אימון אישי והכנה פסיכולוגית של לקויי למידה לקראת הגיוס לצה"ל
מאת ד"ר דבורה שני *
מבוא
מתבגרים לקויי למידה זקוקים להכנה מנטלית לקראת השלב שבו יהפכו להיות חיילים בשירות חובה. ההכנה נדרשת להם על מנת שהמעבר לחיי הצבא יוכל להתקיים ללא משברים או טראומות, ההכנה מאפשרת להם להביט קדימה ולתכנן כיצד יוכלו לתפקד באופן המיטבי ולהסתגל לדרישות המערכת הצבאית. בנוסף, במהלך תהליך ההכנה לגיוס לקויי הלמידה מודעים יותר ויותר להזדמנויות הטובות שהשירות הצבאי פותח בפניהם ולחוויה שיכולה להיות חיובית ומתקנת לעומת תקופת בית-הספר התיכון שלעתים מלווה בתסכול רב עבורם.
מאמר זה מתאר שיטת הכנה לגיוס שפותחה באופן יחודי עבור לקויי למידה בישראל ופועלת כאימון אישי או קבוצתי. השיטה לוקחת בחשבון מצד אחד את מאפייניהם של לקויי הלמידה לסוגיהם (לקות שפתית, לקות מרחבית, קשיי קשב וריכוז וכו') ואת הקשיים השכיחים המאפיינים את תקופת הטירונות, מצד שני. תהליך ההכנה לגיוס מאפשר ללקוי הלמידה הסתגלות הדרגתית לשינויים אלו, הבנת המצופה ממנו זמן רב מראש ובאופן זה מונע תחושה של הלם וחוסר אונים ומזרז הסתגלות נאותה למצב החדש.
בשיטת ההכנה לגיוס שתוצג במאמר התגייסו בשנים האחרונות כבר עשרות לקויי למידה, כולם עברו בהצלחה את הטירונות (חלקם אף סיימו בהצטיינות), מרוצים משירותם ומגיעים להישגים טובים. חלקם מגיעים מדי פעם לקליניקה לצורך התייעצויות נקודתיות או כדי לקבל סיוע כיצד להתמודד עם דילמה כזו או אחרת במהלך השירות. תחושת הסיפוק בכל פעם חוזרת על עצמה כאשר אנו נזכרים בספקות ובחששות שהיו להם ולהוריהם בתחילת האימון האישי לגבי יכולתם להתגייס ולתפקד כחיילים מוערכים.
ההסתגלות לשינויים החריפים המתרחשים בחיי המתגייס לקוי הלמידה
השינויים הכרוכים במעבר מחיי אזרחות לחיי צבא הינם דרמטיים ורחבי היקף. כל מתגייס שמתקשה להסתגל לשינויים יחווה קושי משמעותי שעלול להשפיע על תפקודו הכולל, ובעיקר על מצבו הרגשי והנפשי. ההסתגלות למעברים ושינויים חדים עלולה להיות קשה ומלווה בתחושות דכאון וחוסר אונים. עבור המתגייסים לקויי הלמידה קשיי ההסתגלות מתבטאים לעתים קרובות בעוצמות גבוהות יותר הדורשים התייחסות מיוחדת (מרגלית וטור-כספא, 1998; Roffman, 2000 ).
ניתן לציין מספר תחומים מרכזיים הרלוונטיים לשינויים ולמעברים בחיי המתגייס לקוי הלמידה:
- התאמות והקלות - מעבר ממצב שבו היו לקויי הלמידה תלמידים בבתי ספר וקיבלו התאמות בדרכי הלימוד וההיבחנות שלהם למצב חדש, שבו הם נדרשים לתפקד ולעמוד בסטנדרטים כמו כל חיל אחר. לעתים קרובות לא יקבלו הקלות כלשהן ולא יבואו לקראתם, אין בצבא 'כרטיס התאמות' כפי שהיה נהוג בבית-הספר ולרוב סרגל הדרישות זהה לכולם.
- התמודדות עם מצבים חדשים - מעבר ממצב של 'מטריית הגנה הורית', סביבה מוגנת ותומכת, אשר בה ההורים ממלאים גורם מתווך אינטנסיבי ביותר מול הסביבה, למצב חדש, שבו הם נדרשים להתמודד בעצמם עם כל בעיה שצצה חדשות לבקרים. לעתים חסרים להם הכלים להתמודדות זו, הם מרבים להתקשר להורים כדי שינחו אותם מה לעשות ומתקשים לפתור דילמות בעצמם או לקבל החלטה כיצד לפעול. לקויי למידה רבים למדו לסמוך על הוריהם יותר מאשר על עצמם במצבי קונפליקט, לעתים חסרות להם מיומנויות הישרדותיות והם אינם מורגלים לדאוג לעצמם.
- התארגנות - מעבר ממצב של הסתייעות יומיומית בהורים לצורך התארגנות ועמידה בדרישות ובציפיות המסגרת למצב שבו לקוי הלמידה נדרש בבת- אחת לתפקד באופן עצמאי, להתארגן בעצמו, לקום בזמן ולהיות מוכן בזמן מבלי שיעירו אותו או יזכירו לו מה עליו לעשות.
- דרישות המסגרת - מעבר ממצב שבו מסגרת השייכות שלו מגלה כלפיו הבנה וסבלנות והדרישות אינן מחמירות למצב שבו עליו להתמודד עם משמעת, לבוש והופעה צבאית, משמעת זמנים מוגדרת, משמעת של ציות לפקודות. במצב החדש יהיה עליו ללמוד שאם אינו פועל כנדרש יתכן שיינזף וייענש בהתאם, ללא היחס הסלחני והסבלני שקיבל בעבר במסגרות קודמות.
- סמכות פיקודית - מעבר ממצב שבו לקוי הלמידה היה מורגל לדמויות סמכות בבית ובביה"ס למצב שבו ישנו מפקד שצריך להישמע לפקודותיו, מפקד הדורש ציות ללא עוררין ואיננו מסביר או מתחשב. מצב חדש זה מהווה קושי עבור כל המתגייסים, ובעיקר עבור לקויי למידה עם רגישות ובטחון עצמי נמוך, המתקשים בקבלת סמכות מסוג זה ונוטים להיפגע ולהיעלב.
אפיוניים מרכזיים של לקויי למידה המשפיעים על תפקודם כחיילים
לקויי הלמידה הינם קבוצה הטרוגנית הכוללת סוגים מגוונים של לקויות, ביניהן הלקויות השפתיות, הלקויות המרחביות, הלקויות הקשביות ועוד (שני, 1999; שני ונבו, 2003; שני ונבו, 2006). כל לקוי למידה, בהתאם למאפיינים האישיים שלו, נתקל בקשיים מעט שונים בחייו (וינקלר, 1997;2001.(Levine & Reed, גם במסגרת הצבאית לא ניתן להתייחס לקשייהם של לקויי הלמידה כמיקשה אחת, באשר אצל כל אחד שונות נקודות החוזק והחולשה. עם זאת, ניתן גם לראות מכנה משותף רחב ביניהם.
מאפיינים קוגניטיביים ותפקודיים המקשים על הסתגלות לצבא:
- לקויי למידה עם קשיים שפתיים מתקשים לעתים להסביר את עצמם ולמצוא את המילים הנכונות כדי לפרט ולשכנע. לעתים קרובות הם חשים שלא מבינים אותם כראוי והם מגיעים לתחושות תסכול וחוסר אונים. הקשיים השפתיים פוגעים ביכולת הקומוניקציה ועלולים לגרום לעתים לענישה לא מוצדקת בצבא משום שהמפקד לא הבין אותם נכון. כמו כן, הקשיים השפתיים עלולים להביא למצב של דחייה חברתית בצבא, אשר מקשה מאד על הסתגלות נאותה.
- לקויי למידה הסובלים מקשיים במחזורי שינה ועירות יתקשו להתרגל למצב חדש שבו הם מקבלים 6 שעות שינה בלילה (ובשעות קבועות) ולאחר מכן אמורים לתפקד במשך יום שלם. סביר להניח שתידרש תקופת הסתגלות גופנית לזמני השינה החדשים ועד אז הם יחושו מותשים במהלך יום פעילות אינטנסיבית.
- לקויי למידה בעלי קשיים בהפרעות קשב וריכוז וכן קשיים בזכרון שמיעתי יתקשו לקלוט, לעבד, להבין ולזכור הוראות הנאמרות פעם אחת וללא חזרות והסברים ע"י המפקד או תכנים חדשים המועברים בשיעור. בקונטקסט הצבאי נושא זה מקבל מורכבות גדולה יותר ביחס לתקופת ביה"ס. בתרבות הארגונית הנהוגה ביחידה צבאית (למשל בבסיס טירונים או בבסיס הדרכה) הפקודות נאמרות במהירות ובסגנון תמציתי צבאי ואין פנאי לחזור על הפקודה עבור אלו שלא הספיקו לקלוט והם נותרים עם תחושת בלבול וחוסר ודאות מה עליהם לעשות. על אחת כמה וכמה קשה הסיטואציה הזו כאשר מדובר במצב קרב שבו כל החמצה של פקודה עלולה להשפיע על חיי אדם.
- לקויי למידה בעלי קשיים במהירות וקצב העיבוד וכן קשיים במהירות התגובה יתקשו לתפקד על-פי לוח הזמנים הנדרש ויגלו נטייה לתפקד באופן איטי יחסית לאחרים. נושא זה יכול להיות גורם לכעס ולהטלת אשמה מצד חבריהם לצוות כאשר עמידה בזמנים מהווה לעתים קרובות מדד להצלחה צוותית לעומת כשלון צוותי בטירונות ובשירות הצבאי בכלל. האיטיות שלהם איננה עוד משפיעה רק עליהם עצמם אלא על קבוצת השייכות שלהם כולה.
- ההתמודדות עם הנשק עלולה להוות איום עבור אלה הסובלים מקשיים פסיכו-מוטוריים וקואורדינצית עין-יד גרועה. נושא זה עלול להיות אף קריטי וכרוך בסיכון - כשמדובר, למשל, בסיטואציה של ירי במטווח או של תורנות שמירה.
- לקויי למידה הסובלים מסירבול גופני וקואורדינציה חלשה עלולים להיות מאוימים במצבי פעילות גופנית, בחנים פיזיים שונים, ניווטים בשטח ועוד. תחום הפעילות הגופנית מקבל דגש רב במהלך הטירונות, מה שגורם להם להרגיש מבוכה עזה והדימוי העצמי נפגע עוד יותר כאשר הם חשים שלא תרמו להישגי הצוות שלהם.
- לקויי למידה הסובלים מהפרעות בהתמד הקשב ובבקרת הקשב עלולים להתקשות במצבי שמירות ארוכות ורוטיניות. הם זקוקים לגרייה על מנת לשמור על מיקוד ובמצבים כאלו חשים אי נוחות רבה הגורמת להם לעתים סבל של ממש. לעתים קרובות הם מתקשים להירדם לאחר השמירה ולאחר מכן יתקשו לתפקד כראוי במשך יום שלם.
- לקויי למידה בעלי קשיי התארגנות וקשיים בתפקודים ניהוליים נוטים לשיכחה, פיזור דעת, ארגון לוחות זמנים, תכנון שלבים בביצוע לקראת השגת מטרות ועוד. הם יתקשו ללמוד להתארגן בבוקר ולבצע במהירות וביעילות את שרשרת הפעולות הנדרשת (לקום בזמן, להתרחץ, ללבוש מדים, לצחצח נעלים, לסדר את המיטה והחפצים האישיים ולעמוד מחוץ לאוהל בשלשות למסדר המפקד בזמן). עלולים להיות מצבים הכרוכים גם בענישה כגון שיכחה של הכומתה, הפקרה של הנשק וכדומה.
מאפיינים רגשיים וחברתיים המקשים על הסתגלות לצבא
מחקרים רבים עוסקים בעולמם הרגשי של לקויי הלמידה המתבגרים -
(Estell, Jones, Pearl, VanAcker ,Farmer & Rodkin 2008; Lackaye, Margalit, Ziv & Ziman,2006; Silver,1993; Margalit,1994).
- לקויי הלמידה בני ה-18 לעתים קרובות פחות בוגרים מהאחרים שעמם הם מתגייסים, שלבי ההתבגרות אצלם מתאחרים והם נחשבים Late bloomers. לעתים הם מתקשים לתפקד באופן עצמאי, ילדותיים ועדיין זקוקים להורים בגיל זה.
- בין מאפייניהם הבולטים ניתן למצוא אצל לקויי למידה דימוי עצמי נמוך ותחושות בושה ואשמה. נטייתם תהיה לנסות להסתיר את ההפרעה, לא לשתף את המפקד בקשיים הנובעים מן ההפרעה למרות שיתקשו מאד לתפקד כרגיל. במצבים מסוימים לקויי הלמידה אף יהיו מוכנים להיענש על ביצוע בלתי תקין, ובלבד שלא ייחשפו כלקויי למידה. ואכן, תקלות תפקודיות מאפיינות אותם בצבא - הם נוטים לשכוח דברים, מתקשים לעמוד בלוחות זמנים וכדומה. בהתאם לכך, העונשים המוטלים עליהם – ריתוק לבסיס, אזהרה, נזיפה ועוד יותר מכך. הם נענשים על תקלות שנגרמו שלא באשמתם, אולם לא בקלות יודו בכך, כתוצאה מתחושת הבושה והאשמה.
- לקויי למידה רבים אינם מיטיבים לעמוד על שלהם ולהיות אסרטיביים, הם עלולים להגיע למצבים של התעללות וניצול מצד גורמים שליליים.
- בטירונות נדרשת לעתים קרובות התמודדות עם חוסר ודאות ועמימות: לא ידוע למשל מתי יוצאים הביתה, לא ידוע לאיזה תפקיד יגיעו ובאיזה בסיס, לא ידוע עם איזה אנשים ישרתו ומי יהיה המפקד, לא ידוע בדיוק איזו עבודה תידרש מהם. כל אלה עלולים לגרום למצב של חוסר שקט וחרדות, אשר יגבירו את הסימפטומים של ההפרעה.
- לקויי למידה בעלי קשיים חברתיים יתקשו ביצירת קשרים חדשים, בהתערות חברתית בצוות שלהם, בהשגת תמיכה מקבוצת העמיתים ועוד. כל אלה עלולים לגרום לחוויית ניכור, בדידות ואף יאוש.
- לקויי למידה הנוטים להיות רגישים ופגיעים ובעלי חוסן נפשי נמוך עלולים להתקשות בהתמודדות עם סמכות בעלת דרישות גבוהות. מפקד שאיננו תמיד קשוב, מבין והולך לקראת החייל, מפקד שאיננו מוותר ואיננו נותן הקלות או התאמות במשימות לביצוע, מפקד שאף כועס, נותן תלונות ומעניש - כל זה עלול ליצור חוויה מאיימת, פוגעת ומשפילה עבור לקוי הלמידה.
הסתגלות תקינה ולקויה לשירות הצבאי אצל חיילים לקויי למידה
מרבית לקויי הלמידה עוברים באופן תקין את השירות הצבאי, גם אם בתחילת הדרך הם נאלצו להתמודד עם קשיים יוצאי דופן. רובם מגיעים להישגים בקורסים הדומים לחיילים שאינם לקויי למידה, לרובם תפקוד משמעתי שאינו נופל מזה של חיילים שאינם לקויי למידה ורובם מסיימים את השירות הצבאי במלואו מבלי לנשור במהלכו (שני, 1999).
עם זאת, ידוע כי לקויי למידה נמצאים בסיכון יותר מאוכלוסיה רגילה מבחינת קשיי ההסתגלות שלהם (צדוק-לויתן וברונז, 2004Morrison & Cosden ,1997 ; Sellars,2002).
ישנם מצבים רבים שבהם לקויי הלמידה אינם מצליחים להסתגל למערכת הצבאית באופן תקין (בעיקר כאלה שלא עברו כל הכנה מוקדמת לשלב הגיוס). סיבות מרכזיות לאי-הסתגלות יכולות להיות קשורות לתפקיד, למפקד או לסביבת השירות החברתית.
מצבי חוסר הסתגלות בשל תפקיד הינם שכיחים יחסית ויכולים להיגרם כאשר לקויי הלמידה משובצים לתפקידים שאינם מסוגלים לבצע באופן תקין בשל מגבלותיהם האוביקטיביות או תפקידים שבהם הם חשים שלא ניתנת להם כל אפשרות להביא לידי ביטוי את כישוריהם. מצבי חוסר הסתגלות בשל מפקד קשורים לקושי בהתמודדות עם סמכות מחד גיסא ולדמות פיקודית שאינה תומכת או קשובה מאידך גיסא. מצבי חוסר הסתגלות בשל סיבות חברתיות גם הם שכיחים וקשורים לקושי ניכר להתחבר ולהרגיש שייך, נטייה להרגיש מנוצל ולהגיע למצבים של חוסר אונים.
לקויי למידה המגיעים למצבים קיצוניים של חוסר הסתגלות עלולים להגיע למצבי תסכול ויאוש קיצוני וישנם אף המבצעים נפקדות ומסרבים לחזור לבסיס בשל הסבל הנפשי הנגרם להם שם. ישנם הנשפטים לעונשי מאסר בבית-כלא צבאי וגם לאחר ריצוי העונש משובצים שוב לתפקיד שאינו מתאים להם. אלה אינם עומדים בלחצים הנפשיים, מופנים למערכת בריאות הנפש הצבאית ולעתים נפלטים מהצבא מסיבות נפשיות.
מפגשי הכנה לקראת הגיוס לצה"ל
הכנה לפני ההתייצבות הראשונה –
למעשה, ההתכוננות לקראת הגיוס מתחילה עוד לפני ההתייצבות הראשונה בלשכת הגיוס. זאת על מנת להימנע ממצבים שבהם לקוי הלמידה לא יתפקד באופן מיטבי, מפאת חוסר הבנת החשיבות של שלבי המיון השונים שעוברים המועמדים לשירות הבטחון. שלבי מיון אלו הם שקובעים בסופו של דבר את נתוני האיכות אשר ילוו את המתגייס וישפיעו על אופי התפקיד הצבאי שאליו ישובץ (שני, 2001).
הנקודה הראשונית שבה ניתן להשפיע על מהות התפקיד הצבאי הינה הכנה לקראת ההתיצבות הראשונה. באותה התיצבות מתקיים מיפגש קריטי בין המועמד לבין גורמי האבחון בצה"ל והוא נדרש לבטא את כישוריו בתחומים שונים – אינטלקטואלים ורגשיים. לקוי למידה שאיננו מוכן לקראת מעמד חשוב זה עלול לחוש חרדות במצב של חוסר ודאות, הוא אינו יודע מה מצופה ממנו ומגיב בתגובות לחץ, רתיעה או אף אימפולסיביות וחוסר סבלנות. הוא עלול לחוש חוסר רצון להתאמץ ולשמור על ריכוז בזמן הבחינות הפסיכוטכניות, הוא עלול לנחש במספר רב של שאלות או אף להקיש באופן מכוון על מקש 'המשך' על מנת לסיים במהירות האפשרית את הסיטואציה הבלתי-נוחה עבורו אשר גורמת לו מועקה ומתח רב. כמובן שבמצב כזה לקוי הלמידה איננו מבטא את יכולתו השכלית כראוי והוא עלול להשיג ציון נמוך מאד במבחנים אשר לא ישקף כהלכה את הפוטנציאל שלו. ציון המבחנים משפיע במידה קריטית על נתוני האיכות הצבאיים אשר יש להם קשר ישיר לתפקיד שאליו ישובץ לקוי הלמידה (שני, 2001). ככל שנתוני האיכות נמוכים יותר, כך יוצעו למתגייס פחות ופחות תפקידים אטרקטיביים מהם יוכל לבחור את העדפותיו.
גם על הפרופיל הצבאי ניתן להשפיע מראש דרך הכנה מתאימה והדרכה. לקויי למידה רבים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז (עם או בלי תרופות) או הפרעות בתפיסה חזותית, בקואורדינציה או בהתמצאות במרחב ובכיוונים אמורים לדווח על כך לגורמים הרפואיים בלשכת הגיוס. לרבים שלא עשו כן, מסיבות של חוסר ידיעה או חוסר בהדרכה מתאימה, נקבע פרופיל גבוה שמשמעו כשירות לתפקידי לחימה. לעתים קרובות, לאחר הגיוס לאחת היחידות הקרביות, מסתבר מהר מאד עד כמה שירות קרבי איננו הולם את יכולתם והם מתקשים מאד בתפקוד יומיומי ומגיעים למצבים של יאוש, תסכול ואף דכאון.
כדי להימנע מהידרדרות בלתי נחוצה זו, יש לדאוג ולוודא שהפרופיל הרפואי שנקבע אכן לוקח בחשבון את מגבלותיו של לקוי הלמידה ואיננו גבוה מדי.
תוכנית ההכנה לגיוס:
ההכנה לגיוס מתבצעת על פי שיטה ייחודית שפותחה על ידי עבור לקויי למידה ופועלת כאימון אישי או במתכונת של סדנאות קבוצתיות. השיטה לוקחת בחשבון את מאפייניהם של לקויי הלמידה לסוגיהם מחד ואת הקשיים השכיחים המאפיינים את תקופת הטירונות מאידך, כפי שפורטו לעיל.
המיפגשים הינם דינאמיים ונערכים במתכונת של שיחות במהלך כ-3 חדשים. בתקופה זו לקוי הלמידה עובר תהליך של העלאת המודעות העצמית, מיקוד במטרות, התחברות לתחושותיו, הבעה של מחשבות, חששות ורעיונות באופן פתוח יותר ויותר.
תכנים המהווים ציר מרכזי בתהליך ההכנה לגיוס:
הבנה של המניעים להתגייס – המשתתף מתבקש להתייחס לסיבות המביאות אותו לרצות להתגייס. תובנות אלו מחזקות את לקוי הלמידה לקראת האתגרים המצפים לו.
גיבוש המטרות והיעדים האישיים לתקופת השירות הצבאי – המשתתף מגבש לעצמו תוך כדי תהליך ההכנה את המטרות האישיות שהוא שם לעצמו כאתגר להשתפרות ולהתפתחות בזמן השירות.
הבנה של כל השינויים הכרוכים במעבר מחיי אזרחות לחיי צבא – המשתתף בתהליך ההכנה מבין את משמעות המעבר החד שהוא עומד לחוות. מוסברים מושגים כמו 'הפרידה מהחופש', 'אני לא אדון לעצמי', 'מטריית ההגנה ההורית' הנשארת מאחור, מוסברים השינויים החברתיים, דרישות המשמעת של הצבא, משמעות המושג 'סמכות פיקודית', ציות לפקודות, הופעה אחידה ולבישת מדים, 'עמידה בזמנים', משמעות של אי מילוי פקודה וענישה בצבא.
היכרות עם מושגים צבאיים, מנטליות צבאית, שיגרת יום צבאית – המשתתף מתחיל להתרגל לסגנון הסלנג של הצבא, לאופן ההתנהלות, למושגים יחודיים למסגרת הצבאית.
הבנה של מצבי לחץ שכיחים בטירונות – מוסברים המצבים הנפוצים הגורמים לטירון לחץ נפשי. מצבים הקשורים למפקד, לסביבה החברתית, לתנאים הפיזיים בבסיס (תנאי מגורים, שינה, רחצה ומזון), לגעגועים לבית ולמשפחה, לחוסר הוודאות ועוד.
דרכי התמודדות יעילות עם מצבי הלחץ – המשתתף מבין את המושג הסובייקטיבי של לחץ ואת היכולת שלו לשלוט במצב ולפרש אותו באופנים שונים כדי לחוש הקלה. כמו כן, ניתנים כלים להתמודדות עם מצבים היפותטיים שונים שעלולים להתרחש בסבירות גבוהה לאחר הגיוס.
עדכון המפקדים בקשיים הנובעים מלקות הלמידה ובקשה לסיוע – ניתן הסבר מקיף על מדיניות הצבא והמפקדים כלפי חיילים לקויי למידה ועל שכיחות התופעה. מוסבר כיצד לדווח ולעדכן את המפקד הישיר בעת הצורך כאשר לקוי הלמידה חש שאינו יכול לעמוד בהצלחה במשימה שהוטלה עליו או כאשר קיים קושי קבוע הכרוך בתפקוד, בהתאם לסטנדרטים המוצבים.
היכרות עם הגורמים המשפיעים על התמודדות והסתגלות מוצלחת לצבא – מוסבר כיצד ניתן לשפר את הסיכוי להצליח בצבא דרך קבלת סמכות, פתיחות לשינויים, הבנת מצבים חדשים, תמיכה חברתית, תפיסת המסוגלות העצמית ואף חוש הומור.
איך לשפר את החוסן הנפשי לפני הגיוס – כל משתתף בהכנה עובר תהליך של שיפור החוסן הנפשי ויכולת העמידות בפני קשיים מנטליים.
איך לשפר מיומנויות חברתיות לפני הגיוס – במהלך ההכנה מתקיימת הקנייה של טכניקות התחברות לאנשים חדשים, העמקת קשרים ויצירת יחסי שיתוף ואמון.
עם איזה תובנות כדאי להגיע לגיוס על מנת להימנע ממשברים – תובנות שלמעשה המשתתף בהכנה מגיע אליהן בעצמו קשורות בציפיות ריאליות מהשירות הצבאי, גישה חיובית כללית, הבנת המנטליות של המערכת התורמת לפירוש נכון וניטרלי יותר שהטירון נותן למצבים קשים עבורו, הבנת חשיבות העזרה ההדדית בצוות, הבנת המציאות שעליו להתאים את עצמו למצב החדש ולהתגמש בהתאם.
סיכום
השילוב של הידע רב-השנים על המסגרת הצבאית יחד עם הידע על הפרעת לקות הלמידה הוביל לפיתוח של מערך אימון אישי וקבוצתי יחודי עבור לקויי הלמידה בישראל לקראת שלב הגיוס. מטפלים ומאבחנים העוסקים באוכלוסיית לקויי הלמידה מכירים היטב את מאפייניהם ונוכחים לעתים קרובות בקשיים שחווים נערים ונערות אלו בשלב המעבר מחיי אזרחות לחיי הצבא.
על מנת שתקופת השירות הצבאי תוכל להוות עבורם תקופה מיטיבה, שבה יוכלו להצליח ולהגיע להישגים, לקויי הלמידה זקוקים לשלב של הכנה מקדימה שבה ילמדו וירכשו ידע לגבי השינוי העומד להתחולל בחייהם ולגבי שיטות ההתמודדות שתעזורנה להם ברגעי הקושי השכיחים בטירונות וגם לאחר מכן.
שיטת ההכנה שפותחה מופעלת על ידי זו השנה השלישית ובמסגרתה כבר התגייסו לקויי למידה רבים לשירות מוצלח, חוו חוויה של סיפוק והתמודדו באופן יעיל וטוב עם אתגרים לא פשוטים.
מילות מפתח:
לקויי למידה, קשיי קשב וריכוז, מתבגרים, צבא, שירות צבאי, אימון אישי, הכנה לגיוס
* ד"ר (סא"ל מיל') דבורה שני היא פסיכולוגית חברתית-ארגונית מומחית ומדריכה. שירתה כ-20 שנה כפסיכולוגית בצבא ושימשה ראש ענף המיון במח' מדעי ההתנהגות. במסגרת עבודת הדוקטורט מהחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה חקרה את ההסתגלות של חיילים לקויי למידה. כיום מנהלת את 'המרכז ללקויי למידה מתבגרים ומבוגרים' בכפר-סבא ומקיימת סדנאות הכנה לגיוס עבור לקויי למידה.
מקורות
וינקלר, י. (1997) ליקויי למידה והכוונה מקצועית. פרספקטיבה- בטאון אורטון דיסלקציה ישראל.
מרגלית, מ. וטור-כספא ח. (1998). ליקויי למידה: מודל נוירו-התפתחותי רב-ממדי. פסיכולוגיה ז(1), 64-76.
צדוק-לויתן, א. וברונז, ר. (2004). מבוגרים בעלי לקות למידה: מאפייני הצלחה בעולם התעסוקה. אדם ועבודה, כרך 13 מס' 1-2, עמ' 44-60.
שני, ד. (1999). סוגיות בחקר ליקויי למידה אצל מבוגרים – אבחון והסתגלות. חיבור לשם קבלת תואר 'דוקטור לפילוסופיה', אוניברסיטת חיפה, הפקולטה למדעי החברה.
שני, ד. (2001). לקויי למידה המתגייסים לצה"ל. פרספקטיבה, אורטון דיסלקציה ישראל, בטאון מס' 19.
שני, ד. ונבו, ב. (2003). אבחון לקויי למידה אצל בוגרים: הצעה למערכת אבחון. פרספקטיבה, אורטון דיסלקציה ישראל, בטאון מס' 27.
שני, ד. ונבו, ב. (2006). סוגיות מרכזיות באבחון פסיכולוגי של לקויי למידה. מפגש לעבודה חינוכית-סוציאלית, גליון 24.
Estell, D.B., Jones, M.H, Pearl, R., VanAcker, R., Farmer, T.W., Rodkin, P.C. (2008). peer groups, popularity, and social preference: Trajectories of social functioning among students with and without learning disabilities. Journal of Learning Disabilities, 41 ( 1), 5-14
Lackaye, T., Margalit, M., Ziv, O. & Ziman, T. (2006). Comperisons of self-efficacy, mood, efforts and hope between students with learning disabilities and their non-LD- matched peers. Learning Disabilities Research and Practice, 21(2), 111-121.
Levine, M.D. & Reed, M. (2001) Developmental Variation and Learning Disorders (Second Edition), Educators Publishing Service, Inc. Cambridge and Toronto.
Margalit, M. (1994). Loneliness among Children with Special Needs: Theory, Research, Coping and Intervention. New York: Springer-Verlag.
Morrison, G. M., & Cosden, M. A. (1997). Risk, resilience and adjustment of individuals with learning disabilities. Learning Disabilities Quarterly, 20, 43-60
Roffman, A.J. (2000). Meeting the Challenge of Learning Disabilities in Adulthood. Baltimore, Maryland: Brookes
Sellars, C. (2002). Risk Assessment in People with Learning Disabilities. Oxford: Blackwell.
Silver. L.B. (1993). The secondary emotional, Social, and family problems found with children and adolescents with learning disabilities. Child and Adolescent Psychiatric Clinics of North America, 2, 295-308.
