ורז, 2019).

בתהליך של יצירת סיפור השלכתי, כפי שפותח על ידי להד (1993), ילדים יכולים לבנות גיבורים שנתקלים בסכנות וקשיים, נאבקים בהם ומתגברים. באמצעות יצירת סיפור דמיוני או משחק שלו באופן חי, הילד מרחיק ממנו קונפליקטים ואתגרים פנימיים באופן המאפשר תהליכי עיבוד, בניית מנגנוני התמודדות והחלמה פסיכולוגית. סיפורים אלה, עשירים בקונפליקטים בקשיים גבורה ואומץ, עוזרים לבסס את מושג החוסן כיכולת הניתנת להשגה ולפיתוח, ולא רק כיכולת מולדת. דרך ההזדהות עם הגיבור בסיפור, ילדים לומדים על יכולתם לנווט בסערות הקושי ולצאת מהם מחוזקים גם בתוך מציאות החיים.

בינה מלאכותית יוצרת בבריאות הנפש

בינה מלאכותיות יוצרת (במ"י) הפכה לנפוצה בשנה האחרונה, בעקבות תחילת השימוש הפתוח במודלים גדולים של שפה (LLM) כמו ChatGPT ו-Claude. למרות שהשימוש בבמ"י על בסיס מודל גדולים של שפה נמצא רק בתחילת דרכו באוכלוסייה הכללית, כבר קיים מחקר רב המצביע על הפוטנציאל העצום שהוא מביא עימו לתחומים רבים כמו משפטים, ממשל, רפואה, חינוך ואף בריאות הנפש (Xu et al., 2023; Van Heerden, Pozuelo & Kohrt., 2023 ). מחקרים מהשנה האחרונה הראו את הפוטנציאל של מערכות במ"י בכישורים כמו מודעות רגשית Elyoseph, Hadar-Shoval, Asraf, & Lvovsky., 2023)), הערכת סיכון לאובדנות (Levkovich & Elyoseph., 2023a), זיהוי ובניית פרוטוקולים טיפוליים לדיכאון (Levkovich & Elyoseph., 2023b) ועוד.

נראה כי לבמ"י פוטנציאל רב לתמוך בהתערבויות פסיכו-חינוכיות הממוקדות בטיפוח חוסן מאחר והיא יכולה לאפשר נגישות, התאמה אישית לפרופילים הפסיכולוגיים הייחודיים של הילד והמתבגר כמו גם לייצר תהליך אינטראקטיבי המקדם חווית משחקיות ומגביר מוטיבציה. לדוגמא, במ"י יכולה להפעיל חלקים מפרוטוקולים של CBT, או לספר סיפור מותאם לילד בהתאם לצורך פסיכולוגי ספציפי באופן אינטראקטיבי וכך ללמד כישורי התמודדות בצורה מותאמת לחוויות ולצרכים האישיים שלו. יתרה מכך, יכולות ניתוח הנתונים הגבוהות והמהירות של במ"י יכולות לאפשר להתערבויות חינוכיות וטיפוליות המבוססות עליה להתפתח באופן מתמיד על בסיס משוב בזמן אמת. זאת ועוד, במ"י יכולה לסייע בפיתוח התערבויות מותאמות מבחינה תרבותית והקשרית, תוך שימוש במערכי נתונים נרחבים כדי להבין צרכים וניואנסים ספציפיים של קשיים שונים בהקשר תרבותי או חברתי מסוים ( Hadar-Shoval, Elyoseph, & Lvovsky, 2023).

קורס הכשרת מדריכים.ות בהתמחות בילדים ונוער מגווני מגדר
קורס ייחודי לאנשי טיפול המשלב כלים תיאורטיים ומעשיים

לצד זאת קיימים אתגרים משמעותיים בשימוש בבמ"י בתחום רגיש כמו בריאות הנפש הבינה ביניהם הסכנה של ריכוז של כוח תחת מספר תאגידים בינלאומיים שמונעים מרצון לרווח כלכלי (2023(Zajko et al., וחששות מפני איסוף וניתוח נתונים ללא הסכמה מפורשת, מה שעשוי להפר את פרטיות המשתמשים ולסכן את הנורמות האתיות המקובלות בתחום Coghlan, Gyngell, & Vears, 2023)). מחקרים ראשונים בתחום מראים כי על-אף שהבמ"י נתפסת כאובייקטיבית וניטרלית, היא מוטה תרבותית ועלולה להגיב באופן מפלה כלפי אוכלוסיות מודרות ( Hadar-Shoval, Asraf, Haber, Mizrachi, & Elyoseph., in press). סכנה נוספת היא ההתמקדות יתר בבינה המלאכותית שעלולה לגרום לפחות הסתמכות על אנשי מקצוע מבריאות הנפש. בנוסף, הבינה המלאכותית פועלת כיום מבלי להיות תחת פיקוח רגולטורי, ובכך מאפשרת לחברות ליצור את הכללים לפי ההבנה שלהם, מה שעשוי להביא לפגיעה באיכות הטיפול וכן בסכנה להטיות חברתיות ותרבותיות, הפוגעות בשוויון ובאובייקטיביות של השירות (Tal et al., 2023; Cohen et al., 2023; Coghlan et al., 2023). לבסוף, בינה מלאכותית יוצרת סובלת לעיתים מאי דיוקים ואף מ"הזיות"- וכל זאת תוך שימוש ברטוריקה וסגנון כתיבה סמכותי ומקצועי שנשמע משכנע. לסיכום, על אף הפוטנציאל הרב, שימוש בבינה המלאכותית בשדה בריאות הנפש מצריך התחשבות מעמיקה באתגרים ובמגבלות שרק על חלק מהם קיים מחקר וכתיבה אקדמית מספקת.

לאור סכנות אלו, ומאחר והמחקר הקיים אודות השימוש של במ"י בבריאות הנפש עדיין רק בראשיתו, אנחנו מוצאים כי נדרשת זהירות יתרה בהפעלתו, במיוחד בכל הנוגע לילדים ונוער. בהקשר זה, יודגש כי איננו ממליצים ושואפים כי הבמ"י יחליף את נוכחות המבוגר המשמעותי בדיאלוג עם הילד והמתבגר. להפך, אנו מוצאים כי ישנה חשיבה שתמיד יהיה מבוגר המפקח ומתווך את הבמ"י. זאת ראשית, על מנת למנוע תקלות של במ"י בשיח עם הילד והמתבגר, ושנית על מנת למצות את התרומה הייחודית שלה. במובן הזה, אנו מוצאים כי השימוש בבמ"י בדיאלוג בין מחנך, מטפל או הורה עם ילד ומתבגר יכול להתגלות כ"שלישי מלאכותי" המייצר מרחב משחקי טכנולוגי. במרחב זה יכול להיווצר משולש יחסים חדש הכולל את הילד, המבוגר המשמעותי והבמ"י ככלי עזר המחזק ומעשיר את היחסים האנושיים הקיימים, ולא מחליף אותם (Tal et al., 2023).

תיאוריות מרכזיות

התפיסה המוצעת במאמר הנוכחי השמה דגש על פיתוח חוסן ובריאות נפשית דרך ערוץ הדמיון והמשחקיות נשענת על שתי תאוריות מרכזיות ומוכרות בעולם הפסיכולוגיה. הראשונה היא התפיסה הסולטוגנית, והשנייה היא התפיסה הפסיכואנליטית הווניקוטאנית המדגישה את הערך התרפויטי ומקדם הבריאות של משחק (play) ודמיון בהתפתחות האדם, במיוחד בקרב ילדים ונוער. להלן הרחבה קצרה על שתי תפיסות אלו.

המודל הסלוטוגני

המודל הסלוטוגני (אונטונובסקי, 1998), תופס את המערכת האנושית ככזאת המופרעת תמיד על ידי גורמים שאינם ניתנים למניעה. בניגוד לגישה הפתוגנית, התופסת את המערכת האנושית כמבנה המותקף על ידי גורמים המביאים לנזק ואותם יש לסלק על מנת לשמור על בריאות פיזית או נפשית, הגישה הסלוטוגנית יוצאת מנקודת הנחה שכל בני האדם חשופים ברמה כזו או אחרת לגורמי דחק, שמרביתם בלתי נמנעים. משכך, גישה זו מתמקדת בסוגיית ההתמודדות עם גורמים אלה ומסיטה את המבט מהתבוננות דיכוטומית של בריאות מול חולי, להתבוננות על פני ציר הנע בין נוחות לאי נוחות. במקום לחפש את גורמי הסיכון הפועלים על האדם, תפיסה זו ממוקדת בחיפוש הגורמים המאפשרים לו לשמור על בריאותו.

קבוצת הדרכה למנחי קבוצות
ההדרכה מתקיימת בזום פעם בשבועיים. בימי שלישי 20:00-21:30

משחק ודמיון כמקדמי בריאות וחוסן נפשי

הדמיון הוא משאב פנימי חשוב, הנמצא כגורם סלוטוגני, ומהווה את אחד המאפיינים הייחודיים של בני האדם. הדמיון, כיכולת קוגניטיבית אנושית מורכבת, מאפשר יצירת דימויים מנטליים הן של אירועי עבר והן של תרחישים היפותטיים עתידיים. פעילות זו כרוכה בגיוס משאבי עיבוד מידע נרחבים במוח, לרבות אזורים קורטיקליים ותת-קורטיקליים, ויש לה תפקיד מפתח בוויסות רגשי ובהתמודדות עם גורמי דחק. בהקשר של טראומה, הדמיון מאפשר להתרחק מהאירוע מעורר הדחק באופן כזה המאפשר עיבוד החוויה הטראומטית הבלתי מעובדת. תהליכים אלו מסייעים בשינוי הזיכרון הטראומטי, בהפחתת הסימפטומים ובשיקום התפקוד הקוגניטיבי והרגשי. ניתן אפוא לראות בדמיון משאב פנימי רב עוצמה, שניתן לגייסו באמצעות פעילויות יצירתיות ומשחקיות במסגרת הטיפולית (להד ורובינשטיין, 2017).

לערך המרפא של עבודת המשחק והדמיון קיים מקום משמעותיי בחשיבה הפסיכואנליטית. ויניקוט מתייחס למשחק כמרחב מעברי המאפשר לגשר בין המציאות החיצונית האובייקטיבית למציאות הפנימית, הסובייקטיבית. ״כשהוא משחק" , טוען וויניקוט, "מתַפעל הילד תופעות בשירות החלום, ומטעין תופעות חיצוניות נבחרות במשמעויות חלום וברגשות חלום״ (ויניקוט, 1995, ע"מ 77). לכן לפי ויניקוט היכולת הבאה לידי ביטוי במשחק להשהות את העיסוק במציאות הממשית ולחקור את הפנטזיות שלנו היא חיונית ומקדמת את יכולת הביטוי האותנטית שלנו והיצירתיות (ויניקוט, 1995). המשחק והדמיון, אפוא, הם בעלי יכולות תרפויטיות וקיומן מקדם ומסמל בריאות נפשית. ספרות נרחבת עוסקת בכך שבמצבים פסיכופתולוגים קשים או במצבי טראומה יכולות אלה נפגעות והמהלך הטיפולי ינסה להשיבן למטופל כחלק מתהליך ההחלמה. לכן, להתערבויות המקדמות שימוש ביכולת המשחק והדמיון יש ערך רב, במיוחד נוכח מצבי דחק קשים בהם נפגע תהליך האיזון והרציפות הנפשית, וזאת בשל תרומתם לקידום חיבורים תוך-נפשיים ובין-אישיים (להד ורובינשטיין, 2017).

שיטת ההתערבות המוצעת לקידום חוסן במצבי דחק - שימוש בבמ"י ליצירת 'סיפור בשישה חלקים' ועיבוד לפי מודל גש"ר מאח"ד

אחד הכלים המוכרים והידועים בשדה ההתמודדות עם מצבי דחק באמצעות ערוץ הדמיון הוא המתודה של 'סיפור בשישה חלקים' (6 PSM) שנוצרה על ידי להד (1993). מתודה זו מציעה מסגרת מבנית לפיתוח ולניתוח של סיפורים בהקשרים פסיכו-חינוכיים וטיפוליים, בעקבות התמודדות עם מצבי דחק. המתודה מציעה שיטה מבוססת-תיאוריה ליצירת סיפורים דרכה ניתן להבין ולעבוד עם חוויות ורגשות של ילדים ומבוגרים באמצעות הרחקה של תכנים מהעצמי לסיפור חיצוני אותו ממציא הילד בתהליך מונחה. הרציונל של להד בפיתוח הכלי היה כי דרך הסיפור ניתן יהיה לגעת בתכני ליבה של 'העצמי' בדרך פחות חודרנית ויותר משחקית, המבוססת על ציור. בכלי המקורי כל משתתף מתבקש לקחת דף לקפלו ל -6 חלקים ולצייר בהם את ששת שלבי הסיפור : (1) הגיבור של הסיפור, (2) הייעוד של גיבור זה בסיפור, (3) מה או מי מסייע לגיבור בסיפור (4) החסם או המכשול שמעכב את הגיבור ממימוש ייעודו, (5) כיצד התמודד הגיבור בסיפור עצמו ו- (6) סצנת סיום הסוגרת את הסיפור.

'סיפור בשישה חלקים' פותח על בסיס המודל לפיתוח חוסן, גש"ר מאח"ד (BASIC PH), של אילון ולהד (1990). מודל זה מפרט שישה סגנונות התמודדות של הפרט בזמן שגרה ומשבר. הנחת היסוד של המודל זה היא שבכל אדם טמון פוטנציאל להתמודדות וסגנון התמודדות מועדף וייחודי, אשר יכול לסייע בעתות משבר ודחק. ששת סגנונות ההתמודדות המרכיבים את המודל הם : גוף, שכל, רגש, מערכת אמונות, חברה ודמיון ( Belief, Affect, Social, Imagination, Cognition and Physiology). המתודה של סיפור בשישה חלקים מאפשרת למשתמשים בה, דרך סיפור הציורים שהם יוצרים לזהות ולהתחבר יותר טוב אל המשמעויות והמשאבים הטמונים בהם. שימוש מיטיב במתודה זו מעניק אפשרות למשתמשים בה לזהות ערוץ התמודדות הבא לידי ביטוי בסיפור ובהמשך אף לחקור את הזמינות שלו בחיים, דהיינו את האפשרות לעשות בו שימוש בחיים המציאותיים. ליכולת לזהות ערוץ התמודדות זמין יש ערך מיוחד במצבי טראומה ודחק, שכן באופן אינהרנטי הם נוטים לעורר תחושת בלבול, העדר מסוגלות ושבירת הרציפות בחוויה הפנימית. במובן הזה, היכולת לזהות ערוץ מועדף להתמודדות מאפשרת להחזיר את תחושת השליטה, המסוגלות והרצף הנפשי.

הכלי המוצע במאמר הנוכחי עושה שימוש במתודת 'הסיפור בשישה חלקים' ובמודל המשאבים של גש"ר מאח"ד כבסיס ליצירת מרחב משחקי, באמצעות השימוש בבינה המלאכותית והפיכתה באופן זה "לשלישי מלאכותי". באופן זה נוצר במדיום הטכנולוגי מרחב בו הילד והמבוגר שעימו יוצאים למסע בעולם הדמיון ולו שלושה חלקים. בחלק הראשון הילד יוצר, בליווי ההורה, סיפור מילולי השלכתי העוסק באתגר והתמודדות עימו. בחלק השני, הבינה המלאכותית מעניקה שיקוף המסייע לזהות שני ערוצי התמודדות מרכזיים בסיפור ומזמינה לשיח של הילד עם המבוגר בחדר אודותיהם והשימוש האפשרי בהם במציאות החיים של הילד. לבסוף, הבינה המלאכותית היוצרת (במודל GPT-4) מאפשרת לייצר מהטקסט של הסיפור 6 תמונות, הנוצרות מתוך דיאלוג עם הילד ובחירותיו. באופן זה, התמונות מאפשרות לא רק עיבוד נוסף לחלקים ההשלכתיים, אלא גם הגברת העניין, המוטיבציה והסיפוק של הילד מהשימוש בכלי ובדיאלוג המתלווה אליו עם המבוגר המשמעותי שלצידו.

רוח אדם - תכנית הכשרה פסיכואנליטית־בודהיסטית
מציעה אנליזות בתעריף מיוחד

כפי שניתן לראות השינוי המשמעותי שנערך בכלי הנוכחי הוא שבניגוד למתודה אותה מציעה להד במקור, בה הילד מצייר את הסיפור שלו, כאן הילד כותב באופן מונחה את הסיפור שלו ולאחר מכן הבמ"י היא שהופכת את הטקסט לכדי תמונה. השימוש במודלים גדולים של שפה כמו 4-GPT מאפשרים מעבר להוראות שהוגדרו על-ידנו בכלי המוצע ('פרומפט') גם ניתוחים נוספים והרחבה של השיח בין הילד המבוגר והבינה המלאכותית מעבר לבסיס בכלי המוצע. אנו מקווים במובן זה, שהשימוש בכלי המוצע כאן יהווה בסיס להמשך העמקה והרחבה של יחסים הילד והמבוגר שלצידו, זאת תוך שימוש מושכל ובטוח ביכולות הגבוהות של הבינה מלאכותית, ומתך התחשבות במגבלות, באתגרים ובסכנות שלצידן.

עקרונות ודרכי הפעלה, תובנות וסיכום:

הוראות שימוש בכלי ודרכי הפעלה:

1. נדרשת נוכחות מבוגר מתווך בזמן השימוש בכלי. ניתן להשתמש בכלי בתוך סביבה חינוכית, משפחתית וטיפולית. למבוגר תפקיד משמעותי בליווי התהליך, המשך הדיאלוג סביבו לאחר השימוש בכלי ובפיקוח כי הכלי שומר על המטרות וההוראות אליו הוא נועד.
2. קיימת חשיבות לתיווך וקבלת הסכמה מדעת מצד הקטין להשתתפות בתרגול כולל יידוע לגבי המגבלות והסכנות המפורטות במאמר זה (ראה הרחבה מטה).
3. השימוש בכלי מתאים במיוחד לילדים ומתבגרים צעירים, מגיל 5 ועד 14, בליווי מבוגר, אך ניתן גם להשתמש בו בגילאים אחרים, ככל שנראה שיכול להתאים ובהתאם לצורך. ככל שהגיל בוגר יותר, כך מומלץ לתת עצמאות רבה יותר בשימוש לילד, אך להמשיך בנוכחות וליווי של מבוגר משמעותי.
4. הכלי נוצר באמצעות פרומפט (הוראות שימוש לבמ"י) המבוסס על שלושה שלבים: שלב א'- בניית הסיפור לפי "סיפור בשישה חלקים" (הגיבור, משימתו, מה עוזר לו, מה המכשול, איך התגבר, סצנת סיום). בגילאים צעירים מומלץ כי המבוגר יכתוב את התשובות ויעזור לילד בניסוחן. לאחר איסוף התשובות לששת חלקי הסיפור, הבמ"י מחזירה סיפור שלם, אותו קורא הילד (או המבוגר המלווה). בשלב ב'- המודל מאתר מתוך הסיפור שתי דרכי התמודדות מתוך מודל גשר-מאח"ד, מסביר אותן, ומוסיף הסבר המותאם לילדים. הוא מעודד את המשתמש לבדוק האם משאבים אלו נוכחים גם בחיי היומיום שלו, ומציע לו לחשוב כיצד ישתמש בדרכים אלו בהמשך. בשלב ג'- הבמ"י מציעה לילד שתיצור, על בסיס חלקי הסיפור שיצר, רצף של 6 תמונות המהוות ייצוג ויזואלי של הסיפור (בעזרת מחולל DALL-E-3 המוטמע ב-GPT-4 ). ניתן באמצעות דיאלוג עם הבינה המלאכותית לעצב ולשחק עם סגנון היצירה והדמויות, כך ששלב זה מהווה היבט משחקי נוסף.
5. על מנת להשתמש בפרומפט מומלץ להשתמש במודל השפה ב GPT-4 (הדבר דורש מנוי). ניתן גם להשתמש במודל השפה Claude.ai (אך בו לא ניתן לייצר תמונות) החינמי, אך באופן זה לא ניתן להפיק עיבוד ויזואלי כפי שניתן ב GPT-4 בו מוטמע מחולל התמונות .DALL-E-3 מומלץ ללחוץ על הקישור שמפנה להמשך השיחה ב- GPT-4, אך גם ניתן להעתיק ולהדביק את הפרומפט ישירות למודל הנבחר. ניתן לבקש לשוחח עם הבמ"י בכל שפה, גם אם השיח החל באנגלית.
6. מעבר להוראות הקיימות בפרומפט עצמו ניתן ומומלץ להרחיב את הדיאלוג המשולש בין המבוגר, הילד והבמ"י סביב נושאים של משאבי התמודדות, כוחות והשימוש בהם בעולם הדמיון והמציאות.

סכנות והגבלות:

1. ייתכנו תופעות של "הלוצינציות" של הבמ"י- כלומר מצבים בהם ממציא תוכן מעצמו של הסיפור וכן מצבים בהם אינו נצמד להוראות. כאן תפקידו של המבוגר לעצור ולהכווין את הבמ"י מחדש.
2. במידה ועולים תכנים מדאיגים המעוררים במבוגר חשש למצבי סיכון של הילד או המתבגר, מומלץ לפנות לייעוץ עם איש מקצוע מתחום ברה"ן.
3. קיימת חשיבות ליידוע בדבר העדר שמירת פרטיות של המידע הנכתב בבמ"י, טרם תחילת השימוש בכלי כחלק מקבלת הסכמה מדעת.
4. אין לראות בשיח עם הבמ"י כשיח עם אדם אמיתי, גם כאשר היא נותנת תחושה כזו, ובמיוחד אין לראות בה שיח עם מומחה מתחום ברה"ן.
5. הכלי הנוכחי נועד להוות כלי השלכתי ומשחקי לפיתוח חוסן עבור ילדים ונוער באוכלוסייה הרחבה - הוא אינו מהווה כל תחליף לטיפול או התערבות פסיכולוגית מקצועית.
6. בשל הסכנות המפורטות לעיל - לא מומלץ לקטינים להשתמש בכלי זה או לעבד עימו תכנים אישיים או מעוררי דחק, ללא ליווי מבוגר.
7. שלב ייצור התמונות באמצעות מחולל התמונות DALL-E-3 ישנה חשיבות יתרה לליווי המבוגר. בשלב זה קיים סיכון מסוים באופן בו מוחזר התוכן באופן ויזואלי לילד\ למתבגר, זאת מאחר והמחולל מפיק את התמונה באמצעות פרשנות שלו שלא ניתן לשלוט בו לחלוטין. עם זאת חשוב לציין שבפרומפט ניתנו הוראות שנועדו למזער סיכונים ולשמור על שימוש בטוח ומותאם גיל. בכל מקרה, גם שלב זה נכון ואף מומלץ שיתבצע באמצעות דיאלוג מתמשך של הילד, המבוגר שלצידו והבינה המלאכותית, כך שתמיד ניתן לשנות תמונה שהופקה לתוצר אחר.

תובנות מחשבות להמשך:

משתמשים ראשונים בכלי דיווחו כי הם נהנים מהתהליך ונתרמים מהתוצר שהוגש להם בדמות סיפור שלם. הם הרגישו נתרמים גם מההסבר על דרכי ההתמודדות שאותרו במודל גשר-מאח"ד, כך שדרך השימוש בכלי זה רכשו ידע באופן חדש שלא ניסו עד כה. ולבסוף, הדימויים הוויזואליים שיוצרו נחוו כמעניקים עוד ממד של שיקוף לסיפור שהמציא המשתמש.

השקת מחזור ד' של תכנית רוח אדם
תכנית הכשרה פסיכואנליטית-בודהיסטית

אנו יוצאים מנקודת הנחה שיש צורך בהנגשה טובה יותר של הכלי, כך שהממשק יהיה נוח וידידותי יותר. בנוסף, אנחנו לא רואים בכלי זה כמוצר מוגמר, אלא להפך כטיוטה ראשונית אותה נרצה להמשיך ולפתח בהתאם לפידבקים שיעלו מהמשתמשים בו.

כהמשך לעיל, אנו מוצאים כי יש מקום למחקר אמפירי לבחינת השפעות הכלי המוצע כאן.

סיכום

המאמר הנוכחי סוקר ניסיון חלוצי וראשוני להשתמש בבמ"י ככלי היוצר מרחב משחקי עבור ילדים ונוער יחד עם מבוגר משמעותי בחייהם במטרה לפתח חוסן באמצעות חיזוק משאבי התמודדות קיימים. אנו מוצאים כי כלי זה מאפשר איזון טוב בין היתרונות הרבים של הבמ"י לסכנות העולות ממנה. להערכתנו, הכלי המוצע במאמר זה מאפשר מענה רחב וייחודי לצורך האקוטי שעלה בקרב אוכלוסיית הילדים והנוער, בעקבות אירועי האיבה הנוראים של ה- 7.10.23 והמלחמה שפרצה בעקבותיהם. אנו מוצאים כי התרומה המשמעותית בבמ"י היא הפיכתו ל"שלישי מלאכותי" המחזק ומעמיק את היחסים בין הילד למבוגר שעימו באמצעות יצירת מרחב משחקי טכנולוגי. הייחודיות של הכלי היא במשחקיות שלו - בשונה מאפליקציות שונות לפיתוח חוסן והפחתת מתח, הכלי כאן אינו מכריח תרגול או "תשובות נכונות" (המאפיינות לעיתים תרגולי CBT) והוא אינו מתיימר גם להפחית סימפטומים של חווית דחק או טראומה. להפך, כלי זה מזמין בצורה פשוטה ומונגשת לילדים ונוער מסע לעולם הדמיון במטרה לזהות, לשוחח ולהנכיח משאבים מקדמי חוסן בחוויה הפנימית ובמציאות החיים. אנו מאמינים כי הליכה זהירה בכיוון זה, יכולה לגלות נתיבים חדשים ומסקרנים לקידום תהליכי בריאות נפש בחברה הישראלית, במיוחד בימים מאתגרים אלו.

הערות

1. צוות מחקר ופיתוח מתוך קהילת 'השלישי המלאכותי - בינה מלאכותית פוגשת את בריאות הנפש':
   • הבר יובל, פסיכולוג חינוכי מומחה.
   • ד"ר אליוסף זוהר, פסיכולוג חינוכי מומחה, מרצה בכיר במכללה האקדמית עמק יזרעאל.
   • ד"ר גיגי קרני, פסיכולוגית חינוכית מומחית.
   • צפריר יפתח, פסיכולוג חינוכי מומחה.
   • פרופ' לבקוביץ ענבר,  מרצה בכירה במכללה האקדמית אורנים.

נספחים

קישור לשיחה GPT-4 english conversation:

 https://chat.openai.co....khlqym

לפרומפט המלא באנגלית:

פרומפט לסיפור בשישה חלקים לילד עם מבוגר

מקורות

אונטונובסקי, א. (1998), המודל הסלוטוגני כתיאורה מכוונת בקידום הבריאות. מגמות 65 (1-2) 170-181.

אילון, ע., ולהד, מ. (1990). חיים על הגבול : חיסון והתמודדות במצבי לחץ של אלימות וסיכונים בטחוניים. חיפה: נורד.

דיון בכנסת: בריאות הנפש בנגב ובגליל (2023, 18 במאי). אתר כנסת ישראל.

https://main.knesset.go...4%d7%a9.aspx

ויניקוט, ד.ו. (1995). משחק ומציאות, תל אביב: עם עובד.

להד, מ. (1993). איתור משאבי התמודדות באמצעות סיפור בשישה חלקים, מודל PH BASIC. בתוך: לוינסון, ש. (עורכת) פסיכולוגיה בבית הספר ובקהילה- בעת רגיעה ובימי חירום. תל אביב: הוצאת הדר, .55-70.

להד, מ (2006). מציאות פנטסטית – הדרכה יצירתית בתרפיה. טבעון : הוצאת נורד.

להד, מ., ורובינשטיין, ד. (2017). מרחב האפשרויות הבלתי מוגבלות: דמיון, משחקיות ויצירתיות כמקור להחלמה מטראומה. מפגש לעבודה חינוכית-סוציאלית, 45-46, 169-187.

סלע, ט., ורז, א. (2019). הגיבור הזה הוא אני? ייצוגים של תקווה בסיפוריהם של ילדים בסיכון שהוצאו מבתיהם למרכז חירום. טיפול באמנויות.965-982 ,9(2) https://en.calameo.com/...af20d6133237

Coghlan, S., Gyngell, C., & Vears, D. F. (2023). Ethics of artificial intelligence in prenatal and pediatric genomic medicine. Journal of community genetics, 10.1007/s12687-023-00678-4. Advance online publication. https://doi.org/10.1007...-023-00678-4

יום פתוח לקראת פתיחת לימודי המחזור הרביעי של תכנית רוח אדם
שיערך בערב שני 16.12.2024 במשכננו בקרית אדם בלוד

Cohen I. G. (2023). What Should ChatGPT Mean for Bioethics?. The American journal of bioethics : AJOB, 23(10), 8–16. https://doi.org/10.1080...2023.2233357

Dimitry, L. (2012). A systematic review on the mental health of children and adolescents in areas of armed conflict in the Middle East. Child: care, health and development, 38(2), 153-161.‏

Elyoseph, Z., Hadar-Shoval, D., Asraf, K., & Lvovsky, M. (2023). ChatGPT outperforms humans in emotional awareness evaluations. Frontiers in psychology, 14, 1199058. https://doi.org/10.3389...2023.1199058

Hadar-Shoval, D., Elyoseph, Z., & Lvovsky, M. (2023). The plasticity of ChatGPT's mentalizing abilities: personalization for personality structures. Frontiers in psychiatry, 14, 1234397. https://doi.org/10.3389...2023.1234397

Hadar-Shoval, D., Asraf, K., Haber, Y., Mizrachi, Y, & Elyoseph, Z. (in press). The Invisible Embedded “Values” Within Large Language Models: Implications for Mental Health Use.

Lahad, M. (2017). From victim to victor: The development of the BASIC PH model of coping and resiliency. Traumatology, 23(1), 27.

Levkovich, I., & Elyoseph, Z. (2023a). Suicide Risk Assessments Through the Eyes of ChatGPT-3.5 Versus ChatGPT-4: Vignette Study. JMIR mental health, 10, e51232. https://doi.org/10.2196/51232

Levkovich, I., & Elyoseph, Z. (2023b). Identifying depression and its determinants upon initiating treatment: ChatGPT versus primary care physicians. Family medicine and community health, 11(4), e002391. https://doi.org/10.1136/fmch-2023-002391‏

Luthar, S. S., Cicchetti, D., & Becker, B. (2000). The construct of resilience: A critical evaluation and guidelines for future work. Child development, 71(3), 543-562.

Masten, A. S. (2007). Resilience in developing systems: Progress and promise as the fourth wave rises. Development and psychopathology, 19(3), 921-930.‏ https://doi.org/10.1017...579407000442.

Masten, A. S., & Barnes, A. J. (2018). Resilience in children: Developmental perspectives. Children, 5(7), 98.‏ https://doi.org/10.3390/children5070098

Scali, J., Gandubert, C., Ritchie, K., Soulier, M., Ancelin, M. L., & Chaudieu, I. (2012). Measuring resilience in adult women using the 10-items Connor-Davidson Resilience Scale (CD-RISC). Role of trauma exposure and anxiety disorders. PloS one, 7(6), e39879.‏ https://doi.org/10.1371...pone.0039879.

Tal, A., Elyoseph, Z., Haber, Y., Angert, T., Gur, T., Simon, T., & Asman, O. (2023). The Artificial Third: Utilizing ChatGPT in Mental Health. The American journal of bioethics : AJOB, 23(10), 74–77. https://doi.org/10.1080...2023.2250297

Van Heerden AC, Pozuelo JR.,& Kohrt BA. (2023), Global Mental Health Services and the Impact of Artificial Intelligence–Powered Large Language Models. JAMA psychiatry 2023; 80(7):662-664. doi:10.1001/jamapsychiatry.2023.1253

Xu, S., Deo, R. C., Soar, J., Barua, P. D., Faust, O., Homaira, N., Jaffe, A., Kabir, A. L., & Acharya, U. R. (2023). Automated detection of airflow obstructive diseases: A systematic review of the last decade (2013-2022). Computer methods and programs in biomedicine, 241, 107746. https://doi.org/10.1016....2023.107746.

Zajko, M. (2023). Automated Government Benefits and Welfare Surveillance. Surveillance & Society, 21(3):246-58. https://doi.org/10.24908/ss.v21i3.16107