הקשר בין יציבות וסיפוק בקשרים קרובים, לבין סגנון קירבה, זהות הומוסקסואלית, ותמיכה חברתית, אצל גברים הומוסקסואליים בישראל
ארלט מינצר
תיאור עבודת המחקר:
עבודת הדוקטורט שלי עוסקת בזוגיות הומוסקסואלית בקרב גברים בישראל ומתמקדת בקשרים שהם מנהלים עם פרטנרים ובני זוג.
הומוסקסואל מוגדר כאדם, שבחייו הבוגרים נמשך לבני מינו ובדרך כלל מעורב בקשר מיני עימם. כיום רוב החוקרים תומכים בטענה שהומוסקסואליות הינה נטייה מינית מולדת וטבעית הקיימת בכל הגזעים, החברות והתרבויות האנושיות.
במחקרים של קינסי ועמיתיו שנערכו בארה"ב, 37% מהנחקרים, גברים ונשים, דיווחו שהתנסו בפעילות מינית הומוסקסואלית בזמן ההתבגרות או אחריה, לפעמים באורח מזדמן, ולפעמים באורח בלעדי ומתמשך. מחקרים אלה שללו את ההנחה, שהומוסקסואליות והטרוסקסואליות הינם דפוסים בלעדיים ומנוגדים. הרגשות המיניים וההתנהגות המינית נמצאים על רצף, שבשני קצותיו הומוסקסואליות בלעדית והטרוסקסואליות בלעדית, וביניהן ישנן עוד 5 דרגות לפי רמת הבלעדיות של הדפוס ההומוסקסואלי.
בסקרים עדכניים שנערכו ברחבי העולם, דווח על כ- 10%-15% הומוסקסואלים באוכלוסיה הכללית בדרגות שונות של הרצף ההומוסקסואלי.
במחקר שערכתי נבדקו הקשרים של גברים הומוסקסואלים עם פרטנרים ובני זוג לאורך החיים. הממצאים מראים שאוכלוסיה זו אינה הומוגנית ויש בה מגוון של סגנונות חיים. ההבדלים בין טיפוסים שונים של גברים הומוסקסואלים גדולים מאלה שבינם לבין האוכלוסייה ההטרוסקסואלית. כלומר – לא הנטייה ההומוסקסואלית קובעת את טיב הקשרים, אלא אפיונים אישיים, פסיכולוגיים, בין-אישיים, משפחתיים וחברתיים.
אצל כל אחד מ- 121 הנבדקים במחקר נבדקה יציבות הקשרים שהוא מנהל עם פרטנרים ובני-זוג לפי מדדים של קביעות: האם הקשר קבוע או מזדמן, משך הקשר, –והאם המגורים הינם ביחד או בנפרד. נבדקה גם מידת הסיפוק מהקשרים של הנבדקים עם הפרטנרים ועד כמה הם מרוצים מהיחסים איתם.
נמצא מִתאם חיובי ומובהק בין סגנון הקשר, סגנון ההתקשרות של הנבדק, לבין יציבות הקשרים והסיפוק מהם. בעלי סגנון התקשרות בטוח – כ-60% מאוכלוסיית הגברים ההומוסקסואלים – נוטים לקיים קשרים יציבים ומסופקים יותר מבעלי סגנון התקשרות לא בטוח, המהווים 40% מאוכלוסיית הגברים ההומוסקסואלים בישראל.
נמצא גם מיתאם חיובי ומובהק בין מידת הגיבוש של הזהות ההומוסקסואלית לבין יציבות הקשרים והסיפוק מהם. ככל שהזהות ההומוסקסואלית חזקה יותר בהיבטים של קבלה עצמית וחשיפה של הנטייה, הקשרים עם פרטנרים ובני-זוג נוטים להיות יציבים ומסופקים יותר.
נמצאו גם מִתאמים חיוביים ומובהקים בין תמיכה משפחתית וחברתית לבין טיב הקשרים של גברים הומוסקסואלים. ככל שהתמיכה המשפחתית והחברתית גבוהה יותר, הקשרים עם פרטנרים ובני-זוג נוטים להיות יציבים ומסופקים יותר.
המלצות המחקר מדגישות את החשיבות של מתן תמיכה לבעלי הנטייה ההומוסקסואלית. במחקר שנערך בקרב בני-נוער הומוסקסואלים 80% מהנבדקים דיווחו על עלבונות מילוליים שספגו בקשר לנטייתם, 17% דיווחו על תקיפות גופניות שעברו ו- 40% מהנבדקים ביצעו ניסיונות התאבדות. במחקר אחר נמצא, שבני-נוער אשר היו להם מערכות תמיכה מתפקדות היטב, יכלו להיעזר בהן במקום לשקול התאבדות.
חשוב גם לתמוך בהורים ובבני-משפחה, שגילוי על ההומוסקסואליות של בנם עלול לגרום להם לזעזוע עמוק.
המלצות המחקר מתייחסות גם לטיפול בהומוסקסואלים. יש להיזהר מהטיה שלילית ומדעות קדומות לא מבוססות הרואות בהומוסקסואליות סטייה. אחדים מהמרואיינים במחקר שלי סיפרו על טיפולים שעברו, שבהם ניסו המטפלים "לרפא" אותם ולשנות את נטייתם המינית.
המחקר מציב אתגר חשוב בפני פסיכולוגים ואנשי חינוך וקורא להם לשמש סוכנים חברתיים לשינוי עמדות הומופוביות בחברה. היחסים ההומוסקסואליים הם הרבה יותר מיחסים מיניים גרידא. הם מאופיינים באהבה, באחריות משותפת ובנאמנות הדדית. ההומוסקסואלים ראויים להכרה וליחס סובלני כאל כל מיעוט אחר בחברה.
ניתן להוריד את עבודת המחקר המלאה: 
