מרגע הופעתה – הפסיכואנליזה כתיאוריה, כתרפיה, כתפיסת עולם, כשפה – עוררה ומעוררת מחלוקות, מריבות, הערצה הגובלת בהתבטלות, וגם קרבות. פרויד עצמו, אולי יותר מכל יוצר אחר בדורות האחרונים, הוא מושא לסגידה ולבוז. שתי הגישות המנוגדות הללו ממשיכות לגייס להן חסידים, מחנות-בעד ומחנות-נגד. ואיש אינו אדיש.
פרויד מוצג בספר זה כתמצית מרתקת של התורה ושל האיש שיצר אותה: מי שנכנס לראשונה אל היער הסבוך, כמו גם איש המקצוע.
תרגם מאנגלית: משה זינגר