חיי משפחה בימי קורונה
המלצות להורים בתקופה הנוכחית
מאת רתם זמיר
בתקופה הנוכחית אנחנו כבני אדם, כאזרחים ובפרט כהורים חווים תקופה מאתגרת, מעמיסה, מעוררת חרדה ומבלבלת. ליקטתי כאן כמה הצעות וקווי מחשבה שאני מקווה שיסייעו לכם לצלוח את התקופה הזו בצורה הטובה ביותר שניתן.
אני מציעה להסתכל על התקופה הזו כהרחבה (ולעיתים הקצנה) של המצב הרגיל. בימים כתיקונם יש לנו תפיסות בסיסיות על החיים ועמדה הורית שמנחה אותנו. התפיסות האלו צריכות ויכולות להנחות אותנו גם עכשיו. במקום "לטרוף את הקלפים" אני מציעה להתבונן בהם ולארגן אותם בצורה מתאימה.
ההמלצות האלו כוחן יפה לכל תקופת חיים ובעיקר לזו הנוכחית. אנא קבלו אותן כנקודות למחשבה, קחו את מה שעוזר לכם או מדבר אליכם, הניחו למה שלא.
- איזון עצמי, לפני הכל - יש להניח שגם אתם עצמכם חווים חרדה ולחץ ומסתגלים לשינוי מהותי באורח החיים. בדיוק כפי שבמטוס אנו נדרשים להניח קודם את מסיכת החמצן על עצמנו ורק אחר כך על הילדים - עצרו רגע וחדדו לעצמכם מה אתם חשים בתקופה הזו, מה קשה לכם במיוחד, מהן דרכי ההתמודדות המתאימות לכם ואילו משאבים פנימיים וחיצוניים זמינים בתקופה הזו. האם אתם זקוקים להפסקה מדי פעם? כיצד ניתן לאפשר זאת? מהם הדברים שמחזירים לכם כוח ומארגנים אתכם?
- משמעות התפקיד ההורי בתקופה הנוכחית - חשוב להבין שאנחנו כהורים מהווים כיום את הפונקציה המארגנת, מתווכת מציאות ומרגיעה היחידה בחיי הילדים שלנו. לכן כדאי לשמור על שיח מאוזן ככל הניתן, לשים לב למסרים שאנחנו מעבירים לילדנו - הן במילים והן דרך המחוות וההתנהגות שלנו. גם בימים כתיקונם, אבל בעיקר כעת - בהינתן הנתק מהמציאות החיצונית - אנחנו הגורם היחיד שיכול לתווך לילדנו את המתרחש.
- הסברה - הסבירו לילדכם את המצב, את ההנחיות ואת התפיסה האישית שלכם. השתדלו לצמצם חשיפה של ילדים צעירים לשידורי החדשות בימים אלו והעדיפו לתווך להם את המידע בעצמכם באופן מותאם. שימו לב שילדים בגילאים שונים תופסים דברים באופן שונה; לכן כדאי להסביר את המצב לכל ילדי הבית יחד, אבל גם לייחד זמן בנפרד לכל אחד ולספק מידע לפי הרמה הקוגניטיבית, ההתפתחותית והרגשית של כל ילד וגם לפי המאפיינים האישיותיים הייחודיים שלו. הרשת מלאה בסרטונים שמספקים מידע הסברתי לגילאים שונים. דברו באופן ברור ורגוע ככל הניתן. פרשו את המילים הלא מוכרות (מה זה "מגיפה", "בידוד", "הסגר"), הסבירו את משמעותן באופן מותאם. להלן כמה עקרונות מנחים:
- הרחקה- הסבירו לילדים שכרגע הנגיף לא מהווה סכנה ישירה ומיידית עבורם באופן אישי.
- מיקום בהקשר רחב - הסבירו לילדים שמדובר בצעדים שננקטים בכל העולם כדי להגן על אוכלוסיות בסיכון ושגם המשפחה שלכם כמו כולם לוקחת בכך חלק.
- גורמי סמכות - הסבירו לילדים שיש רופאים שמטפלים בחולים והם דואגים לשלומם.
- ארגון המציאות לפי אמונתכם ועולם הערכים שלכם - השתמשו באמונות ובערכים הבסיסיים שלכם שעוזרים לכם עצמכם להתארגן נפשית בתוך המצב. בין אם מדובר באמונה דתית, בהשענות על מערכות, באמונה בטבע האדם ויכולותיו - גם תחת הערעור הנוכחי לכל אחד מאתנו יש עולם ערכים שמסייע לו להתארגן ולהתמודד. בקרב הילדים זהו עולם שאינו מפותח ומובן די הצורך, שתפו את הילדים במה שעוזר לכם להתמודד עם החששות.
- הרגעה - כל ההמלצות שבמסמך הנוכחי מטרתן לסייע ביצירת מרחב מרגיע, מכיל ומותאם לצרכים של הילדים. עם זאת, יש מספר גורמים שמעצימים לחץ וחרדה אצל כל אדם ובפרט אצל ילדים ולכן חשוב לתת עליהם את הדעת -
- חוסר ודאות - אמנם יש כעת הרבה חוסר ודאות וזה חשוב להכיר בכך, אך לצד זאת ישנם גורמים מהותיים שיישארו קבועים - ההשגחה ההורית, הבית, מערכות היחסים המשמעותיות. חשוב להצביע על מה שיישאר קבוע ויציב גם בזמן הזה.
- חוסר אונים - גם לנוכח המציאות הקיימת לכולנו יש אמצעים פרקטיים ורגשיים להתמודדות. האירו ושתפו את הילדים לגביהם.
- התמקדות בפן השלילי - באופן טבעי אנו נוטים קוגניטיבית לחוות ביתר עוצמה את הפנים השליליים של כל סיטואציה, ואמנם ישנם היבטים שליליים ומאיימים רבים בסיטואציה הנוכחית. אך חשוב לזכור שחשיבה שלילית מעצימה חרדה. נסו לתת מענה לחששות אך גם לצמצם את המקום הרב שניתן להם ולהכניס תכנים נוספים.
- פנטזיות מאיימות - אמנם בימים אלה ישנם תסריטי בלהה שמתרחשים במציאות, אך חשוב להבין שבדמיונם של ילדים הדברים פעמים רבות מתפרשים באופן מופשט, עמום ומאיים. שימו לב לפחדים של הילדים ולאופן שבו הם מביעים אותם. עגנו אותם במציאות והתמקמו מולם באופן מרגיע ככל הניתן.
- הקשבה ונוכחות - בתוך הכאוס הנוכחי ודוקא בצל החויה של שהיה מתמשכת עם הילדים והצורך לתת מענה שוטף למגוון צרכים קונקרטיים - מזון, העסקה, למידה, חשוב לשים לב שאנחנו מקדישים זמן בכל יום לנוכחות קשובה מול כל ילד. כלומר, לשיח רגוע, שקט, נטול גירויים שמתמקד בילד ובתחושותיו, ערני למצב רוחו ולמה שמעסיק אותו.
- תשומת לב להתנהגות חריגה - בתקופה הנוכחית נצפה להתנהגויות שבתקופות אחרות ייחשבו בלתי מותאמות או בעייתיות. חשוב לזכור שהתנהגויות כאלו אצל ילדים הן בגדר "תגובה נורמלית למצב לא נורמלי". לרוב הילדים (ופעמים רבות גם לנו כמבוגרים) אין את היכולת המלאה להבין ולתקשר את המצוקה או את המועקה שלהם ולכן הם מתנהגים אותן. התנהגויות כגון - אי שקט, רגיזות, סף תסכול נמוך, פחדים, בכי, שעמום, חוסר ענין בפעילויות שגרתיות, נטיה לריב ולהתפרץ, קשיים ושיבושים קלים בשינה ואכילה, הן התנהגויות מצופות בתקופה הזו. עם זאת, יש לשים לב להתנהגויות חריגות. במקרה של - שיבושים חמורים בשינה ו/או אכילה, חוסר עניין מוחלט בפעילות, ניתוק מהסביבה (המנעות מיצירת קשר עם בני המשפחה ו/או חברים באמצעים הזמינים), בכי רב, התפרצויות זעם ואלימות, אמירות בעלות גוון אובדני - יש לפנות מיד להתייעצות מקצועית.
- שגרה - למה חשוב לשמור על שגרה ולמה הכוונה? הרגלי חיים, טקסים, דפוסים יומיומיים, לוחות זמנים, הם דברים שבימים כתיקונם איננו נותנים עליהם את הדעת אבל בפועל, עבור מבוגרים ובעיקר עבור ילדים, הם מארגנים ומבנים את המציאות ומסייעים מאוד בוויסות עצמי. לכן חשוב מאוד לנסות ולשמור על שגרה בסיסית. הכוונה אינה ללוח זמנים נוקשה, אלא לביסוס עוגנים משמעותיים במהלך היום והתאמת שגרת החיים החדשה למצב הקיים. חשוב ליצור לוח זמנים שמכוון את חיי המשפחה ונשען על התנאים החדשים שנוצרו - מתי קמים, אוכלים, לומדים, משחקים, צופים בטלויזיה וכן הלאה. ילדיכם זקוקים לכם לארגון שעות היום שלהם גם אם על פניו זה לא נראה כך.
- Pick your battles - השהות הארוכה יחד בבית ללא המסגרת המארגנת של בית הספר מזמנת הרבה חיכוכים. מבלי שנשים לב אנחנו עלולים להפוך לרס"ר משמעת של הבית ורוב התקשורת עם הילדים עלולה להצטמצם להערות ונזיפות. שבו וחישבו - מהם העקרונות החשובים ביותר שהייתם רוצים שיישמרו בבית בתקופה הזו? מה הכללים שנגזרים מהם? התמקדו בהם. הניחו לשאר. כך למשל, אם חשוב לכם שהילדים יקפידו על שגרת למידה אבל יש קושי בהתמדה בכל המטלות של הלמידה המקוונת - התמקדו בחלקים החשובים, חלקו את המטלות והציעו תמיכה ככל הניתן.
- חוסן; השענות על משאבים והרגלים קיימים - מה מאפיין את המשפחה שלכם כולה ומהו המאפיין הייחודי של כל אחד מכם? מה משפר את מצב הרוח? מה נהגתם לעשות בעבר בתקופות מאתגרות? לכל משפחה יש את מלאי הכוחות והכלים שלה להתמודדות. לא תמיד צריך "להמציא את הגלגל". נסו לאתר את מאגר הכוחות שלכם. האם אתם משפחה שנשענת על קירבה? על עשייה? על צחוק? על שיח משותף? מה שמאפיין את חייכם ביומיום עשוי להיות כלי משמעותי בתקופה הזו אם תלמדו להישען עליו. אלו הכוחות שלכם.
- יצירתיות - במצב הנוכחי, דוקא מכיוון שכולנו סגורים בתוך קופסאות, חשוב לאפשר לעצמנו ובעיקר לילדים "לצאת מהקופסה". כמבוגרים לעיתים קשה לנו להפעיל יצירתיות ודמיון בעתות משבר, אבל עבור רוב הילדים זהו משאב בסיסי. אפשרו להם להשתמש בו ולתת לו דרור. בין אם מדובר בהקמת מחנה בסלון, מסיבת ריקודים, ביקורים דמיוניים בארצות רחוקות, אלתור בישול ממה שיש בבית והגשה חגיגית, נסו לחבר את היצירתיות שלכם ושל ילדיכם ולנסוך קצת ייחודיות בשגרה בחיי הבית. כך גם כשמדובר במטלות שגרתיות שיש לבצע - ניקיון הבית יכול להפוך לתחרות עם זמנים, למידה יכולה להפוך לאינטראקטיבית או לחידון ידע וכדומה.
- התמקדות בפן החיובי - אמנם יש הרבה סיבות קונקרטיות לדאגה, אבל בפרט עבור ילדים יש גם חלקים חיוביים שניתן לאתר במצב הנוכחי. עבור רוב הילדים חופשה מבית הספר מתקבלת (לפחות בשלב הראשוני) בשמחה. כך גם זמן חופשי למשחק, יצירה ועוד. מעבר לכך, שגרת החיים לרוב כופה על כולנו עומס שלא מאפשר תמיד קשר ואינטראקציה רציפה בין בני הבית כפי שהיינו רוצים. זה הזמן לאפשר למשפחה קירבה ופעילות משותפת - ביחד ולחוד (הורה אחד מול ילד אחד).
- קשר עם אחרים - בתקופה הזו הילדים בעצם מנותקים מכל הדמויות שמלוות את חייהם ביומיום - חברים ודמויות מבוגרות. נסו לשרטט לעצמכם את שגרת חייהם של הילדים וגם לשאול אותם - למי הם מתגעגעים? גם עבור ילדים צעירים מאוד חשוב לנסות ולשמר קשר רציף עם דמויות מרכזיות בחייהם - חברים, מורות, גננות, סבים. ניתן לעשות זאת בשיחות טלפון, וידאו, הודעות, הודעות מוקלטות. חשוב ליצור לילדים חויה של רציפות הקשר גם בהינתן ההגבלות. התקשרות לדמויות מרכזיות מעניקה בטחון ותחושה של רצף ועבור ילדים רבים מאפשרת הפגה של חוויית בדידות שהולכת ותופסת מקום ככל שהמצב מתמשך. כדאי להקפיד על שימור הקשר של הילדים עם דמויות מרכזיות בעולמם גם אם לכאורה הם עצמם אינם מביעים בכך עניין. עבור ילדים רבים הסתגרות ונתק הם מנגנוני התמודדות במצבי משבר, אולם אלו מנגנונם שעלולים להעמיק את חוויית המשבר לאורך זמן.
- תשומת לב לגוף - הגוף, עוד לפני כותלי הבית, הוא המרחב היסודי בו כולנו מתקיימים. הגוף שלנו ושל ילדנו יכול לספר רבות על מצבנו ואף לשמש כמשאב. שימו לב אם ילדיכם מתלוננים על כאבים ומיחושים שונים ולאחר שלילת הסבר רפואי, קחו בחשבון שייתכן שזה האופן שבו המתח והחרדה באים לידי ביטוי. כמו כן, ההימצאות הממושכת בתוך הבית מייצרת לרוב מצב של פסיביות יתר ואנרגיות רבות משתמרות בגוף אך לא משתחררות החוצה. ילדים צעירים על פי רוב מצויים בתנועה חלק גדול מהיום והשגרה הנוכחית כופה על רובם פאסיביות. חשוב להוסיף לסדר היום פעילות גופנית או כזו שמפעילה את הגוף ו/או מתמקדת בו, בין אם מדובר בפעילות מובנית ובין אם מדובר במשחק חופשי. ניתן גם להעזר בתרגולי מיינדפולנס מותאמים לילדים המסייעים להפחתת חרדה ונעזרים בהתמקדות בגוף.
- שותפות ואחריות - כולנו נמצאים באותה הסירה ובוודאי כל דיירי הבית. כדאי לשבת לשיח משפחתי משותף ובמסגרת התיווך של המצב לשתף ולהעלות קשיים ואתגרים ולחשוב על פתרונות יחד. הימים הללו מועדים לבלאגן, גם במשמעות הכי קונקרטית שלו. אם לא תשתפו את ילדיכם בצורך בעזרה ושותפות אתם עלולים למצוא את עצמכם על תקן צוות "הכל כלול" ובעיקר מותשים נפשית. גם אם זה נראה בלתי אפשרי כרגע, דוקא שיתוף מעמדה כנה שמחדדת את הקושי בביצוע כל מטלות הבית למשל, ואת התפקיד החשוב שיכול להיות לילדים בסיוע, תוך העצמה שלהם כשותפים, יכול להיות לא רק אפקטיבי אלא מאוד משמעותי לתפיסה העצמית שלהם. הגדרת סיוע בבית ושמירה משותפת על שגרה כחלק משותפות והתמודדות יחד עם המצב תאפשר לילדים לתפוס את עצמם כמשמעותיים ובעלי יכולת לתרום לתא המשפחתי.
- לימונדה - זה תרגיל שאני ממליצה עליו לכל בני המשפחה לחוד וגם להורים באופן ספציפי. עצרו רגע לחשוב - מהם הדברים שאתם שואפים/חולמים/מפנטזים לעשות ביומיום אבל לא מגיעים אליהם? כמה פעמים אמרתם לעצמכם - "אם רק היה לי יותר זמן אז הייתי.."? בין אם מדובר בסידור של חלק מסויים מהבית, למידת כישור חדש, השקעת זמן אינדיבידואלי בילדים, בילוי משפחתי או אפילו מנוחה. זו הזדמנות נדירה לקחת בעלות על הזמן שלנו וניתן לחשוב יחד על איך להוציא את הרציות הקטנות שלנו לפועל.
- כמה נקודות למחשבה:
- הקצנת דפוסים קיימים - גם אנחנו וגם ילדנו, כבני אדם, נוטים להקצין דפוסים קיימים בעת משבר. ילדים שהיו אנרגטיים יהפכו לתזזיתיים, ילדים שהיו ביישנים עלולים להפוך למסוגרים. אולם, באם נאמץ עמדה מקבלת אל מול המציאות הזו וננסה לתעל את ההתנהלות בהתאם למצב החדש שנוצר, ניתן לעשות שימוש בכוחות הקיימים בכל ילד ובכל תא משפחתי ולהישען עליהם בתקופה הזו יותר מבימים כתיקונם. כך למשל, ברמה הפרטנית - ילד שופע אנרגיות יכול להתחיל להעביר שיעורי התעמלות לכל המשפחה, ילד שנוטה לאכילה רגשית יכול לתעל זאת לעבר בישול, ילדים שמרבים להשתמש במחשב יכולים לנצל את הזמן הזה וללמוד תכנות אונליין או ליצור סרטונים.
- פרספקטיבה נרטיבית - התקופה הזו תסתיים. חשבו איך הייתם רוצים לראות אותה במבט לאחור. מהם הזכרונות שהייתם רוצים שישארו לכם ולילדים שלכם ממנה. זכרו שהזכרונות טעוני הרגש הם אלה שנוטים להתקבע יותר מכל. כלומר, הילדים יזכרו פחות מה קרה מסביב ויותר מה חוו דרכיכם ובכלל בין כותלי הבית.
- חמלה - חמלה היא הכרה בסבלו של האחר ופעולה כלפיה. זה זמן טוב לתרגל את הערך הזה כלפי עצמנו וכלפי ילדנו וללמד אותם אותו. בסופו של יום זהו המשאב העיקרי שלנו, בעיקר בתקופות קשות.
- יציבות - ככל שנשכיל לשמור על עקרונות יסוד לשגרה ביתית טובה במידת האפשר, להעביר לילדנו את המסר שאנחנו כאן ושומרים עליהם, ושהתקופה הנוכחית, כמו כל תקופה או משבר היא בעלת התחלה, אמצע וסוף, כך נוכל לסייע להם ולעצמנו לעבור את התקופה הזו בצורה הטובה ביותר. מצאו את נקודות המשען בתוך עצמכם ומחוצה לכם, השתמשו בהן וכך תוכלו ליצור מרחב בטוח, יציב ומיטיב עבור כל בני הבית.
- פרסומת -
- פרסומת -
- פרסומת -
