פסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.

ספרים

נפש האדם בראי הספרות / ד"ר אמי שופמן

ספר זה מוקדש לאמנים הגדולים של האנושות, בעיקר מתחום הספרות, במאות ה-19 וה-20. היצירות הקלסיות הגדולות מן המאות הללו מתוארות מנקודות מבט פסיכולוגיות.
הניתוחים הנפשיים של גיבורי היצירות השונות כתובים בשפה פשוטה ומובנת גם למי שאינו עוסק בתחום בריאות הנפש.
ניתוחי הדמויות השונות נוגעים בעיקר בתחומים החשובים למחבר: סבלו של האדם באשר הוא, סכנת הרוע האנושי, סוגיות המוסר האין-סופיות, טוב הלב האנושי, אלטרואיזם, אהבת האדם וסוגית השפיות הנפשית.
פרק אחד בספר עוסק בטיפול באמנות, ופרק נוסף מוקדש למדיטציה ויפאסנה, וכיצד היא חוברת לטיפול משמעותי בנפש האדם באשר הוא.
בתור צייר מזה כ-37 שנים, נוגע המחבר גם בהיבטים תרפויטיים של תחום זה בבריאות הנפש וחולק את חויותיו המשמעותיות בתחום יצירה זה.

מתפרסם מ 5/3/2018 | 993 צפיות

תגיות: |

נפש האדם בראי הספרות

ד"ר אמי שופמן

נפש האדם בראי הספרות

היבטים אכזריים וסדיסטיים לעומת ניצוצות של חמלה, אלטרואיזם ואהבה

אח הוצאה לאור

 

ספר זה מוקדש לאמנים הגדולים של האנושות, בעיקר מתחום הספרות, במאות ה-19 וה-20. היצירות הקלסיות הגדולות מן המאות הללו מתוארות מנקודות מבט פסיכולוגיות.

הניתוחים הנפשיים של גיבורי היצירות השונות כתובים בשפה פשוטה ומובנת גם למי שאינו עוסק בתחום בריאות הנפש.
ניתוחי הדמויות השונות נוגעים בעיקר בתחומים החשובים למחבר: סבלו של האדם באשר הוא, סכנת הרוע האנושי, סוגיות המוסר האין-סופיות, טוב הלב האנושי, אלטרואיזם, אהבת האדם וסוגית השפיות הנפשית.

פרק אחד בספר עוסק בטיפול באמנות, ופרק נוסף מוקדש למדיטציה ויפאסנה, וכיצד היא חוברת לטיפול משמעותי בנפש האדם באשר הוא.

בתור צייר מזה כ-37 שנים, נוגע המחבר גם בהיבטים תרפויטיים של תחום זה בבריאות הנפש וחולק את חויותיו המשמעותיות בתחום יצירה זה.

 

ד"ר אמי נחמיה שופמן מומחה לפסיכיאטריה ולהתמכרויות. למד רפואה באוניברסיטת תל אביב. ד"ר שופמן ניהל במשך 23 שנים את המכון הירושלמי לטיפול בבעיות סמים ותחלואה כפולה, השייך למשרד הבריאות. פרסם מאמרים רבים בתחום הסמים והנפש בעיתונים רפואיים מובילים. שימש כמרצה בפקולטה לרפואה הדסה באוניברסיטה העברית ירושלים, בנושאי סמים ופסיכיאטריה. היה חבר שנים רבות בוועדת הטיפול והשיקום לנפגעי סמים ברשות הלאומית למלחמה בסמים ובוועדת מחקר באותה רשות. עובד בקליניקה פרטית בירושלים.

אמי מצייר מזה כ-37 שנים בסגנון אקספרסיוניסטי אבסטרקטי. ציוריו הוצגו במספר תערוכות בארץ. ב-11 השנים האחרונות עבר 14 קורסים במדיטציה ויפאסנה והוא מודט מדי יום.

 

לפניכם פרק מתוך הספר באדיבות המחבר וההוצאה לאור:


סוגיות סביב מצבה הנפשי של מאדאם בובארי בספרו של גוסטב פלובר

הספר הקלסי "מאדאם בובארי" נכתב בידי פלובר בין 1850 ל-1856, היה לרב-מכר במאה ה-19 ואף יותר במאה ה-20, ותורגם לשפות רבות. זהו רומן המתאר את חיי הנישואין האומללים של הרופא שארל בובארי ואשתו אֶמה. גוסטב פלובר נולד בעיר רואן בנורמנדי שבצרפת, ושם מתרחשת עלילת הרומן. אביו היה רופא מנתח ועליו מבוססת דמותו של שארל בובארי.

פלובר אהב את הכפר ופריז היתה חסרת טעם בעיניו. לאחר מות אביו הוא עזב את לימודי המשפטים כדי לדאוג לאמו. הוא לא התחתן והיה בודד למדי. על הרומן עבד כשש שנים. מייד לאחר צאתו לאור ב-1856 תבעה ממשלת צרפת את הסופר ואת המו"ל על פריצות, אך שניהם זוכו והספר התקבל באהדה.

פלובר נחשב לאחד הסופרים הגדולים שידעה צרפת. הוא הפך את הציניות לאמנות. ב-1846 אמר: "להיות טיפש, אנוכי ובריא הם שלושת התנאים לשמחה, אך אם הטיפשות חסרה, השאר חסרי תועלת."

נחדור לנבכי הרומן:    

הרופא שארל בובארי הוא אדם נעים הליכות, צנוע, מוסרי וחרוץ. לאחר שסיים את לימודי הרפואה הלך לעבוד כרופא בכפר בנורמנדי. הוא אהוב על מטופליו ונוח לבריות.

אֶמה התייתמה מאמהּ בגיל צעיר. אביה האיכר דאג לכל מחסורה. בגיל 13 הביא אותה למנזר, שם שהתה עד גיל 16. התנהגותה זוכה לביקורת:

"לדעתה של האם המפקחת לא התנהגה הנערה בזמן האחרון כשורה וזלזלה בכבוד האחיות. ... איש לא הצטער במנזר כאשר אביה לקחהּ משם. בבית מצאה אמה בתחילה קצת עניין במשק ובפיקוח על המשרתים, אולם הכפר היה לה לזרא עד מהרה וכבר הצטערה שעזבה את המנזר. בשעה ששארל בא פעם ראשונה ראתה עצמה כמאוכזבת וריקה מכל אילוזיה. אולם השאיפה לחיים אחרים, או אולי הגירוי, שהעירה בה קירבת הגבר הזה, הטעוה לחשוב כי הנה כבשה לבסוף אותו רגש נפלא אשר עד עתה ריחף רק בשמיה הפיוטיים כציפור גדולה. עכשיו תמהה ולא ידעה אם שקט זה שהיא שרויה בו, הוא הוא האושר, אשר עליו חלמה" (עמ' 37).

שארל מתאהב באמה ממבט ראשון ועושה הכול כדי לרַצותה כל ימי נישואיהם. הוא מבוגר ממנה במספר שנים. זמן קצר לאחר נישואיה היא מתחילה לבוא בטענות ולהתמרמר על מר גורלה. שארל עובד קשה – רוכב על סוסו למרחקים גדולים כדי לטפל בחוליו במסירות. עם שובו בערב הוא עֵד לתסכולים ולהתקפי הזעם של אשתו, אף כי הוא עושה כל שביכולתו לרצותה.

אחרי כשנה נולדת לבני הזוג תינוקת. האֵם לא מקדישה לה תשומת לב וטיפול ומפילה הכול על המינקת והאומנת. היא רואה אצל התינוקת כמה תכונות של בעלה שאיננה סובלת.

למרות הכול אוהב שארל את אשתו אהבת נפש, אך היא משיבה לו בזלזול, גסות, תוקפנות וניצול מכפיר. כל שנות נישואיהם היא אינה עובדת כלל וגם לא מטפלת במשק הבית. כאשר חמותה מעירה לה שהיא חייבת להעסיק את עצמה בדבר מה, היא תוקפת אותה מילולית. למרות שמצבם הכלכלי אינו טוב במושגי המעמד הבינוני במאה ה-19, היא נוהגת בפזרנות ושולטת במשרתות ביד רמה.

תוך זמן קצר מוצאת לה אמה מאהב ומקיימת עמו יחסי אישות ממושכים מאחורי גבו של בעלה התמים. כאשר המאהב הראשון עוזב אותה, היא מגיבה בדיכאון שנמשך מספר חדשים. דיכאון זה מתפוגג כליל כאשר היא יוצרת קשר עם מאהב חדש הגר בעיר הסמוכה. תחילה היא נוסעת אליו פעם בשבוע, כשסיפור הכיסוי לבעלה הוא שיעורי פסנתר שהיא לוקחת על חשבונו. אחר כך היא מגבירה את תדירות הנסיעות. כל צורכי תענוגותיה עם המאהב – בתי מלון, מסעדות, אופרות, תיאטראות – ממומנים מכיסו של בעלה.

כאשר שארל שוקע בחובות כבדים, נושיו פונים לבית המשפט ומתחיל תהליך של עיקול הרכוש בבית. באותו זמן המאהב השני של אמה מפנה לה עורף. בייאושה היא פונה בעורמה לעוזר הרוקח, נכנסת למעבדה וגונבת רעל, זרניך, בולעת אותו ומתה בייסורים. תהליך גסיסתה ומותה גורמים סבל רב לשארל בעלה, שמביא למיטתה את טובי הרופאים בצרפת, אך ללא הועיל. לאחר מותה הוא מוצא במגירותיה את ההתכתבויות שלה עם מאהביה, והדבר שובר אותו לחלוטין.

 

סוגיות באבחונה הנפשי של אמה בובארי    

מאפיינים בולטים הם חוסר יציבות נפשית ביחסים בין-אישיים כבר מגיל ההתבגרות (ר' ציטוט לעיל), דימוי עצמי שביר (לעתים היא רואה עצמה מעל אחרים ולעתים כאפסית ורדודה) ותנודות ניכרות במצבי הרוח מנורמותימי (רגיל) לדיסתימי (ירוד).

כאשר היא צריכה להישאר ימים אחדים בביתה (דהיינו עם בעלה וילדתה) מכיוון שמאהבה גר ועובד בעיר סמוכה, היא נכנסת לכעס קיצוני מלוּוה בחוסר סבלנות כלפי בתה ובעלה, שלא מבינים "במה פשעו". ניכרת אימפולסיביות ביחסיה עם אנשים בסביבה הקרובה והרחוקה.

בנוגע למאהבים, היא נעה מזמנים של אידיאליזציה קיצונית שלהם לזמנים שהיא מנסה להשפילם עד עפר, הכול בהתאם לשאלה של מילוי צרכיה. היא מפגינה התנהגויות חסרות עכבות במיוחד ברדיפה אחר תשומת ליבם של מאהביה, כגון הוצאות גדולות למרות המצב הכספי הרעוע שלה ושל בעלה. הדברים מגיעים לידי כך שהנושים מוציאים צווי עיקול לרכוש המשפחה.

תיאור נקודתי של חייה עם מאהבה השני ליאון (עמ' 218):

"שלושה ימים גדולים, נפלאים היו אלה, מעין ירח דבש. הם התאכסנו בבית המלון הבולוני, על חוף הנהר. פה ישבו סגורים ומסוגרים כל היום על פרחים ומשקאות צוננים שהוכנו מבעוד בוקר. עם ערוב היום שכרו להם סירה ושטו אל האיים לסעוד. הם ירדו הנהרה אל בין הארבות. קול המולת העיר הלך הלוך והתרחק. נשתתק לאט לאט שאון הכרכרות, קול דיבור האנשים ונביחת הכלבים על סיפון האוניות. היא התירה את קשורי מגבעתה ושניהם יצאו אל האי.

"פה התיישבו באולם נמוך של בית קפה, אשר רשתות כהות של דייגים היו תלויות על פתחו. הם אכלו דגים צלויים, שמנת ודובדבניות. אחר כך השתטחו על הדשא, מתחת לצפצפות והתנשקו בחשאי. כשני רובינזונים ביקשו לשבת על האי הזה, אשר נראה להם בחמדת אושרם, כמקום היפה בתבל".

תקופות ארוכות חווה אמה תחושה מתמשכת של חוסר סיפוק עצמי וריקנות. היא מפתחת התקפי זעם על זוטות. עם מאהבה הראשון היא מתכננת לברוח מבעלה ובתה, אך המאהב "מקבל רגליים קרות" ונוטש אותה. נטישה זו גורמת לה לדיכאון חמור עם מחשבות אובדניות ותסמינים דיסוציאטיביים. הדיכאון נמשך מספר חדשים, מלוּוה בחוסר תיאבון, חוסר תפקוד קיצוני, חוסר קשר עם הסביבה ושכיבה רצופה במיטתה. כל אותו זמן מטפל בה שארל בעלה במסירות רבה ואף מפסיק לשם כך את עבודתו. הוא חושב שמדובר בסרטן. תסמיני הדיכאון נעלמים עם תחילת קשריה עם מאהבה השני.

באשר לאבחון הנפשי, כותב שורות אלה סבור שמאדאם בובארי ממלאת את רוב הקריטריונים להפרעת אישיות גבולית (Borderline Personality Disorder) על פי המהדורה החמישית של מדריך האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי (Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders – DSM). זו אבחנתה העיקרית לפי קוד 301.83 DSM-5:

קריטריון עיקרי: מדובר באשה צעירה הסובלת מאז גיל ההתבגרות מחוסר יציבות בחייה הבין-אישיים, פגיעות בדימויה העצמי, חוסר יציבות רגשית לכיוון דיסתימיה ותגובות אימפולסיביות, כפי שתואר לעיל.

מתוך תשעת הקריטריונים של DSM-5  (לצורך אבחון דרושים חמישה)  היא עונה על שמונה לפחות:

  1. מאמצים קיצוניים למנוע נטישה מציאותית או דימיונית.
  2. דפוס של קשרים בין-אישיים בלתי יציבים ותנודות בין אידיאליזציית יתר לבין חוסר ערך.
  3. הפרעות בזהות המתבטאות בחוסר יציבות בדימוי העצמי, כפי שתואר לעיל.
  4. אימפולסיביות: בזבוזים למרות מצבה הכספי הקשה, מיניות מופקרת והתנהגות בוטה כלפי בני משפחתה.
  5. חוסר איזון וחוסר יציבות רגשית: מתבטא אצלה בגלישות תכופות למצבים של דיספוריה וחרדה.
  6. תחושה כרונית של ריקנות.
  7. התקפי כעס קיצוניים וחוסר יכולת לשלוט בהם.
  8. תסמינים דיסוציאטיביים.

כאבחנה מבדלת ניתן לשקול הפרעת אישיות נרקסיסטית (Narcissistic Personality Disorder), שכן יש לה גם בעיות של אמפתיה, ניצול אנשים, ולפעמים ראיית צרכיה לפני אחרים וראיית עצמה מעל אחרים.

בשקלול הקריטריונים נראה שהאבחנה הראשונה מתאימה לאישיותה של מאדאם בובארי יותר מהשנייה.

אין ספק שברומן זה מכניס פלובר השלכות משמעותיות מחייו שלו ומאינטראקציות עם דמויות משמעותיות בחייו (טרנספרנס = העברה). לדוגמה, המבקרים מסכימים שחלק מהתכנים של שארל הרופא מקורם בזיכרונות של גוסטב מאביו הרופא. תיאורה של מאדאם  בובארי בצורה כה שלילית מבחינה מוסרית אולי רומז משהו על גישתו לנשים, שכן ידוע שהוא לא נישא מעולם ולא היו לו ילדים. ודאי שהאמנות לסוגיה – כתיבה, ציור, פיסול ועוד – מספקת כלים תרפויטיים לאמן עצמו (ר' בפרק "על ניסיוני באמנות ככלי טיפולי").

עם זאת, אמירה זו אינה שוללת כהוא זה את הגאונות האמנותית ביצירה זו, ואף לא ביצירותיהם של אמנים אחרים בתחומים שונים.

תגובות

הוספת תגובה

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.