הורים ותומים
סוגיות בעבודה עם הורים לתלמידים עם ASD המשתלבים בחינוך הרגיל
מאת יעל גוטר
בישראל כיום, שילוב תלמידים עם מוגבלויות בחינוך הרגיל מיושם לאור הנחיות חוק החינוך המיוחד (1988), שנועד לקדם את שוויון הזכויות של אנשים עם מוגבלויות ואת השתלבותם של אנשים ותלמידים עם מוגבלויות בקהילה (איגל ומליחי, 2007; רייטר, 1989, 2007; Vaughn & Schumm, 1995). במסגרת החוק הורחבה זכות ההורים להשתתף בקבלת החלטות לגבי ילדיהם (מרום ואחרים, 2006). זכות זו אף הורחבה בתיקון ה-11 לחוק החינוך המיוחד, שנכנס לתוקפו בינואר 2020. התיקון הקנה להורים את הסמכות להחליט על סוג המסגרת שבה ילמדו ילדיהם: בבית ספר של החינוך המיוחד, בכיתה של החינוך המיוחד בתוך בית ספר של החינוך הרגיל, או בכיתה רגילה בבית ספר של החינוך הרגיל (גוטר, 2021א).
בשל המנדט הרחב שניתן להורים ובשל סיבות נוספות (כמו העלייה החדה במספר התלמידים המאובחנים), יותר ויותר תלמידים המאובחנים על הרצף האוטיסטי (ASD) משתלבים בשנים האחרונות בכיתות רגילות. הממשק בין הורים לתלמידים עם ASD המשתלבים בחינוך הרגיל לבין הצוות החינוכי מזמן מפגש מעניין בין תלמידים, הורים וצוות החוברים יחדיו למטרה משותפת: הזדמנות להשתלבות בחברה הרגילה עבור התלמיד. המפגש יכול להיות מצמיח ומעשיר, אך גם מציף ומתסכל. השילוב מציב אתגרים רבים בפני אנשי הצוות החינוכי, וביניהם אתגרי העולים מהקשר עם הורי התלמידים המשתלבים. את הצוותים החינוכיים מלווים באתגר הזה מגוון אנשי מקצוע, ובכללם פסיכולוגים חינוכיים, יועצים חינוכיים, תרפיסטים וצוותי מקצועות הבריאות.
מאמר זה מבקש לשפוך אור על סוגיות בעבודה עם הורים לתלמידים עם ASD ולהציע לצוותים החינוכיים ולאנשי המקצוע המלווים אותם כלים יישומיים לתכנון וליישום עבודה אפקטיבית ובת־קיימא עם ההורים. המאמר מתמקד בהורים לתלמידים בשילוב יחידני (הנקרא גם "שילוב פרטני"), הלומדים בכיתות רגילות (גוטר, 2021ב), אך ניתן לגזור ממנו עקרונות ותובנות גם לעבודה עם הורים לתלמידים עם ASD הלומדים במסגרות של חינוך מיוחד, בכיתות תקשורת ובבתי ספר כוללניים. המאמר צמח מתוך צרכים העולים מן השטח. מטרתו לשפוך אור על זירת הממשק בין צוותים חינוכיים לבין הורים, ולהעניק כלים יישומיים להדרכה ולתמיכה מקצועית בצוותים, לקראת המפגש עם ההורים.
רקע: הקשר בין הצוות החינוכי להורים, בחינוך המיוחד ובכלל
הכנס "ללכת בין הטיפות: מבט מקומי ועולמי על צוותי חינוך והורים", שנערך בספטמבר 2022 במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט, הוקדש לנושא הקשר בין הורים לבין צוותי חינוך, והוצגו בו דוגמאות מהארץ ומהעולם לקשר זה. מדברי המרצים עלה כי לשותפות בין הורים ומורים יש תפקיד בפיתוח מיומנויות רגשיות, חברתיות וקוגניטיביות (אלמקייס ושטיינברג, 2022; מסרי ואחרים, 2022; שלייכר, 2022), וכי להורי תלמידים יש צורך בקשר משמעותי עם מחנכת הכיתה.
חלק מהמרצים בכנס הראו כי הצורך בקשר עם הצוות החינוכי בולט במיוחד אצל הורי תלמידים עם מוגבלויות, ובפרט אצל הורים לילדים עם ASD (שטיינברג וקבלי, 2022; קרמר ושטיינברג, 2022; בניסתי, יצהרי וסהר 2022). הניסיון בשטח מראה כי הורים רבים לתלמידים עם ASD כמהים לקבל דיווח יום יומי מהצוות על החוויות של ילדיהם במסגרת החינוכית, מאחר שילדיהם נוטים פחות לשתף אותם בחוויותיהם ממהלך יום הלימודים בבית הספר. במקרים רבים הצוות מתקשה לענות על הצורך של ההורים, אם בגלל מחסור בזמן ובמשאבים, ואם בגלל הקושי האובייקטיבי לעקוב אחר החוויה של התלמיד בכל רגע נתון, תוך כדי מתן מענה לצורכי כלל התלמידים בכיתה. בהקשר זה, אחד האתגרים שצוינו בכנס "ללכת בין הטיפות" היה הקושי של מורים לנווט בהצלחה בין התייחסות אמפתית להורים לבין הצבת גבולות בקשר (דקל ואחרות, 2022). הגבולות חשובים במיוחד שכן מורים חווים לא אחת את הקשר עם הורים כאינטנסיבי ומתערב מידי (אגם בן ארצי וגרינבנק, 2022).
לא אחת מתגלה פער בין התפיסה של הורים את הקשר לבין התפיסה של מורים. כך למשל, במחקרן של וידברג וצ'ובאנו (2022) נמצא כי מחנכות בחינוך המיוחד תפסו את עצמן כמקצועיות יותר, זמינות יותר, מעוררות יותר אמון ומעצימות יותר ממה שתפסו אותן ההורים. ספרות המחקר שעוסקת בקשר בין צוותים חינוכיים לבין הורים שילדיהם משתלבים מלמדת כי עמדותיהם של מורים עשויות להשפיע, במישרין ובעקיפין, על יחסם להורים ועל אופי המפגש עמם (טלמור, 2007; רונן, 1992; רייטר, 1989; שיינין, 1990; שכטמן, 1991;Clarke, 1998 ). גם תחושתם של מורים כי שילוב תלמידים עם מוגבלויות נכפה עליהם מבלי שבחרו בכך עלולה להשפיע על המפגש עם ההורים (רייטר, 2007; תובל ואור, 2007; אבישר, 2007).
נראה שככל שהצוותים יודרכו ויקבלו כלים אפקטיביים להשתלבות תלמידים עם מוגבלות בכיתה, כך הם יוכלו לעבוד עם ההורים ביתר הצלחה (אבישר, 2007; ברומינגר, 2019; באומינגר, 2007). לא בכדי חוקרי חינוך מצביעים על הצורך להכשיר מורים לשיחות עם הורים (לוין, 2022) ולפתח מודעות והנעה לבניית תקשורת עם הורים (כץ, 2022), בקרב מורים בכלל ומורים בחינוך המיוחד בפרט (גרינבנק, 2021; שהם קוגלמס וליבוביץ, 2022).1
במטרה לסייע לצוותי החינוך בכיתות הרגילות ולהורים של ילדים עם ASD המשתלבים בכיתות אלה לכונן תשתית בת-קיימא של עבודה משותפת, אדון כעת ברגישויות ובאתגרים האופייניים לקשרים אלה. בהמשך אציע דרכים להתמודדות יעילה עם האתגרים הללו.
אתגר מרכזי: חילוקי דעות בין הצוות לבין ההורים
אחד האתגרים הנפוצים בקשר בין צוות חינוכי להורים הוא חילוקי דעות מקצועיים שעולים לעיתים. ההורים והצוות עשויים למשל להיות חלוקים ביחס למסגרת המתאימה לתלמיד, לדוגמה כאשר הצוות סבור שבכיתת תקשורת יהיה לתלמיד מענה יותר רחב, מקצועי ומדויק, בעוד ההורים מעדיפים להשאירו בכיתה רגילה, כדי שיוכל להתחבר עם ילדים מהשכונה (גוטר, 2021א). מחלוקות נפוצות אחרות עולות ביחס להגדרת המטרות והיעדים עבור תלמיד, או ביחס לדרכי העבודה עם התלמיד. להלן כמה דוגמאות מן השטח למחלוקות מעין אלה (פרטי התלמידים המתוארים הוסוו):
- למוטי, תלמיד גן עם ASD, יכולת מוגבלת להפקת תקשורת קולית, והוא זקוק לסיוע של תקשורת תומכת חלופית (תת"ח) כדי לפתח מגוון כוונות תקשורתיות ולא להיות מוגבל למעט ההפקות הקוליות שמפיק. לפיכך, לקראת העלייה לכיתה א' צוות הגן ממליץ על השמה בבית ספר כוללני לילדים עם אוטיזם. למרות זאת, ההורים מעוניינים בכיתה של החינוך הרגיל, על מנת לאפשר למוטי ללמוד בבית הספר השכונתי ביחד עם אחיו ועם חבריו לשכונה. בנוסף, הוריו מאמינים כי השתלבות בכיתה רגילה תסייע למוטי להשתלב גם בעתיד בקהילתו.
- רויטל, תלמידה עם ASD הלומדת בכיתה רגילה, עולה לכיתה ד'. בישיבת פילוח תמיכות הצוות המליץ להוריד משעות המשלבת, לטובת שעות של הוראה מותאמת, ולטובת הדהיית סיוע (כלומר: הפחתה הדרגתית של הסיוע), כדי לעודד עצמאות. אולם ההורים מבקשים שהמשלבת תלווה את רויטל לאורך כל שעות היום והשבוע, ומסבירים כי המשלבת אינה מונעת את עצמאותה של רויטל, כי אם מחזקת אותה בכך שהיא מעניקה לה ביטחון בעצם נוכחותה בסביבה. הראיה לכך היא שבימים בהם המשלבת מגיעה רויטל מתפקדת טוב יותר והיא עצמאית יותר. לגבי ההוראה המותאמת, ההורים מבטיחים לקחת זאת תחת אחריותם, ולדאוג לשיעורים פרטיים של הוראה מותאמת בשעות אחר הצהריים.
- גבי, תלמיד עם ASD, לומד בכיתה ט' בחטיבת ביניים. לקראת הטיול השנתי הוריו מבקשים להתלוות לטיול, אך הצוות סבור שעדיף שהוא ייצא ללא ההורים, שכן כל השכבה יוצאת ללא מלווים, והוא עלול להרגיש מוחרג. ההורים מצדם טוענים כי אם גבי ייצא ללא הליווי שלהם, הוא יתקשה לתפקד, יתנהג בצורה מוזרה, ועלול להביך את עצמו וחלילה לסכן את עצמו ואת הסביבה, במיוחד ברגעים של לחץ, למשל כאשר יש לרדת או לעלות בעזרת סולם חבלים, במהלך המסלול.
- עמי, תלמיד עם ASD, לומד בכיתה ד' בחינוך הרגיל. בשנה האחרונה הוא חווה קושי רגשי המתבטא בהתנהגות אלימה כלפי חבריו לכיתה וכלפי הצוות. צוות בית הספר מציע להיעזר במנתחת התנהגות מטעם משרד החינוך, וליישם תוכנית התנהגותית, אך ההורים טוענים שההתנהגות האלימה היא רק בגלל שבית הספר נוקשה מידי, ומסרבים להתערבות כלשהי. בנוסף, ההורים מסתייגים מתוכניות התנהגותיות מאחר והן נראות להן כ"אילוף", והם חוששים מנזקים נפשיים העלולים להיגרם לבנם. לראיה, הם מביאים דוגמאות מהורים שחוו רגרסיה בקרב ילדיהם לאחר שהחלו בתוכניות התנהגותיות. לדבריהם, גם התרפיסטית המטפלת בעמי אחר הצהרים אינה מצדדת בגישה התנהגותית בכלל, ועבור עמי בפרט.
רגישויות ואתגרים נוספים בעבודה עם הורים
צוותים העובדים עם תלמידים עם ASD מדווחים על רגישויות ואתגרים נוספים בעבודה עם הורים, ובראשם – דרכי התקשורת בין הצוות להורים, הסדרי התקשורת בין הצוות לבין גורמים מקצועיים מחוץ לבית הספר, השפעת החשיפה אישית של אנשי צוות ואנשי מקצוע לאנשים עם ASD, וההתמודדות עם מקרי קצה שבהם הצוות נדרש לפעול על מנת להגן הילד מפני סכנה אפשרית מצד ההורים עצמם.
אחד הנושאים הרגישים ביותר הוא סוגיית התקשורת בין הצוות לבין ההורים. צוותים מרגישים לעיתים מוצפים בהודעות מהורים מודאגים, הן בשל אינטנסיביות ההודעות וכמותן, הן בשל סגנון התקשורת התובעני, לעיתים, והן בשל שעות ההתקשרות. בישראל נהוג לתת להורים את מספר הטלפון של המחנכים על מנת לאפשר תקשורת, בעיקר בעתות חירום.2 מורים רבים מדווחים על תחושת חוסר אונים מול הורים המתקשרים בימים ובשעות לא סבירים, בנוגע לנושאים שאינם בהכרח דחופים, ופולשים בכך אל מרחב הזמן הפרטי שלהם. במקרים של הורים לתלמידים עם ASD המשתלבים בכיתה רגילה הקושי לעיתים גדול במיוחד, שכן הורים רבים מרגישים צורך לקבל מידע מפורט על ההתנהלות היומיומית של ילדם, על מנת לנטר ולהתערב בהתאם. מידע כזה יכול אמנם לסייע להורים לשמור על הרצף בין בית הספר לבין הבית – לחזק את התלמיד על התנהגות חיובית בכיתה, לסייע לו להתאים את עצמו לכיתה, להזמין אחר הצהרים חברים ששיחקו עמו במהלך היום, ועוד; אולם הצורך – הלגיטימי – של הורים בתקשורת שוטפת ומפורטת לא תמיד הולם את יכולת הצוות לתת מענה.
בנוסף, מכיוון שברוב המקרים תלמידים המשתלבים בכיתות רגילות מלווים בסייעת אישית הפועלת כמשלבת (להלן: משלבת), הורים רבים מבקשים לקבל מהסייעת מידע יום-יומי מעין זה (גוטר 2021ב). בחלק מהמקרים תקשורת כזו אכן מעניקה מענה טוב ומספק, אולם לעיתים המשלבות חשות מוצפות בפניות ההורים, במיוחד כאשר הפניות נעשות בימים ובשעות לא סבירים. חוויה זאת עלולה להביא, לעיתים, לשחיקה מקצועית של המשלבת ואף לעזיבתה את התפקיד. בחלק מבתי הספר, המשלבות מונחות שלא להיות בקשר עם ההורים, אם מתוך הגנה על הזמן הפרטי שלהן, ואם מסיבות אחרות, כמו הצורך האתי בשמירה על הפרטיות של תלמידי הכיתה והצוות.
נושא רגיש נוסף הוא התקשורת בין אנשי הצוות במסגרת החינוכית לבין אנשי מקצוע העובדים עם התלמיד אחר הצהריים, באפן פרטי. תקשורת כזאת היא דרך נוספת לשמירה על הרצף בין בית הספר לבין הבית, אך היא דורשת התגמשות ותיאום בין כל הצדדים, כולל ההורים, וכן אישור של ההורים על ויתור סודיות. לעיתים עולות תהיות בנושא חלוקת האחריות בין כל הגורמים, וסוגיות הקשורות בתיאום ובפיצול בין הגורמים השונים. כך למשל, כאשר הורים נעזרים באנשי מקצוע מחוץ לבית הספר על מנת ליישם תוכנית התנהגותית, הם זקוקים למעורבות של צוות בית הספר ולשותפות במעקב אחר התקדמות התוכנית, הדרישות מהתלמיד, החיזוקים והתגובות המצופות. ישנן מסגרות חינוכיות, כמו למשל בתי ספר בחינוך הדמוקרטי, המתנגדות באופן עקרוני להתערבויות של ניתוח התנהגות יישומי (גוטר 2021ג), ומתקשות לשתף עמן פעולה מסיבות אידיאולוגית.
אתגר נוסף קשור להשפעת החשיפה אישית של אנשי צוות ואנשי מקצוע לאנשים עם ASD גם בחייהם הפרטיים, בקרב בני משפחה וחברים. היכרות אישית שכזו נפוצה יותר ויותר כיום, שכן אבחנת ASD נפוצה יותר כיום בקרב האוכלוסייה. היכרות כזו עשויה לסייע לאנשי הצוות באימוץ גישה אמפתית להורים. עם זאת, היכרות אישית עלולה לגרום לאנשי הצוות למעורבות רגשית רבה מידי ולקושי לשמור על "גבולות גזרה". אנשי צוות עלולים להשליך מהחוויה האישית שלהם על הורי התלמיד, ובכך לבלבל את ההורים ולגרום לתסכול. לדוגמה, מחנכת שיש לה אחיין בכיתת תקשורת ניסתה לשכנע את ההורים שזו אופציה טובה ומתאימה יותר עבור ילדם, אך ההורים לא היו פנויים לשמוע זאת והיו משוכנעים ששילוב פרטני מתאים יותר. במקרים כאלה, ההורים עלולים לאבד את האמון במחנכת ולחוות תחושות של דחייה ובדידות.
לבסוף, צוותי חינוך מתמודדים במקרים מסוימים עם האתגר של הגנה על הילד מפני סכנה אפשרית מצד ההורים עצמם. במקרי קצה, כאשר אנשי צוות חינוכי וטיפולי חושדים כי התלמיד חווה בביתו הזנחה, סיכון, התעללות או פגיעה, חלה עליהם חובת דיווח לרווחה או למשטרה, ללא הפעלת שיקול דעת, ולעיתים ללא תיאום עם ההורים. פניות כאלה עלולות לגרום לתחושת עלבון מצד ההורים ואף לתחושת בגידה, עוגמת נפש ושבירת אמון בינם לבין הצוות. שיקום האמון לאחר דיווח לרשויות הוא מורכב, אך אינו בלתי אפשרי.
לקראת עבודה יעילה עם הורים – כיוונים ועקרונות
עבודה עם הורים היא מלאכת אומנות, הדורשת רגישות ומודעות. למרות כל הרגישויות והאתגרים, צוות בית הספר יכול להיערך באופן מקצועי, מכבד ואפקטיבי, ולהניח יסודות לשיתוף פעולה לטובת התלמיד, תוך שמירה על כמה עקרונות מנחים. הצוות הטיפולי בבית הספר – יועצים, פסיכולוגים, תרפיסטים ואנשי מקצועות פרא-רפואיים – יכול לסייע לצוות החינוכי בעבודה עם ההורים. הצוות הטיפולי יכול לתמוך במורים בהכנות לקראת המפגשים ובעיבוד המפגשים לאחר מכן, ו/או להצטרף למפגשים ולסייע באמצעות מודלינג ובהתערבות מקצועית להנחת תשתית מוצקה לאמון הדדי ולשיתוף פעולה פורה בין המורים לבין ההורים.
העיקרון המרכזי בעבודה יעילה של צוות עם הורים הוא הכרה הדדית במכנה המשותף: הרצון, המחויבות והתשוקה לאפשר לתלמיד להתקדם ולצמוח להיות בוגר עצמאי ככל שניתן. הכרה בעיקרון זה והדגשתו בכל מפגש עם הורים, מאפשרים שיח הדדי ומכבד, תחושה של שותפות אותנטית, וחבירה אל ההורים "בגובה העיניים" לצורך עבודה משותפת.
חשוב להצטרף לנקודת המבט של ההורים, להקשיב להם מתוך סקרנות, להיות אמפתיים לקשיים ולאתגרים עמם הם מתמודדים, ולתת מקום לעמדותיהם הערכיות, החינוכיות וההוריות. כפי שאנשי הצוות מומחים בתחומיהם, כך ההורים מומחים לילדיהם, אותם הם מלווים לאורך שבועות, חודשים ושנים, מרגע לידתם. מומלץ להגיע למפגש עם ההורים מתוך עניין, סקרנות ורצון ללמוד מהם על ילדיהם, כפי שההורים מצפים ללמוד מניסיונם המקצועי של אנשי הצוות.
חשוב לעבוד עם ההורים בשקיפות, תוך שיקוף היכולות של התלמיד והקשיים עמם הוא מתמודד, כפי שהם באים לידי ביטוי בכיתה. מומלץ לשקף להורים גם את הכוחות שלהם, לא ממקום פטרוני, אלא מתוך הערכה, עידוד והכרת הטוב. הורים רבים משקיעים מאמצים רבים בחיפוש אחר טיפולים לילדיהם, מתייעצים עם אנשי מקצוע והורים אחרים, וצוברים לאורך השנים ידע וניסיון בתחום. לא פעם ניתן ללמוד לא מעט מהידע ומהניסיון של ההורים. כך מתאפשרת הפריה הדדית, כאשר כל צד תורם את הידע והתובנות שלו לטובת התלמיד.
אמצעים לתקשורת יעילה בין הצוות להורים
לאור האתגרים והעקרונות שהוצגו, מובן כי חשוב למצוא דרכים יישומיות ובנות-קיימא לקשר שוטף, שיענה על הצורך הלגיטימי של ההורים לעדכון עקבי ולשותפות בקבלת ההחלטות מחד גיסא, ויהיה הגיוני מבחינת כוח האדם והמשאבים של הצוות, מאידך גיסא. על פי חוזר מנכ"ל משרד החינוך (1999), הדמות המובילה את ההשתלבות ואת הקשר עם ההורים היא המחנכת, אך המשלבת האישית יכולה לסייע בתיעוד החוויות לצורך הדיווח.
חשוב שהצוות ידאג לכונן לתקשורת שוטפת וסדירה, שלא מתקיימת רק במקרים של משבר או קושי. מומלץ לתאם ציפיות מראש, לציין מתי וכיצד נפגשים, מתי וכיצד מעבירים מידע ומתייעצים, להקפיד על תקשורת מכבדת, עניינית ומקצועית. חשוב גם לכבד את "גבולות הגזרה" של כל צד ולהבהיר איזו אחריות נוטל עליו כל צד.
להלן דוגמאות לאמצעי דיווח שוטף שנמצאו יעילים עבור משפחות וצוותים, אותם ליוויתי במהלך השנים, הן במסגרת תפקידי כמומחית תחום מטעם משרד החינוך, והן במסגרת הדרכת הורים בקליניקה:
- פנקס חוויות: בכל יום רושמים בפנקס חוויה או שתיים של הצלחה, וחוויה או שתיים של קושי. התלמיד מראה להורים את הפנקס מידי יום. ההורים יכולים להוסיף דברי חיזוק ועידוד קצרים, ולחתום.
- דפי קשר: דפים עם נושאים לדיווח, על פי התוכנית החינוכית של התלמיד. לדוגמה: אם קובעים לתלמיד יעד של עצמאות בהוצאת ציוד מהתיק, אזי מידי יום הצוות מציין בטבלה את מידת ההצלחה של התלמיד בהוצאת הציוד מהתיק בכל שיעור: עם / בלי תיווך, עם / בלי תזכורת, ציוד מלא או חלקי, וכיצא בזה. התלמיד לוקח את הטבלה הביתה בתיק מידי יום, וההורים יכולים לעיין בטבלה, לעודד את התלמיד ולחזק אותו על התקדמותו.
- דיווח דיגיטלי בקבוצת ווטספ (או דוא"ל), המורכבת מהמחנכת, המשלבת וההורים. הצוות מתאר את התפקוד של התלמיד מדי יום, ההורים קוראים את ההודעות ומחזקים את התלמיד בבית על הישגיו ועל תפקודו.
- שיחות טלפון קבועות, בימים ובשעות קבועים, במסגרת זמן מסוימת, לדיווח של המחנכת להורים. שיטה זו פחות מומלצת, שכן היא סינכרונית, דורשת תיאום ומחויבות, ולעיתים קשה יותר לשמור על גבולות של זמן בשיחה, מה שעלול לגרום לשחיקה של הצוות. עם זאת, במקרים מסוימים זו הדרך המתאימה ביותר לצוות או להורים. לדוגמה: בקהילות חרדיות, המסתייגות מתקשורת דיגיטלית.
בנוסף לדיווח השוטף, הצוות נפגש עם ההורים מספר פעמים בשנה, כחלק משותפות ההורים של תלמידים המשתלבים בחינוך הרגיל בבניית התוכנית החינוכית היחידנית (תח"י) – שותפות אשר נקבעה בחוזר מנכ"ל (משרד החינוך, 1999; גוטר 2022).3 מומלץ לקבוע את מועדי המפגשים הרב-מקצועיים מבעוד מועד, על מנת לתת להורים זמן להתארגן כדי להגיע. מומלץ להקצות זמן מספק לכל פגישה (חמישים דקות) ולהקפיד על עמידה בזמנים: לכבד את הזמן של ההורים ושל אנשי המקצוע שהם מביאים עמם, לא לגרום להם להמתין. מומלץ לתזכר את ההורים שבוע לפני הפגישה וגם יום לפני הפגישה, כדי למנוע החמצה מצערת של הפגישה מצד ההורים, וקושי לתיאום פגישה חלופית.
חשוב לציין בפני ההורים את מטרת הפגישה ואת המשתתפים בפגישה, מתוך כבוד להורים, ראייתם כשותפים משמעותיים ומתן הזדמנות שווה להיערך לפגישה, גם מצדם. חשוב שהצוות יגיע מוכן לפגישה, כדי לתת להורים תיאור עדכני ומקיף של תפקוד התלמיד. מומלץ שהצוות הרב מקצועי המלווה את התלמיד ייוועד לפני הפגישה, על מנת להתכונן כהלכה ולוודא שכולם מעודכנים בהיבטים השונים שיידונו בפגישה. במהלך הפגישה חשוב להקפיד על שפה מכבדת ולא פטרונית או מתנשאת, לדווח גם על אירועים חיוביים ומשמחים ולא רק על בעיות וקשיים. במקרה שאיש צוות נתקל בקונפליקט מול הורים, מומלץ לשתף את חברי הצוות, ולחשוב ביחד כיצד ניתן ליישב את המחלוקת בצורה שקולה, מכבדת ומקצועית.
הפגישה הראשונה, המתקיימת בתחילת השנה, היא פגישת טרום תח"י, ובה מנסחים את תוכנית העבודה של התלמיד. זוהי הזדמנות מצוינת להקשיב לדעתם של ההורים ולשמוע מהם מה חשוב להם ומה הם מאחלים לילדיהם להשיג במהלך השנה הנוכחית. מומלץ להתמקד במטרות וביעדים צנועים וברי-השגה (גוטר 2022), ולחשוב ביחד מה כל שותף בצוות החשיבה – כולל ההורים – יכול לתרום להשגת המטרה. לדוגמה: אם המטרה היא קריאה שוטפת, ההורים יכולים להיות שותפים בכך שיקשיבו לילדיהם קוראים, מידי ערב, וישתפו את הצוות בהתקדמות של ילדיהם ובנקודות הקושי (לדוגמה: קושי בתנועות סגורות).
הפגישה הבאה, המתקיימת בדרך כלל באמצע השנה, היא פגישה של הערכה מעצבת, ובה דנים בהתקדמות של התלמיד מול כל יעד ויעד. פגישה זו מסייעת לדייק את היעדים בהתאם להתקדמות, ואף להציב יעדים חדשים במקום יעדים שהושגו. חשוב שהצוות ייוועד לפני הפגישה עם ההורים על מנת להתעדכן בהתקדמות התלמיד, כפי שכל איש צוות רואה אותה, כדי שניתן יהיה לשקף להורים את ההתקדמות באפן מדויק ועדכני. במהלך הפגישה חשוב לשקף הצלחות וקשיים, לבדוק מה תרם להצלחות ומה גרם לקושי בעמידה ביעדים. בהתאם לכך אפשר לדייק את התח"י להמשך השנה.
לקראת סוף השנה מתקיים מפגש נוסף להערכה מסכמת, ובו מתבוננים בהתקדמות של התלמיד לאורך השנה, מציבים מטרות ויעדים לקראת השנה הבאה, ומפלחים את סל התמיכות האישי על פי הצרכים העכשוויים של התלמיד, המלצות הצוות, רצון הוריו ורצון התלמיד עצמו. גם כאן, מומלץ לצוות להיוועד מראש על מנת להתעדכן על התקדמות התלמיד, כפי שעולה מדיווח של כל איש צוות. בנוסף, חשוב להתכונן לפילוח התמיכות, על מנת להציג להורים את האפשרויות העומדות בפניהם, ואת המלצת הצוות לתמיכות המתאימות ביותר מתוך התמיכות הקיימות במסגרת החינוכית. לדוגמה: תלמיד שכדאי שיהיו לו שעתיים של תמיכה בנושא מיומנויות חברתיות, מהן שעה אחת קבוצתית ושעה אחת פרטנית. דוגמה נוספת: תלמיד שכדאי שתהיה לו שעה של מרפאה בעיסוק. במקרה שבית הספר לא יקבל מרפאה בעיסוק, השעה תוחלף לשעה של מורת שילוב, וכיו"ב.
ההורים יכולים, מצידם, לצרף למפגשים הללו אנשים נוספים: אנשי מקצוע העובדים אחר הצהריים עם התלמיד, בני משפחה, יועצים או חברים קרובים. לעתים קרובות אנשים אלה מסייעים בבניית גשרים של הבנה מקצועית בין הצוות לבין ההורים, במיוחד במצבים של מחלוקות או קשיים בתקשורת. אנשי המקצוע יכולים להעשיר את הצוות בתובנות משלהם ובהארת חלקים נוספים בתלמיד, כפי שהם באים לידי ביטוי באינטראקציה מולם מחוץ לשעות הלימודים.
המפגשים הקבועים והמוסדרים עם ההורים לאורך השנה עשויים לתרום לתחושת אמון וקרבה הדדית בין הצוות וההורים, כמו גם לתחושה של שותפות במשימה החינוכית. היחס האמפתי והבלתי שיפוטי, לצד ההערכה וההכרה בהורים כמומחים לילדיהם וכשותפים לגיבוש תוכנית העבודה וקידום התלמיד, עשויים לתרום להפגת החרדה ולתחושה משותפת של שני הצדדים שהם אינם לבד במערכה.
בנוסף על מפגשי התח"י, ניתן להזמין את ההורים לקבוצת הורים לילדים עם ASD המשתלבים בחינוך הרגיל (גוטר, 2023). קבוצה מונחית של הורים אשר נפגשת בבית הספר לאורך השנה באופן קבוע, עם מנחים קבועים, יכולה להניח יסודות ברי-קיימא לשותפות אמיתית וללמידה הדדית ומתמשכת בין ההורים לבין אנשי הצוות.
את הקבוצה יכולה להנחות יועצת בית הספר, רכזת השילוב, מומחית התחום, פסיכולוגית בית הספר, או צמד מנחות מבין נשות מקצוע אלה. חשוב כי לפחות לאחת ממנחות הקבוצה תהיה הסמכה וניסיון בהנחיית קבוצות ובהדרכת הורים. חשוב כי לפחות אחד ממנחי הקבוצה יהיה איש צוות של בית הספר (מנהלת, יועצת או רכזת שילוב). בנוסף למנחים, מומלץ להזמין מעת לעת מרצים-אורחים לקבוצה, מצוות בית הספר או מהמתי"א (לדוגמה: פסיכולוגית בית הספר, מומחיות תחום, צוות פרא-רפואי, מורות שילוב), הן לצורך היכרות עם ההורים והן להעשרה בתחומי מומחיות.
לסיכום
הורים הם סוכני השינוי הראשונים, הטבעיים והמשמעותיים ביותר עבור ילדיהם. הן מלווים את ילדיהם מרגע הולדתם, לאורך שנים רבות. השותפות בין צוותים חינוכיים וטיפוליים לבין הורים חיונית במיוחד במקרה תלמידים עם קשיים ומורכבויות. המאמר התמקד בעבודה עם הורים לתלמידים עם ASD המשתלבים בחינוך הרגיל, אך ניתן לגזור ממנו עקרונות ותובנות העשויים להועיל גם בעבודה עם הורים לתלמידים במסגרות של חינוך מיוחד, כמו גם עם הורים לתלמידים אחרים המשתלבים בחינוך הרגיל.
על מנת להניח יסודות לשותפות פורה ומעשירה, חשוב להתייחס להורים בגובה העיניים וללא שיפוטיות, ולראותם כמומחים לילדיהם, שותפים שווי ערך בצוות הרב מקצועי. חשוב להיפגש עם ההורים באפן יזום ומסודר, מספר פעמים בשנה, על מנת לדון יחד בתוכנית העבודה השנתית ובהתקדמות של ילדיהם, ולא רק כאשר מתגלעים קשיים. חשוב להקשיב להורים, להביע אמפתיה למצוקותיהם, לשקף להם את הכוחות והחוזקות שלהם ושל ילדיהם, לטפח בהם תחושת מסוגלות, אופטימיות והצלחה.
השקעה במפגשים סדירים וקבועים לאורך השנה מאפשרת הנחת תשתית מוצקה ובת-קיימא לשיח מקצועי ופורה, פחות "כיבוי שריפות" ויותר עבודה מסודרת, בשיתוף פעולה, להשגת מטרות ויעדים במסע המשותף. היא מאפשרת לשמור על רצף, על האמון ועל התחושה של צוות העובד ביחד, בהתמדה, למען מטרה משותפת.
תודות: תודה והוקרה לצוותים היקרים העובדים עמי במתי"א דרום השרון ובמתי"א בני ברק, לצוותים היקרים במסגרות החינוכיות, להורים היקרים בקליניקה ובמסגרות החינוכיות, לתלמידים ולתלמידות שאני זוכה ללוות במסעם המיוחד. תודה מיוחדת לגב' חני ולדר ממתי"א בני ברק, על הסיוע בניסוח הכותרת.
הערות
- אצל גילת וכורם (2022) מתוארים מודלים לשותפות הורים, לדוגמה: קורס שותפות הורים וסטודנטים לחינוך מיוחד במכללה האקדמית לחינוך גבעת וושינגטון (גרינבנק); פרויקט "יחד תדהר", הכולל קבוצות הורים ביחד עם צוות בית ספר תדהר לחינוך מיוחד בירושלים (מימוני); הקמת יחידת הורים במתי"א חיפה כחלק מיישום תיקון מספר 11 לחוק חינוך מיוחד (קרבן וחוברותיה); ועוד.
- בכנס "ללכת בין הטיפות" הוצגו דוגמאות לקשר בין צוותים והורים מרחבי העולם (ארצות הברית, הונג-קונג, אוסטרליה, הודו), שמהן עלה כי בישראל הקשר בין הורים לבין מחנכי הכיתה רשמי פחות וזמין יותר.
- על פי המלצות משרד החינוך, חשוב לערב גם את התלמיד עצמו במפגשים האלה – על פי שיקול הדעת של הצוות וההורים.
מקורות
אבישר, ג' (2007). "מתוכנית הלימודים אל ההוראה בכיתה משלבת: סוגיות בתכנון לימודים". בתוך: ש' רייטר, י' לייזר וג' אבישר (עורכים), שילובים: לומדים עם מוגבלויות במערכות חינוך (עמ' 197–223). אחווה.
אגם בן ארצי, ג', גרינבנק, א' (2022). "הורים שמתערבים? לא חסרות דוגמאות..." – עמדות מורים בחינוך הרגיל ובחינוך המיוחד כלפי מעורבות הורים. הרצאה בכנס "ללכת בין הטיפות": מבט מקומי ועולמי על צוותי חינוך והורים, המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט, 20-21/9/22.
איגל כ', מליחי ס' (2007). "חוק חינוך מיוחד: השתקפות חברתית וערכית של עיצוב המדיניות ויישומה". בתוך: ש' רייטר, י' לייזר וג' אבישר (עורכים), שילובים: לומדים עם מוגבלויות במערכות חינוך (עמ' 143-154). אחווה.
אלמקייס, ש', שטיינברג, ש', (2022). שותפות בין הורים ומורים בתוכנית מעברים ייחודית לפיתוח מיומנויות רגשיות, חברתיות וקוגניטיביות. הרצאה בכנס "ללכת בין הטיפות": מבט מקומי ועולמי על צוותי חינוך והורים, המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט, 20-21/9/22.
באומינגר, נ', בן-ארצי (אגם), ג' וקמחי, י' (2007). "שילוב אקדמי וחברתי אצל תלמידים על פני הרצף האוטיסטי בתפקוד גבוה". בתוך: ש' רייטר, י' לייזר וג' אבישר (עורכים), שילובים: לומדים עם מוגבלויות במערכות חינוך (עמ' 499-461). אחווה.
בניסתי, ל', יצהרי, נ', סהר, מ' (2022). חינוך משלב ותכלול חושי בחדר הסנוזלן, שיתוף צוות והורים, הרצאה בכנס "ללכת בין הטיפות": מבט מקומי ועולמי על צוותי חינוך והורים, המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט, 20-21/9/22.
ברומיגר מיכלין, פ' (2019). יחד בכיתה אחת – חוברת הדרכה לצוותי חינוך בנושא שילוב תלמידים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי בכיתות רגילות. אוניברסיטת חיפה.
ברק שטיין, חלי (2011) מודל לדיאלוג מורים- הורים. מודל לל"ב לתכנן, לדבר, ברצף. https://www.helibarak.c...a93e857a.pdf
גוטר י', ליברמן, פ', פביאן, י' (2020). אוטי זה משלב – חוברת מידע בנושא שילוב תלמידים עם ASD. מתי"א בני ברק מתוך https://matya-bb.t...7.pdf
גוטר, י' (2021א). חינוך רגיל, חינוך מיוחד, ומה שביניהם: המקרה של תלמידים עם ASD בגילאי בית הספר. פסיכולוגיה עברית. https://www.hebpsy...=4105
גוטר, י' (2021ב). שילוב יחידני של תלמידים המאובחנים על הרצף האוטיסטי (ASD) בכיתות רגילות: מהתיאוריה לפרקטיקה. פסיכולוגיה עברית. https://www.hebpsy.net/....asp?id=4167
גוטר, י' (2021ג). מציף, כאוטי ורב קסם: השתלבות תלמידים המאובחנים על הרצף האוטיסטי (ASD) בחינוך הדמוקרטי. פסיכולוגיה עברית. https://www.hebpsy.net/....asp?id=4200
גוטר, י' (2022). סדנה להגשמת חלומות – תכנון וכתיבת תכנית חינוכית יחידנית (תח"י). פסיכולוגיה עברית. https://www.hebpsy.net/....asp?id=4325
גוטר, י' (2023, עתיד להתפרסם). "לראות שיש עוד הורים כמונו", עבודה קבוצתית עם הורים לתלמידים עם ASD המשתלבים בחינוך הרגיל. פסיכולוגיה עברית. https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=4536
גילת, י', כורם, ע' (עורכים) (2022). חוברת מיזמים לשותפות בונה בין מוסדות חינוך והורים, הכינוס המדעי החמישי של מרכז מהות ליחסי צוותי חינוך–הורים, "ללכת בין הטיפות": מבט מקומי ועולמי על צוותי חינוך והורים, https://drive.google.co...o8hwvKI/view
גרינבנק, א' (2021). אתגר הקשר בין צוותים חינוכיים ובין הורים לתלמידים עם מוגבלות ברפורמת ההכלה וההשתלבות במערכת החינוך הרגילה. פסיכולוגיה עברית https://www.hebpsy.net/....asp?id=4204
דקל, נ', גלילי, א', שפי, י', מצר, ד', וייזל, א', גלזנר, ר' (2022). הורות והוראה בין אמפתיה לגבולות. הרצאה בכנס "ללכת בין הטיפות": מבט מקומי ועולמי על צוותי חינוך והורים, המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט, 20-21/9/22.
וידברג, ר', צ'ובאנו, צ' (2022). תפיסות של הורים ושל מורים את מחנכת הכיתה בחינוך המיוחד. הרצאה בכנס "ללכת בין הטיפות": מבט מקומי ועולמי על צוותי חינוך והורים, המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט, 20-21/9/22.
טלמור, ר' (2007). "עמדות מורים באשר לשילוב תלמידים עם מוגבלויות בכיתות לימוד רגילות". בתוך: ש' רייטר, י' לייזר וג' אבישר (עורכים), שילובים: לומדים עם מוגבלויות במערכות חינוך (עמ' 157-195). אחווה.
כץ, ג' (2022) "מורים שמעיזים לקפוץ למים הסוערים, יחוו גם העצמה, מסוגלות וסיפוק" – הכשרת מורות לפיתוח מודעות והנעה לבניית תקשורת עם ההורים. הרצאה בכנס "ללכת בין הטיפות": מבט מקומי ועולמי על צוותי חינוך והורים, המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט, 20-21/9/22.
לוין, א' (2022). "טוב שהתאמנתי קודם על יבש": שימוש בסימולציות בהכשרת פרחי הוראה לשיחות עם הורים. הרצאה בכנס "ללכת בין הטיפות": מבט מקומי ועולמי על צוותי חינוך והורים, המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט, 20-21/9/22.
מסרי, ס', זבידאת, א', דלאשה, ו' (2022). תרומת מעורבות הורים בתהליך הלמידה ההיברידית להעלאת מוטיבציה ללמידה, הדימוי העצמי וההשתתפות בלמידה בתקופת משבר קורונה בקרב תלמידים עם הפרעות למידה ספציפיות. הרצאה בכנס "ללכת בין הטיפות": מבט מקומי ועולמי על צוותי חינוך והורים, המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט, 20-21/9/22.
מרום, מ' ; בר-סימן טוב, ק', קרון, א' וקורן, פ' (2006). שילוב תלמידים עם מוגבלויות במערכת החינוך הרגילה – סקירת ספרות. מכון ברוקדייל
משרד החינוך והתרבות (1999) תוכנית השילוב במסגרות החינוך הרגיל-לטיפול בתלמידים עם מוגבלויות הלומדים בכיתות רגילות ובכתות חינוך מיוחד. ירושלים: חוזר המנהל הכללי נ"ט, 8 ג' ,3.
קרמר, מ', ושטיינברג, ש' (2022). תוכניות מעברים של ילדים עם אבחנה של אוטיזם מגני חינוך מיוחד לכיתה א' רגילה. הרצאה בכנס "ללכת בין הטיפות": מבט מקומי ועולמי על צוותי חינוך והורים, המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט, 20-21/9/22.
רונן, ח' (1992). "התלמיד בעל הצרכים החינוכיים המיוחדים בכיתה הרגילה". סוגיות בחינוך מיוחד ובשיקום, 7, 91-75.
רייטר, ש' (1989). "שילוב תלמידים חריגים בבתי ספר רגילים – אתגר לשנות ה-90". סוגיות בחינוך מיוחד ובשיקום, 6, 38-25.
רייטר, ש' (2007). " 'נרמול' השילוב או: השילוב כאורח חיים". בתוך: ש' רייטר, י' לייזר וג' אבישר (עורכים), שילובים: לומדים עם מוגבלויות במערכות חינוך (עמ' 57-87). אחווה.
שהם קוגלמס, ד', וליבוביץ, נ' (2022). הטמעת עבודה עם הורים במסגרת ההכשרה המעשית במסלול לחינוך מיוחד במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין. הרצאה בכנס "ללכת בין הטיפות": מבט מקומי ועולמי על צוותי חינוך והורים, המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט, 20-21/9/22.
שטיינברג, ש', וקבלי, ל' (2022). חוסן ודרכי התמודדות של הורים לילדים אוטיסטים המשולבים יחידנית בכיתות רגילות. הרצאה בכנס "ללכת בין הטיפות": מבט מקומי ועולמי על צוותי חינוך והורים, המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט, 20-21/9/22.
שיינין, מ' (1990). עמדות כלפי חריגות של תלמידים ומוריהם בבתי הספר היסודיים. עבודת גמר לתואר דוקטור, אוניברסיטת חיפה.
שכטמן, צ' (1991). "שינוי עמדות של מורים בחינוך הרגיל כלפי שילוב החריג במסגרות הרגילות: ממצאים אמפיריים ותוכנית התערבות". דפים, 13, 54-59.
שלייכר, א' (2022) השקעה במערכת יחסים היא ההימור הטוב ביותר שלנו לשיפור האיכות והשוויון בחינוך. הרצאה בכנס "ללכת בין הטיפות": מבט מקומי ועולמי על צוותי חינוך והורים, המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט, 20-21/9/22.
תובל, ס', ואור, ע' (2007), "הכלה בבית הספר – משימה בלתי אפשרית? ייצוגים חברתיים של הכלה וריבוד במערכת החינוך". סוגיות בחינוך מיוחד ובשיקום, 12, 5–18.
Clarke, C. & Nomanbohoy, D. (1998). Attitudes of Singapore pre-school centre personnel on integrating children with disabilities. Early Child Development and Care, 144, 119-128.
Price B.G., Mayfield, P.K., McFadden, A.C., & Marsh, G.E. (2000-2001), Accommodating Strategies, in: Collaborative Teaching: Special Education for Inclussive Classrooms, Parrot publishing, L.L.C. http://www.parrotp...g.com
