שנאת גברים או שנאת נשים?
מאת פרופ' גידי רובינשטיין
ב-7 בדצמבר 2011, לפני שנה בדיוק, בשעה 10:00 בבוקר נכנס נשיא המדינה לשעבר משה קצב, "בראש מורם" לכלא מעשיהו, שם הוא מרצה שבע שנות מאסר לאחר שהורשע בשני מעשי אונס ועבירות מין נוספות. בשב"ס החליטו לאפשר לקצב לחלוק תא באגף התורני של הכלא, עם השר לשעבר שלמה בניזרי, שנעתר לבקשה ללוות את הנשיא לשעבר בתקופה הראשונה של מאסרו.
ב-7 בדצמבר 2011, באותו יום ובאותה שעה, נשאתי את הרצאת הפתיחה שעסקה בהומופוביה, ביום עיון שארגנתי במכללה האקדמית נתניה לרגל השקת גיליון מיוחד של כתב העת 'מפגש' שערכתי לציון הרצח בבר-נוער. כללתי בדבריי ציטוטים נבחרים מדברי חברי הכנסת של ש"ס:
ניסים זאב:
- "הומו, על פי ההלכה, גרוע מבהמה" (מעל בימת הכנסת, יולי, 2003)
- "מה זה הומואים אם לא זנות. אין לכם בושה" (מעל בימת הכנסת, יוני, 2005)
- "בגלגול הבא הומוסקסואלים יהיו שפנים" (בביקור בתיכון בירושלים, פברואר, 2007)
- "הומואים – אנשים מסכנים וצריך לפקוח את עיניהם" (מעל בימת הכנסת, יוני, 2007)
- "לטפל בהומואים כמו בשפעת העופות" (בדיון ועדת חוקה, חוק ומשפט, ינואר, 2008)
- "הומואים מכניסים רעל לחברה" (כנ"ל, ינואר, 2008)
- "ההומואים מבצעים השמדה עצמית של החברה הישראלית" (כנ"ל, ינואר, 2008)
שלמה בניזרי:
- "הומואים יענשו בידי שמיים" (בתכנית של רפי רשף בערוץ 10, פברואר, 2006)
- "רעידות האדמה בארץ – בגלל ההומואים" (מעל בימת הכנסת, פברואר, 2008)
נדמה שלא רק יראת שמים משותפת למשה קצב ולחברו לתא, שלמה בניזרי. לכאורה, זה מזלזל בנשים וזה הומופוב, אלא שהמחקר הפסיכולוגי בתחום האישיות מצביע על קשר הדוק בין שתי רעות חולות אלה ועל כך שמקורן באותו גורם. גורם זה אינו בהכרח יראת שמיים, אלא פרופיל אישיותי הכולל השפלת נשים והומוסקסואלים כאחד.
במאמר זה אסקור שלוש תיאוריות המסבירות את הזיקה בין הומופוביה ובין עמדות בלתי שיוויניות כלפי נשים ומספר מחקרים המצביעים על קיומה של זיקה זו. כמו כן אסקור מקרה הממחיש כיצד, למרות חלוף העיתים וחרף תהליכי ליברליזציה שהתרחשו לכאורה ברמה המאקרו-חברתית, ניתן למצוא את הפרופיל האישיותי ההומופובי והאנטי-פמיניסטי גם אצל אנשים צעירים המנהלים אורח חיים חילוני.
מערכת האמונה המגדרית (Gender Belief System)
מערכת אמונה מגדרית מוגדרת כ"מערכת אמונות ודעות על גברים ונשים ועל התכונות הנגזרות לכאורה מגבריות ונשיות" (Deaux & Kite, 1987, p. 97). מערכת זו כוללת סטריאוטיפים על גברים ונשים, עמדות לגבי התפקידים הראויים לנשים וגברים ותפיסות הנוגעות לפרטים המפירים את הדפוס המסורתי של תפקידי המגדר, לרבות לסביות וגברים הומוסקסואלים. המחקר אודות אמונות מגדריות מצביע על כך שתגובותיהם של אנשים לזולת מבוססות על דיכוטומיה בין גבריות לנשיות. לפי גישה זו, אנשים מצפים מן הזולת שיתאים למערכת יציבה של תפקידי מגדר, הכוללים תכונות פסיכולוגיות ופיזיולוגיות. אדם נשי או גברי בהיבט אחד של התנהגותו אמור להיות נשי או גברי בהיבטים אחרים. תפיסה דיכוטומית זו מופיעה גם בתיאוריות סוציולוגיות מסורתיות על מבנה המשפחה ולפיהן תפקידיו של הגבר אינסטרומנטאליים בלבד ושל האישה אפקטיביים בלבד (Parsons & Bales, 1956) ומנוגדת לתיאוריות הדוגלות באנדרוגניות פסיכולוגית (תכונות גבריות ונשיות הקיימות אצל בני שני המגדרים – ר' למשל, יונג, 1975; Bem, 1974).
האישיות הסמכותנית (Authoritarian Personality)
במקור, קשור המושג "אישיות סמכותנית" בניסיון לאפיין טיפוס אישיות של אדם העשוי ללכת שבי אחר תעמולה פאשיסטית (Adorno, Frenkel-Brunswick, Levinson & Sanford, 1950 ). ניסיון זה נערך בהשפעת עליית הפאשיזם בשנות השלושים של המאה הקודמת, מלחמת העולם השנייה והשואה וזאת בתוך מסגרת תיאורטית פסיכואנליטית (פרוידיאנית ופְרומיאנית). חוקרים אלה ראו את האישיות הסמכותנית כבעלת אני-עליון נוקשה, המפקח על אני חלש שאינו מסוגל להתמודד עם דחפי הסתמי החזקים. כתוצאה ממאבקים תוך-נפשיים אלה מתפתח חוסר ביטחון שסופו דבקות האני העליון בנורמות קונבנציונאליות הנכפות עליו בצורה קיצונית ובסמכויות הכופות את הנורמות הללו. מנגנוני ההגנה של הפרט, ובעיקר השלכה, נכנסים לפעולה כאשר האדם נמנע מהתייחסות לחרדותיו הנוצרות בסתמי, והן מותקות (displacement) לקבוצות מיעוט "נחותות" בתרבות הדומיננטית בצורה נוקשה וסטריאוטיפית. ההשקפה על טבע האדם נעשית צינית וכתוצאה מכך מתפתח צורך בכוחניות וקשיחות נוכח כל ניסיון להפר את הנורמות החברתיות. מחקריו של אלטמייר (Altemeyer, 1998) על מה שמכונה "סמכותנות של הימין" (Right Wing Authoritarianism) מנסים להמשיג את התופעה בעזרת תיאוריית הלמידה החברתית (Bandura, 1977). מחקרים אלה מציגים את הגרסה המעודכנת ביותר של טיפוס האישיות הסמכותני, הכולל ציות לסמכויות הממסד, תוקפנות נגד קבוצות מיעוט חלשות ומנודות ודבקות בערכים ובאמונות של המנהיג. משתנה זה נמצא בקשר שלילי עם פתיחות לחוויה, אחד מ"חמשת הגדולים" של מבחן ה-NEO-PI-R, הנחשב כיום לאחד ממבחני האישיות הנפוצים והמקיפים ביותר (McCrae & Costa, 1997).
תיאוריית השליטה החברתית
תיאוריית השליטה החברתית (Social Dominance Theory) עוסקת ביחסים הבין-קבוצתיים בחברה ומתמקדת במנגנוני שימור ויציבות של מדרג חברתי קיים (Sidanius & Pratto, 1999). לפי תיאוריה זו, היעדר שיוויון בין הקבוצות השונות בחברה נשמר באמצעות שלוש התנהגויות בין-קבוצתיות עיקריות: אפליה ממוסדת, אפליה אישית מצטברת וא-סימטריה התנהגותית. כדי להצדיק את חוסר השיוויון הזה נעשה שימוש בשתי אידיאולוגיות תרבותיות שונות המספקות הצדקה מוסרית ואינטלקטואלית: מיתוסים מקדמי מדרגיות (למשל, גזענות ולאומנות) ואידיאולוגיות מפחיתות מדרגיות (למשל, סוציאליזם ופמיניזם). בעלי הציונים הגבוהים בסולם השליטה החברתית מאמצים לעצמם אידיאולוגיות מקדמות מדרגיות, ואילו בעלי הציונים הנמוכים מאמצים לעצמים אידיאולוגיות מפחיתות מדרגיות. האיזון היחסי בין שני סוגי האידיאולוגיות משמר את חוסר השיוויון הבין-קבוצתי בחברה. מחקרים מצביעים על כך שציוניהם של גברים גבוהים באופן עקבי מציוניהם של נשים במשתנה השליטה החברתית, ולכן גברים ייטו לקדם מדרגיות ולמלא תפקידים המבטיחים מדרגיות (למשל, קציני משטרה, שאכן נמצאו כבעלי ציונים גבוהים יותר בסולם השליטה החברתית).
הומופוביה, עמדות כלפי נשים ואישיות: ממצאי מחקרים
במחקר שבחן עמדות שליליות כלפי הומוסקסואלים בקרב 103 סטודנטים לתואר ראשון באוהיו נמצא ש-17% מהנבדקים הביעו הסכמה עם כל 40 ההצהרות השליליות על הומוסקסואלים. עמדות אלו נמצאו בקשר חיובי עם תפיסות מגדריות מסורתיות. עמדות הגברים כלפי הומוסקסואלים היו שליליות יותר מעמדות הנשים כלפיהם, ועמדותיהם כלפי גברים, נשים ושוויון ביניהם היו מסורתיות יותר מאלו של הנשים במדגם. החוקר מסיק שעמדות שליליות כלפי הומוסקסואלים מהוות חלק ממערכת אמונות רחבה יותר באשר לסדר חברתי קונבנציונאלי ((Kurdek, 1988.
במחקר אחר נמצא כי עמדות כלפי התנהגות הומוסקסואלית ופרטים הומוסקסואלים התגבשו לכדי גורם אחד: תגובות רגשיות כלפי גברים הומוסקסואלים. גברים גילו תגובות שליליות יותר מאשר נשים, אך לא נמצאו הבדלים בין המגדרים באשר לתפיסת זכויות האזרח של הומוסקסואלים. עוד נמצאו קשרים מובהקים בין תגובות רגשיות אלו, עמדות סקסיסטיות עוינות, קשיחות גברית ומיניות גברית (Davies, 2004).
בשני מחקרים נוספים שעסקו בקשר בין תפקידי מגדר ועמדות כלפי הומוסקסואליות נמצא כי תמיכה בתפקידי מגדר מסורתיים, סקסיזם מודרני וגבריות-יתר (hype-masculinity) ניבאו עמדות שליליות כלפי הומוסקסואליות (Whitley, 2001). ממצאים אלה על הזיקה העזה בין הומופוביה ובין דבקות בתפקידי מגדר מסורתיים, לרבות עמדות שליליות כלפי שיוויון זכויות לנשים, עולים בקנה אחד עם תפיסתו המקורית של ווינברג על כך שהומופוביה היא חלק מאשכול עמדות, שאופייני לפרופיל אישיותי מסוים (Weinberg, 1972).
מחקר נוסף בדק השערות שנגזרו משלוש נקודות מבט תיאורטיות: מערכות אמונה הקשורות למגדר, סמכותנות ושליטה חברתית, לגבי עמדותיהם של הטרוסקסואלים כלפי נשים לסביות וגברים הומוסקסואלים. קבוצת המחקר כללה 122 סטודנטים ו-131 סטודנטיות, הטרוסקסואלים לבנים בני המעמד הבינוני. תוצאות המחקר הצביעו על כך שהמשתנים שנגזרו מהתיאוריות הללו ניבאו בהצלחה עמדות כלפי נשים לסביות וגברים הומוסקסואלים. אמונה בתפקידי המגדר המסורתיים נמצאה בקשר עם עמדות כלפי הומוסקסואלים ולסביות, וככל שהעמדות כלפי מעמד האישה היו נוקשות יותר כך העמדות כלפי הומוסקסואלים ולסביות היו שליליות יותר. כן נמצא שככל שרמות השליטה החברתית והסמכותנות גבוהות יותר, העמדות כלפי הומוסקסואלים ולסביות שליליות יותר (Whitley & Aegisdóttir, 2000).
תיאור מקרה: הומופוביה, סקסיזם והומוסקסואליות לטנטית בצעיר בן-זמננו
ע', בן 30, אח צעיר לשתי אחיות, ממשפחה מסורתית, בן להורים גרושים. אף שהיו תקופות שבהן גר מחוץ לבית, חזר בשנים האחרונות אל בית אביו, עימו היחסים קרובים מאוד. כילד עורר בעיות משמעת בבית הספר ובגללן השלים רק תעודת בגרות בבית ספר מקצועי, למרות אינטליגנטציה טובה. נפלט משירות צבאי עקב קשיי הסתגלות ולמרות פרופיל גבוה. מגיל צעיר עסק בענפי ספורט שונים, בעיקר כדורגל, והצטיין בהם ומאז גיל ההתבגרות עסק באופן אינטנסיבי בפיתוח גוף (bodybuilding) ואף השתתף בתחרויות. סיים קורס מאמני כושר בן שנה אחת ועבד במכוני כושר שונים. בתחילת שנות העשרים שלו, בין היתר בגלל מראהו השרירי, מצא את דרכו לעבודה דווקא במועדון גייז. במועדון עבד כברמן, ללא חולצה ובמכנסיים קצרצרים צמודים, לצידם של רקדני גו-גו (Go-go dancers) בלבוש מינימאלי דומה. תמונות המנציחות זאת מופיעות בפרופיל שלו ברשת החברתית שעל חבריה הוא נמנה. אף שמגדיר את עצמו הטרוסקסואל שאינו נמשך כלל לגברים, ואף נרתע מאוד מהומוסקסואלים, הייתה זו התחלה של דרך-חיים הנמשכת עד היום, אשר בה הוא נותן שירות להומוסקסואלים, עליהם הוא מדבר בתיעוב גלוי. את ימי עבודתו כברמן במועדוני גייז הוא זוכר כ"סדום ועמורה", לרבות התנסות בסמים. הוא מתאר תקופה זו בשיפוטיות המלווה בגועל מהמיניות הבוטה של ההומוסקסואלים אותם שירת, שעה שגופו השרירי והחשוף חלקית מהווה מושא לתשוקותיהם. לאחר כ-10 שנות עבודה כמאמן במכוני כושר שונים, החליט להציע אימונים אישיים ועיסוי בעיקר להומוסקסואלים ומפרסם על כך מודעות כמעט אך ורק באתרי גייז. את ההיגיון העסקי בכך הוא מתאר בצורה משכנעת, שכן לדעתו גייז מקפידים באופן קיצוני על מראה שרירי והופעה מטופחת ולכן יכולים להיות קהל יעד רציני ומתמיד. עם זאת, רתיעתו מהם נמשכת והוא מדבר בהם סרה. כך למשל, כשנודע לו ששיער ארוך אינו פופולרי בקרב גייז, החל לגדל שיער במכוון כדי שגברים לא "יתחילו" איתו. הואיל והאתר להומוסקסואלים בו הוא מפרסם רווי מיניות (בדיוק כמו המועדון בו עבד לפני כעשור) ומכיוון שהציב תמונה המציגה לראווה את שריריו, הגיעו אליו הצעות מיניות. הוא מנסה לבלום הצעות אלה דרך המודעה שלו בצורה אגרסיבית ורפיטטיבית, הכוללת שימוש בגופן אדום ובולט, הדגשה כי פניות לא רלוונטיות לא ייענו, מספרים חסומים לא ייענו, "לא למטרה מינית" ועוד ועוד, הרבה מעבר למה שעושים מפרסמים אחרים המבקשים להדוף פניות מיניות. העיסוי, הוא מדגיש, נערך כאשר רק המטופל ערום, אם כי גם במודעות הפרסומת של העיסוי הוא מצטלם בפלג גוף עליון חשוף. על אף שבחר לפרסם תמונה חושפנית, הוא מתלונן על הטרדות והצעות מיניות. לעיתים נענה ללקוחות שביקשו שיסייע להם להגיע לאורגזמה, תמורת תוספת תשלום. לטענתו הוא עושה זאת משיקולים כלכליים בלבד, הוא מספר על תחושת גועל ועל כך שחש מנוצל בידי לקוחות, אותם תיאר כמי שלא שולטים ביצרם ("אין להם אלוהים"). כל זאת נעשה תוך הכחשה מאסיבית של התנהגותו הסדוקטיבית כלפיהם.
בצד תיעוב זה נמצאה דבקות בתפקידי מגדר מסורתיים ואף גישה אנטי-פמיניסטית. ע' מקיים מערכת יחסים עם אישה הצעירה ממנו בשש שנים, המרבה להתארח אצלו בבית אביו. במקביל, שומר מסורת באופן סמלי (למשל, מקפיד לא לעבוד מכניסת השבת אך אינו שומר שבת מבחינות אחרות). גם יחסו לנשים אינו חף מחשדנות. כך למשל, בדיון שפתח באחת הרשתות החברתיות על ניצול כלכלי של גברים בידי נשים ("כל מה שאישה מחפשת אצל גבר זה הארנק", "נשים רוצות רק את הזכויות שבשיוויון" ועוד).
בין מנגנוני ההגנה הבולטים של ע' בניסיון לנווט בין מה שנראה כהומוסקסואליות לטנטית ובין סמכותנות, אוריינטאציית שליטה חברתית ודבקות בתפקידי מגדר מסורתיים, נוכל לראות תצורת תגובה (reaction formation) המתבטאת בעיסוק עקבי וארוך שנים עם העולם ההומוסקסואלי, תוך התנהגות סדוקטיבית מצד אחד, ומצד שני גילויי הומופוביה ברורים והיצמדות למסורת ולסגנון חיים מוגן ושמרני (כולל מגורים אצל האב בגיל 30). הדבר בולט במיוחד בצורך להיות נחמד להומוסקסואלים, מהם הוא נרתע, ובכך שבמסגרת עבודתו הן כברמן והן כמאמן כושר, הוא מבליט את שריריו וחושף את גופו מחד, אך מזהיר מפני התקרבות בצורה אגרסיבית ורפיטטיבית מאידך. הכחשתו את היותו הומופוב עולה בקנה אחד עם האנטי-אינטרוספקציה המאפיינת את האישיות הסמכותנית ומתבטאת בהתנגדות לתיאוריות, לביטוי חופשי של רגשות ולאינטלקטואליזם (Adorno et al., 1950). כחלק ממנגנון זה מעניין לציין גם את התנגדותו לפסיכולוגים וללקוחותיהם ("יש אנשים שקונים את החרטוטים האלה?") וכן תמיכה בעונש גופני בחינוך ילדים. הכחשת הפרובוקטיביות המינית שלו והשלכתה על הזולת מתבטאת גם בתמונה שהציב ברשת החברתית, אשר בה מתמקדת המצלמה באזור הפין שלו כשהוא לבוש מכנסי ג'ינס צמודים. תחת תמונה זו הציב את הכיתוב: "זה מה שע' (אחת מחברותיו לשעבר) אוהבת לצלם". לדבריו, ישנן תמונות רבות בוטות יותר שאותן ניסה להעלות לרשת החברתית, אך מנהליה צנזרו אותן. ניכר אפוא, שהכחשת הדחפים המיניים והשלכתם הן על נשים והן על גברים, שזורות זו בזו היטב, מותירות אותו "חף מפשע" ומאפשרות לו לנהל את חייו, גם אם באופן חלקי ביותר, בזיקה למסורת הדתית, האופיינית לאישיות הסמכותנית. במקביל להומוסקסואליות הלטנטנית ניכר גוון פאראנואידי גם בעמדותיו האנטי-פמיניסטיות כלפי נשים המעוניינות רק ב"ארנק" של הגבר. תפיסה זו עולה בקנה אחד עם עמדות מקדמות מדרגיות, עפ"י תיאוריית השליטה החברתית. זיקה דומה בין הומוסקסואליות לטנטית ובין חשדנות קיצונית מומחשת היטב במקרה של "שרבר" (פרויד, 2006).
סיכום
בעקבות ההומופוביה העזה שמגלים שני חברי כנסת חרדים באופן עקבי, ובעקבות הקשר שיצר אחד מהם בבית הכלא עם האנס הסדרתי משה קצב, שהשתמש במעמדו ובסמכותו כדי לנצל ולהשפיל נשים, התעוררה מחדש שאלת הקשר בין עמדות סקסיסטיות ובין הומופוביה. תוך שימוש בתיאוריית מערכת האמונה המגדרית ובתיאוריות האישיות הסמכותנית והשליטה החברתית נעשה ניסיון למצוא קשרים סטטיסטיים משמעותיים בין שתי התופעות, ולהציע הסברים מהותיים יותר הנוגעים למבנה האישיות של פרטים, ובעיקר גברים, המחזיקים בעמדות אלו. על אף חלוף העיתים, ניכר מתיאור המקרה שהוצג שהומופוביה וסקסיזם עשויים להופיע גם בצעירים המנהלים אורח חיים חילוני מודרני, הנראה ליברלי כלפי חוץ. בניגוד לקשרים הסטטיסטיים שנמצאו במחקרים ברמה המתאמית בלבד, תומך ניתוח המקרה שהוצג בדינמיקה הבלתי מודעת העומדת בבסיס עמדות אלו תוך התייחסות לפונקציה ההגנתית שהן ממלאות.
מקורות
יונג, ק' ג' (1975). הפסיכולוגיה של הלא מודע. תל-אביב: דביר.
פרויד, ז' (2006). שרבר: הערות פסיכואנליטיות על תיאור-מקרה אוטוביוגרפי של פרנויה. זיגמונד פרויד. עורך: דרור גרין. צפת: ספרים.
Adorno, T. W., Frenkel-Brunswik, E., Levinson, D.J., Sanford, R.N. (1950). The authoritarian personality. New York: Norton.
Altemeyer, B. (1998). The other “authoritarian personality”. Advances in Experimental Social Psychology, 30, 47-91.
Bandura, A. (1977). Social Learning Theory. New York: General Learning Press.
Bem, S. L. (1974). The measurement of psychological androgyny. Journal of Consulting and Clinical Psychology, 42, 155-162.
McCrae, R. R., & Costa, P. T. (1997). Conceptions and correlates of openness to experience. In Hogan, R., Johnson, J., & Briggs, S. (Eds.), Handbook of personality psychology (pp. 835-847). San Diego, CA: Academic Press.
Davies, M. (2004). Correlates of negative attitudes toward gay men: Sexism, male role norms, and male sexuality. Journal of Sex Research, 41, 259-266.
Deaux, E, & Kite, M. E. (1987). Thinking about gender. In B. B. Hess and M. M. Ferree (Eds.), Analyzing gender: A handbook of social science research (pp. 97-117). Newbury Park< CA: Sage.
Kurdek, L. A. (1988). Correlates of negative attitudes toward homosexuals in heterosexual college students. Sex Roles, 18, 727-738.
Parsons, T., & Bales, R. (1956) Family, socialization, and interaction process. London: Routledge and Kegan Paul.
Sidanius, J., & Pratto, F. (1999). Social dominance: An intergroup theory of social hierarchy and oppression. Cambridge, UK: Cambridge University Press.
Whitley, B. E., & Aegisdóttir, S. (2000). The Gender belief System, authoritarianism, social dominance orientation, and heterosexuals' attitudes toward lesbians and gay men. Sex Roles, 42, 947-967.
Whitley, B. E. (2001). Gender-role variables and attitudes toward homosexuality. Sex Roles, 45, 691-721.
