הרקע החברתי והפסיכולוגי של אנסים
ד"ר יערית בוקק-כהן
גרסה ראשונה של המאמר פורסמה תחת השם: "תשוקה ואלימות מינית – דטרמיניזם ביולוגי?" ב "כוורת", גליון מס' 7, יוני 2003.
אחת הדעות השגויות אודות הפסיכולוגיה האבולוציונית היא, שלכאורה היא מספקת לגיטימציה מדעית לאלימות מינית ואינוס נשים. מטרתי במאמר זה לשרש דעה מוטעית זו , המתבססת להבנתי על פרשנות לא נכונה לתאוריה זו. לשם כך אסקור בחלקו הראשון של המאמר את הגישה האבולוציונית באופן כללי, בחלק השני אציג כיצד היא מסבירה תשוקה מינית ואלימות מינית, ואילו בחלק השלישי אציג את הגישה הפמיניסטית לסוגיה זו ולסיכום אתאר ממצאים מחקריים אודות אנסים, המספקים תמיכה בשתי הגישות ומסייעים להבנה מעמיקה יותר את הקשר בין תשוקה מינית לאלימות מינית כנגד נשים.
חלק א' :הפסיכולוגיה האבולוציונית
הפסיכולוגיה האבולוציונית רואה את התנהגותם של כל היצורים החיים, וביניהם בני האדם, כמכוונת על ידי מנגנונים שהתפתחו במהלך האבולוציה באמצעות הברירה הטבעית, וזאת מפני שסייעו "למקסם" את הכשירות הכוללת של היצורים שבדורות שקדמו להם. הכשירות הכוללת של הפרט מוגדרת ככמות הגנים שלו במאגר הגנים בדורות הבאים אחריו.
מקורה של הפסיכולוגיה האבולוציונית הוא בתיאורית האבולוציה של דארווין . על פי דארווין, המינים הביולוגיים השונים על פני כדור הארץ הינם מה שהינם כתוצאה משרשרת של ארועים מורכבים שהביאו על ידי ניסוי וטעייה של האבולוציה להיווצרות הוראות תורשתיות בכרומוזומים. 'זכרונם' של ארועים אלה, או במילים אחרות חותמם, מוצפן בצופן כימי בחומצת הגרעין (ה- D.N.A). היסטוריה של בליוני שנים מתמצת בשרשראות כימיות דקיקות החבויות בכל אחד מתאי גופנו. כל אחד מהתאים, וכתוצאה מכך גם אנחנו, נושאים באורח בלתי מודע וכמעט ללא אפשרות בחירה את נטל ההסטוריה של כל המינים החיים שקדמו לנו, ובמילותיו של דודאי : "... זכר מאבקם של החד-תאיים הראשונים בסערות הים הקדמון, הדי פסיעותיהם הכבדות של הדינוזאורים, רשמי הבריחה המתנשמת של קופים דמויי אדם מפני הנמר במרחבי הסוואנות – רישומם של כל אלה טבוע בעצם בגופנו עוד לפני הגיחנו לאוויר העולם".
ביקורות רבות הועלו כנגד התאוריה האבולוציונית מצד סוציולוגים, אשר טענו כי אין זה מתאים ליישמה ביחס להתנהגות האנושית. סוציולוגים, אנתרופולוגים והוגים אחרים טענו שההתנהגות האנושית משוחררת כמעט לחלוטין ממגבלות הגנים ולא ניתן להבינה על ידי מה שהם ראו כנורא מכל: "דטרמיניזם ביולוגי". הדימוי המיושן של הגנים, כמספקים קווי מתווה או דיאגרמה לבניית הגוף, הוא מוטעה. גנים הם הוראות לבניית פרוטאינים, ותוצאות סינתזת הפרוטאינים מושפעות בכל שלב מחומרי הגלם הזמינים ומאופי הסביבה. שום דבר לא נקבע באופן גנטי לחלוטין וגם שום דבר לא נקבע אך ורק באופן סביבתי: האדם הוא תוצר מורכב של שניהם. מבקרים רבים אחרים טענו כי התאוריה האבולוציונית מספקת מסגרת ניתוח שוביניסטית היות ולכאורה היא מעניקה לגיטימציה לאי השיוויון בין המינים. בדומה לכך , טענו אחרים כי זו תאוריה פאשיסטית אשר נותנת גיבוי מדעי לכאורה לתורת האויגניקה (השבחת הגזע). כיוון אחר של ביקורת מובע על הפן המתודולוגי של התאוריה, בהיותה כזו אשר קשה מאד לתכנן ולערוך ניסויים אמפיריים אשר עשויים לאושש או להפריך אותה.
חלק ב' : הפסיכולוגיה אבולוציונית , תשוקה מינית ואלימות מינית
הפסיכולוגיה האבולוציונית מניחה כי התשוקה המינית וכן האלימות המינית – כמו התנהגויות אחרות – מונחות על ידי מנגנונים שהתפתחו באופן אבולציוני, הכוללים אוסף כללים אינטואיטיביים ולא מודעים; כללים אלו נמצאו מועילים בשלבים שונים של התפתחות המין האנושי, ובמיוחד בשלבים טרום-תרבותיים. כללים אלו מובילים בני אדם להימשך מינית לבני זוג בעלי תכונות אשר בימי אבותינו היו קשורות לסבירות שיש לבן הזוג : 1) גנים אדאפטיביים שיכולים לקדם את הישרדות הצאצאים, ו-2) היכולת והנכונות לתרום משאבים היכולים לקדם את הישרדות הצאצאים . על פי הפסיכולוגיה האבולוציונית, התשוקה המינית לבני המין השני והעדפת תכונות מסוימות על פני אחרות, מקורן במנגנונים פסיכולוגים הפותרים בעיות השרדותיות ורבייתיות ; במהלך אלפי שנות אבולוציה התפתחו בקרב גברים העדפות לבנות זוג בעלות תכונות מסוימות, ובקרב נשים – העדפות לבני זוג בעלי תכונות אחרות. העדפות אלו, כמו גם הבעיות שהן נועדו לפתור, אינן בהכרח מודעות, אם כי חלקן נגישות למודע.
אנשים נמשכים לבני זוג כאלה שהתקשרות עימם תגדיל את הסיכוי לפתרון בעיות הסתגלותיות מסוימות שעימן נדרשו אבותיהם להתמודד; לפיכך המשיכה המינית הינה תוצר אסטרטגי של לחצים סלקציוניים שהיו קיימים בתנאים שונים במהלך האבולוציה. מכאן נובע כי התשוקה המינית מובילה להפעלת אסטרטגיה מינית שאינה אקראית, אלא מכוונת כלפי מטרה מסוימת ובעלת אופי של פתרון בעיות ; מאידך , היא חסרת כוונה מודעת מראש ואינה מצריכה תכנון מודע. למשל, בעיה רבייתית מרכזית אשר עמדה בפני גברים במהלך ההיסטוריה האנושית היתה בחירת בת זוג פוריה; אותם הגברים אשר בחרו בת זוג מבוגרת או חולה, ולכן גם פחות פוריה או עקרה, העמידו צאצאים מעטים אם בכלל, ואילו לגברים שהעדיפו בת זוג צעירה ובריאה היתה הצלחה רבייתית רבה יותר.
אסטרטגיה מינית מתיישמת באמצעות מנגנונים פסיכולוגיים כמו תשוקה מינית, משיכה, קנאה רומנטית, ורגשות אהבה עזים הגורמים לפרט להעדיף בני זוג מסוימים ולדחות אחרים. מנגנונים נפשיים שונים, רגישים למידע ולרמזים חיצוניים, למשל, לתכונות פיזיות, סימנים לעניין מיני, או רמזים לחוסר נאמנות פוטנציאלי.
אחת האסטרטגיות המיניות הרווחות בקרב גברים לצורך מקסימיזציה של כשירותם הכוללת הינה נסיון להרבות בבנות זוג ליחסי מין. גם אם ברמה המודעת אין הגבר מעוניין להוליד ילד/ים, התנהגותו המינית נראית כאילו שהוא רוצה בכך. בימי קדם פעילות מינית הובילה בסבירות גבוהה להריון ולידה. אסטרטגיה זו לא מניבה כל תועלת רבייתית לנשים, בשל יכולתן להרות וללדת רק תינוק אחד מדי שנה. לפיכך, על פי התיאוריה האבולוציונית, גברים פיתחו יכולת ואוריינטציה לפעילות מינית ללא יחסים אישיים , לעיתים אף ללא הסכמה של האשה.
חלק ג' : הגישה הפמיניסטית לאלימות מינית
התנועה הפמיניסטית המודרנית התמקדה בנושא האלימות המינית נגד נשים כאחת הסוגיות המרכזיות. מרבית הכתבים הפמיניסטיים מגדירים התנהגויות של אונס וכפייה מינית כמונעות לא על ידי תשוקה מינית אלא על ידי רצון להפעיל כח על נשים. משמעות הדבר היא שכפייה מינית היא רק ביטוי אחד לאסטרטגיה כללית לשליטה על נשים ולדיכויין. תופעה חברתית המחזקת טענה זו הינה אינוס אסירים בבתי כלא על ידי אסירים ו/או סוהרים גברים, שאינם בעלי אוריינטציה הומוסקסואלית, כאמצעי לאישרור ההיררכיה: קורבן האונס הוא החלש והנשלט בידי אונסו.
תיאוריות פמיניסטיות טוענות כי במטרה לשמר מערכת חברתית היררכית, גברים ונשים פועלים על פי עמדות, תפקידים, רגשות, תפיסות ותשוקות. נשים הותנו על ידי החברה, בתהליכי סוציאליזציה המבוססים על עקרונות למידה אופרנטית, להעדיף תלות, חוסר אונים, וכניעה; גברים הותנו בתהליכים דומים להפעיל התנהגויות של תוקפנות ושליטה. החברה מעודדת את הנשים לפתח תכונות כמו עדינות ואמפתיה. הדרישה החברתית המופנית כלפי גברים להיות 'גבריים' ודומיננטיים יותר מנשים, היא זאת שגורמת להם לזלזל בהן, להפנות כלפיהן עוינות, ולחוש עוררות מינית כתוצאה משליטה בהן. כך, הפמיניזם רואה באלימות בכללותה ובאונס בפרט תוצר הסוציאליזציה בתרבות פטריארכלית, והבדלים אינדיבידואליים בין גברים נובעים מחוויות למידה והתנסויות שונות, כמו גם רמות שונות של הפנמת ערכים פטריארכליים וכן המידה בה נדרשת האלימות לצורך שמירת הדומיננטיות הגברית.
לפי תיאוריות פמיניסטיות, הפתרון המוצע למיגור האלימות נגד נשים הינו מהפכה ראדיקלית במבנה החברה; לאחר מהפכה כזו תהיינה הערכותיהם העצמיות של הגברים בלתי תלויות בשליטתם על נשים או גברים אחרים. לשם כך דרושה מערכת כלכלית ופוליטית המפחיתה מערכה של תחרות מחד, ומעודדת שיתוף פעולה וחלוקה שיוויונית של משאבים מאידך.
סיכום : אלימות מינית אינה ציווי ביולוגי
מחקרים שבחנו את הרקע החברתי והפסיכולוגי של אנסים גילו שתי תכונות עיקריות המאפיינות אותם: התכונה האחת הינה תפיסה עצמית של 'מפסידן' שנדחה על ידי נשים רבות, שהיה קורבן לתרמית ומניפולציה ולעיתים נבגד על ידי בת זוג אחת או יותר בעבר. במונחים אבולוציוניים, אלה גברים שלא הצליחו לשכנע בנות זוג לקיים עימם יחסי מין מרצון ולכן 'נאלצים' להפרות נשים גם בניגוד לרצונן. בימי קדם אונס קידם את הצלחתו הרבייתית של הגבר היות והוביל במקרים רבים להולדה. הסבר זה הניתן על ידי התאוריה האבולוציונית הינו משוחרר מכל טיעון ערכי המצדיק או מגנה התנהגות זו; הסבר הוא הסבר הוא הסבר, הוא אינו מהווה בשום מקרה הצדקה או ניסיון להצדקה!
התכונה השניה המאפיינת אנסים הינה אוריינטציה נפשית המתאפיינת בחוסר בטחון, רגישות יתר ועוינות – בעיקר כלפי נשים, וכן הפקת עונג משליטה בנשים; כמו כן קיימת אצלם נטייה לכיוון מין לא אישי, הכוללת דגש על מיניות וכיבוש מיני כמקור ליוקרה ב"חבר'ה" וכן כמקור להערכה עצמית.
ממצאים אילו מחזקים את הטיעון הפמיניסטי אודות הקשר בין שליטה למיניות.
מסקנותיי מהממצאים המתוארים לעיל הינן, כי אלימות מינית כנגד נשים אינה תוצאה ישירה או מתחייבת של כל אותם לחצי הברירה שהביאו להתפתחותן של אסטרטגיות מיניות שונות לגברים ונשים – אלימות מינית כנגד נשים הינה רק תוצר הלוואי של לחצים אלו. למבנה החברתי, ולציפיות החברתיות והתרבותיות בנוגע להתנהגות הגברית והנשית ה'נורמטיבית', יש השפעה בלתי מבוטלת על תופעות חברתיות רבות ובכללן אונס ואלימות מינית. לפיכך, אני תקווה שהצלחתי בשורות אלו להסביר לקורא אשר אינו בקיא בנבכי התאוריה האבולוציונית, שהסבר ביולוגי להתנהגות אנושית אינו בהכרח דטרמיניזם ביולוגי, היות והסבר כזה לוקח בחשבון גורמים סביבתיים בעלי חשיבות מכרעת. זאת ועוד, הסבר תיאורטי להתנהגות אנושית, העושה שימוש במונחים וכלים של תאוריה מסוימת, אינו מהווה צידוק להתנהגות זו באשר היא. להבנתי ניתן להיעזר במושגים ביולוגיים להבנת התנהגותם של אנסים, ובנוסף לאפיינם כבעלי רקע פסיכולוגי מסוים, אולם מכאן ועד לדטרמיניזם ביולוגי ארוכה הדרך.
רשימת קריאה :
דודאי , י., (1986), ביולוגיה של זכרונות , הוצאת משרד הבטחון .
פישר , ה.א., (1994) , אהבה ובגידה , נישואים וגירושים : המיסתורין של המשיכה המינית , הזוגיות והפיתוי לבגוד , הוצאת זמורה-ביתן .
Buss, D.M., (1994), The Evolution of Desire : Strategies of Human Mating, Basic Books ,
Buss, D.M., &
