"לא הייתי ממליץ לה מלכתחילה להינשא לביסקסואל"
על ביסקסואליות וביפוביה בעולם הטיפול
מאת עדי ברש־בירם1 , ארז גור2
הפורום האינטרנטי "שרינק פרנדלי", שכותרתו "פורום ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומואים, ביסקסואלים וא-מיניים", הממוקם תחת אתר "דוקטורס", מנוהל על-ידי פרופ' גידי רובינשטיין ונותן מענה לשאלות מגוונות שמעלים כותבים-ות בפורום. כותרתה של אחת ההודעות בפורום היא "ביסקסואל ונישואין - האם זה אפשרי?" (רובינשטיין, 2018), הודעה שכתב צעיר המזדהה בשם אבי, ובה הוא משתף שהינו ביסקסואל ונמצא בקשר מונוגמי עם אישה כבר 4 שנים. הכותב מתאר כי חסרות לו התנסויות מיניות עם גברים ומספר שזוגתו לא מוכנה שישכב עם אחרות-ים מלבדה. פרופ' רובינשטיין נותן מענה ומסביר את דעתו בנושא, וחותם את דבריו במשפט: "אוכל רק לסיים את תגובתי בכך שאילו בת זוגך הייתה זו שפונה, לא הייתי ממליץ לה מלכתחילה להינשא לביסקסואל." תגובתו של פרופ' רובינשטיין, היא שהובילה אותנו להחלטה לכתוב, בתקווה שהדברים יוכלו לסייע להבנה טובה יותר של ביסקסואליות ולהפחית תופעות של ביפוביה, בעיקר בחדר הטיפול.
ביסקסואליות
ביסקסואליות היא "משיכה רומנטית ומינית לנשים ולגברים בעוצמות שונות לאורך טווח החיים או קיום יחסי מין עם בני שני המינים" (רובינשטיין, 2021, עמ' 279). על אף שהגדרה זו נפוצה בחברתנו באופן כללי, הספרות המחקרית חלוקה בדרכים להגדרת ביסקסואליות (זהר, 2013; Anderson & McCormack, 2016; Rapoport, 2009; Swan, 2016). למשל, סוואן (Swan, 2016) מציגה הגדרה של ביסקסואליות כתלות במקור שלה: חברתי, מדעי, התנהגותי וכיצד הביסקסואל-ית מגדיר-ה את עצמו-ה. לדידה, אפילו אם יש צורך במדד תכליתי אחד לביסקסואליות, עצם הניסיון ליצור הגדרה אחת שתסווג כראוי 100% מהביסקסואלים-ות רק חושף עד כמה קשה ליצור הגדרה אחידה, בשל שורה של בעיות מבניות. לדוגמה, האם מבנה ההגדרה מבוסס על התנהגות מינית, רגש, או זהות-עצמית (שם).
ברמה החברתית, יש התופסים ביסקסואלים וטרנסג'נדרים ככאלה שנמצאים בין הקהילות ההטרוסקסואליות לקהילות הלסביות/הומוסקסואליות, וכמייצגים דינמיקה של זהות שאינה מזוהה עם מודלים מסורתיים של זהות מינית (Meyer, 2003). בעניין זה, זהר (2013) מציינת כי מרכיבי זהות ביסקסואליים אינם זהים בין מגדרים שונים, וכי ניתן להסתכל על ביסקסואליות כ"מייצגת יכולת אנושית לאהוב, להעריך ולהימשך אל אדם ללא תלות למגדר שלו-ה" (שם, עמ' 6). נדמה כי הגדרה זו של זהר הולמת יותר את הזהות הפאנסקסואלית3 מאשר זו הביסקסואלית, ועם זאת ניתן לראות בכך דוגמה להגדרות הרבות, המגוונות והשונות לביסקסואליוּת כפי שמופיעות בספרות.
בשיחות ובדיונים שניהלנו בינינו במהלך כתיבת המאמר, הרגשנו שאנחנו נעים על רצף ההגדרות- מההגדרה הכוללנית וה"חותכת" שציין רובינשטיין לעיל, ועד להגדרות הפלואידיות שבוחר-ת הפרט לעצמו-ה. בסופו של יום, החלטנו שהגדרתה של רובין אוקס (Ochs, 2021) מבטאת באופן האותנטי ביותר את תחושותינו, ולכן מוצאות אותה כהגדרה המתאימה עבורנו לביסקסואליות, לפחות לעת־עתה: "אני קוראת לעצמי ביסקסואלית כי אני מכירה בפוטנציאל שבי להימשך רומנטית ו/או מינית, לאנשים מיותר ממין אחד, לא בהכרח באותו הזמן, לא בהכרח באותו האופן, ולא בהכרח באותה מידה".
ביפוביה
ביפוביה יכולה להיות מוגדרת כפחד (או חוסר אהדה) לאנשים שלא בחרו את זהותם המינית כהטרוסקסואלים או כהומוסקסואלים/לסביות (Dworkin, 2001).
ביסקסואליות-ים סובלים מיחס חברתי שלילי הן מצד חברת הרוב ההטרוסקסואלית והן מצד קבוצות אחרות של להטב"ק. היחס השלילי משתי האוכלוסיות "זכה" גם לכינוי "אפלייה כפולה (double discrimination)" (Mulick & Wright-Jr, 2002). היחס השלילי של ההטרוסקסואלים מכוון, מצד אחד, בעיקר כלפי המשיכה לבני אותו מגדר, ובכך הוא דומה מאוד להומופוביה, ומצד שני מתבטא גם בתפיסה שבזוגיות עם המגדר השני, ביסקסואלים בהכרח יבגדו מכיוון שהם נמשכים גם לבני אותו מגדר שלהם. בחברת הלהט"ב, היחס השלילי מאפיין בעיקר לסביות והומואים הרואים במשיכה לבני שני המגדרים חוסר השלמה עם המשיכה לבני אותו מגדר. באופן הזה, ביסקסואלים נתפסים כהומואים או כלסביות שמתכחשים לנטייתם "האמיתית" (רובינשטיין, 2021). האוכלוסייה הביסקסואלית סובלת מגילויי ביפוביה במדינות רבות בעולם, כולל ישראל (Bates, 2020; Eizner, 2012; Weiss, 2011).
ביפוביה יכולה לבוא לידי ביטוי באופנים מגוונים, כשאחד הבולטים שבהם הוא מחיקה ביסקסואלית (בשפה היומיומית: מחיקה ביסית). מחיקה ביסקסואלית היא נטייה להתעלם, להחסיר, לעוות, או להסביר באופן שונה עדויות על ביסקסואליות ברשומות היסטוריות, מקורות אקדמיים, חדשות, מדיה ומקורות ראשוניים אחרים. צורתה הקיצונית ביותר של מחיקה ביסקסואלית היא האמונה שנטייה מינית ביסקסואלית אינה קיימת כלל (Dworkin, 2001; Stange, Oyster & Sloan, 2011).
בסקירה שביצעו סרף ועמיתים (Serpe et. al, 2020), תוארו מחקרים שבוצעו בשנים האחרונות שמאששים כביכול את אי-קיומה של ביסקסואליות (מחקרים שצוטטו רבות באמצעי התקשורת, בעיקר ברשתות החברתיות), וצוטטו חוקרים ששוללים את קיום הזהות הביסקסואלית (שם). רוצים לומר, מחיקה ביסקסואלית אינה תופעה הנמצאת בשוליים החברתיים, אלא מקבלת במה בכיכר העיר ומְדָבְרֵריה הם אנשי ממשל, השכלה, אקדמיה ובידור. כך, למשל, נשמע שר הבריאות החדש, ניצן הורוביץ, הומוסקסואל מוצהר, מברך את באי ובאות מצעד הגאווה החיפאי 2021, "צהריים טובים לכל הלסביות, לכל ההומואים, לכל הטרנסים, לכל הסטרייטים שאיתנו היום!" ושוכח לברך את הביסקסואלים.ות (Zaidel, 2021); ההפקה של תכנית הריאליטי "חתונה ממבט ראשון" שביקשו מחברי.ות קהילת הלהט"ב להגיש מועמדות לתוכנית, אך מי שהציגה את עצמה כביסקסואלית, נדחתה על הסף בטענה הביפובית ש"מחפשים רק מונוסקסואלים כי 'בּי' זה מסובך" (חתונה ממבט ראשון, 2021; Kilshtein, 2021).
בהתייחס לעולם הטיפול הרגשי, הפסיכיאטר ד"ר אילן טל, מנהל קליניקה של קבוצת אנשי טיפול, כותב באתר האינטרנט של הקליניקה על ביסקסואליות:
"ביסקסואליות יכולה לעיתים לשקף קונפליקט לא פתור ביחס להעדפה המינית, מצב של קושי לבחור. אם כי, חשוב לזכור גם כי באותה מידה ביסקסואליות בהחלט יכולה להיות גם תוצאתו המוגמרת והמספקת של תהליך גיבוש זהות, שבמהלכו התבססה הכרה בקיומה של משיכה לשני המינים והתפתחו השלמה ותחושת נוחות עם כך" (טל, ל"ת).
מצד אחד, ד"ר טל מכיר באפשרות שביסקסואליות היא זהות בפני עצמה, אך בה-בעת הוא גם מציע אפשרות שביסקסואליות משקפת קונפליקט פנימי, ואנחנו שואלות: לשם מה הבהרה זו נחוצה? מה עומד בבסיס הניסיון של ד"ר טל "להרגיע" את הקורא ולהסביר לו שגם אם מרגיש משיכה לשני מגדרים, ייתכן וזה קונפליקט שאפשר לפתור? אם היה מחבר טקסט על הומוסקסואליות, האם היה מציע בטקסט את האפשרות שמדובר בקונפליקט פנימי בלבד? התחוור לנו כי דבריו של ד"ר טל אף "קיבלו" ביטוי מקצועי: כך, המונח ביסקסואליות מעברית (Transitional Bisexuality) הוגדר על ידי חוקרים לתיאור ביסקסואלים שהיו "עתידים להתפתח לגברים הומואים" (Semon et al, 2017). ניתן להוסיף לכך את דבריה של ד"ר רות וסטהיימר כי "ביסקסואליות אינה קיימת. יש רק הומו, לסבית, הטרוסקסואל" (מסר, 2005) [למשפטים ביפוביים שכיחים נוספים: San Francisco Human Rights Commission, 2011, עמ' 9-8].
אמירות אלו מתיישבות עם הממצאים של קמה (2014), שהיה הראשון לנסות למפות את שדה המחקר הלהט”בי בישראל. הקורפוס שנבדק הוא כל העבודות והמחקרים המקוריים שנעשו בתחום זה ופורסמו מאז 1942 ועד 2012 (338 פרסומים). קמה מצא כי בין כל העבודות, רק אחת נכתבה על ביסקסואליוּת, בשנת 2011. לדבריו "נחוץ לומר כי המונח להט”ב, הרווח בשיח התקשורתי הכללי ובתקשורת הפנים-קהילתית, אינו משתקף בשיח האקדמי: שתי הקבוצות האחרונות (ביסקסואלים וטרנסקסואלים/טרנסג'נדרים) מוכחדות סמלית כמעט לחלוטין וזוכות לתשומת לב מחקרית מזערית" (שם, עמ' 248-247).
ה(אי)־התייחסות של מפורסמים, פוליטיקאים ומטפלים לביסקסואלים, מביאה אותנו גם לשאלה, שנדמית כהרת גורל - "מה קורה בחדר הטיפול כשמהטופל-ת ביסקסואל-ית?". הרי אם ביפוביה ומחיקה ביסית מופיעות באופן גלוי על גבי דפי האינטרנט השונים (כפי שנצפה גם באתר "שרינק-פרנדלי") וחשופות לאנשי מקצוע ולקהל הרחב, ועולם המחקר כמעט ולא נוגע באוכלוסייה זו, אין זה מפתיע שהספרות מציינת כי ביפוביה ומחיקה ביסית באות לידי ביטוי גם בחדר הטיפול (Petford, 2006).
ביפוביה בחדר הטיפול ומה לעשות מולה
בעולם המערבי אנחנו נדרשים להזדהות מינית בצורה בינארית. אלו מבינינו, ש"נופלים" מחוץ להגדרות הצרות, הופכים בלתי נראים. עניין זה משפיע לא רק על חייהם של ביסקסואליים, אלא גם על אופן הטיפול בהם, שכן המטפלים עלולים לבטא חוסר הבנה בזהות ביסקסואלית בכלל ובתופעת הביפוביה בפרט. באופן הזה, מטופלים ביסקסואלים עלולים לשאת את הסיכון לתחושה גוברת של חוסר נראות גם בטיפול עצמו (Niki, 2018). גם בטיפולים "רגילים", שאינם נכללים בקטגוריה המזיקה של טיפולי המרה, המטפל-ת עלול-ה לבטא ביפוביה, לעיתים גם בטעות. לכן, מטרה נוספת של מאמר זה היא להעניק אינפורמציה, ולו בסיסית, למטפל-ת שפוגש-ת ביסקסואל-ית.
ישנן סיבות מגוונות להבעת ביפוביה מצד המטפל: עמדות שליליות כלפי להט"ב בכלל, תחושת אי-נוחות לטפל בפונים להט"ב וחוסר ידע על המאפיינים של להט"ב ודרכי הסיוע (שילה, 2019). לצד זאת, העמדה הביפובית היא גם נפרדת מהומופוביה באשר היא. מחקר אמריקאי הראה כי שישית (18%) מעובדי מערכת הבריאות ראו בביסקסואליות כמחלה, 25% ראו בנטייה המינית (הביסקסואלית) כמטרת הטיפול למרות שהפונים חלקו על כך, ו-11% מהמטפלים ניסו "לשנות" את הנטייה של הפונה להומוסקסואליות או הטרוסקסואליות. כלומר, הביעו אי-נוחות אל מול ביסקסואליות (Anderson & Mccormack, 2016).
ניתן לשייך אי-נוחות זו להפנמת הביפוביה בקרב המטפלים, אך באופן הדרגתי ניתן ואף רצוי לעבור מהתפיסה הנוקשה של משיכה מינית ורומנטית דו-קוטבית (הטרוסקסואליות/הומוסקסואליות) אל עבר הרצף הביסקסואלי. הגמשה זו תאפשר לראות באור חיובי את המגוון המיני העשיר יותר ובמקביל את טווח הבחירה הרחב יותר הפתוח בפני המטופלים הביסקסואלים לעומת ההטרוסקסואלים, הלסביות וההומואים (שם).
איך מתאפשרת הגמשה מסוג זה? ככלל, כאשר באים לעבוד עם מטופל ביסקסואל, נכון לבחון את התיאוריות שלאורן עובדים ולהיות מודעים להטיות שיכולות להכניס אֶפקט שלילי לטיפול (Dworkin, 2001). פרקטית, ניתן לשים לב לעלייתן של הנחות מוקדמות על המטופל ועל המיניות שלו. למשל, העובדה שמטופל מספר על מערכת היחסים הנוכחית שלו עם אישה, לא מעידה על כך שהוא בהכרח הטרוסקסואל. בנוסף, דוורקין (Dworkin, 2001) מציינת שחשוב לתת תוקף לחוויית הזהות העצמית של המטופל-ת כביסקסואל-ית ללא תלות בניסיונו המיני והרומנטי, כיוון שזהות מינית בהווה משמעותית יותר מקיומם או אי־קיומם של ניסיונות מיניים בעבר. לדבריה, אפילו נשות ואנשי טיפול מומחים ללהט"ב יכולים "ליפול" להנחות הטרוסקסואליות בלתי רצויות, ולכן יש מקום להעלות את המודעות לכך.
זאת ועוד, המטפל חייב לקחת בחשבון את ההקשר של זהות ביסקסואלית: מסיבות חברתיות, זוהי זהות שיש בה גם חוויה של אפליה ושל הקטנה ויש לזכור זאת בהכנת תוכנית טיפול למטופל (Dworkin, 2001) וגם בבניית הברית הטיפולית עם המטופל – ברית שמתאפשרת רק אם יש תשומת לב למיקרו־אגרסיות שעולות בטיפול (פרדס ופינקלמן, 2019):
"המונח 'מיקרו-אגרסיה' יכול לסייע לנו לזהות ולהבין מסרים סמויים ופוגעניים המועברים באינטראקציות יום-יומיות, בהקשרים חברתיים ובין-תרבותיים שונים [...] המגע היום-יומי עם בני קבוצת השווים וגם היחסים עם ההורים - כולם מהווים זירות שבהן בני נוער ומבוגרים להט"בים יכולים לחוות אפליה, מידור ופוגענות על בסיס יום-יומי" (שם).
תיאור מקרה קצר כדוגמה:
ג', בן 25, ביסקסואל, נמצא בטיפול פסיכותרפי מעל שלושה חודשים. באחת הפגישות האחרונות, כאשר שוחחו על מערכות היחסים השונות בחייו, שיתף את המטפלת על היותו ביסקסואל.
ג' [בשקט]: אולי זה הזמן לומר שאני ביסקסואל... [שתיקה קצרה]. התחלתי לצאת עם מישהי לפני שבועיים, ואמרתי לה שאני ביסקסואל. היא הביטה בי ואמרה שזה מבלבל אותה, ושהיא לא יודעת אם היא רוצה להיכנס למערכת יחסים איתי בגלל זה, כי היא חוששת שלא אהיה מסופק מהקשר שלנו ותמיד אחפש סיפוק גם אצל גברים. אני חושב שהיא אולי מבוהלת מהזהות שלי....
המטפלת [מהרהרת]: אפשר להבין אותה, לא? [מביעה חצי חיוך]
בדוגמה לעיל ניתן לראות שמיקרו־אגרסיה ביפובית באה לידי ביטוי הן באמירה של המטפלת ("אפשר להבין אותה") והן בהבעת פניה שרומזת על אמירה 'מבדרת' או 'צינית', כאילו היא מתבדחת עם המטופל על הזהות שלו.
חשוב לציין שזיהוי של מיקרו-אגרסיות איננו רק זיהוי של "טעויות בטיפול", או של "כשלים אמפתיים", אלא טומן בחובו גם הזמנה לחקירה בטיפול של המרכיבים מהם מתעצבות ומורכבות תחושות זהות מובחנות ועשירות יותר. אם כך, תשומת הלב למיקרו-אגרסיות עשויה לתרום לפיתוח היכולת להכרה הדדית, במשותף ובשונה, וליכולת לקיים דיאלוג גם בתחומי קונפליקט (פרדס ופינקלמן, 2019).
ונקודה לסיום, כללי האתיקה של מקצועות הטיפול בכלל ועבודה סוציאלית בפרט דורשים שהמטפל-ת ידאגו להדרכה נאותה עבורו-ה. עניין זה חשוב על אחת כמה וכמה כאשר מדובר באוכלוסיות מודרות, מדוכאות וסובלות מאפליה. כיום, אין דרך לבצע אכיפה של איכות ההדרכה שמטפלים עוברים, ולכן האחריות היא על המטפלים עצמם: בין היתר, מומלץ לאנשי טיפול לעבור הכשרה שתתייחס גם לנזילות מינית ולגמישות מינית (Anderson & Mccormack, 2016).
תודתנו נתונה לד"ר ריבי אפרת על הקורס האקדמי "המנעד המגדרי והמיני בהיבט הטיפולי" שהוביל אותנו לכתיבת המאמר.
הערות
- עובדת־סוציאלית (M.S.W טראומה והתפתחות טראומה) ומטפלת באמצעות בעלי־חיים.
- עובד־סוציאלי (M.S.W קליני).
- פאנסקסואליות היא משיכה מינית ו/או רומנטית כלפי א.נשים ללא תלות במגדר או במין הביולוגי (חוש"ן, 2019).
מקורות
זהר, ר' (2013). גיבוש זהות ורווחה נפשית בקרב נשים ביסקסואליות בישראל [עבודת גמר לקבלת תואר "מוסמכת"]. אוניברסיטת חיפה.
חוש"ן, ארגון החינוך וההסברה של הקהילה הגאה בישראל (2019). מה זה פאנקסואל? אוחזר ב-11 ביולי, 2021 מ-https://www.facebook.co...275886305122 .
חתונה ממבט ראשון (2021). "חתונה ממבט ראשון" מחפשת זוגות להט"ב. אוחזר ב-03 ביולי, 2021 מ- https://www.mako.co.il/...0a871026.htm .
טל, א' (ל"ת). ביסקסואליות: העדפה מובחנת או בלבול? אוחזר ב-03 ביולי, 2021 מ- https://www.drtal.co.il...%D7%95%D7%AA .
מסר, א' (2005). מחקר: ביסקסואל הוא בעצם הומו מבוהל. אוחזר ב-11 ביולי, 2021 מ- https://www.ynet.co.il/...7439,00.html .
פרדס, א' ופינקלמן, ח' (2019). מיקרו-אגרסיה וביטוייה ביחסים הטיפוליים. אוחזר ב-02 באוקטובר, 2021 מ- https://www.betipulnet....%D7%99%D7%9D
רובינשטיין, ג' (2018). תשובת מומחה להודעה "ביסקסואל ונישואין- האם זה אפשרי?". פורום שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומואים, ביסקסואלים וא-מיניים. אוחזר ב-26 ביוני, 2021 מ-https://www.doctors.co....sage-1123360.
קמה, ע' (2014). קווים לדמותו של שדה המחקר הלהט"בי בישראל. סוציולוגיה ישראלית- כתב עת לחקר החברה בישראל, ט"ו(2), 261-241.
רובינשטיין, ג' (2021). בין בושה לגאווה: פסיכותרפיה חיובית בגברים הומואים וביסקסואלים. עם עובד.
שילה, ג' (2019). על החשיבות והאתגרים של עבודה סוציאלית בישראל עם להט"ב. מידעו"ס, 89, 31-30.
Anderson, A., & McCormack, M. (2016). The changing dynamics of bisexual men’s live: social research perspectives. Springer Nature.
Bates, C. (2020). “It's nothing to be ashamed of, I'm like, I'm bisexual and I love women, I like men” - being a bisexual person with an intellectual disability. Journal of Bisexuality, 20 (4), 493-513.
Dworkin, S. H. (2001). Treating the bisexual client. Journal of Clinical Psychology, 57(5), 671-680.
Eisner, S. (2012) Love, rage and the occupation: bisexual politics in Israel/Palestine. Journal of Bisexuality, 12 (1), 80-137.
Kilshtein, M. (2021). Retrieved from https://www.facebook.co...133222852285.
Meyer, M. D. E. (2003). Looking toward the InterSEXions. Journal of Bisexuality, 3 (3-4), 151-170.
Mulick, P. S., & Wright-Jr, L. W. (2002). Examining the existence of biphobia in the heterosexual and homosexual populations, Journal of Bisexuality, 2(4), 45-64.
Niki, D. (2018). Now you see me, now you don't: addressing bisexual invisibility in relationship therapy, Sexual and Relationship Therapy, 33(1-2), 45-57.
Ochs, R. (2021). Selected quotes by Robyn Ochs. Retrieved from https://robynochs.com/quotes.
Petford, B. (2006). Therapy from the fence, Journal of Bisexuality, 5 (4), 19-33.
Rapoport, E. (2009). Bisexuality in psychoanalytic theory: interpreting the resistance, Journal of Bisexuality, 9(3-4), 279-295.
San Francisco Human Rights Commission (2011). Bisexual Invisibility:Impacts and Recommendations. Retrieved from https://sf-hrc.org//sit...rch_2011.pdf .
Semon, T. L., Hsu, K. J., Rosenthal, A. M., & Bailey, J. M. (2017). Bisexual phenomena among Gay-identified men, Archives of sexual behavior, 46(1), 237-245.
Serpe, C., Brown, C., Criss, S., Lamkins, K., & Watson, L. (2020). Bisexual women: experiencing and coping with objectification, prejudice, and erasure, Journal of Bisexuality, 20(4), 456-492.
Stange, M. Z., Oyster, C. K., & Sloan, J. E., (2011). Encyclopedia of women in today's world. Sage.
Swan, D. J. (2016). Defining bisexuality: challenges and importance of and toward a unifying definition. In D. J. Swan & S. Habibi (Eds.). Bisexuality: theories, research, and recommendations for the invisible sexuality (pp. 37-60). Springer Nature.
Weiss, J. (2011). Reflective Paper: GL Versus BT: The archaeology of biphobia and transphobia within the U.S. hay and lesbian community, Journal of Bisexuality, 11(4), 498-502.
Zaidel, M (2021). Retrieved from https://www.facebook.co...208304207285.
