מתכווננים לעבודה מקוונת
סקירת יום עיון: מעבר למדיה מקוונת של הפסיכולוגים התעסוקתיים־ארגוניים1
מאת ד"ר יעל בן-חורין
יום העיון "מתכווננים לעבודה מקוונת", שאורגן על-ידי הועדה המקצועית לפסיכולוגיה תעסוקתית- ארגונית במועצת הפסיכולוגים, משרד הבריאות, התקיים בזום בתאריך 19.8.2020.
באוגוסט 2020 התקיים יום עיון מקוון (בזום) של הפסיכולוגים התעסוקתיים־ארגוניים, בהשתתפות של יותר מ-80 פסיכולוגים – בהם מדריכים, מומחים, ומתמחים – העוסקים בייעוץ ובטיפול תעסוקתי, באבחון ומיון, בפסיכולוגיה ארגונית ובהנחיית הקבוצות. מטרת המפגש הייתה שיתוף של חוויות ושל תובנות על רקע המעבר לערוצים המקוונים (דיגיטליים), לנוכח האצת המעבר אליהם בתקופת מגפת הקורונה, וכן הסקת מסקנות לגבי תהליכי הלמידה וההתמחות. במפגש התקיימו קבוצות דיון ובסופו נערך שיתוף ודיון במליאה2.
כל הפסיכולוגים3 תיארו מעבר לעבודה מקוונת בהיקפים שונים, בהם: ראיונות מקוונים, סדנת ראיונות, אבחון מועמדים, מבחני מצב קבוצתיים, תהליכי ייעוץ אישי, טיפול וייעוץ תעסוקתי, ייעוץ אישי למנהלים ולמפקדים, פיתוח אישי לעובדים, קורסים והכשרות מקוונות, תהליכי הדרכה להתמחות ועוד. ביום העיון השתתפו פסיכולוגים מארגונים שונים (צה"ל, מכוני מיון, ארגונים ציבוריים) וכן פסיכולוגים העובדים בקליניקה פרטית. חלק מהארגונים עברו באופן מלא לפלטפורמות המקוונות, וחלקם עבדו באופן משולב, היברידי – מקוון ופרונטלי. בין כל משתתפי יום העיון הייתה הסכמה על כך שהעבודה מרחוק תמשיך גם בעתיד במתכונת כזו או אחרת, ותשולב עם עבודה פרונטלית4.
ביום העיון נדונו היתרונות של המעבר לעבודה מקוונת, הן ברמת הפסיכולוג, הן ברמת הפרט והן ברמת הארגון:
- חיסכון בזמן ויתרונות מעשיים: המעבר למדיה המקוונת מקל על ההגעה הפיזית מרחוק, וחוסך זמן ועלויות נסיעה. בנוסף, המדיה המקוונת מאפשרת בדרך כלל ניצול טוב של זמן המפגש.
- גמישות בעבודה: קל יותר לנצל את שעות אחה"צ והערב לעבודה; מתאפשרת יותר גמישות בקביעת הפגישות; קיימים יתרונות של שילוב בין בית ועבודה, והגדלת הנגישות של פסיכולוגים לעבודה ברחבי הארץ ואף בחו"ל.
- עלו גם יתרונות הקשורים לעבודה המקצועית והטיפולית: המעבר למדיה מקוונת מאפשר לעיתים הצצה אל הבית או אל החדר של הפרט, ומאפשר איסוף של מידע אבחוני רלוונטי. בנוסף, פסיכולוגים העידו על כך שחלק מהפרטים משוחררים יותר ושניתן ליצור עימם קשר אישי ועמוק גם בפלטפורמה מקוונת. גם רולניק (2020) מתאר כי ניתן להגיע לאינטימיות ולקשר טיפולי קרוב ודומה לקשר הנוצר פנים אל פנים, ויש אנשים שהריחוק הפיזי מאפשר להם חשיפה גדולה יותר.
- מתאפשרת יותר דיסקרטיות: הפרט יכול לקיים את השיחה מביתו מבלי לחשוש שהמעסיק הנוכחי יידע על כך.
- חלק העידו על כך שהמדיה המקוונת יוצרת תחושה של גיוון: התהליכים יותר מעניינים, וזה מעודד יצירתיות והשתנות של הפרט, וגם של הפסיכולוג.
- מענה לצורכי הארגונים. העבודה המקוונת מאפשרת לארגונים המחויבים לעמוד בתנאי תו סגול לפעול ביתר קלות, מקנה נוחות ונגישות למועמדים, ויכולה להיות בעלת תועלות כלכליות.
לצד היתרונות הועלו חסרונות רבים:
- חוסר נוחות ברמה האישית: היו פסיכולוגים שציינו שהעבודה מרחוק אינה נעימה להם ועשויה לעורר חרדה בקרב חלק מהפרטים, המתעצמת לנוכח העובדה שהכניסה להליך והאפשרות ל"שבור את הקרח" בתחילת המפגש ובסופו מוגבלים יותר.
- יכולת הבנה ופרשנות מוגבלת: הייתה הסכמה כללית לפיה היכולת לפרש ולהבין את הפרט במדיה המקוונת פחותה. למשל, קשה לקרוא הבעות פנים דרך המסך, קשה יותר להבחין בניואנסים, בשפת גוף, ביכולות תקשורת, בלבוש ואפילו במצב פיזי (למשל, אישה שלא רואים את בטנה ולא יודעים שהיא בהריון). אחד הפתרונות שהוצע היה לעשות שימוש יותר נרחב במיומנות של שיקוף (למשל: "אני מבין מדבריך ורואה בהבעת פניך שחשת קושי בתפקידך הקודם"), על מנת לברר שאכן אנו מבינים נכונה את הכוונות של הפרט ואת דבריו.
- חלק מהפסיכולוגים טענו שלאנשים קשה לדבר בפתיחות במדיה הזו, קושי המוביל לשתיקות מוגברות, הנחוות מאיימות יותר מאשר במפגש פנים אל פנים.
- ישנן אוכלוסיות מוחלשות שהמדיה הזו אינה נגישה להן או שהם מתקשים להתמודד איתה, והדבר דורש תשומת לב מיוחדת כדי שלא להעמיק פערים.
- צוינו גם חסרונות משמעותיים הקשורים לקושי לשמור על הסטינג הטיפולי, הייעוצי או האבחוני הנדרש. מאפיין זה הוזכר גם על ידי וינברג ורונלניק (2020), שטענו שבמדיה המקוונת יש אובדן שליטה של המטפל על הסטינג, הנועד לייצר סביבה מחזיקה (Holding) עבור המטופל. אחת ההמלצות העיקריות שעלו בהקשר זה היא ליצור הגדרה ברורה של גבולות הסטינג ולהעבירם לאחריות הפרטים, דבר שגם יכול לעזור לפרט לפתח מנגנוני התארגנות בוגרים יותר.
- סוגייה נוספת שעלתה היא הקושי לשמור על סטנדרטיזציה בכדי למנוע פערים בשל תנאים לא שווים בתהליכי האבחון. למשל, המקום שבו מתראיינים, שמירה על הגבולות, או הבדלים באיכות השיחה לנוכח הפרעות וקשיים טכניים.
- חסרונות נוספים בשימוש במדיה הזו קשורים להיבטים טכנולוגיים וטכניים, שכן קטיעות מרובות בתקשורת, ובעיות טכנולוגיות אחרות, מקשות על תקשורת זורמת.
- רוב הפסיכולוגים התייחסו גם לבעיה של עייפות ואדישות הנוצרת בשימוש במדיה המקוונת לאורך זמן, דבר המשפיע גם על הפסיכולוגים וגם על הפרטים. תופעה זו של "עייפות זום" תוארה בספרות, וניתנו לה שני הסברים פיזיולוגיים. האחד, שאינטראקציה קרובה, פנים אל פנים, בעיקר כשנוצר קשר עין, מביאה לאקטיבציה מוחית שתוצאותיה הן ערנות וחיוניות, שאינן מתאפשרות במדיה המקוונת. והשני הוא שהעייפות נגרמת בשל המאמץ הקוגניטיבי והרגשי הרב שנדרש לקליטה של המתרחש, וכן בשל הצורך להימנע מריבוי של הסחות דעת (Lee, 2020).
- לבסוף עלה אתגר הניהול העצמי במדיה המטשטשת את הגבולות בין הבית לעבודה ובין פגישה לפגישה, ולכן עלתה החשיבות של יצירת הפוגות יזומות בין הפגישות.
בחלוקה של תחומי ההתמחות השונים עלו תובנות נוספות:
הפסיכולוגים העוסקים בתחום הייעוץ והטיפול העידו על תחושת מרחק רגשי וקושי ליצור אינטימיות, אמון וקרבה כפי שאלה נוצרים במפגש פנים אל פנים. התחושה הרווחת הייתה שהמעבר לפלטפורמה מקוונת מייצר השטחה מסוימת, והיא ממוקדת בתקשורת רציונלית, הנסמכת על מה שאומרים ופחות על מה שמרגישים (באמצעות קריאה של שפת גוף ותקשורת לא מילולית), וכן צמצום תהליכי ההעברה וההעברה הנגדית.
לתחושתם, הפלטפורמה המקוונת מגבירה את תחושת החדגוניות: אין את הצבע ואת הגוונים שיש במפגש פנים אל פנים. וינברג ורולניק (2020) התייחסו לחוויה זו כ"סביבה חסרת הגוף", שבה במדיה המקוונת יש מעבר מתלת ממד לדו ממד: אובדן של המבט החם, התקשורת הבלתי מילולית, קשר העין הישיר והריח, התורמים לתהליך הטיפולי. מצד שני, לטענתם, במדיה המקוונת הפנים נראים קרובים וברורים יותר. אחת ההמלצות שעלתה היא לגלות רגישות לזיהוי הבעות הפנים, הנותנות אינדיקציה לתחושות.
תחום המיון וההערכה נמצא כבר בתהליך מדורג ורב שנים של מעבר לעבודה מקוונת, שהואץ בתקופת הקורונה. תחום זה כולל שיטות אבחון שונות, ובהן העברת מבחנים פסיכולוגיים, עריכת ראיון אישי אבחוני מבחני מצב (סימולציה) קבוצתיים. הפסיכולוגים העוסקים בתחום אמרו שתהליכי האבחון עלולים להיות מושפעים ומוטים בגלל חוסר ריכוז הנובע מעיסוק מוגבר בפרטים טכניים (תאורה, רקע, מגבלות תקשורת וכו'). בנוסף, הפלטפורמה המקוונת יוצרת אשליה שהפסיכולוג מבין ומאבחן היטב את המועמד, מכיוון שרואים את הפנים מקרוב, מה שעלול להיות שגוי לנוכח כל המגבלות שתוארו קודם לכן.
אחד הכלים המשמעותיים בתהליכי האבחון הוא הסימולציה הקבוצתית, אשר העברתה למדיה המקוונת היא מורכבת, ודורשת התאמה ייחודית של המבחן וכן הקפדה על סטנדרטיזציה, דבר מורכב בשל העובדה שכל אחד נבחן מביתו, ובתנאים אחרים. במאמר לגבי מיון לתפקידים בצה"ל באמצעות פלטפורמות מקוונות, נמצאו אתגרים בתחום המקצועי, הטכנולוגי והתפעולי (קלדרון, אבני וסגל, 2020). במאמר נוסף שבו נסקרו סוגי המבחנים הדיגיטליים הקיימים, תקפותם וחווית הנבחן, עלה הצורך ליצור מודלים חדשים המבוססים על אבחון מקוון, ולא רק התאמה של שיטות פנים אל פנים למדיה המקוונת Woods et al, 2020)). בהתאם, קיים צורך לפיתוח מהיר של כלים חדשים וכן עריכת מחקרי תוקף של תהליכי אבחון מקוונים.
אתגרים רבים הועלו סביב סוגיית הבטחת האמינות של הנבדקים, בהיעדר יכולת פיקוח עליהם. הודגש הצורך במתן מענה למניעת מרמה ולשמירה על חסיון המבחנים, באמצעות פתרונות מקצועיים, טכנולוגיים ומשפטיים. מחקרים הראו שניתן להפחית מרמה במבחנים באמצעות אזהרה מותאמת לנבחנים, הכוללת הסבר שניתן לגלות מרמה ומהן הסנקציות על כך (Dwight & Donovan, 2003).
הפסיכולוגים מתחום הפסיכולוגיה הארגונית והנחיית הקבוצות טענו שהעבודה הקבוצתית במדיה המקוונת שונה ומאתגרת מאוד לעומת מפגשים פנים אל פנים, כאשר כל המשתתפים רואים זה את זה. לתחושתם, תהליכים של דינמיקה קבוצתית מוגבלים יותר וגם אם אלה קיימים, היכולת של המנחה להבחין בהם מוגבלת יותר.
בנוסף, מנחים רבים תיארו ירידה באינטראקציה המילולית בין המשתתפים בקבוצה, בין היתר בשל המגבלה על דיבור בו־זמני. אף שהחלוקה לקבוצות קטנות מגדילה את האינטראקציה בין המשתתפים, היא מפצלת את הקבוצה לתת קבוצות שהמנחה לא שותף להן באופן מלא.
בהקשר זה צוין גם השימוש באמצעים טכנולוגיים עוקפים, למשל, קיומם של קבוצות וואטסאפ או של צ'אט פעיל בין משתתפי הקבוצה, שהמנחה לא שותף להם. לפיכך המושגים גלוי ונסתר מקבלים משמעות חדשה: נסתר מהמנחה, בשונה מנסתר במשמעות של "לא מודע קבוצתי". החוויה המרכזית שתוארה הייתה של "השטחת הדינמיקה", על מרכיביה הגלויים והסמויים. חוויה דומה תוארה במאמר שעסק בטיפול קבוצתי, ושהתייחס לקושי לזהות תגובות רגשיות, ולאובדן הספונטניות הקבוצתית בשל הצורך שהאחד יסיים לדבר לפני השני, וכן למורכבות בזיהוי התהליך הקבוצתי (עברון, 2020).
מנחים בקבוצות ארוכות טווח העלו חשש שהתהליך הרגשי שהמשתתפים עוברים הוא פחות מעמיק מאשר בקבוצה פנים אל פנים. תפיסות אלה עולות בקנה אחד עם מחקר שהשווה בין קבוצות התנסות בתואר שני בייעוץ, שבוצעו חלקן פנים אל פנים וחלקן במדיה מקוונת, ושבו נמצא שתחושת הביטחון והקשר הרגשי בין המשתתפים היו גבוהים יותר באופן מובהק בקבוצת הפנים אל פניםHolmes & Kozlowski ,2015) ). עם זאת, פסיכולוגים נתנו גם דוגמאות לקבוצות שבהן ישנה הקפדה על סטינג מותאם, ולאורך זמן מתאפשרת יצירת אינטימיות ודינמיקה קבוצתית המעודדות למידה והתפתחות, גם בפלטפורמות המקוונות.
תופעת "עייפות זום" שתוארה קודם לכן נמצאה משמעותית מאוד בעבודה הקבוצתית, וכן הנטייה הרבה יותר לאבד ריכוז ולעסוק בדברים אחרים לעומת בקבוצת פנים אל פנים. כל אלה מחייבים ערנות גבוהה יותר של המנחה. בקבוצות שבהן ההנחיה היא מובנת, המנחה יכול לשלוט בקלות במהלך הקבוצה, אך בו בזמן הוא נדרש להיות אקטיבי יותר על מנת להשאיר את כולם ערניים.
לבסוף, הפסיכולוגים העוסקים בהנחיית קבוצות ציינו את החשיבות של שמירה על הסטינג (כולם עם מצלמות, כולם בפורמט המאפשר לראות אחד את השני) כדי להבטיח את התהליך הקבוצתי.
בחינת ההתאמה למדיום המקוון
בהתאם לחוויות ולתובנות שהועלו במפגשים, ניתן לזקק כמה מרכיבים עיקריים הדורשים התייחסות כאשר שוקלים לעבור למדיה המקוונת.
- הקשר עם הנועץ/המטופל – פסיכולוגים רבים אמרו כי היה קל יותר לעבור למדיה המקוונת כאשר כבר היה קשר עם הנועץ או עם המטופל, שנוצר במפגש פנים אל פנים מוקדם. לאור העובדה שמרבית העבודה נערכת כיום במודל ההיברידי, נראה שעדיף לעבור למדיה המקוונת לאחר שיוצרים היכרות וקשר פנים אל פנים. ההמלצה היא, שבמידת האפשר, יש להתחיל טיפול או ייעוץ במפגש פנים אל פנים, ואז לעבור למדיה מקוונת (רולינק, 2020).
- מידע אישיותי – לנוכח המורכבות של העברת ריאיונות לאבחוני אישיות באמצעות המדיה המקוונת, נראה שמפגש פנים אל פנים הוא מותאם יותר לזיהוי ממדים רכים וניואנסים אישיותיים. המדיה המקוונת מתאימה יותר כאשר הצורך לאבחון ניואנסים אישיותיים קטן באופן יחסי (כמו בייעוץ לפיתוח מנהלים). עם זאת, למידה והתנסות לאורך זמן יכולות לאפשר פיתוח מיומנויות אבחון גם במדיה מקוונת.
- סטנדרטיזציה – בתהליכים המחייבים סטנדרטיזציה גבוהה (תהליכי מיון למשל), ניתן לעבור לתהליכים מקוונים במידה שניתן להבטיח תהליך סטנדרטי. בהתאם, גם בתהליכי ייעוץ וטיפול יש חשיבות להגדיר סטינג מחודש וברור כאשר עוברים למדיה המקוונת.
- חשיבות הדינמיקה הקבוצתית – פסיכולוגים רבים העידו על המורכבות בפיתוח דינמיקה קבוצתית במדיה הדיגיטלית הדומה לזו המתפתחת במפגשים פנים אל פנים. לכן, קל יותר לעבור למדיה המקוונת בפעילויות בעלות אופי הדרכתי, לעומת תהליכים שבהם הדינמיקה הקבוצתית בין האנשים היא משמעותית (למשל: פיתוח צוות, פתרון קונפליקטים בקבוצה, ומבחני מצב הדורשים דינמיקה קבוצתית), ושבהם יש העדפה לתהליכים לא מקוונים.
- מורכבות התהליך – פסיכולוגים רבים העידו על כך שקל יותר להשתמש במדיה המקוונת בתהליכים בעלי מורכבות נמוכה (כמו ראיון אישי וייעוץ אישי שוטף) מאשר בתהליכים מורכבים יותר (יחסים מורכבים בתוך קבוצה למשל).
חווית הפסיכולוג בעידן הדיגיטלי
רוב הפסיכולוגים אמרו כי המעבר לעבודה מקוונת היה מהיר מדי, אך הקושי שהם חוו בהתחלה התמתן לאחר תקופת הסתגלות. ואולם מקצת מהפסיכולוגים טענו שהם אינם מורגלים לעבודה מקוונת, אינם שולטים בטכנולוגיה, פחות מאמינים שניתן לעבוד מרחוק ואף ניתן היה להבחין שאצל חלקם מתעוררות תגובות רגשיות ביחס למדיה המקוונת.
אצל חלק גדול מהמשתתפים התחושה הרווחת הייתה שמדובר בפשרה, ולא בסטנדרטים שבהם הם רגילים לעבוד, הן מבחינת סוג הקשר שנוצר עם הפרט, והן מבחינת תוקף הכלים ורמת הבקיאות בהם. הנטייה הרווחת בקרב חלק גדול מהפסיכולוגים הייתה, שברגע שניתן יהיה, הם יעדיפו לחזור לעבוד באופן פרונטלי.
אין ספק שהמעבר לפלטפורמות המקוונות מפגישה את הפסיכולוגים עם הצורך להשתנות, ועם ההעמדות שלהם כלפי טכנולוגיה וקדמה. הפסיכולוגים שהשתתפו בכנס הכירו בכך שייתכן שהקושי במדיה המקוונת היא חוויה שלהם, והיא אינה בהכרח דומה לחוויית הפרט.
חלקם תיארו כי הם ניסו לשמור על גבולות העבודה והסטינג גם בדיגיטל. לעומתם, היו שחשבו שהעבודה בדיגיטל מביאה עימה מאפיינים חדשים וצורך בגמישות ובהתאמות ייחודיות של העבודה מול הפרט.
הייתה הסכמה בקרב כולם שהמדיה המקוונת דורשת התייחסות ייחודית מצד הפסיכולוג, ומהווה אובייקט חדש בתוך התהליך. כך למשל פסיכולוגים תיארו שהם מתייחסים באופן ישיר למדיה זו בדיאלוג עם הפרט, באמצעות הגדרה של הסטינג החדש, במתן מילות הרגעה ואמפתיה לקושי שבמפגש במדיה המקוונת, וגם בהגברת הערנות שלהם לפרטים המתקשים במדיה הזו.
לבסוף, נשאלה השאלה האם העבודה במדיה מקוונת דורשת יכולות ומיומנויות נוספות. כאמור, עמדת הפסיכולוג כלפי המדיה המקוונת משפיעה על החוויה שלו. נראה לכן שעמדה חיובית כלפי טכנולוגיה, נטייה לשימוש בטכנולוגיה, יכולת להשתנות וגמישות – כולן יכולות לסייע למעבר לעבודה באופן מקוון. מאמרים העוסקים בכישורים הנדרשים במעבר לעולם הדיגיטלי מגדירים כמה מאפיינים משמעותיים כאלה: יכולת טכנולוגית, יכולת פתרון בעיות במצבים חדשים, אוטונומיה ויכולות שיתוף פעולה (Grundke et al, 2017). בהקשר זה מעניין לבחון אילו כישורים יידרשו לפסיכולוגים ב"עולם החדש".
סיכום
ביום עיון על המעבר למדיה מקוונת של פסיכולוגים תעסוקתיים־ארגוניים עלו כמה תובנות והמלצות:
- המעבר לעבודה מקוונת בעולם העבודה הוא כאן להישאר – הפסיכולוגים התעסוקתיים־ארגוניים, המומחים בעולם העבודה, צריכים להתאים את הגישה ואת העבודה שלהם לעולם החדש, תוך שמירה על סטנדרטים מקצועיים. נדרש לפעול ללמוד וליישם שיטות עבודה, תפיסות וכלים המתאימים לעידן של המעבר למדיה המקוונת.
- חשיבות השמירה על סטנדרטים מקצועיים וריענון שיטות העבודה – יש מקום להפעיל שיקול דעת במעבר לפלטפורמה מקוונת, ולהציב גבולות במקרה של חוסר התאמה. עם זאת, המעבר לעבודה מקוונת מספק הזדמנות לשנות דפוסי עבודה מקובעים, וליישם יותר גמישות ויצירתיות בעבודה כפסיכולוגים. במקביל ישנה הזדמנות לריענון של כלים ושיטות עבודה, וליצירה של כלים סטנדרטיים חדשניים ומגוונים.
- נדרשת למידה – חשוב לאתר מידע וללמוד מניסיון של עבודה מקוונת של אנשי מקצוע בארץ ובעולם.
- הגדרת מדיניות ואתיקה (כולל סטינג) – נדרש להגדיר הנחיות ומדיניות מחייבות לשימוש בפלטפורמות מקוונות, החל בסטינג ועד להתייחסות להיבטים משפטיים כמו הקלטת המפגש, שימוש במבחנים, אופן השמירה של התיעוד והמבחנים וכדומה. כמו כן יש צורך לעסוק בסוגיות אתיות חדשות.
- התמחות והדרכה – לנוכח הצפי שהעבודה בעתיד תהיה במודל היברידי, ההתנסות במסגרת ההדרכה להתמחות צריכה לכלול הדרכה בשני האופנים: פנים אל פנים ודיגיטלי. תהליכי ההדרכה צריכים לכלול גם התנסות מעשית בפלטפורמות המקוונות השונות, וגם הקניית ידע רלוונטי. נדרש גם להתאים את תוכניות ההתמחות ולעדכנן, כך שיכללו ידע תיאורטי ויישומי בכל הקשור לעבודה מקוונת. יצוין כי רוב הפסיכולוגים שחוו את ההדרכה להתמחות במדיה המקוונת, העידו על חווית למידה אפקטיבית וטובה.
הערות
- הכותבת מודה ליעל קלדרון, ברוך קאירי, נירה כץ ורבקה בר על הערותיהם המועילות.
- להלן רשימת אנשי המקצוע שהיו שותפים לארגון המפגש ולהנחייתו: רבקה בר, ברוך קאירי, יעל קלדרון, דר' יאיר נועם, נירה כץ, סבטה מסלוב ,דר' גודי גולדברג, אורלי צדוק, מיכל פוני, דר' קרן אדלר-קרבריטי, מיכל דברת, מיכל פלג, דר' שרון פישר, נטע לוטרמן, נמרוד בליך, דר' חיים אמסל, חנה גורדון.
- השימוש במונח "פסיכולוג" במאמר מתייחס ליועץ, למטפל או למאבחן (אלא אם מוזכר רק אחד מהתחומים). השימוש במונח "פרט" מתייחס לנועץ, למטופל או לממוין.
- תפיסה זו עולה בקנה אחד עם המגמות בעולם. כך למשל, איגוד היועצים האמריקאי שילב בקוד האתי שלו ב-2014 את הייעוץ מרחוק לצד הייעוץ פנים אל פנים.Ethical code (American Counseling Association [ACA]), 2014, p. 17.
מקורות
וינברג, ח. (2020). מהספה והמעגל אל המסך – טיפול (קבוצתי) מקוון. נדלה מאתר בטיפולנט.
עברון, י. (2020). כשהתלת מימד הופך לדו מימד: על הנחיית קבוצות בזום בימי קורונה. נדלה מאתר פסיכולוגיה עברית.
קלדרון יעל (סא"ל), אבני עינב (רס"ן) וסגל מור (רס"ן), (2020). מיון בנעלי בית: אתגרים נבחרים במיון מרחוק. יפורסם בכתב העת "בין הזירות": אוקטובר 2020.
רולניק, ארנון, (2020). על סטינג וגמישות: עשרת הכללים (הדיברות?) לטיפול מרחוק. נדלה מאתר בטיפולנט.
Dwight, S.A. & Donovan, J.J. (2003). "Do Warnings not to Fake Reduce Faking?" Human Performance, vol. 16, 1–23.
Grundke, R., M. Squicciarini, S. Jamet and M. Kalamova (2017), “Having the right mix: the role of skill bundles for comparative advantage and industry performance in GVCs”, OECD Science, Technology and Industry Working Papers, OECD Publishing, Paris. http://dx.doi.org/...51965.
Holmes, Courtney M. & Kozlowski, Kelly A. (2015) "A Preliminary Comparison of Online and Face-to-Face Process Groups", Journal of Technology in Human Services, 33:3, 241-262
Lee, J. (2020) "A Psychological Exploration of Zoom Fatigue". Psychiatric Times.
Weinberg, H. & Rolnick A. (eds.) (2020) Theory and practice of online therapy: Internet-delivered interventions for individuals, families, groups, and organizations. New York: Routledge
Woods, S. A., Ahmed, S., Nikolaou, I., Costa, A. C., & Anderson, N. R. (2020). "Personnel selection in the digital age: a review of validity and applicant reactions, and future research challenges". European Journal of Work and Organizational Psychology, vol. 29, p. 64-77.
