"משב של משובים"
סקירת כנס בנושא חקר המוח, גנטיקה ומשוב ביולוגי (ביופידבק ונוירופידבק)
מאת אסף גיטלר
כנס "משב של משובים" בנושא חקר המוח, הגננטיקה וביו/נוירו - פידבק נערך בידי האגודה הישראלית לביופידבק ב- 30 בינואר 2013 בכפר שמריהו.
שנת 2013 נפתחה וקהילת מטפלי המשוב הביולוגי והעצבי בישראל, המורכבת מאנשי מקצוע מתחומים שונים (עו"ס, ייעוץ חינוכי, פסיכולוגיה, פסיכיאטריה ועוד) זכו למפגש מדעי רב תחומי. כבר עם ההגעה ראיתי שיתופי הפעולה בין חברי הקהילה השונים בשיחות ערות ומעמיקות בנושאי משוב וטכנולוגיה, שעסקו בהתפתחויות מענינות בתחום הפסיכופיזיולוגיה היישומית, תחום הנושק גם לטכנולוגיה וקידמה וגם להבנות וטכניקות קלאסיות בתחום בריאות הנפש.
עוד לפני פתיחת ההרצאות, נראו נציגות של חברות טכנולוגיות מובילות בתחום, שהציגו ציוד מורכב וחדשנויות טכנולוגיות-טיפוליות המאפשרות אימון ביופידבק ונוירופידבק באמצעות מערכת אימון אינטרנטית המלווה את המטופל והמטפל.
פתיחת הכנס החלה עם הרצאתו של יוסי ארן ארנרייך – פסיכולוג חינוכי, מטפל בביופידבק ונוירופידבק, שהעניק למשתתפים הרצאה שכותרתה "הילכו שניים יחדיו? בלתי אם נועדו: שילוב של נוירופידבק ופסיכותרפיה בטיפול בהפרעת קשב". יוסי הציג שילובים של אימוני ביופידבק ונוירופידבק שונים במהלך תהליך של תמיכה וטיפול בילדים, בבני נוער ובמשפחותיהם המתמודדות עם ליקויים בקשב וריכוז, תוך הדגשת הקשרים ההדדיים בין מרכיבים שונים של טיפול נוירופידבק וטיפול מילולי, ומשמעותם של קשרים אלו. הפרעת הקשב שימשה את יוסי כמקרה מבחן לתיאוריה ולמודל הטיפולי שהציג וההרצאה כללה דוגמאות מהשטח להתערבות פסיכולוגית המשלבת נוירופידבק והתערבויות פסיכולוגיות המקדמות את הטיפול בנוירופידבק. יוסי הדגיש את החשיבות הרבה בהדרכת ההורים כחלק אינטגרלי מהתהליך הטיפולי, והעמיק במשמעויות של שיתוף פעולה של ההורים כגורם משפיע על יעילות אימוני הביופידבק והנוירופידבק. שילוב זה של אמצעי משוב ביולוגי במקביל להתערבות מילולית והדרכתית, עשויה להוות מענה לגורמים שונים בחייו של המטופל – גם לספק את התמיכה המערכתית (על ידי שילוב ההורים בתהליך) וגם לספק את המרכיב של "חווית תיקון" של מיומנויות חסרות, ברמה ההתנהגותית וגם ברמה הפיזיולוגית המוחית. עבודתו של יוסי מהווה המשך לקו יחודי שפותח בארץ ופחות מקובל בעולם – הקו שרואה את הביופידבק והפסיכותרפיה כמשלימים אחד את השני. דוגמא לכך הוא הספר "משוב ביולוגי היזון חוזר וחזרה לאיזון".
בהמשך הכנס, ד"ר דורון תודר, פסיכיאטר המנהל את מרפאת החרדה והיחידה לנוירופיזיולוגיה קלינית במרכז לבריאות הנפש בבאר שבע, הציג בפני קהילת המשוב הביולוגי את תוצאות מחקרו "שיפור ביצועים קוגנטיביים ע"י אימון בפרוטוקולים שונים של נוירופידבק באוכלוסיית סטודנטים בריאים – מחקר כפול סמיות מבוקר אקראית". במהלך הרצאתו נגע ד"ר תודר בנושא שיפור ביצועים קוגניטיבים באמצעים שונים ויעילותם, החל ממשחקי מחשב שונים ועד תוכנות ייעודיות הטוענות שבאמצעות שימוש בהן, ניתן לשפר יכולות קוגניטיביות שונות. בהמשך, הרחיב ד"ר תודר לגבי מושגי למידת מיומנויות והכללתן, תוך התמקדות בעובדה, ששיפור ביצועים קוגניטיביים מושתת על תרגול ועל אימון כפי שתאוריות למידה קלאסיות מסבירות. ד"ר תודר ציין שהכללת המיומנויות מעבר לשעות התרגול הוא בעל חשיבות עליונה, אלא שמעטות הן תוכנות התרגול והאימון שאכן מספקות שיפור מעבר למיומנות הנרכשת במהלך התרגילים המבוצעים. אימוני נוירופידבק בפרוטוקולים שונים ומגוונים, שהתבצעו במסגרת מחקריו של ד"ר תודר, איששו את העובדה שניתן לשפר מיומנויות קוגניטיביות ואף לחזות בשיפור במטלות ובמדדים התנהגותייים מחוץ לשעות וסביבת התרגול, תוך הכללת היכולות הנלמדות לשגרת היומיום. מסר אופטימי זה מחזק את הטענה לפיה קיימת יעילות גדולה יותר של שיטות הנוירופידבק אל מול גישות שונות הטוענות להצלחה מרובה.
לאחר הרצאות ממוקדות אלו בביופידבק ונוירופידבק בתחום הפסיכולוגי\פסיכיאטרי גלשנו לתחום הביולוגיה בעזרתו של פרופ' חיים סידר, חתן פרס ישראל לביולוגיה שנת 1999 וחבר האקדמיה הישראלית למדע, שהעניק לנו את ההרצאה שכותרתה: "הערות שוליים על החיים, על הגנטיקה ומה שמשפיע עליה". באמצעות פרופ' סידר, זכינו לסקירה מדעית של גורמים גנטיים והשפעתם על תפקוד ייצורים חיים, תוך הסברים מפורטים על מנגנונים עיקריים ברמה התאית ועל גילויים המאפשרים הבנה מעמיקה של גורמים בסיסיים ביולוגיים להתנהגותינו. פרופ' סידר הפגין את אהבתו הרבה לנושא, תוך מתן דוגמאות נרחבות מעולם החי (בע"ח ובני אדם). פרופ' סידר הציג את "שפת הגנים", כיצד משפיעה שפה זו על ההתפתחות, על הרגישות למחלות וכיצד גורמי סביבה וגיל משפיעים על ההתנהגות. היה זה משמח לראות כיצד האגודה לביופידבק מרחיבה את זוית הראייה שלה מעבר למבט הצר של הפיזיולוגיה והמכשור והיא בעצם מייצגת כיווני חשיבה מודרנים של נוירוביולוגיה ופסיכולוגיה ושילוב תמידי ומפרה בין תפיסות, גישות ותחומי ידע נרחבים.
העיסוק ברמה הביולוגית הכין את הקרקע להרצאה האחרונה בכנס מרתק זה, שהדגישה את האספקט הפסיכולוגי "הנפשי" כמשפיע על מערכות ביולוגיות פיזיולוגיות, שניתנה על ידי פרופ' אמיר רז, ראש הקתדרה למדעי המח והקוגניציה של הקשב בפקולטה לרפואה באוניברסיטת מקגיל McGill University, מונטריאול קנדה. פרופ' רז, העוסק בהיפנוזה ומדיטציה במחקריו, הציג "כוונים חדשים בחקר המח, מהיפנוזה ומדיטציה ועד משוב מקוון של פעילות מוחית". פרופ' רז העניק דוגמאות מצולמות של נחקרים תחת השפעת היפנוזה וציין מדדים גופניים ופסיכולוגיים שונים הבאים לידי ביטוי בתהליך ההיפנוטי. הוא אף התעמק בהבדלים ברמה הגנטית הקיימים ועשויים ליצור הבדלים בין בני אדם בתהליך ההיפנוזה. הרצאתו של פרופ' רז לוותה בהקרנת סרטוני וידאו המדגימים תהליכים היפנוטיים בנבדקים ועוררה באופטימיות רבה לגבי יכולת השינוי שלנו כבני אדם תוך הדגשת מושג ה"פלסטיות" המוחית ויכולת ההשתנות של מערכות מוחיות וגופניות באמצעים שונים: מדיטציה, ביופידבק, נוירופידבק, היפנוזה וכו'.
לסיכום: הכנס העניק למשתתפים העמקה בטכניקות קלאסיות וגם חדשניות בשיפור ביצועים, תוך הבנה של רמות ביולוגיות ופסיכולוגיות המקיימות ביניהן קשרי גומלין תמידיים. תחום הנוירופידבק (המשוב המוחי) היווה נושא מרכזי במפגש רב תחומי זה. העיסוק בפעילות מוחית שהודגש במהלך ההרצאות פותח פתח נרחב להתמקצעות והעמקה של קהילת הביופידבק הישראלית בטכנולוגיה מבטיחה העושה את דרכה ממעבדות המחקר אל חדר הטיפולים ומעניקה אפשרויות רבות של שיפור במיומנויות התנהגותיות ובמדדים גופניים שונים, כמו-גם שיפור בתחושות מסוגלות עצמית ומסר ש"התיקון" והשיפור אפשריים באוכלוסיות מגוונות.
חשוב לציין, זכינו להדגשה והצגת מדד חדשני לאימון נוירופידבק, העוסק בפעילות זרימת דם מוחית (ראה הרחבה בקישור הזה). מדד זה הוצג בעיקר במהלך הרצאתו של הפסיכולוג יוסי ארן ארנרייך והוא מאפשר למטופל למידת שליטה על תפקודים מוחיים המתבטאים בפעילות האונה הפרונטאלית, האחראית על תפקודים חשיבתיים. מדובר במכשיר אימון המודד אורכי גל שונים בתחום הקרינה האינפרא-אדומה, המאפשר בדיקה של חילוף החומרים באזורים שונים בקליפת המוח והמידע המתקבל מאפשר לנתח את מידת זרימת הדם המחמצן לאזור נתון במוח.
ניסויים ראשוניים בדקו קשרים בין מדד זה ובין מדדי ה- EEG ונמצא כי קיים קשר בין עלייה בגלי ביתא לעלייה בזרימת דם באזור הקדמי. מסתמן יתרון לשימוש במדד זה כיוון שלמטופל קל יחסית ללמוד את הקשר בין פעילות קוגניטיבית מסוימת ובין המדידה.
מדד זרימת הדם המוחית נמצא כאפקטיבי במגוון תחלואות, החל ממיגרנות וכלה במיומנויות קשב וריכוז ואף בהפרעות מצב רוח שונות. שילובו בתהליך טיפולי-מילולי (פסיכותרפיה) עשוי להעניק למטופלים הבנה מעמיקה של קשייהם במקביל לאימון אפקטיבי ואקטיבי. השימוש במדד זה נראה מבטיח ביותר ותופס תאוצה בקרב אנשי ביופידבק ונוירופידבק כמענה לאוכלוסיות שונות.
יצאתי מן היום בתחושה כי השימוש באימוני נוירופידבק שונים, במקביל לתהליך של פסיכותרפיה, עשוי להיות שילוב מרתק ויעיל, המאפשר למטופל לחוות שליטה בתפקודי מוחו. שליטה זו יכולה להיות מורחבת גם אל מחוץ לשעות התרגול ומאפשרת שימוש מיטבי ביכולותיו המוחיות ושיפור ביצועיו.
