ד"ר לינדה אנדרסון • ד"ר סוניה ר' בנקס • ד"ר מישל ל' אוונס
הסכמים שבשתיקה
איך לדבר על הדברים שלא מדברים עליהם ולקיים תקשורת פתוחה ובונה
מטר הוצאה לאור
אם אתם שותפים למערכות יחסים כלשהן, מכל סוג שהוא, קרוב לוודאי שאתם שותפים להסכמים שבשתיקה. הסכמים שעליהם כמעט אף פעם לא מדברים. הסכמים שבשתיקה הם ה"כללים" המובלעים במערכת היחסים הנובעים מאמונות ומציפיות בלתי מפורשות של שני הצדדים, בלי שאנחנו מבינים כיצד הם פועלים וכיצד הם משפיעים על חיינו. הסכמים שבשתיקה קיימים בכל מערכת יחסים, אצל אנשים בכל גיל, מכל מגדר ובכל תרבות – אפילו לאחר שנים של חיים משותפים או עבודה משותפת.
הסכמים כאלה יכולים לפגום במערכת היחסים, ולהישאר בלתי מפורשים בגלל פחד, הימנעות מעימותים, תחושת מחויבות או רגשות אשם. התאמה מלאה בין ציפיותיהם של הצדדים היא דבר נדיר, וכאשר אף אחד אינו מדבר על הבעיה במפורש ההסכם הכמוס עלול לגרום אומללות וכעס אצל שני הצדדים. זה נכון במיוחד לגבי היחסים שלנו עם עצמנו, ולגבי הסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו מדי יום אשר לעתים קרובות נותרים חבויים.
ספר זה יעזור לכם לזהות את ההסכמים שבשתיקה בחייכם, לבחון אותם, להבין מה יכול לקרות אם תבטלו אותם או תבנו אותם מחדש. הוא יגלה לכם איך מערכות יחסים מוצלחות באמת פועלות; ילמד אתכם איך לקיים תקשורת יעילה ופתוחה על נושאים כמו משפחה, עבודה, בריאות, מיניות ואהבה; ויראה לכם את הדרך להשתחרר ממערכות יחסים רגשיות וכלכליות שכובלות אתכם ופוגעות בכם.
מחברות הספר, ד"ר אנדרסון, ד"ר בנקס וד"ר אוונס, הן פסיכולוגיות קליניות עם למעלה מ-25 שנות ניסיון והתמחות בתחום הזוגיות, משפחה, העצמה, תקשורת בין-אישית ועבודה.
לפניכם פרק המבוא והפרק הראשון - מאין באים הסכמים שבשתיקה, באדיבות ההוצאה לאור:
מבוא
מהם הסכמים שבשתיקה וכיצד הם משפיעים על מערכות יחסים
יחסים רומנטיים מתחילים לעתים קרובות כמו סצנה בקומדיה רומנטית. שני אנשים נפגשים, ופתאום יש לנו אותו טעם במוזיקה! שנינו רוצים לנסות גלשני אוויר? רגע - גם אתה אלרגי לחתולים? היסודות הפעילים ברגעים כאלה הם משיכה, חיבור, כן וגם הורמונים. בהתחלה, כל אחד מושך ומקסים כמו כוכב קולנוע. אחר כך המציאות מתחילה להיכנס לתמונה, והזוהר החמים והנעים מתחיל להתעמעם. את שמה לב שהוא אף פעם לא מחזיק לך את הדלת, ושהוא בכלל לא אוהב הופעות חיות. ולהפתעתךָ, היא שונאת טניס ולא מסכימה עם כל מה שאתה אומר. מה עכשיו?
מה קורה כשמתחילים עבודה חדשה? אתם באים עם ציפיות גדולות. אתם מתכננים לעבוד קשה ולהביא לחברה רעיונות נפלאים. אתם מתכוונים לעשות מעל ומעבר ומצפים שבתוך זמן קצר יציעו לכם העלאת שכר רצינית. אבל עד מהרה מתברר לכם שלבוס יש מזג רע, ושאתם נאלצים להקדיש חלק גדול מזמנכם למאמצים לרצות אותו. הוא מקדם את האנשים שהוא אוהב ומתעלם מהעובדים הכי טובים. אתם משתדלים כמיטב יכולתכם להיות חלק מהצוות, אבל לאמיתו של דבר הייתם רוצים עבודה מאתגרת יותר, משרד מרווח יותר ומשכורת טובה יותר. אתם תוהים, "איך נקלעתי למקום הזה, ועכשיו איך איחלץ ממנו?" בשני התרחישים האלה מעורבים הסכמים כמוסים.
מהם הסכמים שבשתיקה?
הסכמים שבשתיקה הם "הכללים" הבלתי מפורשים. הם מתפתחים מתוך ההנחות, הציפיות והאמונות שאיננו מדברים עליהן, ובכל זאת מצפים שאחרים יהיו מחויבים אליהם. הם מופיעים במערכות יחסים מכל סוג, וקרוב לוודאי שעם המשך הקריאה יתברר לכם שאתם שותפים לכל מיני הסכמים כמוסים, ושחלקם מתקיימים כבר זמן רב. למערכות היחסים המוקדמות ביותר שלנו יש השפעה רבה על חלק גדול מההתנהגויות, מההחלטות ומהמניעים שלנו הן על מניעים מודעים והן על מניעים בלתי מודעים. בעמודים שלפניכם תלמדו כיצד חוויות הילדות שלכם תורמות להשתתפותכם בהסכמים כמוסים.
הסכם כמוס נשמע בערך כך: "אמא שלו יכולה למתוח ביקורת על הבישול שלי, אבל אני לא אמורה להגיב." "הבוס לא מציע לי העלאת שכר, והוא יודע שאני לא אבקש זאת בעצמי." "הבת שלי מקבלת ציונים טובים, אז אני לא מתערב בלימודים שלה." הסכמים כאלה יכולים להתמיד ללא מגבלות זמן, ולפעמים איננו דנים בהם, אם מתוך פחד או אשמה או תחושת מחויבות, ואם בשל רתיעה מעימותים. לפעמים הם נמשכים מפני שהם בריאים ומועילים, אבל לעתים קרובות יש בהם יותר נזק מתועלת במערכות יחסים.
כיוון שהשותפים להסכמים לא מדברים עליהם במפורש, עלולים להתגלע סיבוכים. אתם יכולים להאמין שהאדם האחר מבין את תנאי ההסכם הכמוס וששוררת ביניכם הסכמה מלאה לגביו. חשבו כמה פעמים אמרתם משהו כמו, "הוא אמור לדעת את זה כבר," או "למה אני צריכה לומר לה את זה?" ייתכן שאתם תופסים את העניין הלא מדובר בצורה מסוימת, ואילו הזולת רואה אותו באור אחר לגמרי.
כאשר יש לכם הסכמים שבשתיקה עם אחרים, אתם מתנהגים כאילו כל הצדדים מסכימים על הציפיות במסגרת מערכת היחסים, על מי שאמור למלא אילו ציפיות ועל הדרך שבה השותפים האחרים "אמורים" לעשות זאת. לפעמים יש התאמה רבה בין האמונות, הציפיות וההנחות של כל הצדדים, ואף על פי שאף פעם לא מדברים עליהם, ההסכמים הכמוסים ומערכות היחסים האלה מתנהלים בהרמוניה. אבל שכיח יותר שהציפיות של השותפים כלל אינן מתלכדות. לפעמים כל אחד מהצדדים מודע לציפיות של האחר, אך אינו מוכן להתמודד עמן ולהתייחס אליהן. אם הציפיות נשארות מובלעות, הן סוללות את הדרך לאי הבנות, לאכזבות ולדרמות במערכת היחסים, וזאת מפני שאנחנו בוחנים את היחסים שלנו עם שותפינו להסכם הכמוס ומגיבים להם בהתאם למידת שיתוף הפעולה (לטוב או לרע) שלהם להסכם הזה, שהבנתם אותו עלולה להיות שונה משלנו. לפעמים אנחנו מנסים להימנע מדיבור על הסכם כמוס מפני שאנחנו מרגישים שאם נתייחס בגלוי לבעיה, אנחנו עלולים להפסיד יותר מדי. בנסיבות כאלה, הפחד מפני נזק למערכת היחסים משתיק אותנו. לפעמים אנחנו עלולים אפילו להיות לא מודעים להסכמים הכמוסים שלנו או לאמונות ולציפיות המובלעות שמזינות אותם. במקרים כאלה אנחנו יוצרים הסכמים עם אחרים שלא במתכוון, ובלי להיות מודעים לכך.
מהו מקורן של האמונות והציפיות האלה? לעתים קרובות הן באות מתוכנו: "לעולם לא אסתפק בפחות מגבר החלומות שלי." "אני מוכן להקריב כל דבר בשביל ילדי." "הקריירה שלי בעדיפות ראשונה." הסכמים שבשתיקה פנימיים אלה יכולים להשפיע על האופן שבו אנחנו נכנסים למערכות יחסים ועל ציפיותינו מאנשים אחרים. הם יכולים גם להכתיב את סוגי ההסכמים הכמוסים שאנו מצפים מאחרים לקבל על עצמם כדי לתמוך בהסכמים הכמוסים שלנו עם עצמנו. חשוב עוד יותר לעתים קרובות ההסכמים האלה מתווים את המפה שלפיה אנחנו מנווטים בנוף של חיינו ומשפיעים על ההחלטות שלנו, על הצעות העבודה שאנחנו מקבלים או דוחים, על הידידויות שאנחנו יוצרים ועל המשפחה שאנחנו מקימים.
היחסים שלנו עם עצמנו מוגבלים, אם איננו יודעים מהן הציפיות, ההנחות והאמונות שלנו בנוגע לעצמנו, ואם איננו יודעים מה חשוב לנו, ולמה. כאשר איננו מודעים לאמונות שלנו בנוגע לעצמנו, קשה לנו יותר לחשוף את ההסכמים הכמוסים שאנחנו מקיימים עם אחרים. בלי המודעות הזאת, אנחנו משערים שהאדם האחר קרא את אותם הכללים שאנחנו מקבלים על עצמנו, ושהוא הסכים לפעול לאורם. במצבים כאלה עלולים להתעורר בנו ספקות בנוגע להתנהגותו של האדם האחר. אנחנו מוצאים את עצמנו תוהים, "מה לעזאזל הוא חשב?" כשעדיף לנו לשאול, "מה אני חשבתי?"
נניח שזה עתה בחרתם דירה חדשה שאתם מתכוונים לחלוק עם שני חברים, ואתם דנים בשאלה מי ישלם על מה. בחדר שנועד להיות שלכם יש אח פעילה ונוף נהדר, וזהו החדר הגדול מבין השלושה שיש בדירה. שותפיכם לדירה חושבים שאתם צריכים לשלם חלק גדול יותר משכר הדירה. אתם לא מסכימים, הוויכוח מתלהט, והקבוצה כמעט מתפרקת. אך אז שואל אחד החברים מה בעצם לא הוגן בציפייה שתשלמו קצת יותר על מרחב גדול יותר ועל האח. הוא אומר שאתם ודאי מבינים את ההגינות שבהצעה, אבל פשוט לא רוצים להפסיד בוויכוח. דבריו משנים משהו בראייתכם את המצב, מפני שהם נכונים. אתם מבינים את עמדתו. אז מדוע לא לוותר ולהסכים? אולי הסכם כמוס שהיה לכם עם עצמכם ("לא ארשה לאף אחד לנצל אותי") מסבך את המשא ומתן? אם עדיין אינכם מכירים בקיומו של ההסכם הזה, אתם צפויים להיקלע במשך חייכם לרגעים דומים נוספים. אתם עלולים להבין אותם בטעות כעניין של חילוקי דעות ותו לא, אבל אם תתעמקו בזה קצת יתחוור לכם איך ההסכמים הכמוסים שיש לכם עם עצמכם באים לידי ביטוי באינטראקציות שלכם עם אחרים.
עיון בכמה תיאוריות פסיכולוגיות יכול להבהיר כיצד הסכמים שבשתיקה באים לידי ביטוי. כשאנחנו גדלים ומתבגרים, חוויות מוקדמות מתחזקות ומשמשות בסיס לרבדים חדשים. אצל רבים מאיתנו זה מתחיל בהתפתחות הדרגתית של תפיסתנו את הורינו המשפיעה על האופן שבו אנו רואים את העולם ומתקשרים עם הסובבים אותנו. אם בשלבים המוקדמים של חיינו, התגובות של הורינו כלפינו הן תגובות אוהבות, ואם הם מקרינים אישור וקבלה, אנחנו מתייחסים אל עצמנו כאל אנשים ראויים בזכות עצמם. הדבר הזה יבוא לידי ביטוי לאחר מכן בדימוי עצמי בריא ובאינטראקציות חיוביות עם אחרים. לעומת זאת, אם אנחנו מפנימים קשיחות, יחס שלילי וריחוק, או דחייה, גדל הסיכוי שנפתח דימוי עצמי שלילי יותר וחרדות בנוגע לציפיותינו מאחרים. לעתים קרובות אנחנו קולטים מאנשים חשובים בחיינו שילוב של התנהגויות סותרות. לדוגמה, יחסו של אדם קרוב כלפיכם יכול להיות אוהב, אך בעת ובעונה אחת גם ביקורתי יתר על המידה; והניגוד הזה עלול לסבך את יכולתכם לארגן את תפיסתכם העצמית ואת ציפיותיכם מאחרים. הוא עלול לטעת בכם את האמונה שאוהבים אתכם, אבל לא באמת מקבלים אתכם.
פסיכולוגים אחדים העלו את הסברה שכאשר הראייה שלנו את עצמנו אינה נתמכת בביטויי אישור והיענות ממי שמטפלים בנו בשלבי חיינו המוקדמים, אנחנו עלולים לפתח "אני כוזב" בתקווה לקבל יותר תגובות מאשרות.1 יש שינויים בהתנהגות המתרחשים כתופעה נורמלית יחסית בתהליך הסוציאליזציה של ילדים, כשהם מתחילים להתאים את התנהגותם לנורמות מקובלות באינטראקציות עם אחרים. ואולם צורות קיצוניות יותר של שינויי התנהגות מהסוג הזה עשויות להצביע על נתק של האדם מהיבטים עמוקים של עצמו. במקרה כזה, אנשים עלולים לחיות את חייהם בלי להיות מי שהם באמת.
מדוע התיאוריות האלה מעניינות במיוחד בהקשר של הלמידה על הסכמים כמוסים? אנחנו יוצרים הסכמים כמוסים במקומות שבהם אנו נוצרים את האמונות, הציפיות והמאוויים האמיתיים שלנו עם הציפיות שהפנמנו מאנשים אחרים. לפעמים הם נולדים מתוך הצורך להמשיך להציג את ה"אני" הכוזב שהתחלנו לפתח מוקדם בחיינו. זה עלול לקרות כשאנשים אחרים גורמים לנו להאמין שה"אני" האמיתי שלנו אינו ראוי, או שהוא חסר ערך. לדוגמה, נניח שיש לכם הסכם כמוס עם עצמכם, שלפיו לעולם לא תתפשרו על עצמאותכם. ההסכם הזה יכול לשקף את ההפך ממה שהאני האמיתי שלכם משתוקק לו: תלות במישהו שבאמת יאהב אתכם. אבל אם בגלל חוויות מוקדמות אתם מרגישים שתלות באחרים תוביל לדחייה או ליחס שלילי, ייתכן שאתם דורשים מעצמכם עצמאות מוחלטת כדי להתגונן מפני אכזבה ודחייה מצד מישהו שבעצם הייתם רוצים להיות תלויים בו.
כששני אנשים מביאים ליחסיהם כבוגרים שרידים שנותרו והופנמו מחוויות מוקדמות, אתם יכולים לתאר לעצמכם עד כמה שונה יכולה להיות התפיסה שלהם בנוגע לאופי האינטראקציות ביניהם ובנוגע לאופן שבו הם מפרשים זה את התנהגותו של זה. לשרידים האלה יש השפעה על ההסכמים שבשתיקה שאנשים יוצרים עם עצמם, ואלה נעשים חלק מההסכמים הכמוסים שלהם עם אחרים. כך נמשכת עוד ועוד השפעתן של חוויות ואינטראקציות משלבי ההתפתחות המוקדמים שלהם.
כדאי לשים לב גם לתיאוריות שלפיהן אנחנו יכולים להיות מושפעים מדפוסים של התייחסות לזולת העוברים במשפחה מדור לדור. "תהליך העברה רב דורי"2 כזה עלול להשפיע על יכולתנו לפתח לעצמנו "אני" נפרד ועצמאי, אך יכול גם לכוון את האינטראקציות שלנו עם אחרים. לפעמים הורה סוטה מהדפוס המשפחתי המסורתי ומציג בפני צאצאיו (הן ישירות והן בעקיפין) אפשרויות אחרות: דרכים שונות להבין אחרים ולהתייחס אליהם, להביע רגשות ולהיענות להם. אדם שסופג גישות שונות כאלה יכול בכל זאת לפתח אישיות עצמאית ונפרדת, שמאפשרת יותר אוטונומיה ביחס לדפוסים המסורתיים, ואחר כך להעביר את ההבדלים האלה גם לילדיו, וכן הלאה. מובן שלאורך הדורות, בני משפחה יכולים לדבוק במידות שונות בתקדימים המשפחתיים, וחלקם דבקים בהם יותר מאחרים ומעבירים אותם הלאה בלי הרבה שינויים.
לדוגמה, נניח שבמשפחתכם עוברת מדור לדור התפיסה שאנשים צריכים להישאר נשואים בכל תנאי, ופתאום, לאחר דורות של ציות לכלל המשפחתי, האחיינית שלכם קֵנדרָה, שאמה היתה חופשית ברוחה, מתגרשת. כמה מבני המשפחה מביעים אי שביעות רצון, ואפילו כעס, ומתחילים להתייחס לקנדרה כאילו אינה שייכת עוד למשפחה. בה בעת, קנדרה חשה הקלה לאחר שפעלה באומץ לב ובהתאם לצרכיה שלה. כיוון שבילדותה ראתה את אמה בוחרת בעצמה כיצד להתנהג, היה לקנדרה קל יותר לחשוב על צרכיה שלה, להפריד אותם מציפיות המשפחה ולעשות את מה שלדעתה נכון עבורה. זוהי דוגמה להשפעה של מסורת רבת שנים על דורות במשפחה בנוגע לרגשות ולגישות כלפי חיי נישואים, אבל גם ליכולת של אדם אחד להתבדל ולבחור בדרך אחרת. ההורים אינם היחידים שאנו מושפעים מהם. לפעמים אנחנו, אחינו ואחיותינו והורינו מושפעים ממערכת משפחתית שמתקיימת דורות רבים, שהתמיכה בהסכמים הכמוסים המשפחתיים נוכחת בה מראש כחלק מהמציאות הנתונה. ואולם כשבני משפחה מתבדלים ובוחרים בדרך אחרת, ההסכמים הכמוסים לעתים קרובות מתנפצים, והדבר עלול להוביל למתחים ולעימותים במשפחה.
ההסכמים הכמוסים עשויים להשתנות בהתאם לשלב החיים שאתם נמצאים בו.3 לדוגמה, בשנות העשרים והשלושים לחייכם אתם מחליטים החלטות חשובות אתם בוחרים מה ללמוד ובמה לעבוד, מי יהיו החברים שלכם ומי יהיו בני הזוג שלכם. ההסכמים הכמוסים שלכם יכולים להיות מלאי ציפיות ואתם מחליטים עם עצמכם איך אמורים להתקדם החיים שלכם, מי אמורים להיות בני הזוג שלכם, וכיצד אמורים בני הזוג ואנשים אחרים שקרובים לכם להתנהג. ואולם בשלב מאוחר יותר, באמצע החיים, הצרכים, המאוויים והציפיות שלכם עשויים להשתנות. החוויות שעוברות עליכם עם השנים יכולות לשנות את הציפיות שלכם מעצמכם ומאחרים, כך שההסכמים הכמוסים הישנים כבר לא ישרתו אתכם. ההסכמים הכמוסים שלכם עלולים אפילו להפריע לכם להתקדם לעבר מטרות חדשות בחייכם, ובסופו של דבר לאלץ אתכם לחשוב עליהם מחדש ולשנות אותם. ברגעים כאלה אולי תרגישו אי נוחות רגשית שאינה מובנת לכם, אבל היא תדחוק בכם לשנות דברים בחייכם.
השפעתם של הסכמים שבשתיקה נחלשת לפעמים מאוחר יותר בחיים. אולי פגשתם קרובי משפחה מבוגרים מכם המחזיקים בדעות חופשיות מאוד, אנשים שאוהבים לבטא את מחשבותיהם ומביעים אותן בשיחות משפחתיות בלי לחוש צורך לייפות או לרכך אותן. לפעמים זה קורה מפני שבשלב שהם נמצאים בו בחייהם כבר לא כל כך מטרידות אותם ציפיותיהם של אחרים הן ציפיות מובלעות והן ציפיות מפורשות. הם השתחררו מההסכמים הכמוסים של עצמם וכעת הם יכולים לדבר ביתר כנות, בלי לצנזר את עצמם מתוך פחד.
התיאוריות השונות, המסבירות מדוע אנשים פועלים כפי שהם פועלים, עוזרות לנו להבין מהם הסכמים כמוסים, מהו מקורם, וכיצד הם באים לידי ביטוי בחיינו. חשבו על הרעיונות האלה, והם יעזרו לכם להבין את שורשיהם והשפעותיהם של ההסכמים הכמוסים שלכם.
במהלך הקריאה בספר תלמדו כיצד לנהל בהצלחה שיחות "ניקוי אווירה" פרודוקטיביות שיכולות להוביל לבחירות בריאות יותר במערכות יחסים. הכלים שאנו מספקות יעזרו לכם אם קרה לכם אי פעם ש...
- הפסקתם לנסות לפתור בעיה, פשוט מפני שלא רציתם לשוב ולהתמודד עמה.
- ויתרתם פעם אחר פעם על הזדמנויות לקבל משרה בכירה יותר.
- שמתם לב לבעיות שחוזרות ונשנות בכל מערכות היחסים שלכם.
- נבגדתם על ידי מישהו שחשבתם שהכרתם היטב.
- חוויתם התרחקות ביניכם לבין חברים קרובים.
- חשבתם שבעיות מסוימות ביניכם לבין אחים או אחיות שלכם אינן פתירות.
- נמנעתם בכל מחיר מעימות מסוים.
- נשארתם במערכת יחסים בעייתית כדי לא להישאר לבד.
- הסתרתם את האני האמיתי שלכם כדי לקבל קידום.
- התחתנתם עם בן או בת זוג כדי לא לשבור את לבם.
- אמרתם "כן" לילדיכם כשידעתם שהייתם צריכים לומר "לא".
אם אתם כמו רוב האנשים, הבעיות האלה (ורבות אחרות) הם נושאים נפיצים מהסוג שאתם מתעלמים ממנו, או מתחמקים מדיבור עליו כדי להימנע מעימותים. מעטים מאוד בינינו ששים להיקלע לעימותים, אבל הימנעות מעימותים אינה מובילה בדרך כלל לשלום ולשלווה. יש מקרים שבהם הימנעות כזאת עלולה אפילו לגרום נזקים. כשאתם שותקים מתוך פחד, אתם רק דוחים את הבלתי נמנע. זה כמו להתעלם משרֵפה קטנה: כשמטפלים בה מוקדם, אפשר לכבות אותה בקלות, אבל אם נמנעים מלהתייחס אליה זמן רב, צריכים בסופו של דבר להזעיק כבאיות מכל האזור כדי לכבות אותה. קרוב לוודאי שבכל אחת ממערכות היחסים שלכם אפשרתם להסכמים כמוסים להתקיים ללא ביקורת, דבר שעלול להסתיים בשרפת יער גדולה. וכאשר העימות שאתם נמנעים ממנו הוא עימות פנימי, בתוך עצמכם, האש צפויה להתפשט הלאה.
ייתכן שתזהו את עצמכם בסיפורים, שבעזרתם נבדוק כיצד הסכמים שבשתיקה מופיעים בחיינו, כיצד חוויות מפתח בילדותכם, מסרים שהפנמתם ממשפחתכם וממקורות אחרים, והאתגרים שעמם התמודדתם במהלך התפתחותכם כבוגרים תורמים להסכמים הכמוסים שאתם יוצרים. הסיפורים והתרגילים שבפרקים הבאים יעזרו לכם לזהות את ההסכמים הכמוסים שלכם עם עצמכם ואת אלה שיש לכם עם אחרים. לאורך הדרך תלמדו אסטרטגיות שיעזרו לכם להתייחס להסכמים האלה, ואם תרצו גם לשנותם.
