על תרגום אנושי ועל-אנושי1
מאת איל מגן
פרשנות בטיפול מתוארת לעיתים כפעולת תרגום של עולם פנימי עבור המטופל. כלומר, המטפל הוא מתורגמן העוזר למטופל להמיר את רשמי העולם הפנימי הגולמיים (למשל: פנטזיות וזיכרונות גופניים) לשפת המודע, שפה מעובדת ומגובשת יותר. התרגום נעשה משפה שהמובן שלה מעורפל ולא מזוהה לשפה המוכרת לאגו, כמו תרגום הירוגליפים בעזרת אבן רוזטה. כבר ב-1906 התייחס פרויד להעברה "כמספקת את הדחף להבנת הלא-מודע ותרגומו" (Gay, 1988). שאלה מרכזית בהקשר הזה היא עד כמה תרגום טקסט או עולם פנימי היא פעולה אובייקטיבית או סובייקטיבית. "המקור אינו נאמן לתרגום" כתב הסופר והמתרגם ח. ל. בורחס בהתייחסו למורכבות הקיימת בתרגום טקסט משפה אחת לאחרת.
אנסה להמחיש את דברי באמצעות תרגום של הפסקה הפותחת את הספר Subjects of Analysis של אוגדן משנת 1995:
"מאוחר מדי לחזור אחורה. לאחר שקראתם את מילות הפתיחה של ספר זה כבר התחלתם להיכנס לחוויה המטרידה של למצוא את עצמכם הופכים לנושא שטרם פגשתם, אך בכל זאת מכירים. על הקורא של ספר זה ליצור קול איתו יוכל לדבר (לחשוב) את המילים (המחשבות) המרכיבות אותו. קריאה איננה רק עניין של בחינה, שקילה, או אפילו ניסיון של רעיונות וחוויות שמגיש הכותב. קריאה כרוכה בצורת מפגש אינטימית בהרבה. עליכם, הקוראים, לאפשר לי להעסיק אתכם, את מחשבותיכם, את מוחכם, מכיוון שאין לי קול שאפשר לדבר איתו מלבד שלך. אם אתם קוראים את הספר הזה, עליכם להרשות לעצמכם לחשוב את מחשבותיי בעוד עלי לאפשר לעצמי להפוך למחשבותיכם, ובאותו הרגע אף אחד מאיתנו לא יוכל לטעון למחשבה כיצירה בלעדית משלנו."
מה שקראתם כעת הוא תרגום של ״גוגל טרנסלייט״ שנוצר בלחיצת כפתור2. היום כבר אפשר לתרגם בעזרת שירות זה פסקאות, עמודים ואף פרקים שלמים באיכות מרשימה. האם אנחנו בדרך ליכולות תרגום אובייקטיביות ללא התערבות יד אדם? כיצד טכנולוגיה זו יכולה להשפיע על התרבות שלנו ואיך כל זה עשוי להיות קשור לטיפול כפעולת תרגום?
קצת על ״גוגל טרנסלייט״: השירות קיים משנת 2006 וכיום משתמשים בו כחצי מיליארד אנשים ביום לצורך תרגום של מעל ל - 100 שפות. הקסם האמיתי התחיל ב 2016 כשגוגל עברה לתרגם בעזרת טכנולוגיה שנקראת "מערכת תרגום עצבית" או "לימוד עמוק". התוכנה המדמה את מערכת העצבים, מתייחסת למשפטים שלמים ומתרגמת אותם לפי הקשרים רלוונטיים, במקום לתרגם מילים בודדות. זו טכנולוגיית בינה מלאכותית שבעזרתה, בין היתר, מחשבים מנצחים כיום רבי אומן בשח ומפיקים תמונות ריאליסטיות של פרצופים אנושיים שלא קיימים במציאות. המעניין הוא, שבטכנולוגיה זו, המחשב לומד ומשתפר דרך משוב אותו נותנת קהילת מתנדבים בכל שפה על טיב התרגומים של המערכת הממוחשבת. כך למעשה, ניתן להסתכל על ״גוגל טרנסלייט״ כעל מערכת הבנויה מסך כל יכולות התרגום של בני האדם, או אולי כגרסה ממוחשבת ומודעת של ה collective unconscious של יונג (1916).
ניתן היה לקרוא לתרגום של ״גוגל טרנסלייט״ אובייקטיבי שכן הוא מבוסס על טכנולוגיה ממוחשבת, אולם קשה להתעלם מהשימוש באנשים רבים לצורך לימוד המערכת, שימוש שלמעשה הופך אותה לסובייקטיבית למדי. האם תרגום ממחושב יכול להתחרות בתרגום אנושי של מאמר או ספר מקצועי? האם המחשב יעלים את מקצוע המתרגם כפי שנעלמו סוכני הנסיעות וצפויים להעלם נהגי המוניות?
כבר כיום ניתן לראות השפעות תרבותיות ובינאישיות נרחבות של מערכת התרגום על האנשים המשתמשים בה, כך שניתן לשער כי בעתיד, ככל שתשתכלל המערכת, ההשפעה שלה עשויה להיות עצומה. כך לדוגמה, כאשר ביקרתי באתר סקי ברוסיה, כל התקשורת של זרים במקום הייתה דרך האפליקציה של ״גוגל טרנסלייט״. המקומיים דיברו אל האפליקציה ברוסית ואז הראו את התרגום לאנגלית. דוגמה נוספת: במדור טיסות נכנסות/טיסות יוצאות בעיתון 'הארץ', בו מראיינים אנשים בשדה התעופה, רואיין זוג, היא מרוסייה והוא מדרום אפריקה. הם סיפרו שהכירו ברשת וכיוון שהיא לא יודעת אנגלית והוא לא יודע רוסית, כל התקשורת ביניהם הייתה דרך ״גוגל טרנסלייט״. הם התאהבו והחליטו להיפגש לראשונה בארץ ניטרלית ומשום מה הם בחרו בישראל, כל אחד והתרגום שלו למושג ניטראלי. ובכל זאת, מערכת יחסים שלמה דרך תרגום ממוחשב.
במאמרו על "תרגום ועריכה" קובל עמנואל ברמן (2001) על איכות התרגום הנמוכה כאשר לא מעורב בתהליך עורך מקצועי, ולשיטתו מוטב אף שיהיה צוות של עורכים. הוא מתאר כיצד תרגום ספר היה עבורו תהליך עבודה משותף ופורה, בו נולדים ביטויים חדשים ומילים חדשות בשפה העברית. כדוגמה לכך, הוא נזכר בהתלבטות כיצד לתרגם את המונח false self – עצמי כוזב? עצמי שקרי? עצמי מזויף? התלבטות שכנראה הייתה הולכת לאיבוד בתרגום טכני באמצעות גוגל טרנסלייט.
ומה אם צוות העורכים/מתרגמים מונה אלפי ועשרות אלפי בני אדם? כפי שקורה בתרגום הממוחשב בין שפות, אז ישנם המוני שותפים נסתרים – כל אותם מתנדבים העוזרים ללמד את המערכת ולבדוק אותה. בהשאלה אפשר לומר כי גם בטיפול ישנם שותפים רבים למלאכת התרגום שנעשית בחדר. אלו הם כל המדריכים, המטפלים והקולגות של המטפל שעזרו ללמד אותו את מלאכת התרגום לאורך השנים. כך עמדות וקולות של סובייקטים רבים נטמעים לתוך מטפל אחד.
אך למרות הטכנולוגיה המתקדמת ולמרות ריבוי השותפים האנושיים, המחשב לא תמיד מדייק. כך למשל, הוא תרגם בקטע שלעיל את המילה subject כ"נושא" ולא כ"סובייקט", כפי שנהוג בספרי תיאוריה פסיכולוגית. נראה כי יכולת התרגום בעזרת המונים עובדת טוב יותר בתחומי ידע כלליים, לא פרטיקולריים, כאלה שלא דורשים הכרות מעמיקה עם הז'רגון המקצועי.
בהשאלה, ככל שהזוג הטיפולי מוצא את עצמו באזורים קונפליקטואליים יותר, בהם פועלות הגנות עוצמתיות יותר, נצפה לשמוע מהמטופל שפה אידיוסינקרטית הייחודית לו, וכדי שהמטפל יוכל לתרגם אותה במדויק תידרש ממנו הקשבה רגישה וקרובה יותר. בפרק ”סובייקטיביות, אובייקטיביות ומרחב משולש“ בספרו "אמונה ודמיון", מתאר בריטון כי ככול שהמטופל נמצא בעמדה יותר סכיזו-פרנואידית, הוא משוכנע שעולמו הפנימי אובייקטיבי יותר ושאחרים רואים את הדברים כפי שהוא רואה אותם. כל פער שמעיד על הסובייקטיביות של האחר נתפס כ"חוסר הבנה זדונית", כך שיהיה לו קשה יותר לקבל תרגום לא מדויק המוגש על ידי המטפל.
שאלת האובייקטיביות בחדר הטיפולים עברה שינויים רבים. בתחילה האמת נתפסה כשוכנת בתת המודע של המטופל, ולמטפל יש את מילון התרגום הנכון. פרויד אף השתמש בדימוי טכנולוגי כדי לתאר את אותו תהליך תרגום, כשאמר שעל המטפל "לכוון את עצמו אל המטופל כמו שמקלט טלפון מכוון לאפרכסת" (פרויד, 1912) - משל היה זה תרגום טכני של אותות מסוג אחד לסוג אחר. בהמשך השתכלל האופן בו הובן תהליך תרגום זה, למשל, בהמשגה של ביון את פונקציית אלפא כעוסקת בקליטת מחשבות ורגשות גולמיים וקשים לעיכול, עיכולם והחזרתם כשהם בהירים ומאורגנים יותר (ביון, 1962). האם יש דמיון בין תרגום בין שפות לבין פונקציית אלפא? אולי, אם נסתכל על שניהם כתהליך בסיסי ביותר, בו רשמים חושיים ותחושות חסרות פשר (כמו שפה זרה), לובשים משמעות.
בפסקה המתורגמת שהוצגה בתחילת המאמר, אוגדן מדבר על כך שאפילו קריאה של ספר היא תהליך חד פעמי אינטרסובייקטיבי בין קורא לכותב. בזמן קריאת הספר, הוא כותב, המחשבות כבר אינן בלעדית של הכותב או של הקורא, ונוצר שלישי שהוא של שניהם. ואוסיף, שכאשר מעורב גם מתרגם לשפה אחרת, ישנו סובייקט נוסף בתהליך הכתיבה-קריאה, מעין שלישי המתקיים במרחב שבין המקור לתרגום.
האם הסובייקט המתרגם יוכל להיות מערכת מחשב אובייקטיבית-סובייקטיבית כמו ״גוגל טרנסלייט״? גם אם נאמין שהתשובה היא כן, נוכל להתנחם בכך שמקצוע הטיפול אינו נכלל בין המקצועות העומדים להיות מוחלפים על ידי טכנולוגיה. בינתיים נראה שצריך אדם נוסף כדי שיוכל האדם לתרגם את רחשי נפשו לעצמו.
הערות
- תודה ליעל חנין על האסוציאציות והתובנות שתרמה לי
- למעט שתי מילים אותן שיניתי לשימור התחביר
מקורות
בריטון, ר. (2015). אמונה ודמיון, הוצאת עם עובד.
ברמן, ע. (2001). על תרגום ועריכה. "שיחות" ט"ו (3).
פרויד, ז. (2002) הטיפול הפסיכואנליטי, הוצאת עם עובד.
Bion, W. R. (1962). Learning from Experience. London: Karnac.
Jung, C. G. (1953). Collected Works of C.G. Jung, Volume 7, New Jersey: Princeton University Press
Gay, P. (1988). Freud: a life for our time. London: Little.
Ogden, T. (1995). Subjects Of Analysis, S.I.: Routledge.
