סקירת המאמר 'מגמות באתיקה רפואית של חברה פלורליסטית – פרספקטיבה יהודית'
והרלבנטיות שלו לתחום בריאות הנפש
מאת יורם צדיק
המאמר מגמות באתיקה רפואית של חברה פלורליסטית – פרספקטיבה יהודית" נכתב על-ידי פרופ' שמעון גליק, נציב קבילות הציבור במשרד הבריאות, והופיע בכתב העת "רפואה ומשפט", גיליון מס' 20, מאי1999 , 39-33.
המאמר עוסק בהתפתחות האתיקה ברפואה בעשרות השנים האחרונות, והוא רלבנטי גם לתחום בריאות הנפש. לדבריו של פרופ' גליק, מאז שנות החמישים, התפתחה האתיקה בתחום הרפואה במימדים וברמה מקצועית מעוררי השתאות. עד אז, נושא האתיקה הביו-רפואית נלמד רק בבתי ספר לרפואה של אוניברסיטאות קתוליות.
כיום, בכל בית ספר לרפואה המכבד את עצמו, קיים קורס לאתיקה רפואית וקיימים כתבי עת רבים העוסקים בנושא זה. במקצועות כמו משפטים, מינהל עסקים או חינוך לא צמח כיוון מקביל של אתיקה מקצועית.
מדוע דווקא בתחום הרפואה חלה התפתחות כה מהירה?
גליק מציין שציניקנים יגידו שהתפתחות האתיקה באה בד בבד עם הירידה ברמת ההתנהגות האתית של העוסקים ברפואה. גליק חושב שקביעה זו נגועה בחוסר הגינות ובפשטנות.
לדעתו, אחד הגורמים העיקריים להתעוררות העניין באתיקה רפואית הוא ההתפתחות במגוון רחב של טכנולוגיות רפואיות: הפריית מבחנה, השתלת ביציות, הנדסה גנטית, ושיכפול אנושי, וגם המצאות טכנולוגיות, כמו דיאליזה, השתלות איברים ופיתוח של מכשירי הנשמה, המשפיעים בנושא של חיים ומוות.
יכולת החברה להתמודד עם התפתחויות אלה נמצאת בפיגור מתמיד, ואינה עומדת בקצב.
נושא נוסף שמודגש ע"י גליק, הוא הירידה במעמדם של אנשי הממסד, הרופאים ואנשי הדת, תהליך שהחל עם תקופת ההשכלה. מאז, השתנתה החברה המערבית, והושם בה דגש על האוטונומיה של הפרט. במקביל, הואץ תהליך של פיצול הרפואה לתת-מקצועות ואבד היחס האישי למטופל בשירותי הבריאות.
נושא נוסף שהשפיע על התפתחות האתיקה ברפואה הוא, לדעת גליק, הזעזוע שנגרם לציבור כאשר נחשפו הניסויים הרפואיים שערכו רופאים גרמניים במלחמת העולם השנייה. אז התברר שלא קיימים כלל סטנדרטים בינלאומיים לניסויים בבני-אדם, שעל פיהם ניתן היה לשפוט רופאים אלה. בהמשך נקבעו עקרונות נירנברג, שאחר כך פותחו ל"מסמך הלסינקי", בנושא של ניסויים בבני-אדם.
האם חלה התפתחות דומה בתחום האתיקה בבריאות הנפש, ואם כן – האם מאותן הסיבות שציין גליק?
נראה שגם בתחום האתיקה בבריאות הנפש חלה התפתחות רבה, בארץ ובעולם.
התפתחות זו תוארה על ידי במאמר בשם "התפתחות האתיקה בפסיכולוגיה בארץ ב-50 השנים האחרונות”, שפורסם בכתב העת "רפואה ומשפט" בגיליון נובמבר 1998.
מאז חלו התפתחויות נוספות שעיקרן עבודה נרחבת בגיבוש קוד אתיקה מורחב ומעודכן לפסיכולוגים (פורסם בשנת 2004), הוספת קורסים לאתיקה בתכניות הלימוד באוניברסיטאות רבות, ופרסום ספר מקיף בשם "סוגיות אתיות במקצועות היעוץ והטיפול הנפשי" (בעריכת שפלר, אכמון ווייל) בשנת 2003, שיצא מאז בשלוש מהדורות.
מה הסיבות שהביאו להתפתחות המרשימה בתחום בריאות הנפש?
סביר שהעוסקים במקצועות בריאות הנפש הושפעו מההתפתחות המקבילה שארעה בתחום הרפואה. עם זאת, נראה שהסיבה העיקרית קשורה לשלב ההתפתחות של מקצועות בריאות הנפש עצמם. תחום בריאות הנפש כתחום ממוסד, הוא צעיר בהרבה מהרפואה. עם התרחבות מספר העוסקים בתחום וגיבוש שיטות טיפול שונות, עלה הצורך ביצירת סטנדרטים של מקצועיות בתחום. זו, לדעתי, הסיבה העיקרית להתפתחות הרבה בתחום האתיקה.
שתי תופעות נוספות, שלא צוינו ע"י גליק, השפיעו על התפתחות תחום האתיקה - הן ברפואה והן בבריאות הנפש:
- חקיקת חוקים רבים שיש להם רלבנטיות לעבודה המקצועית, יחד עם עלייה במספר התלונות של מטופלים בפניה לועדות אתיקה ולתביעות בבתי משפט.
- שיקולים של חלוקת משאבים, ובמיוחד נושאים כספיים, המשפיעים על הפרקטיקה הטיפולית.
נעבור לנושא המרכזי של המאמר: עמדת הדת היהודית ותרומתה לתחום האתיקה המקצועית.
גליק מצטט את דניאל קלאהאן, העומד בראש אחד המרכזים החשובים באתיקה בארה"ב, שציין כי "השינוי היותר משמעותי בעשורים האחרונים הוא ביסוס האופי החילוני של הביו-אתיקה".
טריסטם אנגלהרט, המוגדר ע"י גליק כאחד המובילים שבין אנשי האתיקה החילוניים, סבור שניתן להגיע לקונצנזוס רק במספר קטן של נושאים בביו-אתיקה. על פי השקפתו, העיקרון המוסרי הראשון ששולט בחברה שלנו (הוא מדבר על החברה האמריקנית, אבל ישראל צועדת בתחומים רבים בעקבותיה), לרבות בתחום הביו-אתיקה, הוא אוטונומיה אישית. אוטונומיה – כערך עיקרי – צועדת יד ביד עם המסורת האמריקאית של עצמיות ועם רוח התקופה של המאה ה-20 וה-21.
יש לציין שחוק זכויות החולה שנחקק ב 1996 בישראל (ואין לו מקבילה בשום מדינה אחרת בעולם) הוא ביטוי להדגשת עקרון האוטונומיה של המטופל.
מצד שני, ד"ר מרדכי הלפרין במאמרו "אתיקה רפואית יהודית – ציוני דרך" (שפורסם ב"רפואה ומשפט" נובמבר 1998, עמ' 173-157) מציין שחוק זכויות החולה כולל שני סעיפים היונקים יניקה אמיתית משורשים במורשת ישראל, סעיפים 15(2) ו 15(3), העוסקים בטיפול שיש בו הצלת חיים במצב חירום רפואי.
גליק מציין שבעשורים האחרונים התפתחה אסכולה דומיננטית בתחום הביו-אתיקה, וארבעת העקרונות הראשיים בה (הקרויים "המנטרה של ג'ורג'טאון") הם: עשיית הטוב, הימנעות מעשיית נזק, אוטונומיה של הפרט וצדק (ובמסגרתו שוויון).
עקרונות אלה משמשים לניתוח של כל דילמה או נושא בביו-אתיקה. עם זאת, מציין גליק, אין הנחיות כיצד לנהוג כאשר במקרה מסוים שני עקרונות סותרים זה את זה (כפי שקורה לעתים קרובות) אולם במציאות עקרון האוטונומיה מאפיל לעתים קרובות על שלושת העקרונות האחרים.
יש הסבורים כי גישה זו נובעת מפילוסופיה הדוניסטית-אינדיבידואליסטית, הרואה בהגשמה העצמית ובסגידה של הפרט לעצמו מטרות עיקריות בחיים.
גליק מדגיש את חסרונו, במה שהוא מכנה האתיקה החילונית, של עקרון ההגנה על חיי אדם, או "קדושת החיים".
לדעת גליק, "אם מחפשים מאפיין בולט של היהדות על כל סוגיה, אזי רואים בעליל כי היהדות מדגישה את חשיבות החיים, בודאי יותר מאשר האמונות האחרות שצמחו ממורשת אברהם: הנצרות והאיסלם. ההשקפה של קדושת החיים ולמען החיים אומצה על-ידי הנצרות והאיסלם, אך לא במידה כפי שעשתה זאת היהדות" (עמ' 36).
וממשיך גליק בדבריו:
"הרעיון של קדושת חיי אנוש מבוטא בבהירות במשנה (סנהדרין) 'ולפיכך נברא אדם יחידי ללמדך כי המציל נפש אחת, כאילו הציל עולם מלא, וכל המאבד נפש אחת כאילו איבד עולם מלא'. דגש זה על מיוחדות והייחוד של חייו של אדם אחד, חזר והודגש ע"י חברים רבים שעסקו באתיקה הרפואית היהודית".
ועוד מציין גליק כי בתנ"ך כתוב שהאדם נברא "בצלם אלוהים".
הערכים של האתיקה היהודית, הנושאים את החותם של הדת היהודית והמסורת היהודית הם, לדעת גליק:
- תכלית חיי אדם על פני האדמה היא לחיות על פי קווי ההתנהגות שניתנו משמיים.
- ערכים עצומים חבויים בתוך עצם החיים. לשמירת החיים יש חשיבות מוסרית גדולה.
- החיים של כל בני אנוש – שווים.
- חיינו אינם רכושנו הבלעדי.
3 העקרונות האחרונים יכולים להיות מאומצים גם ע"י אנשי מקצוע לא דתיים.
נראה לי שהדגשת עקרון קדושת החיים היא חשובה, ויש לה ביטוי מוחשי בעבודת אנשי המקצוע בתחום הרפואה בכלל ובתחום הבריאות הנפש בפרט. נושאים אלה עולים במלוא חומרתם בטיפול במטופלים הסובלים מדיכאון, והעסוקים במחשבות או בניסיונות אובדניים.
מקורות
גליק ש., "מגמות באתיקה רפואית של חברה פלורליסטית – פרספקטיבה יהודית","רפואה ומשפט", גיליון מאי 1999 , 39-33.
הלפרין מ. , אתיקה רפואית יהודית – ציוני דרך, "רפואה ומשפט" נובמבר 1998, עמ' 173-157.
חוק זכויות החולה התשנ"ו- 1996 , ס"ח 1591.
צדיק י.צ., התפתחות האתיקה בפסיכולוגיה בארץ ב-50 השנים האחרונות”, "רפואה ומשפט", גליון מס' 19, נובמבר 1998, עמ' 101-108
קוד האתיקה של הפסיכולוגים 2004.
שפלר ג., אכמון י. ווייל ג. (עורכים), סוגיות אתיות במקצועות היעוץ והטיפול הנפשי" הוצאת מאגנס, 2003.