העובדות הן עבד לאמונות: חשיבה במסגור
מאת שלמה קניאל
פרק מתוך הספר 'אפקט העגבנייה המתפוצצת: דרכים להתמודדות עם טעויות בחשיבה' בהוצאת ניב
התולעת בתפוח בטוחה
שהעולם הוא תפוח
נוסע שישב במושב האחורי במונית טפח על כתפו של הנהג כדי לברר את מחיר הנסיעה. הנהג צעק, איבד את השליטה על המונית, התנגש בכמה פחי אשפה, ובשנייה האחרונה נעצר מאחורי משאית חונה. שקט השתרר במונית לכמה שניות ואז נהג המונית התעשת ואמר: "לעולם אל תעשה זאת שוב. הפחדת אותי עד שכמעט נפחתי את נשמתי." הנוסע התנצל והסביר שלא העריך שטפיחה קטנה על כתפו תבהיל אותו כל כך. "אתה לא אשם, זה בסדר," הרגיע אותו הנהג, "זה היום הראשון שלי כנהג מונית. רק אתמול סיימתי תקופה של עשרים וחמש שנים כנהג של חברה קדישא." להיות נהג בחברה קדישא במשך שלושים שנה יוצר לאדם 'מסגור' בתחום הנהיגה. כך גם למורה, לאדריכל ולכל בעל מקצוע במקצועו שלו; כל אדם מגיע להתרחשויות שהחיים מזמנים לו עם היסטוריה של למידה ופתרון בעיות. היסטוריה זו אגורה במאגר זיכרונו ויוצרת מסגור לניתוח האירועים במציאות.
מסגור (framing) הוא מונח מתחום מדעי החברה שפירושו שכל אדם מתמודד עם המציאות בהתאם למסגרות – שהן תבניות או סכמות – מסוימות הקיימות במאגר הזיכרון שלו, בין אם הוא מודע לכך ובין אם לאו. מושגים דומים למסגור הם: הקשר (context) פרדיגמה בתחום המדע, נרטיב, מערך מנטאלי ובאנגלית: Frame, , Prototype ו-Template. גם פראקסיס – מושג פילוסופי מתחום תורת ההכרה – דומה למסגור, ומבטא את תפיסת המציאות של האדם. לפניכם סיפור שמצאתי במרשתת שממחיש כי בסיכומו של דבר העובדות כפופות לפרשנות של האדם, וזו תלויה במסגור שלו.
לפני זמן רב גר אדם זקן בכפר ולו סוס יפה ביותר. ראש השבט שמע על הסוס ושלח שליח אל האיש הזקן כדי לבקש ממנו לרכוש את הסוס. "איש זקן, הגעתי לכאן בשם ראש השבט, הוא שולח את ברכותיו ומבקש לקנות את הסוס שלך."
- פרסומת -
ענה האיש הזקן: "שלח בבקשה את ברכותיי לראש השבט והודה לו בבקשה על הצעתו הנדיבה לקנות את הסוס. אך הסוס הוא חברי. אנחנו ידידים. אני מכיר את נפשו כפי שאני חש שהוא מכיר את נפשי. אינני יכול למכור את החבר שלי."
רכב השליח לדרכו. שבועיים מאוחר יותר נעלם סוסו של האיש הזקן. כששמעו אנשי הכפר שהסוס נעלם, התאספו סביב האיש הזקן. "הו, איש זקן, זהו גורל אכזר מאוד! יכולת למכור את הסוס לראש השבט. עכשיו אין לך סוס ואין לך תשלום בתמורה לסוס. איזה גורל אכזר!"
האיש הזקן הביט בכל אחד מאנשי הכפר בעיניים טובות ורכות ואמר: "אין זה גורל אכזר. אין זה גורל טוב. איננו יודעים את כל הסיפור. אפשר לומר שהסוס ברח."
חודש לאחר מכן חזר הסוס של האיש הזקן ואחריו עשרים סוסים נפלאים נוספים. כל הסוסים היו מלאי חיים ומרץ ורצו בחיוניות ובערנות. אנשי הכפר רצו אל האיש הזקן. "הו, איש זקן, צדקת – זה לא היה גורל אכזר כשברח הסוס שלך. זה היה גורל טוב. עכשיו לא רק הסוס שלך חזר, אלא יש לך עוד עשרים סוסים נהדרים. זה גורל טוב!" האיש הזקן הניד בראשו לאיטו ואמר ברחמים עמוקים:
"אין זה טוב. אין זה רע. איננו יודעים את כל הסיפור. אפשר לומר רק שהסוס חזר." לאיש הזקן היה בן יחיד, והוא אילף את הסוסים. האיש הצעיר התברך בחן טבעי בשעה שקפץ על גבו העירום של סוס פראי. הסוס רקע בחוזקה לשמאל והסתובב לימין. לפתע פתאום העיף את הבן בבעיטה פראית ברגליו האחוריות גבוה באוויר. בנו של האיש הזקן נחת על ערמת עפר, שתי רגליו נשברו.
כל תושבי הכפר התאספו וקראו בצער: "הו, לא! לא! איש זקן, צדקת. חזרתו של הסוס אליך היא גורל אכזר מאוד. עכשיו נשברו שתי הרגליים של בנך היחיד, והוא נכה. מי ידאג לך בשיבתך? זהו גורל אכזר מאוד." האיש הזקן הזדקף ואמר: "אין זה גורל אכזר, אין זה גורל טוב. אפשר לומר שבני שבר את רגליו. איננו יודעים את כל הסיפור."
מלחמה קשה פרצה באותה ארץ, וראש השבט קרא לכל הגברים הצעירים להשתתף בקרב. זאת הייתה מלחמה נוראה, ואנשי הכפר ידעו שלעולם לא יראו עוד את בניהם. שוב התאספו סביב האיש הזקן ואמרו: "איש זקן, צדקת. אין זה גורל אכזר שהבן שלך שבר את שתי רגליו. אף על פי שהוא נכה הוא חי. אנחנו לעולם לא נראה עוד את בנינו. זהו באמת גורל טוב." ושוב אמר הזקן: "אין זה גורל טוב. אין זה גורל אכזר. איננו יודעים את כל הסיפור."
המסגור של האדם הרגיל דומה מאוד להשפעת עורך באמצעי התקשורת הקובע מה נראה ומה נקרא; ראשית נעשית העדפה של מקור מידע אחד על פני אחר, וזו תשמש מעין מסנן למציאות המטשטש חלק מהעובדות ומבליט אחרות. בהמשך ישפיע המסגור על הפרשנות של האדם לאירועים באופן שיתאים למסגור הקיים וישלול הסברים אחרים. במקרים רבים המסגור מקל עלינו את החיים בכך שהוא מאפשר לזהות בקלות מצבים שכיחים ולהגיב בצורה מתאימה. אולם יש פעמים שהמסגור פועל לרעתנו, למשל, כאשר אנחנו מתקשים לשנות אמונות ודעות לאור נתונים חדשים. המסגור קיים לא רק אצל היחיד אלא גם בקבוצה, בקהילה ובתרבות הכוללת. כך למשל רוב אזרחי הארץ ממסגרים הרוג בתאונת דרכים אחרת מאשר הרוג מפיגוע טרור. בפסיכותרפיה, 'מסגור מחדש' הוא ניסיון של המטפל לשנות את הנרטיב (הסיפור האישי) של המטופל, או חלק ממנו. המטפל מארגן למטופל את סיפורו האישי ומחבר אותו בהקשר אחר. מתוך כך משתנה המשמעות של הסיפור (או האירוע), ובהתאם לכך גם התגובות הרגשיות של המטופל לסיפור.
תפיסת עולם מוסרית והערכים שבהם אדם מאמין הם מסגור חשוב המשפיע על היווצרות או היעדר רגשות אשמה; חייל המאמין כי אנחנו במלחמה מתמדת עם הערבים לא ירגיש אשמה בעת חיפוש בחפציהם של ערבים והשהייתם בתור ארוך ביום חם מאוד. לעומת זאת חייל המאמין כי אנו כובשים והערבים רוצים בשלום יראה את אותן עובדות כפגיעה קשה בעולם הערכים שלו, ותלווה אותו תחושת אשמה.
כניסה לנעלי (מסגור) הזולת
במושג 'כניסה לנעלי הזולת' הכוונה למצב שבו אדם נכנס למסגור ולנרטיב של האחר. מטפלים עושים זאת כחלק מהמערך הטיפולי. שחקנים וסופרים עושים זאת כחלק מהמקצוע שלהם כשהם מגלמים דמות או בוראים אותה. ביחסים בין־אישיים אנו מצליחים לעשות זאת כאשר אנחנו מבטאים את דעותיו, את עמדותיו ואת רגשותיו של בר פלוגתא והוא מאשר שאכן עשינו זאת היטב. כניסה מוצלחת למסגור הזולת מתבטאת היטב בהבעת תחושות אמפתיה, ביכולת לראות ולהבין כיצד אנשים אחרים יצרו ועיצבו את המציאות, וכיצד הם תופסים ומגלים את עולמם. הכניסה לנעלי הזולת דומה למרכיב 'הקבלה' של רוג'רס ולאינטליגנציה הבין־אישית של גרדנר.
כאמור, המסגור הוא הבנת הזולת אך לא בהכרח הסכמה עימו או הצדקתו. הבנה פירושה ראיית הנושא מנקודת מבטו של הזולת ללא שיפוט. היא יכולה לשאת אופי רציונלי (אני מבין את המניעים) או אופי רגשי (אני מבין שבמצב כזה אפשר להרגיש כך). לעומת זאת הסכמה היא עמדת שיפוטית – האדם חושב כמו הזולת ומסכים עימו ברמה המעשית. הצדקה מבטאת הסכמה עקרונית ערכית עם דרך ההתנהגות של הזולת. כל רמה מכילה בתוכה את הקודמות לה, והצדקה מכילה בתוכה גם הסכמה וגם הבנה. הבחנה בין הבנה, הסכמה והצדקה מאפשרת להיכנס לנעלי הזולת ברמות מגוונות ובשלל ממדים ומובילה להבנת ערך חשוב: למגוון אנשים יש מגוון השקפות לגיטימיות, ואם מתחשבים ברגשות ובהשקפות של הזולת, אפשר לשנות את התנהגותם במצבים רבים. התוצאה הסופית, החשובה ביותר, היא שהעמדה הסובלנית מתבטאת בכניסה לנעלי הזולת וכך מופחתים הלהט, העוצמות והאנרגיה להשגת המטרה הנמצאת בקונפליקט. כאשר לשני הצדדים בקונפליקט יש עמדות סובלניות יש סיכוי מצוין לגישור, לפישור ולפתרון הקונפליקט באופן ידידותי.
קוראים וכותבים צריכים אף הם להיכנס למסגור הזולת. בקריאה נכנסים לנעלי הכותב ומנסים להבין את המסרים מתוך נקודת מבטו של הכותב. בשלב ראשון כדאי שהקורא יביא עימו את העצמי האובייקטיבי בניסיון להבין את המרב בלי להסכים או להעריך את מסרי הכותב. בשלב שני כדאי להכניס את העצמי הסובייקטיבי, ואז אפשר להעריך את המסרים באופן ביקורתי. הכותב עובר אותם שלבים אך בסדר שונה: בשלב ראשון עליו לכתוב את הדיאלוג הפנימי שלו כדי להבהיר לעצמו את המסרים המדויקים שהוא רוצה להעביר. לאחר שהבהיר לעצמו את המסר, הכותב מנתח את קהל הקוראים הפוטנציאלי שלו ומתאים לו את המסר. כאשר מחברים את השלבים ולא מבחינים ביניהם עלולים ליצור ביקורת לא ראויה ופזיזה מדי.
"ואל תדין את חברך עד שתגיע למקומו" (משנה, אבות, ב, ד), פירושו שעל מקבל המסר, בכתב או בעל פה, להיכנס לנעליו של מעביר המסר, ולבדוק אותו מנקודת מבטו של הנדון. 'להגיע למקומו' פירושו להתייגע ולהיכנס לפרדיגמה שלו – להנחות, לאמונות, לנקודת המוצא ולרקע כללי – אגב זכירה מתמדת שהוא חברך. רק לאחר שהיית במקומו של חברך אתה רשאי לדון אותו מנקודת מבטך ולהפעיל עליו את מערכת השיפוט הערכי שלך. להערכתי זו ההגדרה הטובה ביותר למושג סובלנות, שכן הוא טומן בחובו את היכולת להבין את הזולת (להיכנס לנעליו) בלי להסכים עימו.
דוגמה נוספת למסגור היא הנחת יסוד שעימה מגיעים להתמודדות עם בעיה. למשל: ילד משקר הוא ילד מניפולטיבי והוא מתמרן אותנו או שהוא ילד במצוקה ונאלץ לשקר; או ילדים הם טובים במהותם ואם הם רעים זה משום שרע להם. הטווח בין חשדנות כלפי העולם לבין אמון בו יוצר מסגור אוטומטי.
מסגור בזמן
מרכיב בסיסי במסגור הוא גבולות של זמן. בוויכוח על השסעים הקיימים כיום בחברה הישראלית אפשר להרחיב את מסגרת הזמן לתקופה של טרום המדינה במאבק בין אצ"ל ולח"י עם ההגנה. אפשר ללכת אחורה בזמן עד ל"שנאת אחים," שהיה אחד הגורמים העיקריים לחורבן בית שני. הרחבת פרספקטיבת הזמן אגב השוואה בין התקופות יכולה דווקא להוביל לאופטימיות, ולפי האמירה הידועה: אופטימיסט הוא פסימיסט עם פרספקטיבה היסטורית. בתקופה שבה נרצח יצחק רבין ז"ל האשימו הימין והשמאל זה את זה בסיבות לרצח עד שהגיעו לפרשת אלטלנה. היה אפשר בקלות להמשיך את שרשרת הסיבות והתוצאות עד לאדם הראשון ולאלוהים שברא אותו. אירועים מורכבים מאופיינים במרחקי זמן ארוכים בין סיבה לתוצאה, ובנקודות מגוונת הניתנות לפרשנות ומשמשות מדד למורכבות של הקשר שבין הסיבה לתוצאה.
לאחר שנקבע המסגור בזמן אפשר לקבוע גם את מידת המיקוד והרזולוציה, כלומר כושר הפרדה או כושר הבחנה. זאת בדומה לצלם היכול לקבוע את מידת המיקוד במסגור שקבע לתמונה או לסרט. ככל שהמיקוד גבוה, כך גבוה הדיוק בפרטים הנראים, אולם המסגור מצומצם; ככל שהמסגור רחב הפרטים מדויקים פחות. הינה דוגמה למסגור ממוקד: אדם מכור לסמים (סיבה) נוסע לאזור מפוקפק ומסתכן כדי לקנות סמים (תוצאה). בתוך המסגור הזה אפשר להתמקד בצעדים הקטנים המובילים להתרחשות החל מרגע התעוררות הצורך לסם, נסיעה לאזור מכירת הסם, איתור המוכר וקניית הסם.
מסגור המתבטא בתפקיד, במצב או בזהות האדם
האדם עובר במשך חייו מתפקיד לתפקיד (אפשר לקרוא לזה גם תת־זהות), ובכל אחד מהתפקידים או המצבים הוא נמצא במסגור אחר, למשל: אזרח לעומת חייל במילואים; מנהל בית ספר או תלמיד תואר שני; הורה או בעל מקצוע; נוהג ברכב; צופה במופע בידורי; נופש בחופשה ועוד. במשך יממה שלמה הוא קם בבוקר כהורה, נוהג לעבודה בתפקיד נהג, מגיע לעבודה, בערב הולך לבקר את הוריו ונמצא במסגור של בן להורים וכך לאורך השבוע והשנה. כל תפקיד שאליו האדם נכנס מביא עימו מסגור אחר. בעת כתיבת הספר חלק גדול מהזמן שלי אני נמצא במסגור של סופר ומסתכל על העולם בעיניים של צורכי הספר: אני מקשיב לאקטואליה וממתין למשפט או לרעיון שייכנסו לספר; כך גם בתפילה, בקריאת ספרים, בהקשבה לאנשים ועוד.
יתרונות וחסרונות המסגור
יתרונות המסגור: המסגור מסייע לאדם לפתור בעיות רבות בחיים ולא להתמודד מחדש עם כל בעיה. הוא מאפשר לאדם לזהות בקלות מצבים שכיחים למשל מצב רוח רע של בן משפחה, פקקי תנועה אפשריים ועוד, ולהגיב בצורה מתאימה. כיסא בפארק, אקדח, בית כנסת – אלו יוצרים מראש מסגרת, וההקשר נעשה באופן מהיר מאוד מכיוון שהוא יושב בזיכרוננו באופן שלם. גם המעבר ממסגור למסגור יכול להיות מהיר. כך למשל כשמספרים לנו על יוסף וממשיכים במילה צדיק, ההקשר התנ"כי מובן מייד, בשונה מאזכור בן הדוד, שגם לו קוראים יוסף. המסגורים מקלים עלינו את חיים ואיננו צריכים כל פעם ללמוד מחדש.
חסרונות המסגור: מחקרים בשנות החמישים של המאה קודמת, הראו כי סטודנטים התקשו לפתור בעיה חשבונית פשוטה ששולבה באקראי בתוך שאלון ארוך וקשה. זאת תוצאה של מסגור הנקרא 'קיבעון תפקודי'. בקיבעון תפקודי אנשים מתקשים לשנות את תפקודם של עצמים מסוימים כדי לפתור בעיה כמו למשל, לפתוח מהדק ולהשתמש בו כקולב, או להשתמש בכרטיס האשראי כסכין. בתחילת יולי 1988 יירטו מלחים בארצות הברית מטוס נוסעים והרגו מאתיים ותשעים נוסעים. התברר שלא היה פגם במכשירי המכ"ם ובכל זאת המלחים זיהו את מטוס הנוסעים כמטוס קרב המגיח לעברם במבנה תקיפה אף על פי שבמכשירים הוא נראה מטפס לשחקים הרחק מהם. המלחים היו במסגור של איום ממטוסים, ולכן טעו.
מסגור גורם גם להיעדר נכונות לשנות אמונות ודעות לאור נתונים חדשים. ערב מלחמת יום כיפור רווחה בצבא ובממשלה הדעה שהמצרים אינם מוכנים למלחמה, ומשהחלה תנועת גייסות במצרים, הסבירו זאת בארץ כתמרון צבאי בלבד. מחקרים למיניהם מצאו שתפיסה עצמית ותפיסה חברתית עומדות בעינן גם לאחר שבסיסן נשמט; אנשים שקיבלו משוב מטעה ביחס ליכולותיהם התמידו באמונה זו גם לאחר שהוכח להם שהמשוב היה מטעה. תופעה דומה קיימת אצל אנשים המאופיינים בסגירות למידע. יוצא אפוא שאם אדם בטוח שנשים הן נהגות גרועות, בכל פעם שמכונית תנוע על הכביש באופן לא זהיר הוא יזכור רק את הנהגות הגרועות ולא את הנהגים הגרועים. מבנה האמונה של האדם – המסגור שלו – יכול להפוך תוהו ובוהו לסדר.
