סדנה בנושא הקשבה פעילה והקשבה אמפאטית
למורים מקצועיים בחט"ב של כפר-גלים.
המנחה : אבנר קוחלי, פסיכולוג שפ"ח עתלית.
הבעיה המוצגת
מצוקת המורים המקצועיים בבתי הספר בכלל ובחט"ב בפרט אינה זוכה לתהודה מספקת בקרב הגורמים החינוכיים-טיפוליים, היעוציים והפסיכולוגיים. לרוב, המורים המקצועיים מלמדים מקצוע אחד או שניים בכמה כיתות. הם נדרשים לעמוד בדרישות משרד החינוך להספיק כמויות מוגדרות של תכני למידה ולהגיע להישגים מדודים. לא מפתיע למצוא ביניהם מורים המציגים עצמם כמשימתיים, מכוונים למטרות כפי שמצפים מהם. יחד עם זאת ריבוי הכיתות וריבוי התלמידים בכל כיתה לא מאפשר להם שהות מספקת לקדם היכרויות עם תלמידיהם, אף לא זמן להשקיע בטיפוח אווירה ומשמעת כיתתית. הם נתקלים בבעיות משמעת ובהפרעות מצד תלמידים. בתגובה הם נוטים, בלשון הכללה, להשתמש בעונשים, להרחיק תלמידים מפריעים מכיתתם, או להפנותם אל מנהל בית-הספר, שיפעיל סמכותו כלפיהם. הדרך בה הם נוקטים מביאה בלי משים למעגל מסלים שלילי, הפוגע ומחליש עוד יותר את סמכותם כמורים המנהלים את מערכי הלמידה בכיתות השונות. יתרה מכך, הולכת ונפגמת המוטיבציה של התלמידים להתייחס ברצינות ובעניין לנושאי הלימוד. בל נשכח שמוטיבציה זו היא כה חיונית להשקעה ולהצלחה בלימודים.
מערכת יחסים מעין זו המאפיינת חלק לא מבוטל של המורים המקצועיים, נובעת מתחושת חוסר האונים שלהם ומעידה על המצוקה בה הם נתונים. מערכת החינוך אינה פוטרת אותם מאחריות על המתרחש בכיתותיהם ומחובתם לפתח דיאלוג חיובי עם תלמידיהם, ובמיוחד עם אלו המקשים ומפריעים. לשם כך דרושים כלים ואמצעים שלא בהכרח עומדים לרשותם.
העובדים בבתי הספר יודעים להבחין בלא מעט תלמידים הנחשבים למפריעים, או בעייתיים, אשר מתנהגים באופן שונה בשיעורים שונים. כלומר, ההתנהגות תלויה בנושא השיעור ובמורה המלמד באותו השיעור. מידת העניין והמוטיבציה של התלמידים והחשיבות שהם מעניקים למקצוע הנלמד מגדירה לא במעט את אופן ההתנהגות ואת הכבוד שהם מעניקים למורה בכיתתם.
הבעייתיות מחריפה במיוחד בכיתות חט"ב, על רקע גיל ההתבגרות עם אפיוניו המיוחדים.
הפתרון המוצע
הכנת סדנה להקשבה פעילה ולהקשבה אמפאטית, מותאמת למורים המקצועיים של בית הספר.
ההצעה ברוח זו הופנתה אל הנהלת חטיבת הביניים בכפר-גלים. הוסכם לארגן מפגשים דו-שבועיים של ארבע שעות בשעות אחר-הצהרים, עד לסוף שנת הלימודים (12 מפגשים).
מטרת הסדנה לפתח, לעודד ולחזק הקשבה כנה ונכונה מתוך כבוד ואמפאטיה לתלמיד, על רקע היכרות עם חמישה צירים של הצרכים ההתפתחותיים, רגשיים, שכליים, גופניים, חברתיים ומוסריים, המאפיינים את גיל ההתבגרות.
היעד המוצהר הוא, ללמוד לפתח דיאלוג מורה-תלמיד ממקום של כבוד והערכה הדדית, ושותפות במשימות.
מהלך הסדנה
בסדנה השתתפו 15 מורים מקצועיים. הובטח להם כי השעות יוכרו לצורך גמול השתלמות.
בשלב הראשון התקיימו שלושה מפגשים אשר עסקו בהגדרת הייחודיות של ההוראה לגילאי ההתבגרות. כל מפגש כלל חלק עיוני וחלק הפעלתי ולבסוף דיון והתייחסויות של המשתתפים.
כותרת הנושא למפגש הראשון הייתה : "להתמודד עם הבלתי אפשרי בהוראה
או, איך לפתח קריאה וכתיבה רגשית
או, איך לפתח ולקדם חדוות למידה".
כותרת הנושא למפגש השני הייתה : הגדרת החוזקות והחולשות של מרכיבי בית הספר :
הנהלה, מורים ותלמידים.
כותרת הנושא למפגש השלישי הייתה : הבנת ההתנהגות והפסיכולוגיה של התלמיד המתבגר
במפגש שלו עם חטיבת הביניים.
שלב שני של הסדנה כלל רק שני מפגשים, מאחר שבית הספר לא הצליח להשיג מימון להמשך הסדנה. בחלק זה המורים הציגו מקרים של התמודדות המורה המקצועי עם בעיות של התנהגות, משמעת, מוטיבציה ירודה וכיו"ב. המטרה הייתה לתרגל שוב ושוב, על-מנת להפנים דרכים להקשבה ממוקדת פעילה ואמפאטית לתלמיד כאמצעי לפתרון אותן בעיות.
משוב ממשתתפי הסדנה
רוב המורים גילו עניין והתלהבות מעצם המפגש ומההתייחסות לצרכים שלהם, נהנו ללמוד ולחוות שניתן להגיב אחרת, ועם מעט סבלנות וזמן ניתן להגיע להדברות טובה עם התלמידים, ולהימנע מאמצעי ענישה מיותרים. כתגובה הם זכו ליותר הערכה מצד אותם תלמידים, אשר אתם הספיקו להתנסות.
היו מורים שהביעו חשש מפני תלמידים שינצלו לרעה את השינוי בגישתם. אחרים התייחסו לקושי שלהם ליישם את מה שלמדו.
רוב המורים דווחו על עניין רב בסדנה ועל נכונותם להמליץ לחבריהם המורים להשתתף בסדנה מעין זו. כל המשתתפים ביטאו אכזבה רבה מהפסקת הסדנה דווקא בחלק המעשי-ישומי.
