צדק חברתי לאנשים עם מוגבלות
מאת ד"ר אמיר טל
ביום חמישי ה-11 ביולי 2012 נערך שימוע היסטורי בוועדה ליחסי חוץ בסנאט האמריקני בנוגע לאשרור אמנת האו"ם בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות. לאחר דיון ארוך ומעניין בראשותו של הסנטור ג'ון קרי, נראה כי הסנאט ימליץ לממשל הפדראלי ברוב קולות לאשרר את אמנת האו"ם לזכויות אנשים עם מוגבלות, ותוך כך לבצע התאמות בחקיקה הקיימת על מנת לוודא כי הזכויות והזדמנויות החיים של אנשים עם מוגבלות בארצות הברית יהיו זהים לאלה של אחיהם ואחיותיהם ללא מוגבלות. התפתחות חשובה זאת לא נעצרת בגבולות ארצות הברית, אלא עשויה להשפיע גם על מדינות רבות בעולם אשר נמצאות בתהליך אשרור האמנה, כולל מדינת ישראל.
האמנה בדבר זכויות אנשים עם מוגבלויות היא אמנת זכויות האדם הראשונה שהתקבלה במאה ה-21. מטרת האמנה "לקדם את ההנאה המלאה והשווה של כל האנשים עם מוגבלויות מזכויות האדם וחירויות היסוד", תוך קביעה כי מדינות החתומות על האמנה "מתחייבות להבטיח ולקדם מימוש מלא של כל זכויות האדם וחירויות היסוד עבור כל אדם עם מוגבלויות, ללא הפליה מכל סוג שהוא בשל מוגבלות" (האומות המאוחדות, 2006). האמנה מגדירה אנשים עם מוגבלות כאנשים עם לקויות פיזיות, פסיכיאטריות, שכליות או חושיות ארוכות טווח, אשר כתוצאה מיחסי גומלין עם חסמים חברתיים ומוסדיים, הזדמנויות חייהם והשתתפותם המלאה בחברה עלולים להיפגע באופן משמעותי.
במרץ 2007 חתמו נציגי מדינת ישראל על האמנה, ביחד עם עוד 81 מדינות החברות באו"ם, ובכך הצהירה על מחויבותה להטמיע, הלכה למעשה, את שפת זכויות אדם כלפי כמיליון וחצי אנשים עם מוגבלות אשר חיים בישראל (פלדמן, 2005).1 בעקבות החתימה נדרש תהליך אשרור – תהליך הבוחן את התאמת החקיקה בישראל לדרישות האמנה, תוך ביצוע תיקוני חקיקה בהתאם לצורך. נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות במשרד המשפטים היא הגורם המרכז את תהליך האשרור מטעם ממשלת ישראל. כיום, חמש שנים לאחר מכן החתימה על האמנה, תהליך אשרורה בישראל עדיין מדשדש; זאת למרות שבעשור האחרון ישראל כבר כללה את עקרונות האמנה בחקיקה חדשה ובעדכוני חקיקה הנוגעים לזכויות אנשים עם מוגבלויות וקידום השתלבותם החברתית בישראל.2 החוק הבולט בהקשר זה הינו חוק שוויון לאנשים עם מוגבלות (1998) שתכליתו "להגן על כבודו וחירותו של אדם עם מוגבלות, ולעגן את זכותו להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה בכל תחומי החיים, וכן לתת מענה הולם לצרכיו המיוחדים באופן שיאפשר לו לחיות את חייו בעצמאות מרבית, בפרטיות ובכבוד, תוך מיצוי מלוא יכולתו". החוק קובע עקרונות במימוש זכויות ובמתן שירותים לאדם עם מוגבלות, אשר ייעשו תוך הקפדה על כבוד האדם וחירותו והגנה על פרטיותו; במסגרת השירותים הניתנים והמיועדים לכלל הציבור, תוך ביצוע ההתאמות, באיכות נאותה, בתוך זמן סביר ובמרחק סביר ממקום מגוריו של האדם. מעבר לזאת נחקקו בשנים האחרונות חוקים חדשים העוסקים בהבטחת שילוב בקהילה, בהסדרת סוגי נגישות שונים, בהבטחת הזכות לתעסוקה וזכויות בתעסוקה ולייצוג בעת כפיית טיפול, ועוד. עם זאת, הספרות המקצועית ודוחות של משרדי הממשלה העוסקים בתחום המוגבלות מרמזים כי חקיקת חוק השוויון לבדה אינה מספקת, וכי ללא יישום החוק הלכה למעשה, אכיפה מתאימה ושינוי עמדות הציבור ומחויבותו לאדם עם המוגבלות – המצב החברתי-כלכלי של אנשים עם מוגבלות לא ישתנה.
ואכן, נתונים הנוגעים למצבם החברתי-כלכלי של אנשים עם מוגבלויות בישראל מצביעים על פערים רחבים בין אנשים עם וללא מוגבלות, אשר מחריפים ככל שהמוגבלות חמורה יותר. כך למשל, נמצאו פערים רחבים בין אנשים עם מוגבלות לבין אחרים כמעט בכל מדד שנבדק. מדו"ח של נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות (בן משה, ריפמן והבר, 2009) עולה כי אנשים עם מוגבלות הם
"עניים יותר, משכילים פחות, חיים בדירות קטנות וצפופות יותר ומועסקים בשיעורים נמוכים הרבה יותר מאנשים ללא מוגבלות. כתוצאה מכך גם השתלבותם בקהילה נפגעת. רבים מהם מדווחים על היעדר חברים, על היעדר אדם שניתן לסמוך עליו בשעת חרום, על השתתפות מוגבלת בחוגים חברתיים, על תחושה חוזרת ונשנית של בדידות ועל מצבים של דיכאון, לחץ וקשיי שינה".
לבסוף, מהשוואה שנערכה לארצות מערביות אחרות עולה כי המצב הכלכלי של אנשים עם מוגבלות בישראל קשה יותר מאשר בארצות מערביות אחרות (שם).
נתונים אלה אף מתחזקים כאשר מתייחסים לזכויות ולהזדמנויות חייהם של אנשים עם מוגבלות נוירו-פסיכיאטריות; אוכלוסייה זו, אשר מתאפיינת בנטל תחלואה ותמותה בשיעור גבוה בהשוואה לשאר סוגי המוגבלות (World Health Organization, The National Institute of Mental Health), ואשר סובלת מסטריאוטיפים, דעות קדומות ואפליה קשים (באופן כללי וכן בהשוואה למוגבלויות אחרות), יכולה להיתרם באופן משמעותי מאשרור אמנת האו"ם והתאמת החוקים הקיימים ליישומה בישראל. כך למשל, אשרור ויישום האמנה עשויים לקדם את שיעורי ההשתתפות של אנשים עם מוגבלות בכוח העבודה, להרחיב עבורם את האפשרות לגור בכל מקום בו יחפצו, לקדם את זכותם לטיפול בריאותי ושיקומי הולם, ולקדם את זכותם הבסיסית לחופש ולכבוד, שלעתים נלקחת מהם ללא הצדקה.
בימים בהם הציבור הישראלי מעלה על נס את הזכות של האדם לחיות בכבוד וברווחה יחסית, ובהמשך לחיזוק ההכרה והפעילות העולמית לקידום זכויותיהם והזדמנויות החיים של אנשים עם מוגבלות בכלל ומוגבלות פסיכיאטרית בפרט, מחובתנו לדאוג כי המדיניות הנוגעת לאנשים עם מוגבלות בישראל תהיה אחידה וברורה, תתבסס על תפיסת זכות ולא של חסד, ותצעיד את החברה הישראלית לעתיד טוב יותר בכל הנוגע למעמדם החברתי-כלכלי של מאות אלפי אזרחי ישראל.
^ 1. הזכויות כוללות את הזכות לשוויון הזדמנויות ולאי הפלייה; לנגישות; לחיים; להגנה במצבי סיכון; לשוויון בפני החוק; לנגישות לצדק, לחופש ולביטחון אישי; לחופש מעינויים, מהתעללות, מאלימות ומטיפול וענישה בלתי הולמים; להגנה על היושרה האישית; לחופש תנועה; לחופש לאום; לחיים עצמאיים בקהילה; ליכולת תנועה; לחופש הבעת דעה ונגישות למידע; לפרטיות; לבית ומשפחה; לחינוך משולב; לבריאות ושיקום; לעבודה ותעסוקה; לתנאי חיים בסיסיים וביטחון סוציאלי; להשתתפות בפוליטיקה ובחיים ציבוריים, בחיי תרבות, יצירה, פנאי וספורט; ועוד.
^ 2. דוגמאות לחקיקה בשנים האחרונות כוללת את: חקיקת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות ציבוריים – 2000, חוק מעונות יום שיקומיים – 2000, חוק שיקום נכי נפש בקהילה – 2000, תקנות זכויות הדייר בדיור הציבורי – 2001, תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הסדרת נגישות לשירותי תחבורה ציבורית) - 2003, תיקון חוק החינוך המיוחד, השלמת "פרק הנגישות" בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות – 2005, וחקיקת תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (השתתפות המדינה במימון התאמות במקום העבודה) – 2006.
מקורות
האומות המאוחדות (2006), אמנת האו"ם בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות: www.un.org/disabilities
בן משה אליהו, ריפמן ליאורה והבר ישראל (2009). אנשים עם מוגבלות בישראל: מוגבלות והשתלבות בחיי החברה בישראל – מבט השוואתי רב שנתי. משרד המשפטים, נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות.
פלדמן, ד. (2005). תעסוקת אנשים עם מוגבלות בישראל מפרספקטיבה של חוק השוויון. הדעה הרווחת. כרך 39. עמודים 11-15
The National Institute of Mental Health, Leading Categories of Diseases/Disorders. www.nimh.nih.gov
World Health organization, DALY (Disability Adjusted Life Year): www.who.int
