השארות בגן - עיון מחודש
נייר עמדה של פורום הפסיכולוגים לגיל הרך בשפ"י
מאת ד"ר תמר ארז
נכתב באוקטובר 2000 ע"י ד"ר תמר ארז. השתתפו בצוות חשיבה להכנת נייר זה (ע"פ סדר א – ב): אליצור אהובה, ארז תמר, חייקין ציפי, לוז מתתיהו, מגדל מיקי, פודחרני פרלה, פרדו קרן, שוורץ ציפורה, שילה בנימינה
רקע
השארות לשנה נוספת בגן הינה הליך רווח, אשר בדרך כלל אינו נתפס כסטיגמטי, והוא מיושם ביחס לילדים אשר מסיבות שונות ומגוונות קיימים ספקות באשר להצלחתם בלימודים בבית הספר, או באשר להסתגלותם הרגשית – חברתית אליו.
השיקולים המקצועיים שעליהם התבססו ההמלצות להישארות לשנה נוספת בגן נשענו על ממצאי מחקרים רבים שהתפרסמו בארץ בשנות השבעים והשמונים ואשר הצביעו בעקביות על התועלת שבהישארות בהשוואה לילדים מאותן סביבות וסיבות פניה שלא הושארו בגן (אסא 1975, אופיר 1986, דורי ובארי 1987, עוזי 1980).
פרקטיקת ההישארות הלמה את הגישה התאורטית "ההבשלתית", שרווחה בשנות ה - 50-60, דהיינו, זאת הגורסת שלזמן תפקיד מכריע בקביעת קצב ההתפתחות ומהלכו, בבחינת "הזמן יעשה את שלו", וכן נתמכה על ידי אנשי מקצוע שהתריעו כי חשיפת הילד להתנסויות הוראה פורמלית בטרם עת מהווה מקור ללחץ – וזה גורם לנזק אשר יש לו השלכות גם לטווח הארוך (Elkind 1987).
עם זאת, החלו בארה"ב בשנות השישים התערבויות חינוכיות שייצגו את הגישה "הסביבתית" להתפתחות, גישות אשר הדגישו את תרומת הסביבה האימון והלמידה. במסגרת פעולות לצמצום פערים חברתיים החלו תכניות חינוכיות קהילתיות לילדים צעירים במטרה למנוע כשלון בבית הספר, כגון תכניות ה – Head Start והתערבויות חינוכיות אחרות לילדים בסיכון.
אלו האחרונות הדגישו את גילאי הגן כתקופה של הזדמנות לתיקון נזקים וחסכים שנוצרו מוקדם יותר. הגישה האקולוגית, שהתמקדה בהתערבות בסביבות והמערכות המשפיעות על ילדי הגן (ההורים והגן), הביאה לשיפורים בהישגים הלימודיים ובתפקוד החברתי של ילדים משכבות מצוקה.
וכך, מקובל היום לסבור שאין לסמוך על הזמן לבדו ואין לראות במוכנות אפיון של הילד בלבד.
תודה מיוחדת לד"ר אסתר כהן על שסייעה לנו בעצותיה הטובות ובהערותיה, ועל שהייתה לנו מקור השראה לחשיבה מתחדשת בנושא זה לאורך השנים.
מבלי להתעלם מתפקיד ההבשלה כגורם מרכזי בהתפתחות, מקובלת בין אנשי המקצוע היום הסברה שיש ליזום התערבויות מותאמות, וכי יש להתאים את הסביבה החינוכית לשלב ההתפתחותי של הילדים, וכן להתייחס לצרכים היחודיים (הדיפרנציאליים) של כל הילדים. המוכנות לבית הספר נתפסת גם כמאפיין של קהילה ומערכת (כהן, תשנ"ז) ולא של הילד בלבד. מקביעה זאת נובע כי הילד ה"בלתי מוכן" זקוק לא לזמן נוסף להבשלה, אלא לתשומות סביבתיות וחינוכיות שתאפשרנה להביא לידי ביטוי מלא את יכולתו ותקדמנה, את התפתחותו בתחומים שהדבר נדרש.
הגישה המקובלת כיום היא, אם כן, לראות בהתפתחות בכל שלב תוצר אינטראקציה הדדית מתמשכת בין הפרט וסביבתו. התפיסה העדכנית המוצעת כיום לבחינת המעבר מחינוך גני לזה הפורמלי הוא המודל האקולוגי הדינמי (Rimn-Kaufman Pianta, 2000). מודל זה מגדיר את המעבר לבי"ס במונחים של האיכויות הדינמיות של האקולוגיה שלו - הקשרים של היחסים בין מאפייני הילד ואלו של הקונטקסטים של חבריו, המשפחה, ביה"ס והשכונה, וכיצד כל הקשרים הללו מתפתחים ומשתנים עם הזמן. וכך, שגם ביחס למוכנות לביה"ס רצוי לנקוט בגישה קונטקסטואלית (כהן א', 1999).
יותר ויותר, החלו להישמע ביקורות כנגד ההישארות, בנימוקים כגון:
- הישארות ילדים בגן מבטאת עמדה שהמערכת הגנית היא זו שתכין את הילדים לביה"ס.
- ההישארות "משחררת" את בית הספר מהערכות מערכתית ופיתוח מענים מתאימים אשר יכולים לסייע בהסתגלותם של הילדים ולמנוע את הצורך בהשהיית המעבר לכיתה א'.
- תפיסת הגן כ"מכינה ל - א' " מטילה על גן הילדים תפקיד המכוון מדי לקראת הישגים סכולסטיים בעתיד, דבר שעלול לפגום באפשרות להעניק לילדים הצעירים התנסויות חיים המותאמות לצרכיהם ההתפתחותיים העכשוויים.
- כאשר מדובר בילדים בעלי צרכים חינוכיים מיוחדים הזקוקים להתערבות אינטנסיבית ומתמשכת, עלולה ההישארות להיתפס ע"י ההורים כ"נוחה", אך הבחירה בדרך זו מעכבת את ההכרה שלהם בכך שילדם זקוק למענה אישי ומותאם לאורך זמן.
- מחקרים מן העשור האחרון בארה"ב, מצביעים על כך שילדים בעלי צרכים מיוחדים שנשארו לשנה נוספת בגן או ששהו בכיתת מעבר בין הגן לכיתה א' – לא הפיקו מכך תועלת לטווח הרחוק, בהשוואה לילדים בעלי נתונים דומים אשר עלו לכיתה א' יחד עם שאר בני גילם.
- הילדים הנשארים בגן יוצרים בכיתת הגן אקולוגיה קשה של ריבוי שנתונים והגברת ההטרוגניות של התלמידים (Meisels, 1997).
- הפסיכולוגים החינוכיים המשקיעים מירב מאמציהם למניעת עליית ילדים "לא מוכנים" לכיתה א', מונעים ע"י הגישה הראקטיבית והגנתית והם תורמים בכך להמשך התפיסה הסטטית בית הספר (כהן א', 1987, ע"מ 311).
האם לא ייטב שהפסיכולוגים ישקיעו בתכניות קידום בגן מחד, ומאידך בתאום ורצף בין מערכות הגן ובית הספר?
ואם לא די בביקורות אלה, הרי שמחקרים עדכניים בנושא ההישארות, שרובם נעשו בארה"ב, מתחילים להעלות יותר מספקות ביחס לתועלת שבה. חלק מן הביקורות קובעות במחקרים המוקדמים היו ליקויים מתודולוגיים רציניים.
(Cohen. N ו - Cahan. S 1989) תבעו להבחין בין השפעות גיל ואסכול על התפתחות האינטליגנציה.
יתר על כן, ממחקרי אורך עולים ממצאים מטרידים בדבר השלכות שליליות של ההישארות, וזאת בעיקר ביחס לדימוי העצמי. התופעה בולטת במיוחד בגיל ההתבגרות כשבניית הזהות העצמית מושפעת במידה רבה מהשוואות עם בני הגיל (Jimerson. S.R 1999).
האם מדובר בשינוי פרדיגמה?
הספרות המקצועית בפסיכולוגיה ובחינוך הקדישה בעשור האחרון סקירות נרחבות לנושא "המוכנות לביה"ס וקידומה" – המושג, כלי ההערכה, חלופות יעילות בהתיחסות להבדלים אינדיבידואליים ביכולת, בסגנון האישי ובמוכנות. ( The APA Monitor,1994 Vol 25 No 12 Psychology in the Schools,, 1997, vol 34 No 2). החטיבה החינוכית בהסתדרות הפסיכולוגים האמריקאית פרסמה נייר עמדה בנושא (1998, NASP), והקדישה לו חוברת מיוחדת של ה - School Psychology Review, .(Vol 38 N. 3, 1999)
כל אלו מחייבים גם אותנו להערכה מחודשת ביחס לסוגיה זאת, שלה השלכות נרחבות על מודל העבודה של הפסיכולוג החינוכי בגן ובכיתות היסוד. בהערכה זאת יש לקחת בחשבון, כי גם מערכת החינוך עברה במהלך הזמן שינויים רבים, והיא שואפת לתת מענה לכל תלמידיה (כולל בעלי הצרכים המיוחדים). היא משקיעה בהתמקצעות באופן שיאפשר זיהוי הבדלים אינדיבידואליים והתאמת דרכי הוראה אישיות. וכתוצאה מכך, קיימות כיום דרכים נוספות ומועילות לסייע לילדים הנתפסים כפחות "מוכנים" – מלבד השארתם בגן.
עמדתנו בנוגע להישארות בגן
על מנת לתת לילדים את המענה ההולם בנושא המעבר מגן הילדים לביה"ס, אנו רואים בהישארות תשובה אחת ממכלול של מענים אפשריים שלוקחים בחשבון את מאפייני הילד, וכן את משאבי הבית והקהילה לסייע לו במערכת החינוכית בה הוא לומד, וזו שבה הוא אמור להמשיך בלימודיו. קיימות נסיבות בהן ההישארות היא הפתרון ההולם (פרוט בהמשך) וישנן כאלו שבהן ההישארות איננה הפתרון הנכון.
במקרים כאלו לא יהיה נכון להגיד "אם לא יועיל, לא יזיק". ההמלצה על הישארותו בגן צריכה להתבסס על הגדרה ברורה של המצבים בהם הדבר עשוי להועיל. הפסיכולוג החינוכי הוא איש המקצוע שביכולתו להעריך את אפיוני הילד והגורמים המשפיעים עליו, המלצה המתחשבת בידע העכשווי בדבר הסיכויים והסיכונים שבהישארות. מתוך החשיבה העדכנית של אנשי המקצוע ניתן להצביע על מצבים אחדים בהם ההישארות עשויה להוות מענה הולם; ואלו הם (כהן, א. 1999):
- כשמדובר בילד (לדוגמא פג, ילד שעבר מחלה קשה, וכו') שבאופן עקבי במהלך התפתחותו המוקדמת השיג את אבני הדרך ההתפתחותיות באיחור מסויים.
- כשמדובר בילד החשוף ללחצים מרובים סמוך לזמן המעבר לבית הספר (Multiple stressors (כגון מעבר דירה, מחלה קשה במשפחה, עליה לארץ וכד').
- כשלילד קשיים כלשהם שאותרו ו/או הובאו לידיעת ההורים רק בסמוך לסיום לימודיו בגן חובה, וכך להוריו לא היה זמן לעיבוד וקבלה של ההמלצות והערכות למתן סיוע מיוחד בביה"ס.
פסיכולוגים רבים משוכנעים כי ישנה קבוצה נוספת של ילדים שעשויה להפיק תועלת מהשארות, ואלו ילדים צעירים בשנתון, שהם "בלתי בשלים רגשית" אך ללא בעיות התפתחות או תפקוד נראים לעין.
נראה שנחוץ מחקר שמתמקד בקבוצה זאת, ובקבוצות מוגדרות אחרות ובוחן יעילות ההישארות מול חליפות אחרות (כגון הדרכת הורים) עבורם.
לסיכום
מתבקש כיום מעבר מתפיסת "ההישארות בגן כדרך יעילה להתמודדות עם אי בשלות לביה"ס…" (ארז, 1989) לשימוש בה, כאחת ממכלול דרכי התערבות, במצבים מוגדרים כמצוין לעיל.
בצד הצמצום בהישארות ילדים בגן לשנה נוספת, חשוב לאמץ מודל עבודה מלווה ואקטיבי בקידום התפתחות הילד בגן ובשנות בית הספר הראשונות. הקוים המנחים, למודל זה הותוו לפני למעלה מעשרים שנה (אסתר כהן, תשנ"ז 1997):
- הכשרת גננות בתצפית בילדים, בזיהוי כשריהם הלימודיים והתפתחותם החברתית, ובהתאמת אסטרטגיות החינוך והוראה לצרכיהם האישיים.
- ליווי, ייעוץ והדרכה פסיכולוגיים להורים ולגננות בזמינות לכל אורך השהייה במערכת הגיל הרך (גן, א', ב').
- הכנת המערכת הבית ספרית להוראה דיפרנציאלית בכיתות היסוד.
- הכנת והבטחת משאבי תמיכה לגן ולכיתה א' (דרך מעג"ן, מתי"א וכד').
- הדגשת הרצף החינוכי במעבר מהגן לביה"ס, תוך שיתוף ותיאום בין המערכות.
בנייר של NASP נמנו שיטות ואמצעים שהוכיחו יעילותן בארה"ב, ובהן:
- הגברת מעורבות הורים בחינוך ילדיהם בגנים ובבתיה"ס שלהם.
- שימוש בדרכי הוראה הולמות גיל.
- הקבצת יותר משנתון אחד בכתות שהמורים בהן הוכשרו לעבודה עם קבוצות הטרוגניות בגיל וביכולת.
- הכנסת תוכניות יעילות להוראה מוקדמת בקריאה,(כגון Success for All).
- הכנסת תכניות מניעתיות יעילות בתחום בריאות נפש (כגון The Primary Mental Health Project).
- השתתפות בתכניות יום לימודים ארוך ושנת לימודים מארכת.
- השתתפות בתוכניות חונכות (ע"י בני - גיל, ילדים בוגרים יותר, מבוגרים).
- בתי"ס שמספקים שרותי קהילה בתחום החינוך אך גם שרותי רווחה, בריאות נפש ... לאוכלוסיות בסיכון (Holtzman (Ed) 1992, וכן נייר עמדה של הסתדרות הפסיכולוגים האמריקנית בנושא שרותים אינטגרטיביים, 1994). כאן מדובר במעבר "ממעורבות הורים", לביה"ס שנתפס כ- "Family Centered", או "Full Service School".
ובארץ - דוגמאות לעבודה שיטתית ורציפה (דותן 1989, טוסמן 2000), בגן הילדים ובכיתות א' (אנגלברג 1999) הופיעו מעת לעת. חשוב לתעד מודלים כאלו ונוספים, לשפרם, ולקוות כי יהפכו לגישות מקובלות ורווחות.
נספח - תהליכים והליכים בקבלת החלטה להישארות ילד לשנה נוספת בגן חובה*
קבלת החלטה בדבר השארותו של ילד לשנה נוספת בגן חובה, הינה תהליך מתמשך ולא ארוע חד-פעמי. בתהליך זה נוטלים חלק הגננת ופסיכולוג הגן כאשר שותפות ההורים היא הכרחית ומשמעותית ביותר.
מבחינת ההורים המעבר למסגרת בית-הספר מהווה נקודת מפנה משמעותית ויש מביניהם המתייחסים אליה כאל אחת מאבני הבחן לנושא עמידת ילדם בציפיותיהם - הם ובציפיות חברתיות. יש הורים המתקשים להתמודד עם שאלת התאמת ילדם לדרישות בית הספר אם בשל חוסר מודעות לנושא, חשש לנפץ חלומם לגבי "הילד המושלם", יש מביניהם הרואים בספקות לגבי בשלות ילדם הצבעה על כשלונם שלהם כהורים וכו'.
נושא עמדות הורים לגבי מעברים במערכת החינוך ובמיוחד לגבי מעבר מהגן לבית הספר, יש לו השפעה מכרעת להסתגלות הילד למסגרת החינוכית. לכן יש חשיבות לתת מקום מרכזי להורים בתהליך. על מנת שמקום זה יבוא לידי ביטוי חייבת הגננת לעשות מתחילת השנה למען שיתוף והדדיות בין הגן וההורים וחייב הפסיכולוג המעורב בתהליך לקיים דיאלוג שוטף ורגיש במטרה להגיע להבנת עמדות ההורים.
זאת כדי לעזור להורים לעזור לילד בשלב ההתפתחותי בו הוא נמצא. עזרה זו תתרום להרחבה והעמקה של הידע וההבנה של ההורים ובכך תשפר את יכולתם ההורית לקבל החלטות מותאמות לצרכי הילד.
חשוב להדגיש לכל צוות הגן כי ההתיחסות לתיפקוד הילד והוועצות במקרה של ספק, תעשנה מוקדם ככל האפשר. הוועצות והתערבויות מוקדמות יכולות לסייע ולעומת זאת אחור בהוועצות מצמצם אפשריות עזרה.
תהליך גיבוש עמדה בנושא הבשלות
בפגישת הגננת עם הורי הילדים יש חשיבות לתאר את העבודה השוטפת מתחילת השנה ובמהלכה תוך הדגשת מרכזיות מקום ההורים בהחלטות לגבי ילדם ומקום ההדדיות בקשר גננת-הורים. במעמד זה מוצגת גם עבודת צוות הגן ומקומו של הפסיכולוג בצוות זה. נמסרים פרטיו של הפסיכולוג במטרה לאפשר נגישות ישירה אליו.
בכל מקרה יובהר כי ההורים הם שותפים חשובים ומלאים בכל הקשור לילדם.
שאלת בשלותו של ילד גן למעבר ללמידה פרמלית בתחומי המוטוריקה, השפה, בשלות רגשית וחברתית, יכולה לעלות כאשר מתגלים ספקות לגבי תיפקודו באחד או יותר מתחומי ההתפתחות.
השאלה יכולה לעלות על ידי ההורים, הגננת ו/או על ידי פסיכולוג הגן.
הורים המעלים שאלה לגבי ילדם ו/או מבטאים תחושה שתפקודו אינו תואם את המצופה לגילו - במקרה שכזה חשוב שהגננת תערוך תצפית על הילד - רצוי בעזרת כלי מובנה (לגביו ניתן להתייעץ עם השפ"ח המקומי) ותקיים שיחה עם ההורים בה תורחב ההבנה והידע לגבי תפקודו של הילד בתחומים השונים. בשיחה זו יוצגו יכולותיו של הילד לצד חולשותיו. בהתאם למידע ולהבנות שיגובשו בשיחה יוחלט על המשך ההתייחסות לנושא. בהתאם לצורך תיעשה פנייה גם לפסיכולוג הגן להיוועצות.
- גננת המבחינה בתפקוד של ילד שאינו תואם את המצופה בגילו - תשוחח תחילה עם הורי הילד. בשיחה זו ימסר דווח הדדי של ההורים והגננת על תפקודו של הילד בתחומים השונים ויוחלט על המשך התייחסות לנושא. בהתאם לצורך יוחלט על היוועצות עם פסיכולוג הגן.
- פסיכולוג הגן העורך תצפיות בגן והמעלה ספקות לגבי התאמת תפקודו של ילד למצופה בגילו - במקרה שכזה, יערוך הפסיכולוג שיחה עם הגננת. בעקבות שיחה זו יוזמנו ההורים למפגש להעברת מידע הדדי על הילד, יישקלו דרכי ההתייחסות לנושא ובהתאם למקרה תועלה בפני ההורים האפשרות להוועץ עם פסיכולוג הגן.
ההתערבות בגן
ההחלטה לגבי דרכי ההתערבות בגן במקרה של ילד שאינו מתפקד בתחומים שונים בהתאם למצופה בגילו תיעשה על-סמך הכרות הגננת את הילד, דווחי ההורים והתרשמות הפסיכולוג מדווחים שקיבל ומתצפיות.
דרכי ההתערבות יכולות להיות כדלקמן:
- הדרכה להורים ולגננת על ידי הפסיכולוג.
- הערכת פסיכולוג הגן.
- חוות דעת מקצועיות של מומחים מתחומים רפואיים ופארארפואיים שונים.
- טיפולים שונים כגון: טיפול קלינאית תקשורת, ריפוי בעיסוק, טיפול פסיכולוגי.
בכל מקרה של ספקות לגבי תפקודו של הילד, ייערך מעקב לתקופה מוגדרת על ידי ההורים, הגננת ובהתאם לצורך - על ידי פסיכולוג הגן. על-סמך ממצאי מעקב זה ייערך דיון חוזר להתאמת הדרכים והמשך ההתערבות במידה שאלה נדרשים.
במהלך השנה עד חודש אפריל, לאחר שכל הנוגעים בדבר פעלו על-פי תכנית ההתערבות כפי שסוכמה ואשר, הותאמה לשינויים שחלו בתפקוד הילד, תיעשה הערכה מחודשת והיוועצות משותפת במטרה לגבש המלצה לגבי מסגרת הלימודים הרצוייה לשנת הלימודים הבאה וההתערבויות בדבר הצורך בהתערבויות נוספות.
תגובשנה המלצות לתנאים החינוכיים המומלצים לילד בהתאם למצבו הנוכחי, גיבוש ההמלצה בדבר הישארותו של ילד לשנה נוספת בגן חשוב שייעשה על סמך מכלול המידע שנאסף בתהליך שתואר לעיל. בכל מקרה בו היה פסיכולוג שותף - חשוב שתתקיים פגישה של הפסיכולוג עם הורי הילד. בהמשך, על פי שיקול דעתו, יכולות להתקיים פגישות נוספות עם גורמים שונים המכירים את הילד (כגון: הגננת, מטפלים שונים, שרותי רווחה וכו').
כאשר ההורים מגלים התנגדות להמלצה להשארות ילדם בגן, תפקיד הפסיכולוג לנסות להבין את מקורות הקושי והעמדות שלהם, להביא לידיעתם והבנתם את מצב ילדם, ולסייע בתהליך גיבוש החלטה הלוקחת בחשבון את כל הגורמים האלה.
השארות לשנה נוספת בגן תהיה המלצה מקצועית. ההחלטה הסופית תגובש על-סמך מכלול המידע המצוי לגבי הילד, כאשר עמדת ההורים מהווה מרכיב משמעותי בהחלטה.
במקרים בהם קיים חשש של היות הילד "ילד בסיכון", ייעשו שיקולים מקצועיים על ידי הצוות הבין-מקצועי, תוך ערוב גורמים רלוונטיים נוספים בקהילה (כגון שרותי הרווחה).
הודעה על המלצה תועבר להורים ולמחלקת החינוך ברשות, תוך יידוע הגורמים המעורבים (כגון גננת, אנשי מקצוע נוספים וכו') בהתאם למקרה ולצורך.
הערות
- * נכתב, ביולי 1998 ע"י (לפי סדר א'ב') : ציפורה שוורץ - פורום הפסיכולוגים לגיל הרך בשפ"י. בנימינה שילה - פורום הפסיכולוגים לגיל הרך בשפ"י.
- *בצוות חשיבה המכינה להכנת חלק זה השתתפו: נירה קדמן, מנהלת המחלקה לאוכלוסיות בעלות צרכים יחודיים, האגף לחינוך קדם יסודי במשרד החינוך. אורה גולדהירש, פסיכולוגית, המחלקה לאוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים, האגף לחינוך קדם יסודי במשרד החינוך. רחל מורשת – מפקחת גני ילדים, משרד החינוך. מתיתיהו לוז – פורום הפסיכולוגים לגיל הרך בשפ"י.
